... מסביר בהרצאה את התופעה שבה אנשים שואלים שאלות למרות שבפועל הם כבר יודעים את התשובה או שיש להם את המידע. לדבריו, השאלה למה אתה שואל? היא שאלה מהותית להבנת המוטיבציה הפנימית מאחורי שאלות. כאשר אדם מציג שאלה, אליעד מציע לבחון תחילה אם יש לו כבר מידע או תשובה אפשרית לשאלתו. בהרבה מקרים, מתברר כי לשואל יש כבר תשובה כלשהי, אך הוא עדיין מחפש אישור חיצוני ... שיש צדדים שונים לסוגיה זו, ובכל זאת, הוא ממשיך לשאול את השאלה. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא לא חוסר מידע, אלא הספק לגבי נכונותו ודיוקו של המידע שיש לשואל. האדם חושש שהוא לא מכיר את כל האמת, או שהוא מחמיץ מידע נוסף שיכול לשנות את המאזן. למשל, אולי הוא מעריך שהטיעונים בעד ונגד צמחונות הם 50% - 50%, אך בפועל המצב הוא 80% - 20%, ולכן הוא מוטרד וחושש להחליט על בסיס מידע חלקי או שגוי. מה גורם לאנשים לפחד להחליט על סמך מידע חלקי? לפי אליעד, אחד הגורמים המרכזיים לכך שאנשים חוששים להחליט על סמך מידע חלקי הוא הפחד מהשלכות ההחלטה. גם כאשר אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך מידע לא מושלם תהיה מוטעית או תוביל לתוצאות שליליות. אליעד ממחיש את הרעיון הזה בדוגמה נוספת: אדם שמודע לכך שיש ... לקבל החלטה. הסיבה לקושי, לפי אליעד, היא הספק שיש לו לגבי נכונות הנתונים שהוא מחזיק בידיו. הוא לא בטוח שהמידע שלו הוא באמת כל האמת, או שאולי קיימים היבטים נוספים שעדיין לא שקל, ולכן הוא מבקש אישור או הכוונה. ... את אותה השאלה או שאלות דומות גם לאחר שקיבלו כבר תשובה ברורה. לדבריו, הסיבה לכך היא שוב הספק, הפחד שהמידע שקיבלו אינו מלא או מדויק. האדם חושש שהוא עדיין לא יודע את כל האמת או שכל האמת טרם הוצגה בפניו. הוא חושש שהמציאות האמיתית לא תואמת לחלוטין את המידע שברשותו. כך למשל, האדם ששואל על צמחונות ממשיך להעלות שאלות דומות שוב ושוב, כי למרות שקיבל כבר את המידע, הוא עדיין לא מרגיש ביטחון מלא. יש בו עדיין פחד וספק, ולכן הוא מחפש תשובה אחרת, אולי ברורה או מוחלטת יותר. לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי השאלות של אנשים נובעות בעיקר מספק פנימי ומחוסר ביטחון בידע או בתשובה שיש להם. השאלות נועדו למעשה להפסיק את חוסר השקט הפנימי וליצור ודאות מוחלטת, שתאפשר לאדם לקבל החלטה ...

... היא שההבנה שלו מלכתחילה אינה שלמה, אלא מעורפלת. האדם מבין משהו ברמה חלקית, ולכן כשהוא נדרש להציג את אותו ידע לאחרים, נחשפים פערים רבים בהבנה שלו. ההסבר שהוא נותן לא רציף, הוא מרגיש שקשה לו לבטא את עצמו בצורה מדויקת ומסודרת, ולמעשה ההבנה האמיתית שלו נבחנת בדיוק בנקודה שבה הוא מנסה לתקשר את המידע. לדוגמה, כאשר מישהו מנסה להסביר לעצמו פסקה מסוימת מתוך ספר או מאמר, בתחילה נראה לו שהכל מובן. אולם ברגע שהוא נדרש להסביר זאת לאדם אחר או אפילו לכתוב סיכום מסודר, הוא מגלה חסרים, שאלות, אי - דיוקים ופערי ידע שאותם לא הבחין קודם לכן. אליעד מסביר שזו למעשה הדרך לבדוק אם באמת הבנת משהו: לנסות להסביר אותו באופן ... לו ספקות, אך הוא חושב שייתכן ויש תשובה חד - משמעית איפשהו בעתיד. כלומר, הוא סבור שישנה אפשרות שהוא ידע את התשובה בעתיד אם ילמד מספיק. לעומתו, אדם שלמד וחקר את הנושא לעומקו יגיע למצב שבו הוא מבין ששתי ... של אי - ידיעה: האדם שחוקר את השאלות הגדולות לעומקן, מגיע להבנה שאין כלל אפשרות לדעת. לא מדובר בחוסר מידע זמני או חוסר בהירות, אלא בידיעה ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של הבקבוק והספר ממחישה את ביטול השאלות? אליעד מביא דוגמה להמחשת הרעיון: הוא ...

... ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ...

... כך שהמוח יוכל לחשוב באינספור כיוונים שונים. האדם יוכל להשיג את רצונותיו, בין אם מדובר בכסף, אהבה, אושר או ידע, על ידי שימוש בשיטות חשיבה גמישות. ככל שהחשיבה יצירתית יותר, כך עולה הסיכוי שהאדם ימצא דרכים מקוריות ויעילות יותר ...

... מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות או ידע. אם יש לך כוס גדולה (יכולת הבנה רחבה יותר), אתה צריך גם למלא אותה ביותר תוכן, וזה יכול להיות ...

... את קיומו, דהיינו, הסיבה שהאדם יודע שהוא קיים והמשמעות של זה שהאדם יודע שהוא קיים, היא תלויה בכך, שהאדם ידע שיש משהו שהוא שונה ונפרד ממנו. כי כאשר האדם חווה את האני שלו, הוא בעצם חווה שיש משהו שהוא ...

... הוא שואל בתגובה: כמה אנשים כמוך יש בעולם?, והתשובה היא שאין עוד אדם בדיוק כמוך. כל שילוב של תכונות, ידע, וניסיון הוא ייחודי לחלוטין לאותו האדם, ולכן לא ניתן לשכפל או להשוות באופן מוחלט. לדוגמה, אליעד אומר שאם נבדוק ... גינס הם תמיד ייחודיים ואין להם שני. אדם שהוא האיש הכי חזק בעולם הוא אחד ויחיד. כך גם לגבי ידע והבנה רוחנית. כל אחד מאיתנו הוא שילוב חד - פעמי, ולכן לא קיימת חזרה מוחלטת של שום דבר בעולם. ... ציפור יודעת לעוף ואדם אינו יודע לעוף. לכל יצור, לכל אדם ולכל ישות יש את תכונותיו הייחודיות, את היכולות, הידע והכישרונות שלו, שהם שונים מאלה של אחרים. אין טעם לשאול מדוע יש רק כוס אחת ולא פיל, בדיוק כפי שאין טעם לשאול מדוע לכל אדם יש ידע שונה מזה של אחרים. המציאות בנויה בצורה כזו שכל אדם הוא יחיד ומיוחד ואין לו כפיל מדויק מבחינת ההבנה שלו, הידע שלו והמודעות שלו. האם לאחר המוות האדם חווה את האחדות והנפרדות? בנושא שאלת המוות והחוויה שאחרי, אליעד מתייחס לכך ...

... שם לוגיקה, בו זמנית גם רע לך. אם יצאנו מההגדרות ואין הגדרות, אז יכול להיות שיהיה לי טוב ואני ידע שטוב לי בלי שיהיה לי רע אבל מאחר שאין שם רע, בו זמנית גם רע לי. כשמשתחררים מהסבל זה ...

... מתרחש חיבור בין דברים שאנחנו כבר יודעים. כדי להבין את מהותה של המחשבה, יש להבין שהמחשבות שלנו תמיד מורכבות מהידע שיש לנו. אליעד מסביר בעזרת דוגמה פשוטה של בקבוק קולה: כשאנחנו חושבים על הבקבוק, אנחנו לא חושבים על דברים שאיננו מכירים. איננו חושבים על תרכובת כימית של הקולה, למשל, אם איננו מכירים אותה. המחשבה תמיד מבוססת על הידע הקיים שיש ברשותנו. אם אין לנו ידע מסוים, איננו יכולים לחשוב עליו, רק לדמיין אותו בצורה חלקית. האם מחשבה וידיעה הן אותו הדבר? אליעד מפריד בצורה ...

קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה