... איש שסבל מחרדות ומה הוא עוד סבל מחרדות ודיכאונות אבל לא רק שהוא סבל מחרדות ודיכאונות הוא גם לא ידע ממה החרדות וממה הדיכאונות הוא לא ידע היו לו המון חרדות והוא לא ידע ממה החרדות היו לו המון דיכאונות והוא לא ידע ממה הדיכאונות, אותו איש גם היו לו המון דברים שהכעיסו אותו והיו לו המון תחושות של כעס והוא לא ידע מה ועכשיו אפשר לתת לו עשרה דברים שהיה לו והוא לא ידע מה נכון היה לו עצבים והוא לא ידע מה היה לו חרדות והוא לא ידע מה היה לו טראומות והוא לא ידע מה היה לו פחדים והוא לא ידע מה היה לו הרבה דברים שהוא לא ידע מה, הוא לא ידע מה הוא אומר אני סובל מחרדות, מה החרדות? לא יודע אין לי מושג לא יודע אני מרגיש חרדה אני ... ותטפל בהן ככה אתה תוכל לחשוף גם את החרדות שאתה לא יודע מה הן. ש: אבל אמרת שהוא לא ידע כלום הוא לא ידע ממה הוא חרד הוא לא יודע כלום. אליעד: הוא אומר שהוא לא יודע כלום. ש: אוקי. אליעד: אוקי מה ...

... איך לבחור מנהל? מי מתאים לתפקיד מנהל? 3 תכונות שנדרשות ממנהל, לגייס מנהל, 3 תנאים שמישהו יעשה משהו, רצון ידע ויכולת, גיוס עובד, ביבי נתניהו או בני גנץ, מי מתאים להיות ראש ממשלה? מהן שלוש התכונות הנדרשות ממנהל בכל ... כראוי, נדרשים ממנו שלושה דברים עיקריים: רצון - המנהל צריך לרצות לבצע את התפקיד ולהשיג את המטרות המוגדרות לו. ידע - המנהל צריך לדעת כיצד לבצע את התפקיד שלו בצורה נכונה ומדויקת, על סמך המטרות שהוגדרו לו. יכולת - ... לא יזוז. כמו כן, אליעד מוסיף שאם המנהל ירצה לבצע את המשימה, הוא כבר ימצא את הדרך להשיג את הידע והיכולת. לכן קודם כל צריך לבדוק את הרצון, לפני שבודקים את שאר התכונות. כיצד לבדוק אם למנהל יש רצון ... ולא משנה כמה הוא יודע או יכול לבצע את המשימות. מה חשוב יותר בבחירת מנהל - הרצון שלו או הידע והיכולת? כדי להמחיש את החשיבות של הרצון על פני ידע ויכולת, אליעד משתמש בדוגמה אקטואלית ופוליטית: השאלה מי מתאים יותר להיות ראש ממשלה - בנימין נתניהו או בני גנץ. ... לנהל את המדינה, אבל אם הוא לא רוצה לנהל אותה בדרך הנכונה (על פי תפיסתו של מי שבוחר), אז הידע והיכולת שלו לא רלוונטיים כלל. לדברי אליעד, נתניהו אולי מעוניין בעיקר באינטרסים האישיים ובשרידות הפוליטית שלו, ולא בהכרח טובת ... החברה, ויוכל להוביל אותם להצלחה. איך לבחור מנהל מתאים? שלוש תכונות של מנהל מוצלח מה חשוב יותר - רצון, ידע או יכולת? האם בני גנץ מתאים לראש ממשלה? ביבי נתניהו או בני גנץ?

... באמצעות חשיבה לוגית? איך לדעת מה נכון? איך לדעת מה האמת? איך למצוא תשובה לשאלה באי וודאות? הסקה לוגית, מידע לוגי, מידע אקראי, תהליכי הסקת מסקנות, מה בטוח נכון? ידע כללי, תהליכי הסקת מסקנות איך להתמודד עם ספקות באמצעות חשיבה לוגית? אדם לעיתים נתקל בסיטואציה שבה הוא לא יודע ... נכון או מה אמת בסיטואציה כזו? יש מקרים בהם זה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את התשובה הנכונה, משום שמדובר במידע אקראי ולא לוגי. אליעד מציין שלפעמים, השאלות שאנו שואלים לא בהכרח נתונות להסבר לוגי או הגיוני, ולעיתים יש צורך להבין מהו המידע האקראי ומהו המידע הלוגי. דוגמה לכך היא שאלה כמו איך אומרים בסינית שולחן? - אין דרך לוגית להגיע לתשובה לשאלה הזו ללא מקורות חיצוניים, כי מדובר במידע שנשען על מוסכמות שפה. לעומת זאת, שאלות כמו האם מישהו מאחר לעבודה כל יום? ניתנות לתשובה לוגית, כי מדובר בהסקה מתוך עובדות. ההבדל בין מידע לוגי ומידע אקראי אליעד מסביר את ההבדל בין מידע לוגי למידע אקראי: - מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה עצמאית, מבלי להסתמך על ידע חיצוני. לדוגמה, אם מישהו מאחר לעבודה כל יום, אז הוא לא תמיד מגיע בזמן - זו הסקה לוגית. - מידע אקראי הוא מידע שמוסכם