חוויית האחדות, קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה מתוך אושר, בחירה מתוך איך הבדל, מהו אושר מוחלט? אין הבדל בין יש לאין מהי חוויית האחדות ומה הקשר לקבלת החלטות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו לעומק על מהי חוויית האחדות, איך היא משפיעה על קבלת החלטות, וכיצד ניתן לחיות מתוך הבנה שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין יש לאין, או בין פעולה לאי - פעולה. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא מצב תודעה שבו האדם חווה שאין שום הבדל בין דברים שונים, למשל, אדם שחווה אחדות לא יראה הבדל בין סבל לבין אושר, או בין הצלחה לכישלון. ההסבר מתחיל בתיאור מצב התודעה שבו אין שום הבדל - אין הבדל בין טוב לרע, אין הבדל בין חי למת, והכל הוא בעצם דבר אחד. אבל אז עולה מיד השאלה: אם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר, איך האדם ממשיך לקבל החלטות ביום - יום? אליעד מתאר מצב שבו האדם חי מתוך הבנה שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר, אך עדיין מתפקד ברמה הפרקטית. הוא מסביר שאדם כזה חי כחלק מהמציאות, ופועל לא מתוך הצורך לבחור בין טוב לרע, אלא מתוך מצב פנימי שבו הוא מזהה שאין באמת הבדל בין שתי האפשרויות שעומדות לפניו. עם זאת, כאשר נשאלת השאלה, האם אדם כזה באמת יכול לבחור אם אין אצלו הבדל בין האפשרויות? התשובה של אליעד היא שברמה הפרקטית האדם בוחר דווקא מהצד שבו כן קיימת הבדלה, כלומר, מהצד של התודעה שכן מבחינה בהבדלים, גם אם ברמה עמוקה יותר אין הבדל. איך אפשר לבחור כשאין הבדל בין שום דבר? אליעד מסביר את הפרדוקס של הבחירה מתוך חוויית האחדות באמצעות דוגמאות פרקטיות, למשל אדם ששואל את עצמו בבוקר אם לשתות קפה או תה. ברגע שאותו אדם מנסה להחליט, הוא נתקל בפרדוקס: אם באמת אין הבדל בין קפה לתה, אז למה בכלל לשתות משהו? למה לא פשוט לא לשתות כלום? אם באמת הכל אותו דבר, אז אין שום משמעות גם לפעולה וגם לאי - פעולה. הפתרון שמציע אליעד הוא להיכנס לעומק השאלה: האם יש הבדל או שאין הבדל? הוא לא ממליץ לאמץ עמדה חד - צדדית ולהחליט שאין הבדל רק מתוך רצון להרגיש טוב, כי החלטה כזו לא תחזיק לאורך זמן. אם האדם רק יגיד אין הבדל, הוא לא יצליח להחזיק בגישה הזו בצורה עקבית, כי ברמה הפרקטית הוא תמיד יצטרך לפעול. האם יש תשובה שיכולה ... שלם ומוחלט לחלוטין. הוא מביא כדוגמה מישהו ששואל שאלה כדי להבין כיצד הוא יחיה אם יגיע למצב שבו אין הבדל. האדם מבין ברמה מסוימת שאין באמת הבדל, אך עדיין לא מצליח לקבל תשובה מלאה כי הוא רוצה לחוות מצב של אחדות באופן מוחלט, דבר שאליעד טוען ... מלאה, מכיוון שכל ניסיון לתפוס דבר כלשהו הוא בעצם ניסיון להגדיר אותו, וכל הגדרה היא כבר יצירת הפרדה, הבחנה והבדל. הפתרון, לפי אליעד, הוא לא לנסות להכריע או להיצמד לתפיסה מסוימת, אלא להמשיך ולחקור את האמת עד הסוף. כשהאדם חוקר לעומק את השאלה האם יש הבדל או אין הבדל?, הוא מגיע בסופו של דבר להבנה פנימית עמוקה יותר. במצב כזה הוא לא מתאמץ להכריע אם הכל זהה או ... בלי תלות בהחלטות, אך עדיין פועל מתוך התודעה הזו בצורה חופשית וטבעית. מהי חוויית האחדות? איך אפשר לבחור כשאין הבדל? האם יש משמעות מוחלטת? איך להגיע לאושר מוחלט? האם קיימת תשובה מוחלטת? מהו אושר מוחלט? האם יש הבדל בין יש לאין?

איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, אין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, אחדות ההפכים, להיות שני הפכים בו זמנית, איך לצאת מהשכל? להרגיש דבר והיפוכו איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? ההרצאה עוסקת בשאלות עמוקות ונבנות כמו איך אפשר להיות שני הפכים בו זמנית, כיצד אפשר להבדיל ולא להבדיל, ואיך לצאת מהשכל האנושי שמבצע הבחנות. שאלות אלה מנסות להוביל אותנו להבנה של אחדות ההפכים - מצב שבו יש חיבור בין שני צדדים מנוגדים, כמו חיים ומוות, טוב ורע. האם ניתן להגיע למצב שבו לא מבדילים בין דברים? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלות הנוגעות לאיך אדם יכול לדעת שהוא נמצא במצב שבו הוא לא מבדל בין דברים. מהנחה אחת שמציג, האם יכול להיות אדם שיגיע למצב של לא להבדיל? עולה השאלה האם יש אפשרות כזו במציאות. בהמשך, הוא דן בשאלות של איך אפשר לדעת שבן אדם הגיע למצב הזה, אם הוא לא יודע שהוא לא מבדיל, האם הוא בכלל נמצא בו. דוגמת השולחן שהוזכרה מתארת את המצב שבו אדם לא מבחין בין אובייקטים שונים כמו ... בה בעת לא יכול לדעת את זה בוודאות. אליעד מדגים את המצב באמצעות סיטואציות שיכולות להתרחש בעולם שבו לא מבדילים - כמו חשיכה וטרגדיות שמתרחשות כאשר אדם לא מבחין בין מצבים שונים. אדם לא מבדיל בין האור לחושך, בין יש לאין, בין קיר לדלת, עד כדי מצב שבו הוא יכול להיתקל בקיר מתוך אי - הבנה בסיסית. מה קורה כשלא מבדילים בין הדברים? ההרצאה נוגעת בהיבטים פסיכולוגיים ועמוקים יותר של האדם. אליעד מציין כי כאשר אדם לא מבדל, כל דבר יכול להיראות אותו הדבר. מצב זה יכול להוביל את האדם למצב של חוסר עשה, חוסר רצון להימנע מההבדלה שבין פעולות שונות, אשר מביא למצב של חוסר אכפתיות או חוסר תוצאה. מצב זה מתואר כמצב שבו אדם נכנס לאיזשהו בית משוגעים או למצב דמוי - מוות פסיכולוגי, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. האם המצב הזה יכול להיגרם בהדרגה? באופן דינמי, אליעד מדבר על איך אדם לא בהכרח יפסיק להבדיל באופן חד, אלא יעבור שלב אחרי שלב בין מצבים של שימוש בהבדלה ומצבים שבהם הוא לא עושה הבחנה. ההסבר כולל את הקונספט של חזרה לתוך השכל שמבדיל - האדם עשוי להפסיק להבדיל, אך ברגעים מאוחרים יותר יתחיל להבדיל שוב, וכתוצאה מכך נמצא את עצמו במצב של חוסר - אכפתיות או חוסר - תוצאה. מהן האפשרויות כשיש חפיפות ... לפי הגישה הפילוסופית שמציג. לסיכום, מהו המצב של אחדות ההפכים? ההרצאה מסתיימת בהבנה שהמצב שבו יש אפשרות של לא להבדיל הוא גם המצב שבו יש חיבור בין הפכים, שבו האדם חווה מצב של אחדות ההפכים - מצב שבו כל דבר עשוי להופיע בצורה שונה או זהה בו זמנית, תלוי בהבנתו של האדם את המציאות שסובבת אותו. לא מבדילים בין האובייקטים, לא מבדילים בין הזמן והמקום, והמוח הופך לגורם המבדיל את כל הדברים. האם אפשר להיות דבר והיפוכו בבת אחת? מהו המצב של אחדות ההפכים? מה קורה כשלא מבדילים בין דברים? איך לצאת מהשכל? האם ניתן לא להבדיל בין זמן למקום?

להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי איך להגיע לוודאות מוחלטת לגבי ההבדלים בין יש לאין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד אפשר להתמודד עם שאלות מהותיות של אמת, אחדות ההפכים, וודאות וחיפוש עצמי, ומתמקד בשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין דבר להיפוכו? הוא מציג את הרעיון של אחדות ההפכים, לפיו ההבדלים שאנחנו רואים בין דברים, כגון טוב ורע, יש ואין, קיים ולא קיים, הם הבדלים שאנחנו יוצרים במחשבה שלנו, ולא בהכרח דברים מוחלטים שמחויבים להיות קיימים בפני עצמם. האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע? אליעד מסביר שבמצב אידיאלי, בן אדם יגיע למקום שבו הוא יוכל לראות שהחלוקה שלו בין טוב ... דברים שאנחנו מעריכים לעומת דברים שאיננו מעריכים? התשובה היא שאנחנו יוצרים משמעות דרך ההערכה הזאת, ולכן דווקא ההערכה, שיוצרת הבדלים, היא זו שמעניקה משמעות ותחושה של חיים. הוא מסביר שהרצון להעריך את עצמי או להרגיש טוב נובע מכך שאנחנו ... המצב הזה, כי הם נאחזים במשמעות וברגש של חיסרון, שהוא מה שמקנה להם תחושת קיום. האם אפשר לחיות בלי להבדיל בכלל? אליעד מציג בעיה נוספת: מצד אחד האדם רוצה להגיע למצב שבו אין שום הבדל בין דברים, כדי להשתחרר מכל החסרונות והרצונות. מצד שני, הוא מפחד לאבד את תחושת החיים, כי החוויה האנושית בנויה דווקא על הבדלים ועל תחושת המשמעות שנובעת מההבדלים האלו. הוא משתמש בדוגמה של פיקסלים בטלוויזיה, שמצד אחד הם כולם אותו הדבר, ומצד שני כל תמונה נראית שונה. ... ומתעלם מכך שהם כולם חלק מאותו המסך. עוד הוא מסביר שאם האדם יגיע למצב של חוויה מוחלטת של חוסר הבדלה, הוא כבר לא יוכל אפילו להגיד שאין הבדל, משום שההבדלה עצמה מתבטלת. כלומר, אדם יכול להגיד שאין הבדל רק כל עוד הוא מבחין שיש הבדל. כיצד מגיעים לוודאות מוחלטת? אליעד מבהיר שהדרך לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל הנחה פנימית לעומק באופן מוחלט ובלי הנחות ... האם יש קיר או אין קיר? ומסביר שכשאדם מגיע באמת לנקודת האמת העמוקה ביותר שלו, הוא כבר לא יוכל להבדיל בשום צורה ויאבד את הספק, כי אפילו הספק נובע מהבדלה. למה אנשים לא מגיעים לוודאות מוחלטת? לסיום, אליעד מסביר שרוב האנשים מתקשים להגיע לוודאות מוחלטת, מפני שהם חוששים מהיעדר משמעות. כאשר האדם מגיע להבנה העמוקה שאין שום הבדל בין דבר להיפוכו, הוא מאבד את החוויה של משמעות וחיים, וזה מפחיד אנשים, ולכן הם נוטים להימנע מכך. אבל ... הפנימי שלו ולוותר על המשמעות, הוא יוכל להגיע באמת לחוויה של חופש מוחלט, שבו אין שום חיסרון. האם יש הבדל בין דבר להיפוכו? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לוודאות מוחלטת? האם אפשר לחיות ללא משמעות? מהי אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין טוב לרע?

