... ההבנות שיש לו לגבי המציאות. ההסבר הזה הוא מורכב ועמוק: כדי להבין את המציאות באופן מלא, צריך לפרק כל ידע מוקדם, עד כדי כך שכל התפיסות והאמונות ייעלמו לחלוטין. הדבר דומה לפריצת כל הגבולות של ההיגיון עד שהשכל עצמו ...

... מאוד, כי הוא לא יכול לתפוס איך המורה הרוחני שלו עשה דבר כזה. אבל תלמיד שמטרתו היא ללמוד ולחדש ידע לעצמו יגיד: האם אני יכול ללמוד משהו מהמורה הזה למרות ההתנהגות הזאת?, האם יש לי משהו ללמוד מכאן? וכך ...

... עצמו בלי הדברים שאיתם הוא מזדהה? או במילים אחרות, מהי המהות של האדם עצמו, בלי המחשבות / רגשות / ידע וכולי שלו? תשובה: הנושא הזה כבר ביארתי אותו לעומקו במקומות אחרים. וכל אדם בעולם, מוכרח להזדהות עם משהו, ולחוש ...

... אם מבקשים ממנו להסביר את ההבנה, מתברר שהוא מסתמך על מושגים נוספים שגם בהם הוא מאמין. המשמעות היא שכל ידע שאדם חושב שיש לו מבוסס על אמונות נוספות, ולכן הוא אינו ידע מוחלט ואובייקטיבי. לפי אליעד, ידע מוחלט מתאפשר רק כאשר האדם אינו יודע דבר באופן מוחלט, אפילו לא את עצם קיומו. מה המשמעות של לא ... שום דבר לפי אליעד? אליעד מתאר מצב תודעתי של לא לדעת שום דבר כמצב שבו האדם מאבד לחלוטין כל ידע או אמונה לגבי עצמו, לגבי העולם ולגבי המציאות. במצב זה, האדם אינו יודע מי הוא, אינו יודע אם הוא קיים, ואינו יודע דבר על שום נושא. אך דווקא מתוך מצב זה של חוסר ידע מוחלט, נוצרת ידיעה מוחלטת, כיוון שבנקודה זו האדם אינו נפרד מהמציאות, אלא מתאחד איתה לחלוטין. למעשה, כל עוד קיימת ידיעה כלשהי, היא מבוססת על אמונה ולכן אינה מוחלטת. כאשר אין שום ידע בכלל, אז האדם הופך להיות המציאות עצמה, והוא כבר אינו צריך להאמין או לדעת. כיצד חוסר ידיעה מוחלטת פותר ...

... שום דבר באמת? אליעד כהן מסביר על מצב מיוחד של לא לדעת שום דבר. לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או סתם בלבול, אלא על מצב עמוק של חוסר מודעות מוחלטת. זהו מצב שבו האדם לא יודע אפילו ... מנסה להבין עד הסוף את כל האפשרויות, אתה מגיע למצב שבו אין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין לך באמת ידע או הכרעה סופית. מי שיודע הכל לא יודע כלום, כי כל ההגדרות מתבטלות. איך להגיע לחוויה של הכל שווה ...

... רוצה שהוא יסביר אבל, אני מבין אותו בכל מקרה וגם לא מבין אותו בכל מקרה אני רוצה אבל שהוא ידע להסביר את עצמו. ש: עוד הפעם לעבור על זה כאילו? אליעד: לא תסביר, תן דוגמה לדוגמה...? ש: לדוגמה נגיד ...

... יצליח להגיע למצב, שבו, בתת המודע שלו, הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו. ושבתת המודע שלו, הוא לא ידע שום דבר בשום נושא בעולם. ושבתת המודע שלו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר שיש בעולם. ואעפכ, ברמת ...

... כאשר אפשר לדמיין שיש לה פתרון. וזה אפשרי, רק כאשר לא יודעים בוודאות, שאין פתרון. כך שבכל מקרה, מי שידע בוודאות, שלבעיה שלו אין פתרון, או שהוא ידע בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? ... אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת ... שהאדם ימשיך לרצות את האושר, ויגלה איך להשיג אותו. 3 - שהאדם ימשיך לרצות את האושר, ולא יגלה ולא ידע איך להשיג אותו. וכל אחת מהאפשרויות האלו, היא טובה בדיוק באותה המידה ממש. כי מי שבאופן מוחלט, אינו יודע ... לו מה קורה, ואז ממילא לא יהיה חסר לו דבר. או שהוא יגלה שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, וידע בדיוק איך להשיג את זה. או שהוא יגלה מה בדיוק הוא רוצה, ויגלה שאי אפשר להשיג את זה. ואז ...

... אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו. והילד, שעד לפני כמה שנים, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לבין רע, החוויה המרכזית שאותה הוא חווה כאן בעולם, זאת ההפרדה שיש כאן בעולם, בין טוב ...

... הוא נמצא במצב של שלמות מוחלטת. במצב זה, לא ניתן לחדש לו שום דבר, משום שאין לו שום בסיס ידע עליו ניתן להוסיף. כשאדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, שום מידע חדש לא יכול לשנות את מצבו, שכן מבחינתו הכל חסר משמעות. אליעד נותן דוגמה מפורטת: אם מישהו אומר אכלתי ... אחרי שחווה מצב של ידיעה מוחלטת (האחדות), ואז הוא לכאורה שוכח את אותו מצב מוחלט, ומתאפשר לו שוב לחדש ידע או להכיר מידע חדש. במצב כזה, ניתן לומר שהאדם יורד חזרה מהאחדות אל המציאות הרגילה, אך אפשר לומר גם הפוך - שהוא מתקדם פנימה יותר אל תוך אותה אחדות. שתי ההגדרות נכונות, משום שהשלמות מוחלטת דינמית ומתחדשת. כל המידע החדש שאדם מקבל בעולם המציאות למעשה מוביל אותו בסופו של דבר שוב להבנה שהוא לא יודע שום דבר באופן ... בסיס לשינוי. זהו מצב של וודאות מוחלטת שאין מעבר לו. מצד שני, האדם שכן יכול לקבל משמעות חדשה או מידע חדש עדיין אינו נמצא במצב של שלמות מוחלטת, משום שהמשמעות תמיד תלויה בהגדרה יחסית ובידיעה חלקית. האם אדם רגיל ... מדגיש שהדרך להגיע להבנה מוחלטת עוברת דרך הבנה עמוקה ומוחלטת של חוסר הידיעה עצמו, ולא דרך איסוף אינסופי של מידע חיצוני. לסיום, אליעד מדגיש שאין לו בעיה עם מי שטוען שהגיע לשלמות, כל עוד האדם מודע לכך שהוא אומר ...