על ידי החברה או תלוי במוסכמות שאינן ניתנות להסבר לוגי ישיר, כמו המילה הסינית לשולחן. אין דרך לוגית להסיק את המידע הזה רק מתוך עצמך. מה לעשות כשאי אפשר לדעת מה נכון? כאשר אנו לא יכולים לדעת בוודאות את התשובה ... לוגית בהשערה שלנו, אז ייתכן שהיא נכונה. איך לפתח חשיבה לוגית? חשיבה לוגית היא היכולת להסיק מסקנות נכונות מתוך מידע נתון, גם אם מדובר במידע מוגבל. כדי לפתח חשיבה לוגית, אליעד מציע ללמוד על מושגים כמו הסקה לוגית, ניתוח סיבתיות והוכחות. כלים אלה מסייעים לנו לנתח מחשבות ולשאול את עצמנו: האם מה שאני חושב עומד בהיגיון או לא? חשיבה לוגית גם על מידע אקראי לפעמים, אנחנו נתקלים במידע שאין לו הסבר לוגי ישיר, כמו במקרה של שפה או מוסכמות. גם אז, ניתן לבצע בדיקה לוגית - כלומר, ... לסיכום כדי להתמודד עם ספקות, עלינו לפתח את החשיבה הלוגית שלנו, לבדוק כל מחשבה בצורה מדוקדקת, ולהבין מתי נדרש מידע אקראי ומתי אפשר להסתמך על הסקה לוגית. דרך זו עשויה להקטין את הספקות ולקרב אותנו למענה נכון לשאלות שמעסיקות ... באמת התכוון לברכה, או שיש לכך סיבה סמויה אחרת? לפעמים, אין דרך לוגית לדעת בוודאות מהי התשובה הנכונה, משום שהמידע עצמו אינו מידע לוגי אלא מידע אקראי. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון לענות על השאלה: איך אומרים בסינית שולחן? אפשר לחשוב על העניין כמה שרוצים, אבל בלי לקבל מידע חיצוני (כמו ללכת ולברר באמת איך אומרים שולחן בסינית), לא ניתן להגיע למסקנה לוגית כלשהי. זהו מידע אקראי שנובע ממוסכמות שפה ואינו נובע מחוק לוגי. איך להבדיל בין מידע לוגי למידע אקראי? מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה, גם בלי ידע כללי חיצוני. לדוגמה, אם אדם מאחר לעבודה בכל יום, לא ניתן לטעון שהוא תמיד מגיע בזמן. זוהי הסקה לוגית המתבססת על ניתוח העובדות עצמן. לעומת זאת, מידע אקראי הוא כזה שלא ניתן להסיק אותו רק באמצעות חשיבה פנימית. לדוגמה, השאלה איך קוראים בסינית לשולחן? או למה מישהו אמר בוקר טוב? איננה בהכרח ברת - הוכחה לוגית. היא יכולה להיות תלויה במידע חיצוני שאינו נובע מחוק או הסבר לוגי. מה עושים כשאי אפשר לדעת מה נכון באופן לוגי? לפעמים, התשובה שאנחנו ... לפתח חשיבה לוגית ולהשתמש בה בשאלות מעשיות? חשיבה לוגית מתבטאת ביכולת להסיק מסקנות נכונות משורה של נתונים, בלי קשר לידע חיצוני על העולם. לדוגמה, איך קוראים לי? איננו מידע לוגי טהור, אלא מידע שלתוכו נכנס מרכיב אקראי (השם ניתן באופן שרירותי). אבל אם מישהו שואל האם אני תמיד מגיע בזמן לעבודה? ישנה ... אפשר לבחון כל מחשבה בשאלה: האם היא עומדת בכללי ההיגיון, או שהיא סותרת אותם? למה בדיקה לוגית מועילה גם במידע שאינו לוגי? יש שאלות שלא ניתן להכריע בהן באופן לוגי מלא, משום שהמידע הנחוץ איננו בר - הסקה, אלא נקבע באופן מקרי או נשען על ידע חיצוני. עם זאת, גם בשאלות כאלה יש שלב שבו אפשר לבדוק: האם מה שאני מניח הוא לפחות לא סותר ... ספק משמעותי, אפשר להיעזר בשתי בדיקות מקבילות: בדיקה לוגית: בחינת ההנחות והאם הן עומדות בהיגיון בדיקה חיצונית: ניסיון לאסוף מידע נוסף או לשאול באופן ישיר, אם הדבר ניתן כך מצמצמים את האפשרות להחזיק בהנחות שגויות, ומגדילים את הסיכוי להתקרב ... נכונה. מה כדאי לעשות כשעדיין נשארים עם ספק? כאשר לא מצליחים למצוא הוכחה לוגית חותכת ולא ניתן לברר את המידע ממקור חיצוני אמין, אפשר לשאול: מה בכל זאת בטוח נכון? באופן זה, מתקדמים צעד - צעד. גם אם אי ... ודאית לגבי התשובה השלמה, אפשר לפחות לצמצם את גבולות הספק ולשפר את איכות הנחת העבודה הזמנית. מדוע חשוב לחפש מידע נוסף ולהעמיק בחשיבה לוגית? לעתים, התשובה שהאדם מחפש כן ניתנת לגילוי באמצעות חשיבה מעמיקה יותר, או שיום אחד יתברר ...