להטיל ספק בשכל, לצאת מהשכל, להשתחרר מהשכל, שכל מעל השכל, מה זה אין הבדל בין יש לאין? למה אין הבדל בין יש לאין? המחויב הראשון, מה הכי בטוח? להטיל ספק בהכל, להשתחרר מהמטריקס איך להטיל ספק בשכל ולצאת מהשכל ... מהלופ של השכל? אליעד מדגים כי כאשר אתה שואל מי אמר שאני רוצה להיות בריא? או מי אמר שיש הבדל בין בריא לחולה?, אתה עדיין נמצא בתוך מסגרת שכלית מוגבלת. אבל כאשר אתה שואל במה אני הכי בטוח בין ... בספק. התשובה, הוא מסביר, אינה מובילה למסקנה שכלית חדשה, אלא לעצם התובנה שהבסיס עצמו לשכל אינו מוחלט. מדוע אין הבדל מוחלט בין יש לאין? אליעד מסביר כי כל הידיעות שלנו נשענות על ההנחה שיש הבדל בין יש לאין. אבל כאשר שואלים באופן מוחלט: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, מגיעים להבנה שאם לא קיים הבדל זה, כל ההבחנות שלנו בין דברים שונים מאבדות משמעות. לדוגמה, אם אין הבדל בין דבר לדבר, אי אפשר לחשוב, לדבר או להבין דבר כלשהו. ברגע שאתה מטיל ספק באופן מוחלט בכך שיש הבדל בין יש לאין, אתה כבר נמצא מחוץ למגבלות השכל, כי אין לך כל בסיס להישען עליו. למה קשה להבין את הרעיון שאין הבדל בין דבר לדבר? אליעד נותן דוגמה לכך שאם אדם ינסה לחשוב שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר, הוא לא יוכל לחשוב בכלל, מכיוון שכל מחשבה, כל מסקנה וכל דעה בנויה על הבחנות והבדלים. אדם שלא מבחין בין דבר לדבר, למשל בין עצמו לבין הזולת, לא יוכל לקיים שום מחשבה או מודעות. הוא משווה זאת למחשב שאינו יכול לפעול ללא הבדל בין 0 ל - 1. כאשר אתה מגיע להבנה של חוסר ההבדל המוחלט בין הדברים, זה כבר לא עניין שכלי, אלא חוויה של חוסר יכולת להחזיק בשום מחשבה. מהי התחושה של ... משום שאתה עדיין בתוך השכל. כאשר אתה יוצא מחוץ לשכל, אין משמעות ואין חוסר משמעות, כי אין בכלל את ההבדל ביניהם. מה ההבדל בין אין הבדל לבין יש הבדל ברמה הלוגית? אליעד מבהיר שההיגיון הבסיסי ביותר שעליו הכל בנוי הוא ההבדל בין דבר לדבר. המושג אין הבדל הוא בלתי נתפס בשכל, כי אם באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, אין יכולת לדבר או לחשוב כלל. לעומת זאת, המושג יש הבדל הוא הבסיס לכל סוג של מחשבה, אפילו למחשבה שאין הבדל. לכן, יש הבדל הוא המושג היסודי ביותר, אך גם בו יש להטיל ספק כדי להגיע לשחרור מהשכל. כיצד אדם יכול לחוות באופן יום - יומי את חוסר המחויבות של ההבדלים? אליעד אומר שהשאלה האמיתית אינה רק להגיע להבנה שכלית שאין הבדל, אלא לחוות זאת בפועל בחיי היום - יום. כשהאדם מרגיש שהוא רוצה משהו או חושב משהו, עליו לזכור שגם הרצון או המחשבה האלה אינם מוחלטים, והם נובעים מהנחת יסוד של הבדל בין יש לאין שאינה מחויבת. רק אדם שמסוגל לחוות ביום - יום את חוסר המוחלטות של ההבדלים באמת משתחרר מהשכל. האם אפשר להתקיים ללא הבדלים בכלל? לסיום, אליעד מציין שמבחינה לוגית ושכלית אי אפשר להתקיים או לחשוב ללא הבחנות והבדלים. אך השחרור האמיתי מהשכל הוא מעבר ללוגיקה. זהו מצב שבו אין שום מחשבה, ואין כל דרך להגדיר אותו או להבין אותו באמצעות השכל. איך לצאת מהשכל? למה אין הבדל בין יש לאין? מהו המחויב הראשון? איך להשתחרר מהמטריקס? מה המשמעות של להטיל ספק בהכל? מה בטוח באופן מוחלט?

