... תשובה שתספק אותו, אך אליעד מבהיר שאין תשובה סופית שתעצור את הרצון או שתספק את האדם באופן מוחלט. איך הפרדה יוצרת רצון? אליעד מסביר את הקשר ההדוק בין רצון להפרדה. כדי
להבדיל בין שני דברים, אדם חייב לתפוס שמשהו חסר. למשל, כשאדם רואה צבע אדום ולבן, הוא מסוגל
להבדיל ביניהם רק מפני שהוא חווה חיסרון כלשהו ביחס לכל צבע. הרצון קשור תמיד לתפיסת חיסרון: אם לא היה חיסרון, לא הייתה הפרדה בין הצבע הלבן לאדום, ולא ... שהוא חופשי, אך בפועל הוא פועל מתוך רצון שנובע מתחושה פנימית של חיסרון. אליעד טוען שקיום הרצון מחייב בהכרח קיום של חיסרון, והסרת ההפרדה בין דברים (למשל, לא לראות
הבדל בין מצבים או דברים שונים) יכולה תאורטית להסיר גם את הרצון. אך הוא מחדד ואומר, שלמעשה כל עוד קיימת במוח האדם הבחנה
והבדלה בין מצבים, בהכרח יהיה קיים גם רצון כלשהו. מי מחליט מה אתה רוצה? אליעד עוסק בשאלה מי באמת מחליט מה האדם רוצה. הוא מסביר שהרצון נוצר כתוצאה מהפרדות שהאדם עושה במוחו. אם האדם לא היה
מבדיל בין מצבים, לא היה בו רצון לשנות מצב אחד למצב אחר. לדוגמה, אם האדם
מבדיל בין מציאות של אין כיסא ליש כיסא, אז בהכרח יש לו רצון לגבי המצב: או שירצה שיהיה כיסא כי חסר לו נוחות, או שירצה את ההפך, או משהו אחר שמתבסס על ... שואל למה הוא סובל, אך למעשה השאלה למה אני סובל שווה בעומקה לשאלה למה אני רוצה את מה שאני רוצה?. בשני המקרים השאלות אינן מובילות לתשובה שמבטלת את החיסרון. מה מקור
ההבדל בין טוב לרע? אליעד מתאר דיאלוג דמיוני בין האדם לבין אלוהים. האדם שואל את אלוהים מדוע יש רע בעולם, ואלוהים משיב
שההבדל בין טוב לרע קיים רק במוחו של האדם ולא במציאות עצמה. האדם לא מקבל את התשובה וטוען שגם אלוהים עצמו נמצא בחיסרון, שהרי אם אלוהים מושלם, לא היה צריך לברוא את העולם, כי השלמות היא נטולת צורך לפעול או לברוא. אליעד מסביר שמנקודת המבט של האחדות, אין כלל
הבדל בין טוב לרע,
וההבדלים נובעים מהאדם עצמו שמפריד ויוצר בכך את הסבל שלו. האם אפשר להפסיק לרצות? לפי אליעד, אפשר להגיע למצב שבו האדם משחק עם ההפרדות במוח שלו וכך לשחק עם הרצונות שלו. אם האדם מפסיק לחלוטין
להבדיל בין דברים, הרצון יכול להיעלם. אבל במצב כזה, האדם כבר לא יראה אפשרויות, כי לא יהיה כלום שירצה להשיג. כאשר
ההבדלה נעלמת לחלוטין, נשארת אפשרות אחת בלבד, שאין בה בכלל רצון או חיסרון. מה
ההבדלה הראשונית שיוצרת רצון? אליעד מדגיש
שההבדלה הראשונית ביותר היא בין האין - סוף (אחדות מוחלטת) לצמצום (נפרדות). האדם תמיד ירצה להפוך את המוגבלות שלו (הצמצום) למשהו אינסופי ומושלם. ככל ... גדול מדי ולא נעים לו. תמיד יהיה חסר לו משהו, כי בעצם הוא מבקש שלמות שאין בעולם. מה הקשר בין שכל לרצון ולחיסרון? השכל, לפי אליעד, הוא מנגנון שמזהה חסרונות. כשהמוח
מבדיל בין דברים, זה תמיד מתפרש כחיסרון. האדם מרגיש תמיד שחסר לו משהו, גם אם הוא מקבל את כל מה שהוא חושב שהוא רוצה.
ההבדלה בין מצבים היא המקור לתחושת החיסרון, והחיסרון הוא המקור לרצון. ללא ההפרדה הזו לא היה קיים רצון, אך גם לא הייתה קיימת שום חוויה של חיים או ...