... ואת חווה כסא, יש לך חושים שרואים כסא, והשכל שלך רואה כסא, אותו שכל בדיוק מהיכן הוא מקבל את המידע, התודעה שלך חווה כסא, כי המידע נכנס דרך החושים, השכל מנתח את החושים וחווה והתודעה חווה את הכסא. עכשיו השכל שלך יכול להסתכל לעוד מקום ... תקבלו נקודה אחת ואחר כך תמחקו אותה, זה נקרא כלום. זאת אומרת שכרגע זה עשוי מכלום, השכל שלך מקבל מידע דרך החושים שיש פה כסא ופה כוס וכו וכו שיש ישויות נפרדות. אבל השכל שלך אם הוא מתבונן לתוך המציאות הוא גם יכול לקבל מידע נוסף ולחוות את האחדות. יש לך שתי חוויות בו זמנית. ואת גם חווה את האחד, אין טעם שתגידי הצלחתי ... המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו לא ידע את התשובה, אי אפשר למצוא לזה תשובה וכו, ואז הוא מוסיף ואומר, אבל צריך להאמין בשכל שזה ככה, למרות ... חושב את זה שאלה הגענו לשורש הראשוני, כי הוא רוצה לחוות את עצמו אליעד אבל למה שאלה כי הוא ידע דברים מסוימים והידיעה לא הספיקה לו אליעד למה לא הספיקה לו שאלה כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא ... זה לא נכון ואסביר עכשיו שוב. שאלה אבל עכשיו אתה עושה סטייה, התחלנו בשרשרת של השאלות והפסקנו שאמרתי שהוא ידע דבר מה, והידיעה הזאת לא סיפקה אותו והוא רצה לחוות את עצמו לא רק ברמת ידיעה אלא ברמת חוויה. ... דבר מה ומפסיקים וככה דברים מתפספסים. אליעד טוב? בא נמשיך איתך שאלה אתה אמרת שאתה כן יודע למה הוא ידע, ואני אומר שאני לא יודע למה הוא ידע, אז בא תסביר למה הוא ידע אליעד אני אסביר את העניין, למה שאלתי אותו את השאלות כדי שהוא יבין את התשובה? כדי שהוא יחווה אותה הוא חייב לשאול אותה, השאלה היא ככלי קיבול למידע, מי שרוצה לחזור בתשובה צריך לשאול שאלה? אתה רוצה לחיות יותר טוב אתה צריך לחזור בתשובה, מה זה נקרא ... אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון? למה בכלל הוא יודע שהוא קיים שאלה איך הוא ידע אליעד אתה בכלל צריך לשאול איך נוצרה ידיעה. איך נוצר הפיצול הראשון? להגיד שאלוהים ידע, זה לא אומר כלום, איך הוא ידע שאלה אתה אמור לענות על זה. אליעד אני מסביר את השאלה. שאלה השאלה ברורה. אליעד אז לי היא לא ... הספר שיחות עם אלוהים, את העובדה הזאת שהייתה אנרגיה גדולה והתפשטה וכו והוא היה אחד ויחיד, את זה הוא ידע אליעד לא ידע שאלה זאת נקודת החיבור ביני ובינך, שהוא אומר שהוא ידע אבל לא הסתפק בידיעה ורצה לחוות את גדולתו. ועכשיו אני שאלתי את עצמי, איך הוא ידע אליעד שזה בדיוק מה שאמרתי קודם? שאני ניסיתי להבין איך אלוהים צמצם את עצמו, וכולם כתבו לי תשובות ולא ...

... איך לא לחשוף סודות בתוכן מקצועי? איך לעשות צנזורה על תוכן מקצועי? איך לא ללמד את המתחרים שלך את הידע שלך? והפעם אסביר, איך להציג ללקוח מידע מקצועי, בצורה נכונה, שמצד אחד הוא גם יחשוב שאתה מקצועי כדי שהוא ירצה לפנות אליך ודווקא אליך ולא למתחרים ... בעצם אומר, שלא מדובר על תכנים מסוג פרסומת רגילה, שמספרת כמה אתה טוב דרך הצהרות, אלא על תכנים שמעבירים ידע מקצועי שאמורים לגרום ללקוח להבין שאתה איש מקצוע. 1 - כדי שירצה לקבל ממך שירות. 2 - כדי שירצה ... לדבר גם בשפת בני אדם רגילים ושאתה שייך לגאון המשוגע, שכדי ליהנות ממנו, צריך מנהל פרויקט / מתווך באמצע, שידע להשתמש בכישורים שלך, כדי לספק לו שירות. כמו שקורה בעולם האמיתי, שהגאונים, עובדים אצל אנשים העסקים, שיודעים להמיר את ... מה צריך או לא צריך לעשות. במילים אחרות, כאשר אתה מנסה להראות שאתה מקצועי, אתה בעצם מעביר תוכן מקצועי וידע מקצועי. ומהידע הזה כמובן שיכולים ללמוד גם המתחרים שלך. ואחד המתחרים שלך, הוא בעצם הלקוח שלך. דהיינו, שמצד אחד אתה רוצה ... בעצמו מתחרה שלך. במובן שהוא חושב לעצמו, אולי הוא יכול להסתדר לבד בלעדיך. ככה שבתחומים כאלו, זה שאתה מעביר ידע מקצועי, זה גם יכול לגרום לכך שאתה תגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח שלך יעדיף להסתדר לבד בעצמו, בלעדיך. נקודה ... לחשוב שהוא פחות צריך אותך ושהוא יכול להסתדר לבד. במילים אחרות גם אם לא מדובר על ללמד את הלקוח ידע מקצועי שהוא יכול בעצמו להסתדר לבד לחלוטין, כמו לדוגמה בתחומים של עשה זאת בעצמך, עדיין