אין הבדל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? מה זה כלום? מה זה משהו? לחשוב על כלום, לחשוב על שום דבר, להטיל ספק בשכל, להטיל ספק בחושים, הבדל בין יש ליש, הבדל בין אין לאין מה המשמעות של יש ואין? אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושגים יש ואין, ועוסק בשאלה האם באמת יש הבדל בין המושגים האלה. הוא טוען שכאשר אדם אומר יש לי משהו ביד, הוא בעצם מסתמך על החושים ועל השכל ... לי משהו ביד, גם אז הוא מסתמך על השכל והחושים. לכן, לטענתו של אליעד, במובן העמוק והמהותי ביותר אין הבדל ממשי בין יש לאין, מכיוון ששניהם בסופו של דבר מבוססים על אותו מנגנון של תפיסה שכלית וחושית. לדוגמה, כאשר אדם מחזיק כוס ביד אחת וטלפון ביד השנייה, הוא יודע להבדיל ביניהם על סמך החושים. אבל אליעד מדגיש שההבדל הזה הוא רק יחסי - ברמה המוחלטת, גם הכוס וגם הטלפון הם סוגים של יש. כמו כן, אפשר לומר ... קשה מאוד לדמיון, משום שהמוח האנושי מתקשה לתפוס סתירה כזו, אבל לטענתו זהו תרגול חשוב להבנת הרעיון שאין באמת הבדל מוחלט בין יש לאין. איך להטיל ספק בחושים ובשכל? אליעד מסביר שהטלת ספק היא המפתח להבנת הרעיון הזה. כאשר ... אם מישהו אחר יגיד שזה רק דמיון, זה עדיין לא מוחלט, כי גם הספק הזה הוא רק מחשבה. מה ההבדל בין יש ליש? אליעד מדגים כי ההבדל בין יש ליש הוא הבדל יחסי, ולא מוחלט. לדוגמה, כאשר אדם מחזיק כוס או טלפון, מבחינתו של אליעד אין משמעות מהותית להבדל ביניהם כאשר הוא מתמקד רק בעצם קיומם. ההבדל היחיד הוא בצורה, בצבע או בשימוש הפרקטי. אבל מהצד של היש הכללי, שניהם זהים, ולכן ההבדל הוא רק יחסי. מה זה כלום מוחלט ואיך אפשר לחשוב עליו? אליעד מתאר את המושג כלום מוחלט כמצב שבו ... לא מאפשרת שום דבר אחר. בצורה כזאת, התפוח הופך למשהו נצחי ומוחלט מבחינת אותו האדם. מדוע קשה להבין שאין הבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שקשה לאנשים להבין שאין באמת הבדל בין יש לאין, כי השכל האנושי רגיל לראות הבדלים. אנחנו תופסים את העולם דרך החושים, שתמיד יוצרים הבדלים, ולכן הטענה שאין הבדל נראית לנו בלתי אפשרית או חסרת היגיון. אבל לטענתו, דווקא ההבנה הזו מובילה להבנה עמוקה של המציאות. למה חשוב ... כאשר אדם מסוגל להטיל ספק אמיתי ועמוק בכל מה שהוא יודע, הוא יכול להתחיל להבין את הטענה שאין באמת הבדל בין יש לאין. מה זה יש מוחלט? מה זה כלום מוחלט? איך להטיל ספק בחושים? מה ההבדל בין יש לאין? איך אפשר לחשוב על כלום? האם יש ואין זהים? איך לדמיין יש ואין בו זמנית?

הצד השני של המטבע, למטבע שני צדדים, החצי השני של המטבע, אין הבדל בין טוב לרע, יש הבדל בין טוב לרע, אחדות ההפכים, המטבע השלם מהו הצד השני של המטבע? ההרצאה מתחילה בהסבר על רעיון הצד השני ... דבר בחיים עשוי להכיל צדדים מנוגדים אשר יכולים לשלב את המהות, ולתת תמונה מלאה יותר על המציאות. האם יש הבדל בין טוב לרע? אליעד כהן מתאר שאלה מרכזית בהרצאה: האם יש באמת הבדל בין טוב לרע, או שמא מדובר באשליה? הוא מסביר כי לעיתים, אנשים חווים הבדל ברור בין טוב לרע, אך כאשר אנחנו עוצרים לחשוב יותר לעומק, אנו מבינים שההבדלה הזו תלויה בהקשר ובתפיסה האישית של כל אחד. לעיתים, כשאנו מצליחים לראות את שני הצדדים - החיובי והשלילי - ... של אותו הדבר. אליעד מציין, שצריך להיות מסוגלים לראות את שני הצדדים בו זמנית על מנת להבין שאין באמת הבדל ביניהם. כיצד ניתן לראות את שני הצדדים של המציאות בו זמנית? אליעד