ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני יודע פחות? אליעד כהן מסביר באופן מפורט על הנושא הפילוסופי והעמוק של ידיעה ואי ידיעה בו - זמנית, תוך התייחסות לרעיון של רבי נחמן מברסלב. הוא מתחיל בהבהרה של האמירה הידועה, ככל שאני יודע יותר, ... של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר עצמו. ההסבר מתחיל בדוגמה פשוטה - אם אדם קם בבוקר ושואלים אותו: מה אתה יודע?, הוא יכול לענות ... יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא ... קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...

... לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו ... אלא לא לדעת באמת. המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים ... הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל ... שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול לומר אני רוצה את זה ובו - זמנית להרגיש ... ובו - זמנית לא להבדיל באמת בין שולחן ללא שולחן. זוהי הידיעה השלמה, שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל רצון, מכיוון שבתוך תוכו הוא יודע שזה ... כלל אם יאכל או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה לא אומר להיות חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי -

... חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר ... לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי ... רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד ... להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר ... מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, ... מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? ... רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא ... או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...

... לדעת ידיעה חוסר ידיעה - מה טוב בלא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את ... אין שום הגדרה. כי אחדות פירושה, אין הגדרה ואין גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, ... להתקיים כלל. כי האדם יודע דברים שונים, אבל הוא יודע אותם בעוצמה אחרת. ואינה דומה ידיעת האדם את עצמו, לידיעת האדם את זה שהשמש זורחת בבוקר. ולכל ידיעה יש עוצמה אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי שהוא לא היה קיים כלל. כי ...

... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו ... שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: ... מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך: ... בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה . אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של ... יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. ... נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד מבהיר שאין מצב אחד שהוא נכון ... הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט? ...

... לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב? איך לשדר ... כיצד להתמודד עם מצב שבו אינך יודע את התשובה לשאלה שנשאלת, ומה הדרך בה ניתן לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה. אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שהלקוחות לרוב יעדיפו לקבל תשובה וודאית, גם אם היא לא בהכרח נכונה, על פני חוסר תשובה או חוסר ידיעה. לכן עולה השאלה, האם ידיעה בוודאות היא מדד מקצועיות? מהו חוסר ידיעה מקצועי? אליעד מציע להבחין בין שני סוגים של חוסר ידיעה: חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות: אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט לא יודע את התשובה. חוסר ידיעה מתוך מקצועיות: אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לתת תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? אליעד מסביר שכאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע הוא לא יודע, הוא למעשה משדר אמינות ומקצועיות. אם הוא מציין את ... להסביר שהשאלה מורכבת וכוללת גורמים רבים. להתייחס למגוון דעות ומחקרים שסותרים אחד את השני. לסביר שהחוסר ידיעה נובע מהבנה עמוקה של הנושא, ולא מתוך בורות. להעביר את המסר שאדם שטוען שהוא יודע את כל התשובות לא בהכרח מקצועי דיו כדי להבין את המורכבות של ... חוזק. לקוחות אינם מחפשים רק תשובה מהירה, הם מחפשים תשובה שהם יכולים לסמוך עליה. איך להתמודד עם חוסר ידיעה? כיצד לשדר מקצועיות בלי לדעת את התשובה? האם לא יודע הוא חולשה? מה חשוב יותר, וודאות או מקצועיות? כיצד להצליח בשיווק למרות חוסר ידיעה? המשמעות של חוסר ידיעה כמקצועיות ואמינות כאשר אדם מספק שירות מסוים ומתמודד עם שאלה של לקוח, הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו יודע את התשובה. לכאורה, הלקוח ... הטענה אני יודע מבטיחה שהמידע נכון? שני סוגי לא יודע יש להבחין בין שני סוגים של לא יודע: האחד הוא חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות - אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט אינו יודע את התשובה. השני הוא חוסר ידיעה מתוך מקצועיות - אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לספק תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? כאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע אינו יודע, הוא למעשה משדר אמינות ומקצועיות. אם הוא מציג את הסיבות לכך ... מהם כל הגורמים המשפיעים. לפרט על מחקרים, דעות שונות ואי הוודאות המדעית סביב הנושא. להראות שהחוסר ידיעה אינו בגלל בורות, אלא בגלל שאתה דווקא מבין את התחום לעומק. להעביר את המסר שדווקא מי שטוען שהוא יודע, כנראה שהוא אינו מקצועי מספיק להבין שאין ... לשאלות קשות? איך לענות כשאתה לא יודע מה התשובה? מי יודע יותר ממי? יודע ולא יודע מי עדיף, איך למכור חוסר ידיעה? איך למכור ספק כוודאות? איך לא לפחד מחוסר ידיעה? תכלית הידיעה שלא נדע, 2 סוגים של לא יודע, 2 סוגים של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובע מידיעה, חוסר ידיעה שנובע מטיפשות, הבטחות של פוליטיקאים, איך לשדר ביטחון עצמי? איך לשדר שאתה בטוח בעצמך? ...

... החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך ... חושים בכלל? אליעד ממשיך ומקשה בשאלה נוספת: האם אדם יכול לדעת משהו ללא שימוש בחושיו? למשל, הידיעה הבסיסית ביותר כמו אני קיים, האם זו ידיעה חושית או שכלית? אליעד מסביר כי התשובה תלויה בהגדרת המושג חושים. אם נגדיר חוש כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד ... שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה תחושה פנימית של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם ... לגבי העתיד (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, ... ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד מדגיש ששניהם קשורים, ואף אחד מהם לא יכול להתקיים בצורה מוחלטת ללא השני. האם ידיעה חושית קיימת ללא שכל? מה ההבדל בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? האם אפשר לדעת ללא חושים בכלל? האם הזיכרון הכרחי לחושים? מה יותר אמיתי ...

... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של ... או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו ... והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות ... אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או ... אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה מצב של ידיעה מלאה. כי האדם סובל, לא בגלל מה שהוא יודע ולא בגלל מה שהוא לא יודע. אלא האדם סובל רק בגלל דבר אחד ויחיד, והוא, שהוא יודע שהוא רוצה ... ויגלה שאי אפשר להשיג את זה. ואז הוא יפסיק לרצות את זה. ובכל מקרה, ידיעה שלמה והבנה שלמה, של המנגנון של האושר, מביאה את האדם אל האושר, בכל מקרה. ...

... הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית למה אנשים מחפשים עניין וריגוש בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא מדוע אנשים תמיד מחפשים עניין וריגוש בחיים. הוא מתאר מצב שבו ... הזו היא הדבר היחיד שיכול לפתור באמת את כל הבעיות. כשאדם יודע באופן מוחלט את האמת של המציאות, הוא משוחרר מכל סוג של סבל. אליעד מסביר שזו אינה ידיעה שכלית רגילה, אלא סוג של ידיעה פנימית ועמוקה יותר. מה ההבדל בין הבנה לידיעה מוחלטת? אליעד מבהיר שהבנה היא תמיד תהליך יחסי, שקשור לתנאים אחרים. לדוגמה, כדי להבין איך מטוס עובד צריך להבין דברים רבים נוספים לפני כן. ידיעה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין אפשרות לאבד את הידיעה הזאת. זו הידיעה שאליה אליעד שואף להגיע - ידיעה שהיא מעבר להבנה ומעבר לחשיבה רגילה. איך מגיעים לידיעה מוחלטת? אליעד מציע גישה מעשית להגיע לידיעה הזו: אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא חושב, ... של חקירה עצמית עמוקה, הטלת ספק מתמדת, וחיפוש אחרי הידיעה הפנימית והאולטימטיבית של אחדות מוחלטת, שמאפשרת לאדם להשתחרר מכל סוג של סבל וצמצום. מהי ידיעה מוחלטת? למה אנשים מחפשים עניין בחיים? מה זה צמצום רוחני? איך להשתחרר מסבל וכאב? מה המשמעות של האחדות? איך להגיע לשלווה פנימית? ...

... חיסרון תמידי, איך נוצר רצון? איך נוצר חיסרון? ידיעה יוצרת חיסרון, ידיעה יוצרת רצון, רצון להיות קיים, קיום עצמי, לימודי מודעות ... טוב יותר, לדעת יותר, להרגיש שלם יותר או להיות קיים בצורה מסוימת, נובעים כולם מתוך תחושת החיסרון הנוצרה כאשר יש ידיעה. כלומר, הרצון קשור קשר ישיר לידיעה על משהו שיכול להיות ... שלו, יכול להיות במצב של חוסר רצון מוחלט, כי לא תהיה לו מודעות למי שהוא ולמה הוא קיים. איך הידיעה יוצרת חיסרון? ידיעה או חוסר ידיעה הם היבטים חשובים ביצירת חיסרון. אם אדם יודע משהו, הוא ... רבות, הרצון יתערבב עם המודעות למצב, ומאידך, הרצון יכול להיבלם אם האדם מבין שאין שום חיסרון שיש לתקן. מה הקשר בין ידיעה ורצון? הקשר בין ידיעה לרצון מאוד ברור. כאשר אדם יודע משהו, הוא מרגיש שצריך ...