גם אם הלקוח מבין ... במקרים שהלקוח מבין שאיש מקצוע אחר פחות טוב ממך. אז מה זה אומר בעצם? זה אומר שכאשר מעבירים ללקוח ידע מקצועי שאמור לו להבין שאתה מקצועי, שאתה מסוגל לעזור לו, הרי שצריכים למצוא את המינון ואת האיזון, בכמות המידע המקצועי שאתה מעביר ובאיך שאתה מעביר אותו. כי אם תעביר פחות מידי ידע מקצועי, יתכן שהלקוח לא מספיק יחשוב שאתה מקצועי ואז הוא לא ירצה לפנות אליך או דווקא אליך. אבל גם מצד שני, אם תעביר את כל הידע המקצועי שלך, ברמה שהלקוח שלך יהפוך להיות מקצועי כמוך, הרי שזה עשוי לגרום לו מצד אחד לחשוב שאתה מקצועי, מצד שני לחשוב שמיותר לו לפנות אליך. איך להעביר מידע מקצועי בצורה נכונה? אז יש בזה כל מיני היבטים וכל מקרה לגופו. אבל ניתן מספר נקודות למחשבה לגבי איך להציג ללקוח מידע מקצועי, בצורה שהוא גם יחשוב שאתה מקצועי כדי שהוא ירצה לפנות אליך אבל גם לא יחשוב שהוא מספיק מקצועי ... בפתרונות אחרים ועד כמה אתה מסביר על מהו הפתרון הנכון. נקודה נוספת יכולה להיות כמה אתה מעביר את כל המידע במלואו וכמה אתה שומר אצלך כמה קלפים, כדי לא להעביר את כל המידע המלא לפרטים פרטים. וכמובן שצריכים לזכור, שזה לא משנה מה אתה אומר, אלא מה שהלקוח שלך מבין ממה שאתה ... במידה שהוא יחשוב שהוא יכול להסתדר לבד בלעדיך. כמובן שלצד זה יש גם את העניין של איך לעטוף את המידע בשפה שהלקוח יתעניין בה, במובן שהיא תדבר על הכאב של הלקוח ועל התועלת שהלקוח שלך מקבל מהידע המקצועי שלך ולא רק כדיון מקצועי נטו. במובן שצריכים כל ידע מקצועי שיש לך, לדעת להעביר אותו בצורה שתגרום ללקוח לרצות איש מקצוע כמוך. לדוגמה, שיטות עבודה שעוזרות לך לחסוך ... פחות עוסקות בתועלת של הלקוח. וגם אותן אפשרי כמובן להציג בצורה נכונה, אבל זה עניין אחר. בכל מקרה כל ידע מקצועי שיש לך להעביר, צריכים להבין איך הוא עוזר ללקוח לרצות אותך, איך ולמה שהלקוח ירצה מישהו דווקא עם הידע המקצועי שלך. כל זה לצד זה שצריכים להבין איך לדבר עם הלקוח בשפה שלו, במובן שהוא ירגיש שהוא מבין ... לדוגמה את התכנים באתר הזה EIP.co.il. האתר עצמו מלא באלפי תכנים מקצועיים, שאין בהם כמעט שום מידור של שום מידע כלשהו ממישהו. הדבר הזה עשוי לגרום למי שצורך את התכנים, לחשוב שהוא יכול להסתדר לבד. כי כל כלי העבודה וכל שיטות העבודה פרושות בפניו באופן מלא לפרטי פרטים. כמובן שאין באתר את כל המידע על כל המקרים האפשריים. כי יש אין סוף מקרים שכאלו. אבל צורת החשיבה של איך לנתח את כל המקרים, ... אין שום בעיה עם הפצת כל התכנים באופן מלא לפרטי פרטים. גם כי באמת המטרה שלי היא לעזור לאנשים שידעו להסתדר בעצמם. ומצד האמת, כל מי שיפעיל את המוח שלו בכוחות עצמו בדרך מסודרת, כפי שהיא מוסברת לפרטי פרטים ... בעולם. אבל יש גם עוד נקודות נוספות, בהקשר של התכנים המקצועיים שאני מפיץ. והיא לדוגמה שלפעמים בן אדם צריך ידע מקצועי ספציפי, שבמקרה יש לי אותו יותר ממנו. בלי קשר לשום עניין אחר. ולכן במקרה כזה לדוגמה הגיוני לפנות ... כל דבר ברמת הצורה החיצונית. וכן צריכים עזרה ברמת הצורה החיצונית, מבעל הניסיון. כמו שגם האיש החכם בעולם, לא ידע מעצמו תוך רגע אחד, איך לתקן רכב או כל מיומנות מקצועית אחרת. הוא אולי יכול ברגע אחד לדעת איך ... במובן המופשט של המילה. כי לדוגמה אתה אולי חושב שאתה חכם וחושב בהיגיון בדיוק כמוני, אבל אין לך את הידע ואת הניסיון שיש לי בתחומים מסויימים. בדיוק כמו שגם אני בעצמי אפנה לבעל מקצוע עם יותר ידע ויותר ניסיון ממני בתחומים ספציפיים, למרות שאני חושב שהוא פחות חכם ממני באופן כללי. נקודה נוספת שהיא יותר חשובה ... כל דרכי החשיבה שיש באתר. כי הקושי לתרגל את כל שיטות החשיבה, הוא ברובו לא טכני ולא נובע מחוסר ידע מקצועי, אלא הקושי הוא רגשי. שהרגש של האדם מקשה עליו להתמיד וגם להיות מסוגל לשאול את השאלות הנכונות במבנה ... ואיך ואיזה שאלות בדיוק הוא צריך לשאול את עצמו. בכל מקרה, ישנם מצבים שגם אם תיתן לאדם את כל הידע המקצועי, הרי שהוא יכול לרצות עוד עזרה, גם במובן הנפשי, ליישם את מה שהוא יודע ברמה המקצועית. כל הנל ... רק בן אדם אחד בלבד, שצורך את התכנים שלי. שאז הוא עדיין אולי ירצה לפנות אלי, כי הוא צריך ידע ספציפי