מציין את האתגר שבניסיון לראות את שני ... נתון. הוא מסביר שכאשר אדם יכול לראות את שני הצדדים של המציאות יחד, הוא מתחיל להבין שלא קיים באמת הבדל מוחלט ביניהם. לדוגמה, כשנראה את שני הצדדים של המטבע, נבין שהם חלקים שונים מאותו הדבר, ויכולים להתקיים יחד בלי ... משתלבים לכדי אחדות גדולה יותר. אליעד מסביר כי ככל שאדם מבין את החיים ממבט כולל, הוא מבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע - אלו פשוט שני צדדים של אותו המטבע, שמביאים בסופו של דבר לאיזון ושילוב שלם. כיצד תפיסה זו משפיעה על החיים? כאשר אדם מבין שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, הוא משתחרר מהסבל המיותר שמתחולל כאשר אנו נאחזים בהגדרות טוב ורע. לעיתים אנשים סובלים רק ... האישית? אליעד מסביר שהדרך בה אנו חווים את המציאות תלויה בפרספקטיבה האישית שלנו. לדוגמה, אם אדם משוכנע כי יש הבדל מוחלט בין טוב לרע, הוא יחווה קושי בכל פעם שיתקל במציאות ששוברת את ההגדרה הזו. כאשר אדם משפר את ... נפרד ממערכת גדולה יותר, מה שמוביל להתפתחות אישית ולשלווה פנימית. כיצד ניתן ליישם זאת בפועל? יישום ההבנה שאין באמת הבדל בין טוב לרע כרוך בשינוי תפיסתי. עלינו לשים לב כיצד אנו מפרשים את החוויות שלנו ולהתחיל לראות שהטוב והרע ... תפיסותינו האישיות, ולבחון כיצד הן מושפעות מהאמונות וההבנות שלנו לגבי החיים. מהו הצד השני של המטבע? איך להבין שאין הבדל בין טוב לרע? כיצד אחדות ההפכים משנה את התפיסה שלנו? איך לחוות את המציאות ללא סבל? מהי הפרספקטיבה הנכונה ... רואים את המציאות רק מפרספקטיבה אחת ולא מבינים שיש צד נוסף, אשר משפיע ומשלים את ההבנה שלנו. האם יש הבדל בין טוב לרע? השאלה המרכזית היא האם יש באמת הבדל בין טוב לרע, או שמא מדובר באשליה. מצד אחד, אנשים חווים הבדלים ברורים בין טוב לרע, אך מצד שני, אם נעמיק יותר, נגלה שההבדלה היא תלוית הקשר ותפיסה אישית. אליעד מציין שכדי להבין שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, צריך להיות מסוגלים לראות את שני הצדדים בו זמנית - את החיובי ואת השלילי - ... המציאות קיים צד נוסף. אם אדם יכול לראות את שני הצדדים בעת ובעונה אחת, הוא יגיע לתובנה שאין באמת הבדל ביניהם - כל הצדדים הם חלק מאותו הדבר. מה המשמעות של אחדות ההפכים? אחדות ההפכים היא הבנה עמוקה שבה ... הדברים שהוא מגדיר כטוב לבין אלה שהוא מגדיר כרע, אך כאשר מבינים את המציאות ממבט על, רואים שאין באמת הבדל ביניהם - זהו רק משחק של תפיסה. כיצד תפיסה זו משפיעה על החיים? כאשר אדם מבין שאין הבדל אמיתי בין טוב לרע, הוא יכול להשתחרר מסבל ומחוויות שליליות. רבים נאחזים בהגדרות של מהו טוב ומהו רע, מה ... מהי החשיבות של הפרספקטיבה האישית? אליעד מסביר שהדרך בה אנו חווים את המציאות תלויה בפרספקטיבה שלנו. כאשר אדם משוכנע שהבדלים בין טוב לרע הם מוחלטים, הוא חווה קושי. אך כאשר הוא מסוגל להרחיב את נקודת מבטו ולראות שכל הצדדים ... את המציאות בצורה שונה - מתוך הבנה עמוקה ולא מתוך שיפוטיות. כיצד ניתן ליישם זאת בפועל? יישום ההבנה שאין הבדל בין טוב לרע כרוך בשינוי תפיסתי. עלינו לשים לב כיצד אנו מפרשים את החוויות שלנו ולהתחיל לראות שהטוב והרע ... חקירה של התפיסות האישיות שלנו ובחינה כיצד הן מושפעות מהאמונות שלנו. מהו הצד השני של המטבע? איך להבין שאין הבדל בין טוב לרע? כיצד אחדות ההפכים משנה את התפיסה שלנו? איך לחוות את המציאות ללא סבל? מהי הפרספקטיבה הנכונה ...

