המרדף אחרי האושר, שיגעון הגיוני, להשתגע כדי להישאר שפוי, לשמור על שפיות, לחיות את החיים בשלום... נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה. ולהשתמש בשכל בצורה רגילה, פירושו שהאדם מבדיל בין הדברים השונים שיש בעולם. כי האדם מבדיל בין כל הדברים שיש בעולם. וכל דבר שיש בעולם, האדם מוצא הבדלים, בינו לבין כל שאר הדברים. וכל דבר שיש בעולם, האדם מסוגל למצוא איזה הבדל, בין אותו הדבר, לבין כל שאר הדברים. וזאת הסתכלות שפויה ורגילה על העולם. וההסתכלות השפויה הזאת על העולם, היא זו שגורמת לכך שהאדם ישתגע מרוב לחץ ויאבד את השפיות שלו. ולמה? כי הסיבה שתמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, זה רק משום שהוא מבדיל בין דבר להיפוכו. כי רק מי שמוצא הבדלים בין דברים שונים, רק הוא מוצא יתרונות וחסרונות יחסיים בכל דבר ודבר. וברגע שהאדם מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם נכנס לחוויה, שבה הוא תמיד ירצה יותר טוב, ותמיד הוא לא ירגיש רק טוב, אלא תמיד הוא ירגיש גם רע ברמה כלשהי. ... תמיד חווה חיסרון כלשהו בחיים שלו, רק בגלל שהוא שפוי ורק בגלל שהוא חושב בצורה הגיונית, ומבדיל בין דבר לבין היפוכו. ולהבדיל בין דבר לבין היפוכו, פירושו לדוגמה, שהאדם מבדיל בין טוב לבין רע, ובין להיות בריא לבין מצב של להיות חולה, ובין להיות עשיר, לבין להיות עני, ובין להיות חי למצב של להיות מת וכיוב. שהאדם מבדיל בין המון דברים בחיים שלו. והאדם מבדיל בין העבר לבין ההווה לבין העתיד. והאדם מבדיל בין דברים כאלו ואחרים. וההבדלה הזאת של האדם, היא גורמת לכך שהאדם תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות בשלמות. כי בכל מקום שיש הבדל בין דברים, אז שום דבר לעולם לא יכול להיות מושלם בלי חסרונות. כי בכל דבר תמיד יש חסרונות כלשהם. ולכן, מי שרוצה להישאר שפוי ולחיות בשפיות את חייו, לשם כך עליו גם לאבד את השפיות שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת מבט, שבה הוא לא מבדיל בין שום דבר לבין שום דבר אחר. וזה כמובן לא שפוי, לא להבדיל בין דברים. אבל רק כאשר לא מבדילים בין שום דבר לבין שום דבר, רק אז אין שום חיסרון בשום דבר, ורק אז יש שלמות בכל הדברים כפי מה שהם. והרעיון הוא, שזה כמובן נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין להרגיש טוב לבין ... לא שפוי בו זמנית, אז הוא שומר על שפיות, ולא מאבד אותה. וכיצד אפשר להגיע למצב שבו האדם לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו? תשובה: על ידי התבוננות מוחלטת על הדברים שנראים שונים אחד מהשני. כי הדברים נראים שונים אחד מהשני, רק בעיני המתבונן. שזה נקרא התבוננות יחסית. אבל מי ...