או כדי לקבל עזרה במובן הרגשי, של לשאול את עצמו את השאלות הנכונות. כל זה במידה והוא יחשוב ... וכמובן שאלו היו רק כמה נקודות מבט בהקשר הזה. כדי עיקר הדגש הוא, שיבינו, שלמרות שבאופן כללי כאשר מעבירים ידע מקצועי, הרי שצריך לעשות סוג של צנזורה על התוכן המקצועי, כדי לא להעביר את כולו באופן מלא, כדי שעדיין תהיה תלות כלשהי בין הלקוח לבין מספק השירות, הרי שאני מפיץ את כל המידע באופן מלא לטובת הכלל ממגוון רחב של סיבות. לסיכום: הפצת תוכן מקצועי, שאמורה לשדר מקצועיות ולגרום ללקוח לחשוב שאתה ... ללקוח לחשוב שהוא לא איש מקצוע ושהוא צריך איש מקצוע כך. ולכן, צריך שכל, גם לדעת איך להפיץ את הידע המקצועי שיש לך בראש.

... משחקי חשיבה, ליקוטי מוהרן חא ל, הקדמות אל המכוון, למה קשה להבין משהו? למה משהו קשה להבנה? מה הופך ידע לקשה להבנה? אליעד כהן מסביר שהמפתח להבנת המושג חוכמה טמון ביכולת להבין דבר מתוך דבר, כלומר, להסיק מסקנה מדבר אחד לגבי דבר אחר. אליעד שואל את השאלה: מה הופך ידע מסוים לקשה להבנה יותר מאשר ידע אחר? הוא מדגיש כי קושי בהבנת ידע נובע בעיקר מפער בין מה שהאדם כבר יודע לבין מה שהוא צריך לדעת כדי להבין את הידע החדש. לדוגמה, אם אדם לא יודע צרפתית והוא שומע הסבר בשפה זו, ברור שיהיה לו קשה יותר להבין את ... את המושגים הבסיסיים כמו כפל וחזקה, הנוסחה תהפוך לפשוטה יותר להבנה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי הבעיה אינה בהכרח שהידע עצמו קשה, אלא שהאדם לא מכיר את ההקדמות והיסודות הדרושים להבנת הידע. האם קיים קושי אובייקטיבי בהבנת ידע מסוים? אליעד מסביר שיש קושי אובייקטיבי בלמידה: ידע מסוים דורש סדרה של הקדמות הכרחיות כדי להבין אותו. למשל, כדי להבין פעולת כפל חייבים להבין קודם פעולת חיבור, וכדי להבין חזקה חייבים להבין קודם פעולות פשוטות יותר כמו כפל. במובן הזה, יש היררכיה מובנית בידע, שמכתיבה רמת קושי אובייקטיבית. דוגמה נוספת שאליעד משתמש בה היא לימוד סינית. ניתן ללמוד כל מילה בסינית בלי תלות ... אך אין בכך בהכרח פיתוח של חוכמה או יכולת להבין דבר מתוך דבר. לעומת זאת, משחקי חשיבה ומאמץ לפצח מידע שמצריך הבנה של דברים עקיפים, מפתחים את השכל והיכולת להבין באופן עמוק יותר. מה המשמעות של להבין דבר מתוך ... מתוך דבר, כי הוא מבין שזה הרבה יותר חשוב ומועיל. המשמעות כאן היא שהיכולת להבין באופן עקיף חשובה יותר מידע ספציפי וישיר. אליעד מוסיף דוגמה פשוטה להבנה ישירה מול הבנה עקיפה: ילד שלומד מהו שולחן עושה זאת ישירות, בלי ... והוא תמיד קשה יותר באופן אובייקטיבי, משום שהוא דורש את היכולת להסיק מסקנות מכמה דברים אחרים. איך אפשר להבין ידע שהכי קשה להבין? אליעד מציג רעיון שלפיו קיים ידע כל כך מורכב, שדורש הקדמות אינסופיות, ואף אדם לא יכול לתת לך אותו ישירות. הדרך היחידה להבין אותו היא ... להבין קודם כל למה הוא לא רוצה את כל האפשרויות האחרות, ואז הוא מבין מה הוא באמת רוצה. את הידע הזה לא ניתן לתת ישירות, אלא האדם צריך להגיע אליו בעצמו דרך שלילת כל האפשרויות האחרות. מה הקשר בין ... קשה? אליעד מדגיש שככל שהחומר קשה יותר להבנה, המורה צריך להיות חכם יותר. למה? כי מורה חכם יכול לפרק ידע מורכב להרבה חלקים קטנים ופשוטים, ובכך להקל על התלמיד להבין את החומר הקשה. המורה הטוב ביותר הוא זה שמסוגל לפרק את הידע לחלקיקים הקטנים ביותר ולהסביר אותם בצורה ברורה ככל האפשר. זו הסיבה שידע מורכב מחייב מורה חכם במיוחד, שידע להסביר את ההקדמות בצורה ברורה ומובנת. אליעד מסכם את ההרצאה באומרו שהיכולת להבין דבר מתוך דבר היא מיומנות שניתן וצריך לפתח. חשוב להתאמן על הבנת דברים בעקיפין, להתמודד עם ידע שמצריך חשיבה ולא רק זיכרון, ולשאוף להבנת ידע עמוק יותר ויותר, כזה שמצריך מאמץ ומחשבה. מהי חוכמה אמיתית? מה הופך ידע לקשה להבנה? איך להבין דבר מתוך דבר? למה קשה ללמוד מתמטיקה? האם משחקי חשיבה מפתחים את השכל? מה המשמעות ...

... כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים? איך להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? כשאדם נתקל במידע או בתוכן שלכאורה לא מעניינים אותו, הוא יכול להתייחס אליהם בשתי דרכים עיקריות. הדרך הראשונה היא להסתכל על הדברים מנקודת מבט של פונקציונליות, כלומר, האם המידע שימושי לו באופן ישיר או לא. לדוגמה, אם אדם צופה בתוכנית בישול ואין לו עניין בבישול, או שומע הרצאה על ראיונות עבודה כאשר הוא בכלל עצמאי ואינו זקוק לכך, הוא יכול לחשוב שאין טעם להקשיב, מכיוון שהמידע לא יועיל לו באופן ישיר. אליעד כהן מדגים זאת עם הדוגמה של לימוד השפה הטורקית, למשל כיצד אומרים סבתא בטורקית. מי שלא מתכנן לדבר טורקית עשוי להרגיש שזה מידע מיותר, מכיוון שאין לו תועלת מיידית. כך שאם האדם חושב במונחי פונקציונליות, הוא יבחר להתרחק מהמידע הזה. מהו מידע מבוסס ידע ומה החיסרון שבו? אליעד מסביר שיש סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה ... מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. אלו עובדות שניתן היה באותה מידה להחליף אותן בעובדות אחרות. המידע הזה תלוי אך ורק בזיכרון. כאשר אדם נחשף למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל? לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך להתמודד ... על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא שיטה של חשיבה שאפשר להשתמש בה בתחומים נוספים רבים. דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות. איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, ... בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, מעבר לידע הטכני (שהוא מידע אקראי), אפשר למצוא הסברים יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו ... ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות. אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי ... בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב. אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ... לחייו. איך למצוא עניין בכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר? מאיפה הידע של אליעד כהן? מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים אליו הוא פונקציונלי או לא. לפעמים רואים תוכנית בישול בטלוויזיה אבל אין עניין בבישול, או ששומעים הסבר על ... לדוגמה, אם מישהו מלמד איך אומרים בטורקית סבתא, אבל לא מתכננים לדבר טורקית, אפשר להחליט שזו אינפורמציה מיותרת. מהו מידע מבוסס ידע וכיצד הוא משפיע על מידת העניין? יש מידע שהוא בעיקרו מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים סבתא בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב? בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר? או מה צריך לעשות כשהמראיין ... שאלה מפתיעה?, התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים שונים. איך זה קשור לדוגמאות ... רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף ... היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים. איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון? יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא. בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ... שבבסיס כל פעולה. איך למצוא עניין בכל דבר איך לפתח את השכל איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר מאיפה הידע של אליעד כהן? איך אליעד כהן מבין בכל כך הרבה תחומים? השכל של אליעד כהן, החשיבה של אליעד כהן, ההיגיון של אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, 2 סוגים של מידע, מידע תלוי היגיון, מידע תלוי ידע כללי, מידע תלוי זיכרון

... היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים, ותשובה עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות. מה היתרונות של לימודים אקדמיים? לימודים אקדמיים מספקים ידע תאורטי רחב ומעמיק. תארים אקדמיים מעניקים תמונה כוללת על הנושא, ומקנים הבנה שיטתית וכוללת של התהליכים. כשאתה לומד בצורה ... העמוקות של התחום, ומקבל כלים להתמודד עם בעיות מורכבות באופן שיטתי. לדוגמה, אדם שלמד מנהל עסקים במשך חמש שנים ידע הרבה יותר על איך לנהל מערכות גדולות, איך להתמודד עם בעיות כלכליות ושיווקיות ואיך לארגן ארגון בצורה מקצועית, לעומת אדם שלמד זאת באופן מעשי ללא תיאוריה ברקע. מה היתרונות