לפגוע באחרים בגלל שאין הבדל בין טוב לרע, האם מי שלא מבדיל בין טוב לרע יפגע באחרים? לא להבדיל בין טוב לרע, התאבדות ואין הבדל בין חיים למוות, פחד לפגוע באחרים, סם החיים וסם המוות, אם אין הבדל למה לא לפגוע באחרים האם מי שלא מבדיל בין טוב לרע יפגע באחרים? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה מרכזית, האם אדם שלא מבדיל בין טוב לרע, יהיה יותר מסוכן, כלומר, יפגע יותר באחרים, או שמא יפגע פחות או בכלל לא יפגע? בהנחה ... בין טוב לרע, הוא לא היה שותף לרגשות שמובילים לתגובה מוסרית, כמו כעס או רצון לנקום. כאשר אדם לא מבדיל בין טוב לרע, אפשר להניח כי הוא לא יפגע באחרים, בדיוק כמו תינוק שאין לו את ההבנה בין טוב ... יתפרש עבורו כסבל או רוע. למעשה, כדי שמישהו ירצה לפגוע במישהו אחר, הוא חייב להרגיש שנעשה לו עוול, כלומר, להבדיל בין טוב לרע. רק אדם שמבין את המשמעות של פגיעה רגשית יכול להרגיש את הצורך לנקום. למרות זאת, ישנם אנשים שמסבירים לעצמם שאין הבדל בין טוב לרע כדי להצדיק את ההתנהגות שלהם. אליעד מציין שאנשים כאלה, למרות שטוענים שאין טוב ורע, בפועל הם עדיין מבדילים בין טוב לרע, ומרגישים כעס או עוול במצבים מסוימים. כך, ברגע שהם חשים פגיעה כלשהי, הם משתמשים בהיגיון של ... זאת מתוך אמונה שאין הבחנה בין החיים למוות, אלא כי הוא מרגיש שהחיים גרועים יותר מהמוות, כלומר, הוא עדיין מבדיל בין טוב לרע. הסיבה למחשבות אובדניות לא נובעת מהשקפה לפיה אין הבדל בין החיים למוות, אלא דווקא מההפך - האדם סובל מהחיים ולכן רוצה להימלט מהם. הוא מבדל בין מה שהוא רואה כחיים רעים לבין מוות טוב בעיניו. אדם כזה לא באמת סבור שאין הבדל בין טוב לרע, אלא פשוט מרגיש שהמציאות הנוכחית היא רעה עבורו, והמוות הוא הפתרון. מסקנה: האם אדם שלא מבדיל בין טוב לרע יפגע באחרים? בסופו של דבר, אם אדם לא מבדל בין טוב לרע בכלל, לא תהיה לו ... משמעות החיים מול משמעות המוות תפיסת מציאות מוחלטת מול יחסית מוסריות ואי הבחנה בין טוב לרע האם מי שלא מבדיל בין טוב לרע יפגע באחרים? השאלה המרכזית היא האם אדם שלא מבדיל בין טוב לרע יהיה מסוכן יותר, כלומר, האם הוא יפגע באחרים יותר, פחות, או כלל לא? לכאורה, אפשר לחשוב ... כבר מגיל צעיר מלמדים אותנו שלהיות טוב זה לא לפגוע באחרים, ושפגיעה באחרים זה רע. לכן, אם מישהו מפסיק להבדיל בין טוב לרע, אולי הוא יפסיק להתחשב בזולת ויתנהג איך שבא לו, כולל לפגוע באחרים. אבל, למעשה, ההנחה הזו אינה בהכרח נכונה. אם מישהו באמת ובתמים לא מבדיל בין טוב לרע כלל, הוא גם לא יחוש שהוא נפגע מאחרים, ולכן לא תהיה לו מוטיבציה לנקום או לפגוע באחרים. איך ניתן להבין זאת דרך דוגמאות? תינוק, למשל, לא מבדיל בין טוב לרע. אם תכאיב לו, הוא אמנם יבכה, אך לא מתוך הבנה שזה רע אלא מתוך רפלקס טבעי של כאב. הוא לא יתקוף אותך מתוך כעס או נקמה. גם קיר לא מבדיל בין טוב לרע - אם תבעט בו, הוא לא יגיב כי אין לו תודעה או הבחנה מוסרית. מכאן נובע שאדם שלא מבדיל כלל בין טוב לרע לא יפגע באחרים, בדיוק כפי שתינוק או קיר לא פוגעים באיש. כדי שמישהו ירצה לפגוע באחרים, הוא צריך להרגיש נפגע בעצמו, ותחושת פגיעה נובעת מהיכולת להבדיל בין טוב לרע. מה לגבי מי שמשתמש ברעיון של אין טוב ורע כדי להצדיק פגיעה? ישנם אנשים שמגיעים למסקנה שאין הבדל בין טוב לרע, אך בפועל הם עדיין מבדילים בין טוב לרע. כיצד? הם מרגישים שנעשה להם עוול, ולכן רוצים לנקום, ובמקביל אומרים לעצמם אין טוב ואין רע, ... ומוות? גם בתחום של התאבדות ניתן לראות מצב דומה. אדם שמתאבד לא עושה זאת כי הוא באמת חושב שאין הבדל בין חיים למוות. הוא מתאבד כי רע לו מאוד, והסבל מוביל אותו למסקנה שעדיף למות. אבל עצם זה שהוא ... טוב לרע - הוא חושב שהחיים הם רע והמוות הוא פתרון טוב. כלומר, הרצון למות לא נובע מההבנה שאין הבדל בין חיים למוות, אלא בדיוק מההפך - הוא סובל כי הוא עדיין עושה הבחנות בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי. אז מה המסקנה? אדם שלא מבדיל בכלל בין טוב לרע לא יפגע באחרים, כי הוא גם לא יתפוס עצמו כנפגע. לעומת זאת, אדם שכן מבדיל בין טוב לרע אבל במקביל גם אומר לעצמו שאין הבדל בין טוב לרע, עלול להשתמש בתפיסה הזו כדי להצדיק התנהגות שלילית. מי שרוצה להבין עוד יכול לחקור את המושגים ...

