... אין בכלל משמעות לשאלה למה?. במצב כזה, השאלה עצמה אינה קיימת ואין מה לחפש בה תשובה. מדוע ההבדל בין עולם קיים ללא קיים משמעותי לשאלת ... היטב אם קיים הבדל, כי אם אין הבדל, אז אין בכלל מקום לשאלה, ואין צורך למצוא לה תשובה. אליעד מבהיר שהוא לא קובע מראש שאין הבדל, אלא מבקש ...

... חינוך ילדים, האם העולם מתפתח ומתקדם האם העולם מתקדם לקראת שינוי תודעתי ורוחני? אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם העולם מתקדם לכיוון שינוי תודעתי. התשובה שהוא מציע מורכבת: מצד אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת ... של אחדות שבה לא שייך לדבר על התפתחות, כי שם אין שום שוני. ואולם ברובד הנפרדות, כל שינוי שאדם עובר בחייו - בין אם זה חיפוש רוחניות, עזיבת הדת, חזרה בתשובה , או חילופי עבודה - נתפס בעיני הסביבה כהתפתחות מסוג מסוים. מהי ההתפתחות המוחלטת מנקודת המבט של אחדות? אליעד מביא דוגמה: מהזווית ... השאלה? ש: שאלה הראשונה לגבי הדבר מה שדיברנו עכשיו כן, האם המציאות הולכת לכיוון שינוי תודעתי? אליעד: מה אתה חושב? ש: אני לא יודע אני שואל אותך. אליעד: התשובה היא שתמיד ותמיד לא, האם המציאות הולכת לשינוי תודעתי כן ולא התודעה בסוף תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה ... רוץ קדימה תסיים את כל המשימות. ש: אז מה הראייה שלך עדיין של החינוך שיכולה לקדם כמו שאתה מביא לנו פה. אליעד: את שואלת אבל שאלה אחרת טוב עכשיו אני אתן לך תשובה הפוכה, קודם כל התשובה הראשונה מה שאתה חושב שצריך לקדם אותו תקדם עכשיו תשובה הפוכה, מה צריך לקדם תקדם את איכות המורים לדוגמה אם הבן אדם עצמו המורים ההורים יהיו יותר חכמים יותר מבינים את עצמם אז ממילא גם החינוך ...

... שהוא חווה בנפרדות, כגון שמחה, עצב, פחד וכעס. אולם אליעד מסביר כי התמונה מורכבת יותר מכך, ומציג את כל ההסברים והדוגמאות המלאות שהועלו בנושא זה. מה הבעיה בכל תשובה שתינתן בנושא רגשות באחדות? אליעד מציין שהבעיה המרכזית היא שכל תשובה שתינתן לגבי איך אדם מרגיש באחדות תוביל בהכרח לצמצום והגדרה שמגבילה את ...

... אינטרס, אז הרצון הזה הוא חזק ואמיתי מספיק בשביל להתממש במציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה אני רוצה את הדבר הזה? ויש לו תשובה ברורה, כלומר, שהרצון הוא בשביל משהו אחר, זה אומר שהרצון אינו אמיתי, אלא אמצעי להשגת הדבר האחר. לכן, כדי שיהיה רצון אמיתי, צריך להגיע למצב שבו אין תשובה לשאלה למה אני רוצה את זה? - פשוט רוצים את הדבר עצמו בלי שום סיבה ובלי שום אינטרס חיצוני. האם חייבים רצון אמיתי כדי להשיג כל דבר ... מתבונן בכל הצורות הללו ומבין שהן חלקים של אותה אחדות, או שהוא מפריד בין הצורות וחושב שכל צורה עומדת בנפרד ומנוגדת לשאר הצורות. התשובה של אליעד היא שהאדם שיבחר לראות בכל הצורות ביטויים שונים של אותה אחדות, יצליח להבין את האמת השלמה. לסיכום, אליעד כהן מלמד כי הבנת ...

... כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. ולמה רצונו של האדם משתנה? ולמה האדם רוצה בכל פעם לחוות חוויה אחרת במינונים אחרים? ובשורשו, התשובה היא, כי הכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובלי שורשו, אין שום תשובה כלל. כי על כל סיבה, נמשיך לשאול איזו סיבה קדמה לה וכולי. וכאשר האדם מקבל במתנה איזה דבר, בדכ האדם נהנה יותר, מאשר ... וכך חוויית הטוב המוגדר נעלמת. ולכן יש גם את הצמצום, שבו יש טוב מצומצם, כדי שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר ... דהיינו, אין סוף ישויות שונות, שהן בגודל אין סופי, הוא גם חווה הנאה אין סופית, בכל צורה מצומצמת. ואיך יזכה האדם לזה? תשובה: על ידי הבנת האחדות. דהיינו, ככל שהאדם יבין טוב יותר, כי בכל דבר יש גם את כל שאר הדברים, למרות שהוא בו זמנית, נפרד ...