של ניסיון מעשי? לניסיון מעשי יש יתרון ברור - הידע שהוא מביא איתו הוא יישומי וישיר. אדם שעבד בתחום זמן רב או ניהל עסק מכיר את המציאות בשטח ויודע ... בעיות שמתעוררות באופן יומיומי. לדוגמה, אם אדם ניהל פיצריה במשך מספר שנים והצליח להרוויח 100,000 שקלים בחודש, יש לו ידע פרקטי שאי אפשר ללמוד בכיתה. ייתכן והוא גם יוכל לתת עצות טובות הרבה יותר בנוגע לאתגרים שמולם ניצב בעל ... להרוויח כסף מהעסק - אולי הוא יוכל להסביר מה לא לעשות, אבל זה לא מספיק כדי להצליח בניהול עסק. הידע תיאורטי עשוי לעזור הרבה יותר במקרים כאלו, למשל כאשר עוסקים בניהול של רשתות גדולות, או בניהול עסק מורכב הדורש ... להתמודד עם מגוון בעיות בעסקים שונים, זה שונה מאדם שעבד במשך חמש שנים באותו תחום, אך לא רכש את הידע הרחב והמעמיק של הלמידה האקדמית. מצד שני, אדם שעבד בהצלחה בתחום ספציפי עשוי להבין יותר ממישהו שלמד רק תיאוריה ... ניסיון מעשי. הבעיה היא שהמיקוד יכול להוביל לפספוס של תחומים אחרים שיכולים להיות חשובים להצלחה. מה הגישה המומלצת לצבירת ידע ולהצלחה? הגישה המומלצת היא לשלב בין השניים - לימודים אקדמיים וניסיון מעשי. כאשר אתה לומד נושא בצורה אקדמית, כדאי ... של ההבנה העמוקה מצד אחד, עם היתרונות של היישום המעשי מצד שני. למעשה, אדם שלומד ניהול עסקים ומיישם את הידע על ידי עבודה בשטח משיג את היתרון הכפול - הוא מבין את התהליכים העמוקות ומצליח ליישם אותם בהצלחה. האם תמיד עדיף ניסיון מוצלח? לא בהכרח. הצלחה מעשית חשוב, אבל אם לא התנסית בבעיה, ייתכן שאין לך את הידע המעמיק להבין את הבעיה כראוי. לדוגמה, אדם שעשה ניסוי והצליח, יכול לשדרג את הידע האקדמי בידע פרקטי, אך אדם שנכשל שוב ושוב, גם אם הוא מציע לך עצות, לא בהכרח יוכל לסייע במצבים דומים. מה ... לבין ניסיון מעשי, אין תשובה חד משמעית. הכל תלוי בתחום שבו אתה עוסק ובמטרות שלך. אם אתה מעוניין לרכוש ידע רחב על תחום כלשהו, חשוב ללמוד אותו בצורה מסודרת. אם מטרתך היא להקים עסק קטן, ייתכן כי יועץ עם ניסיון מעשי יהיה עדיף, אם כי מומלץ לוודא גם שהוא רכש ידע אקדמי או שיטות מסודרות לניהול. מה שחשוב הוא לשלב בין השניים - הלמידה האקדמית והניסיון המעשי. לימודים אקדמיים לעומת ... אפילו תואר 500, לעומת אדם שהקים עסק בפועל וניהל אותו, מבוססת על הצורך להבין מה מעניק יתרון משמעותי יותר: ידע תאורטי שנרכש בצורה מסודרת, או ניסיון מעשי שנאסף תוך כדי עבודה בשטח. מצד אחד, יש הטוענים שידע אקדמי מספק יסודות רחבים ועמוקים ומקנה הבנה שיטתית של תהליכים מורכבים. מצד שני, אדם שכבר עשה את זה בשטח ... המטרה היא להרוויח מהפיצריה 100,000 שקלים בחודש, או אף 200,000 שקלים. נשאלת השאלה, במי עדיף להתייעץ: במי שיש לו ידע אקדמי נרחב ותארים רבים, או במי שכבר הקים פיצריה דומה באותו מיקום בעיר והצליח להגיע לרווח המבוקש. ברוב המקרים, ... יחד עם זאת, אם המטרה היא להקים רשת של פיצריות, ייתכן שדווקא אדם עם רקע תאורטי נרחב יוכל לספק ידע על ניהול מערכות גדולות יותר, שאולי למי שהתנסה בפיצריה אחת קטנה אין בהכרח. האם תמיד עדיף מי שכבר ניסה ... נושאים תאורטיים לגבי ניהול עסקים, בעוד מישהו אחר חמש שנים עובד רק בתחום אחד, לא בהכרח שהעובד בפועל יצבור ידע מקיף יותר. מצד שני, אם הלימודים הם רק חלקיים והעיסוק המעשי מצליח להשיג תוצאות בפועל, יכול להיות שההתנסות עוקפת ... מה בדיוק נלמד ומה בדיוק נוסה, ועד כמה התנסה אותו אדם בהיבטים הרלוונטיים לנושא הספציפי. מהי הגישה המומלצת לצבירת ידע ולהצלחה? הגישה המועדפת משלבת לימודים אקדמיים עם ניסיון מעשי. גם כאשר לומדים נושאים תיאורטיים, כדאי ליישם אותם באופן ממשי ... עומק של התהליכים התיאורטיים לצד היכרות מעשית מדויקת עם המציאות. למשל, מי שלומד חמש שנים כיצד לנהל עסק ורוכש ידע עשיר ומגוון, ובמקביל עובד בשטח בעסקים רלוונטיים ומצליח בפועל, מגיע לרמה גבוהה יותר של הבנה בהשוואה לאדם שהתמקד רק ... זהה לניהול של עסק גדול בעל מאות עובדים, והפוך: אדם שלמד במוסד אקדמי על הקמת ארגונים גדולים לא בהכרח יידע ליישם זאת מול מורכבות ייחודית של עסק קטן או מול קשיים שמאופיינים בשטח המקומי. לימודים אקדמיים לעומת ניסיון מעשי ...