אחדות הניגודים, לעצור את החשיבה, במה אתה הכי בטוח, לא לדעת שום דבר, יש הבדל או אין הבדל, לעצור את השכל, אין הבדל בין יש לאין, לא להבדיל בין יש לאין, להשתיק את המחשבות, להפסיק לחשוב מה המשמעות של אין הבדל והאם זה אפשרי לחשוב כך? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק במושגי יסוד כמו יש ו אין, ומציע לשוחח עליהם ... שאלות עמוקות על מהות האמת והשקר, ומה קורה כאשר אנו לא בטוחים בתפיסותינו. מה המשמעות של לשאול אם יש הבדל? ההסבר מתמקד בשאלה פילוסופית: האם יש הבדל בין יש ואין? אליעד מסביר שזאת לא שאלה פשוטה אלא משהו שדורש העמקה. המוח האנושי לרוב מפריד בין יש ... כמו יש שולחן או אין שולחן. אבל, כשהוא נכנס למבוך של ספקות, הוא שואל את עצמו אם באמת יש הבדל בין המציאות כפי שהיא מוצגת לנו, לבין איך שהיא באמת. איך להשיג הפסקת חשיבה כדי להגיע לאמת הפנימית? אליעד ... ולהגיע למצב שבו אנחנו לא חושבים בכלל. כלומר, להיות במקום שבו אנחנו לא פוסקים בין יש ל אין, לא מבדילים בין טוב לרע, אלא פשוט קיימים ללא כל תפיסה מנטלית. המטרה היא להשתיק את המחשבות שמובילות אותנו להתפצלות של ... את כל תפיסתנו על ההנחה של יש או אין. אליעד מבהיר את האתגר בהבנה של עולם שבו לא נדרש להבדיל בין שני הקטגוריות הללו, ולהפסיק לחשוב שהן באמת נפרדות. מה הכוונה באחדות הניגודים? אליעד מסביר את העקרון של אחדות ... להיות מסווג כיש או אין, אנחנו בעצם מגבילים את יכולתנו להבין את המהות האמיתית של הדברים. אחדות הניגודים אין הבדל בין יש לאין? לשאול אם יש הבדל? איך להשתיק את המחשבות? מהי האמת הפנימית?

... עוד צעד קדימה, נאמר אני חושב שיש כאן שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה ... שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. הוא טוען כי הראייה היא בעצם סוג של מחשבה בעוצמה גבוהה, ואילו דמיון הוא מחשבה בעוצמה חלשה. כלומר, כל מה שמתרחש בחלום אינו שונה ממה שקורה במציאות מבחינת החוויה של האדם. ההבדל הוא רק בעוצמת התפיסה ובזיכרון. אם אדם חולם על אסון, הוא יחווה את זה כמציאותי, ואם יזכור את זה, ... את פה, נקבל אני חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל ... שלושתם תלויים זה בזה. אם אין חושב, אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. ... אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין את התהליך שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות כיצד להטיל ספק בחושים? אליעד פותח את הדיון ... חושב שיש כאן שולחן, ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא ... שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין יש לאין. האמונה שיש הבדל בין יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה ... שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. אנשים חושבים שבמציאות הם רואים דברים ובחלום הם מדמיינים, אך למעשה גם הראייה היא סוג של ... אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה ... זה בזה. אם אין חושב - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום ... בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות שאלה: איך להטיל ספק בחושים? אליעד: מי הציע ... שיש פה שולחן. אז נשאר להבין מה זה, אני חושב שיש שולחן. אז אם מפרקים את זה, מהצד שיש הבדל בין יש לאין, יש אני, ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. ... שיש שולחן. במה תלוי שאני יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה מבין שיש הבדל בין יש לאין, ואז אתה מבין שיש הבדל בין אני ללא אני, ויש לי זיכרונות, ועבר והווה, ומחשבות וסיפורים, ואני רואה משהו ואז אני קורא לזה שולחן ... זה מה שמסתתר מאחורי, הנה שולחן. אבל ההתחלה של מה שמסתתר מאחורי - הנה שולחן, זה אני מאמין שיש הבדל בין יש לאין. ועל האמונה הזאת מושתת כל התפיסה. ההבנה שאומרת הינה שולחן, תבין אותה עד לעומק שתראה שהיא נשענת על זה שיש הבדל בין יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, ... יש משהו, נשאר, אני חושב שיש אפשרות שיש משהו, נוריד את היש אפשרות שיהיה משהו, נשאר, אני רואה שיש הבדל בין משהו ללא משהו, נוריד את זה, לא יודע כלום. זה המהלך עד לנוק אאוט. לא משנה אם אתה ... עם אותה משמעות. ונשאל ומי אמר לך שיש פה שולחן? השאלה אולי זה חלום? מבחינתי זה לא משנה, מה ההבדל בין חלום למציאות? השאלה היא כמה אני מרגיש שזה ממשי, אם אני מרגיש שזה ממשי עבורי אני מתייחס לזה, ואם זה לא ממשי עבורי, אני לא מתייחס לזה. ואם מבינים את זה, אז כבר אין הבדל בין חלום למציאות. האדם חושב שיש הבדל בין חלום למציאות, כי הוא אומר, שבמציאות הוא רואה, ובחלום הוא מדמיין, אבל מה זה רואה? זה חושב בעוצמה ... ומדמיין? חושב בעוצמה חלשה. מדמיין חלש זה חולם ומדמיין חזק זה רואה. אם אדם מבין את זה, אז אין הבדל מבחינתו אם הוא ישן או ער. אדם שישן בלילה וקרה לו אסון בלילה, הוא סובל מטראומה. כי מבחינתו זה ... גם לא משפיע עליו. זאת אומרת, שמה שקורה לך בחלום בלילה זה כמו שזה קרה לך במציאות, אין שום הבדל, השאלה היא כמה אתה מודע לזה, וכמה אתה זוכר את זה. נחזור לשולחן, אני חושב שיש פה שולחן, זה ...

ניתוח מילולי, איך לנתח דברים? אין הבדל בין יש ואין, אין הבדל בין יש או אין, אין הבדל בין אהבה לשנאה, שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ללא תנאים, שנאה ללא תנאים, ניתוח לוגיקה מה ההבדל בין להבדיל בין יש ואין לבין יש או אין? אליעד כהן פותח את ההרצאה בנושא ניתוח מילולי והסבר על מושגים כמו יש ואין, אהבה ושנאה, וכיצד מתבצעת ההבדלה בין מושגים. לדבריו, המשפטים להבדיל בין יש ואין ולהבדיל בין יש או אין נראים דומים מאוד, אך למעשה קיים ביניהם הבדל משמעותי. כאשר אדם מבדיל בין יש ואין, המשמעות היא שהוא מראש מניח שישנם שני מצבים אפשריים: מצב של יש ומצב של אין. כדי להבדיל ביניהם הוא חייב לבדוק, הוא צריך לשאול את עצמו האם קיים דבר כלשהו או שאינו קיים. לדוגמה, כאשר אדם ... הללו חייב להיות נכון - או שיש שם קיר, או שאין שם קיר. לעומת זאת, כאשר האדם אומר שהוא מבדיל בין יש או אין, הוא למעשה שואל אם בכלל קיימת אפשרות כזו של מצב יש או מצב אין. ההבדל הדק כאן הוא שבמקרה הזה האדם עדיין לא יודע אם קיימת אפשרות כזו בכלל, ולכן הוא צריך לבצע פעולת בדיקה ראשונית. לדוגמה, אם אדם שואל אם אפשר בכלל לקום או לא - הוא לא מבדיל רק בין שני מצבים, אלא קודם כל שואל האם בכלל קיימים שני מצבים אפשריים או לא. אליעד נותן דוגמאות ... מה מתרחש במציאות - למשל, האם הרצפה קיימת מתחתיו או שיש רעידת אדמה שמונעת ממנו לקום. מה הקשר בין הבדלה לבין אהבה אינסופית ושנאה אינסופית? אליעד כהן מסביר כיצד הנושא של הבדלה בין יש ואין מתחבר למושגים של אהבה ושנאה אינסופיים. הוא שואל: האם מי שאוהב ללא תנאים מבדיל בין יש ואין? התשובה המורכבת שניתנת על כך היא שמי שאוהב או שונא עד הסוף, לא מבדיל בין יש ואין כתנאי לאהבתו או לשנאתו. כלומר, אדם שאוהב ללא תנאים אינו עושה את אהבתו למותנית במציאות של ... יורד גשם או לא יורד גשם. האהבה שלו קיימת בכל מצב, ללא שום תנאי, ולכן למעשה לא קיימת אצלו הבדלה בין המצב שבו יש גשם לבין המצב שאין גשם. מבחינתו שני המצבים שווים, ולכן הוא גם לא מבצע שום ... מדוע אדם שאוהב הכל אינו יכול לבצע שום פעולה? אליעד מסביר שכדי לבצע פעולה, חייבת להיות אצל האדם איזושהי הבדלה או הפרדה בין מצבים. אם הכל כרצונו והוא באמת אוהב הכל, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה כלל. ... לא יוכל לפעול. דוגמה שנתן אליעד: אדם שמסוגל ללכת לאכול אוכל - פעולה זו מעידה על כך שהוא כן מבדיל בין מצב של יש אוכל או אין אוכל. הוא מעוניין לבצע שינוי כלשהו כדי להגיע ממצב של אין למצב של יש. אילו היה אוהב הכל ללא הבדל וללא תנאי, הוא לא היה יכול אפילו לקום לאכול, כי לא היה לו שום עניין בשינוי. הכל היה מבחינתו ... ומלא. אותו רעיון מתבטא גם בשנאה עד הסוף. אם האדם שונא משהו עד הסוף, אז אין אצלו שום פתח להבדלה או לשינוי בין מצבים אחרים, והוא גם לא יכול להעדיף שום מצב על פני אחר - ולכן למעשה גם הוא לא יוכל לבצע שום פעולה, כי פעולה מחייבת איזושהי העדפה או הבדלה. לסיכום: מדוע אין הבדל אמיתי בין יש לאין, ובין אהבה לשנאה? בסיכום הדברים, אליעד כהן מראה שבאופן מוחלט, ברמת התפיסה הלוגית והפילוסופית, אין באמת הבדל בין המצבים השונים (יש ואין, אהבה ושנאה). ההבדלה בין מצבים קיימת רק כאשר לאדם יש בתוכו חיסרון כלשהו או התנגדות כלשהי. כאשר האדם נמצא במצב מוחלט של אהבה או שנאה, שבו אין שום תנאים ושום חסרונות, אז כל ההבדלים בין המצבים מתבטלים, וכל המצבים הופכים לזהים לחלוטין מבחינתו. מהי אהבה ללא תנאים? מה זה שנאה אינסופית? מה ההבדל בין יש ואין? מה המשמעות של אהבה עד הסוף? מהי שנאה ללא תנאים? איך להבדיל בין דברים?