... אחרי שמבינים משהו נשארים עדיין ספקות? אליעד מדגים זאת על ידי דוגמה של נושא הבחירה החופשית. אדם שלא למד על הנושא ירגיש שיש לו ספקות, אך הוא חושב שייתכן ויש תשובה חד - משמעית איפשהו בעתיד. כלומר, הוא סבור שישנה אפשרות שהוא ידע את התשובה בעתיד אם ילמד מספיק. לעומתו, אדם שלמד וחקר את הנושא לעומקו יגיע למצב שבו הוא מבין ששתי האפשרויות מתקיימות במקביל, ולכן אין אפשרות לדעת בוודאות. הוא מגיע לדרגה גבוהה יותר של אי - ידיעה, כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי להכיל את ההפך שלו. במילים אחרות, האדם מגיע להבנה שאי אפשר ... שחוקר את השאלות הגדולות לעומקן, מגיע להבנה שאין כלל אפשרות לדעת. לא מדובר בחוסר מידע זמני או חוסר בהירות, אלא בידיעה ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם ...

... הכי עמוקה ואמיתית שלה. כאשר אליעד אומר ללכת עד הסוף, הוא מתכוון לכך שיש שני צדדים בכל אדם: הצד שמשתמש בשכל ושואל שאלות, והצד שלא מתעניין בשום שאלה ולא מחפש שום תשובה. לדוגמה, אם מישהו זורק אבן על אדם, ויש באותו אדם צד שלא מתעניין למה זרקו עליו את האבן - הצד הזה לא ינסה ... האדם כן מתעניין בסיבה ומנסה להבין למה זרקו עליו את האבן, כאן אליעד מדגיש שצריך ללכת עד הסוף. הכוונה היא לא לעצור באמצע הדרך, אלא להמשיך ולברר עד הסוף, עד שנמצאת תשובה מלאה, שלמה ומספקת. כלומר, אם כבר התחלת להשתמש בשכל, אסור לך להפסיק באמצע החקירה. האם תמיד חייבים להשתמש ... הדרך. למשל, אם האדם אומר לעצמו רע לי, אני לא מבין משהו, אני רוצה שיהיה לי יותר טוב, אז אליעד מדגיש שעליו להשתמש בשכל עד הסוף, ולברר לעומק מה מקור התחושה ומהי התשובה השלמה לשאלות שמטרידות אותו. כלומר, ההנחיה המרכזית של אליעד היא שהאדם רשאי להישאר בלי להשתמש בשכל כלל, אך ...

... אבל הן לא מטרידות באמת מתוך פרספקטיבה עמוקה יותר. האם כלפי חוץ קיים שינוי ניכר כאשר מגיעים לאחדות? נשאלת בשיחה השאלה אם כלפי חוץ יש הבדל במצב שלאחר ההבנה, והתשובה היא שכן ולא. לדוגמה, השולחן נראה אותו שולחן. במבט ... של הסבל. אדם שמח בהתאם למידה שבה סבל קודם. אתה נהנה מהאוכל בהתאם לכמה שהיית רעב. אין אפשרות אחרת. שאלה: יש פה חוקיות מטרידה. עצם זה שיש חוקיות אני מוטרד. תשובה : נכון. אבל יש מקום שאין חוקיות. שאני יכול לשמוח עד ... ואני יודע שלעולם לא יהיו להן תשובות. אבל הדרך לאזן את זה היא להגיד שאין שאלה. שאלה: אז ההבדל בין המצב הקודם, זה שלפני וזה שאחרי, כלפי חוץ זה בדיוק אותו דבר? תשובה: כלפי חוץ זה לא אותו דבר. לא בדיוק אותו דבר. השולחן פה ...

... מתייחס לשאלה הבסיסית של למה יש בכלל נפרדות בעולם, למה העולם קיים, ולמה האדם מרגיש שהוא נפרד מהאחדות. התשובה שלו היא שאין באמת סיבה לכך מתוך פרספקטיבה של נפרדות. הוא מסביר שכל זמן שאדם לא הבין שאין הבדל בין יש לאין, בין קיום לאי - קיום, בין רצון לאי - רצון, הוא תמיד יחפש תשובות לשאלות ללא תשובה . רק כשאדם מבין באופן עמוק שאין באמת הבדל בין נפרדות לאחדות, הוא יוצא ממעגל השאלות הבלתי פתורות. איך נכון ... לעבוד יותר או פחות, האם להיות בזוגיות או לבד. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בתפיסה עמוקה של אחדות, אין באמת תשובה נכונה או לא נכונה לשאלות האלו. מבחינתו, החיים פשוט זורמים. הוא לא שואל את עצמו האם כדאי או לא כדאי, כי הוא ...

... את ההארה הזו. אם הוא ימשיך לחקור את הרצון הזה לעומק, בסוף הוא יגלה שאולי הוא בכלל לא רוצה אותה. ואז הוא ישאל, למה אני רוצה לדעת את האמת? ואם ימשיך לחקור, הוא יגיע למצב שבו אין לו עוד תשובה . במצב כזה האדם בעצם מגלה שאין הבדל בין האמת לשקר. כשהוא מגיע להבנה שאין הבדל בין טוב לרע, או בין אמת לשקר, הוא נמצא באחדות מוחלטת עם המציאות. אליעד מבהיר ... הוא מסכם ואומר שכשאתה באמת חוקר משהו עד הסוף, לא משנה מה תהיה השאלה, תגיע למצב של אמת מוחלטת ושל חוסר אחיזה. כל שאלה תוביל בסוף לאותו מצב של אחדות וחוסר ידיעה מוחלטת, אם האדם באמת מחפש תשובה מוחלטת. איך לחפש את האמת? מה זה לחקור עד הסוף? איך להגיע להארה רוחנית? מה המשמעות של להבין באמת? למה אני רוצה כסף? מה זה גבול ההבנה האנושית? איך להפסיק ...