דובר את שפת החיות, שלמה המלך ידע את שפת החיות, משה רבנו, מתן תורה, להאמין לאלוהים, שמירת מצוות חילוניות, רוח שטות שחכם יותר מכל העולם, איך ... חיות, אנחנו מניחים שתי הנחות יסוד: הנחה ראשונה, שאם הוא אכן דובר את שפת החיות, הוא יכול להגיד לנו מידע מסוים שהחיות מוסרות לו. הנחה שנייה, שהוא יכול ללמד גם אחרים לדבר בשפת החיות. אבל אליעד כהן מראה שניתן ...

... כאשר רוצים שעובד יעשה משהו, יש להתמקד בשני דברים עיקריים: לגרום לעובד לרצות לעשות את העבודה. לתת לו את הידע והכלים לבצע אותה בפועל. מבין השניים, אליעד מדגיש שהמוטיבציה (הרצון) חשובה יותר מהידע. זאת מכיוון שברגע שהאדם רוצה לבצע משהו, הוא כבר ימצא דרך להשיג את הידע או את הכלים הדרושים לכך. לעומת זאת, אם לעובד יש ידע אך אין לו רצון, הוא לא יפעל. כיצד מדידה עלולה לפגוע במוטיבציה של העובדים? אליעד מסביר שלמרות החשיבות של ... לעשות כדי לגרום למישהו לעשות משהו שני דברים 1. לגרום לו לרצות לעשות את זה 2. לתת לו את הידע איך לעשות את זה, מה יותר חשוב לרצות אם יהיה לו ידע לא בטוח שהוא יעשה אם יהיה לו רצון הוא יכול להשיג את הידע. הבנת מזה תגזור את התשובה מה הבנת, קודם כל לך למהות קודם כל תבין איך לקחנו את השאלה ולך ... לו לרצות לעשות את זה כדי שהוא יעשה את זה ואז אם הוא ירצה לעשות את זה ולרכוש את הידע איך לעשות. אליעד: לא רגע אני מנסה להסביר לך משהו אחר כשאתה שואל את עצמך איך אני גורם להם ... לעשות משהו. עכשיו מה בן אדם אמור לעשות כדי שיהיה לו כדי שהוא יעשה משהו 1. רצון לעשות 2. ידע לעשות, אם אתה רוצה ולא יודע לא יעבוד אתה יודע ולא רוצה לא יעבוד, אמת? ש: כן. אליעד: יפה עכשיו מה יותר חשוב רצון או ידע? ש: רצון. אליעד: רצון לא רצון יותר חשוב כי עם רצון אתה יכול להשיג ידע עם ידע אתה לא בהכרח יש לך רצון, לכן פרקטית קודם כל אתה אמור לגרום להם לרצות ברמת המוטיבציה לגרום להם לרצות לעשות את זה שזה בפני עצמה איך ודבר שני אתה אמור לספק להם את הידע איך, כאילו הבוא נמדוד ונבדוק וזה זה אמור לבוא מתוך מקום של בוא נשפר את הידע על העשייה. ש: זה תנאי ראשוני כדי שידעו. אליעד: לא זה תנאי שני. ש: לא, להגיד להם חברה זה הנתון עכשיו בא נראה איפה אנחנו שווים שהם ידעו. אליעד: נכון אבל מה שצריך לשים לב זה למשהו נוסף, לפעמים כשאתה מתמקד רק באיך לעשות זה דופק להם ... 2. זה שטויות נכון? ש: זה שטויות זה לא הדבר החשוב עכשיו. אליעד: מה עוד הוא אמר אין לי ידע איך לעשות את זה, אני לא יודע איך. ש: לא הוא לא אומר אין לי ידע אבל לוקח לי המון זמן עד שאני מוציא את הנתונים. אליעד: זה עוד פעם על רובריקה של אין לי ... תקשיב רגע אתה לא מכיר את הסיפור נניח שהוא אומר בסדר. ש: זה גם כן בעיה כאילו הוא באמת ידע כמה הוא יקבל מהרווח. אליעד: לא משנה בא נתקדם רגע אחד, עוד פעם נניח שזה מנהל שמרוויח כסף לפי ...