... איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת
הענישה? לפי מה נקבעת חומרת
העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות
הענישה, שיקול הדעת השיפוטי
בענישה מהי מטרת
הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר
שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. ... לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי
להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי
בענישה. המטרה המרכזית של
הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ממליץ לומר בעדות אופי בבית משפט? כאשר אדם ניגש לתת עדות ... מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן
הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות
בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל
בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו
מחלה במשפחה או אובדן פרנסה פתאומי, אז השופט עשוי להשתכנע שמדובר במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם
מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. הוא אף מוסיף שהעובדה שהנאשם מרגיש רע או מפחד להיכנס ... שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה
בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד כהן? אליעד מדגיש שיש חשיבות גדולה לשיקום, אך אך ורק ... השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם
הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה
שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל
ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים
העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן,
ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר נענש? אליעד כהן מציע להציג בפני השופט גם ... שבהם הנאשם כבר נענש מספיק על ידי המציאות עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג
למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע
שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית
בענישה. האם חומרת
העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת
העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות
ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי
שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל
בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא חריג שאינו תואם את אופיו. לדוגמה, עדות שהנאשם התנדב רבות למען אחרים ... יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות
בענישה? איך לשכנע שופט להקל
בעונש? מה מטרת ה