... קובעים את הערך של התוקי, כמו גם כל דבר אחר, נשען על ההשפעה של אחרים עלינו. התוקי הראשון אולי ידע את התורה, אבל יש להניח שהוא פחות חשוב בעיני אנשים בהשוואה לתוקי השני, אשר לא רק יודע את התורה, ... חשוב רק משום שכולם חושבים כך, וזו בדיוק המהות של ההשלמה עם משהו על סמך אמונה, ולא על בסיס הידע האישי. מה התהליך המחשבתי שכולנו עוברים כאשר אנו מעריכים ערך? הסיפור על התוקים משמש כמשל לתהליך של קביעת ערך ...

הרשלה, מעשיות הרשלה, בדיחות הרשלה, משל ונמשל, הרשלה והסוכר, הרשלה והגפרורים, מוסר השכל, סיפורי הרשלה, ללמוד מכל דבר, ניתוח סיפור

... זווית הסתכלות שאחרים לא ראו קודם. במקרים אחרים, מישהו ייחשב טיפש אם הוא לא ראה זווית מסוימת או התעלם ממידע חשוב. לדוגמה, אם אדם עובר דרך דלת זכוכית כי לא שם לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא ... את כל ההיבטים האפשריים. מה שמעניין הוא שהקביעה חכם או טיפש קשורה לאופן שבו הרעיון נתפס באותו הרגע, בהתאם לידע הקיים של השומע. לדוגמה, אם אדם בבית משוגעים אומר שרודפים אחריו פילים, הוא ייחשב משוגע, אך אם הוא יציג ... לתפיסת עולם לא נכונה, כמו שהארץ שטוחה. לפי הקריטריונים של היום, למרות ההשכלה הרבה שלו, הוא ייחשב טיפש משום שהידע שלו אינו נכון. אליעד מדגיש שידע הוא בעל ערך רק אם הוא תואם את המציאות. מה הקשר בין אמת לחוכמה? אליעד אומר באופן מפורש שחוכמה ... מחזיק בידיעות רבות אך כולן אינן תואמות את המציאות, הוא אינו חכם אלא דווקא טיפש יותר, כי הוא צבר ידע מוטעה. הוא מדגים זאת במישהו שלמד שתייה של חלב היא בריאה או לא בריאה: אם המידע שלמד מוטעה, הוא טיפש יותר, לא משנה כמה זמן השקיע בלמידה. הדרך לבדוק אם מישהו הוא חכם היא תמיד ... לאמת מוחלטת, הוא יהיה חכם יותר ביחס לעצמו. לדוגמה, איש מחשבים שרוצה להיות חכם בתחום שלו צריך לבדוק כל ידע שלו ולשאול האם זה נכון? וכך הוא יתקרב יותר לאמת ויהיה חכם יותר בתחומו. אליעד מדגיש שלראות את האמת ...

... יהיה הגיוני באותה מידה בדיוק שיש קיר כמו שאין קיר, הוא יאבד את היכולת להבדיל ביניהם, ולכן הוא לא ידע כלום. מה הקשר בין הידיעה לבין הרצון? אליעד מסביר שהרעיון הזה חל גם לגבי הרצון של האדם. למשל, אדם ... המידה בדיוק שהוא ירצה להיות רעב ושהוא לא ירצה להיות רעב. אם שני הרצונות יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, האדם לא באמת ... הוא לא רוצה, זה מוגדר כרע. אם האדם יוכל להרגיש שטוב ורע הגיוניים באותה מידה, אזי הוא כבר לא ידע כלום ולא יוכל להבדיל ביניהם. זה מצב שמנטרל את כל המושגים של טוב ורע, רצון ואי - רצון, ומשאיר ...

... על הזמן או המאמץ שהושקע ספציפית בניתוח הזה. באותה צורה, טכנאי גז יכול לחשוב שגם הלקוח משלם לו על ידע וזמן ולא רק על החלפה ממשית של הבלונים. מה תפקיד הלקוח במקרים של רמאות מצד נותני שירות? אליעד מצביע ...

... טוב בעולם, זה אומר בהכרח שלא תהיה שום בעיית מחשוב שהוא לא יוכל לפתור. כדי להגיע לרמה כזאת של ידע, אותו טכנאי יהיה חייב לחקור ולהבין את כל המערכות, את כל סוגי התקלות, ואת כל מה שעלול לגרום לתקלות ... אפשרות לחדש לו שום דבר בתחום הזה. מי שלא מגיע להבנת המהות הוא מבחינה מסוימת לוזר, כי הוא הסתפק בידע שטחי. כיצד הגדרת המטרה כהכי טוב בעולם מחייבת בירור מושלם של המהות? אליעד מדגיש שכאשר אדם שם לעצמו את ...

... שצריך לעשות זה להיות יותר טובים ואני בכוונה התחלתי מהדוגמה של המסעדה בשביל שהבן אדם שהוא נכלא לסיטואציה שהוא ידע לראות את זה מבחוץ. כמו שזה ברור לך שאתה לא תריב עם הלקוח ותקלל אותו למה הוא שוקל לעזוב ...

... ושל העובד, הוא יכול למצוא דרכים טובות יותר לתקשורת שתוביל לפתרון הבעיה. מדוע זיהוי השקרים מחייב חיפוש תמידי אחרי מידע חדש? הסיבה שאנשים מחפשים מידע נוסף, לפי אליעד כהן, היא התחושה שהאמת אינה ברורה לחלוטין. אם אדם בטוח ב - 100% שהמידע שיש לו נכון, הוא לא ירגיש צורך לבדוק מידע נוסף. דווקא ברגע שיש ספק, מתעורר הרצון לבדוק עוד. לפיכך, זיהוי השקרים מוביל לצבירת ידע, ניסיון והבנה מעמיקים יותר של הבעיה. לסיכום: איך הפתרון תמיד מסתתר בזיהוי השקר? אליעד כהן מסכם את הרעיון המרכזי: ...

... הוא הולך לבית הספר עכשיו אנחנו רוצים שהוא ילמד לקרוא ולכתוב אנחנו רוצים שהוא ילמד מתמטיקה, מחויב לנו שהוא ידע לקרוא שהוא ידע לכתוב שהוא ידע מתמטיקה נגיד, אוקי אבל הוא לא רוצה ללמוד מתמטיקה לא רוצה ללמוד לקרוא לא רוצה ללמוד לכתוב מה עושים, ...

... את הכישורים לכך, עלול להתאכזב כשהוא נכשל במכירה. במקרה כזה, הוא לא יבדוק האם נכשל כי הוא פשוט לא ידע למכור, אלא יחשוב שהבעיה היא באמונה שלו, שהוא איבד את הקסם או שהסוד פשוט לא עובד לו. בעיה נוספת ...