... האמיתי של האדם לדעת את האמת, שהוא בא לידי ביטוי בשאלה. ושאלה של אמת, היא רק כאשר היא נשאלת מתוך מקום של השתוות. דהיינו, שהאדם באמת לא יודע איזו אפשרות היא האמת, ושאין לאדם שום העדפה, שאפשרות אחת תהיה נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, ושאין לאדם טיפת מחשבה ואמונה, שאפשרות אחת תתברר כנכונה, יותר מאשר אפשרות אחרת. וכאשר האדם שואל באמת, דהיינו, שהוא באמת ...

... שקיימת באדם באופן עקרוני, אבל הוא לא משתמש בה או לא מודע אליה. הוא נותן דוגמה של אנשים בעבר שלא ידעו שקיימת אפשרות ליצור חשמל, אבל לאחר שנחשפו לדרך, פתאום נפתחה בפניהם האפשרות הזו. מדוע השכל מתקשה לחוות שאין מקום? ... שאם אותו אדם היה מבין את רעיון האחדות, כלומר, שאין הפרדה בין טוב לרע ובין קיום לחוסר קיום, אז לא הייתה לו אפשרות לסבול. כי סבל נוצר מתוך התפיסה של יש בעיה ואני שסובל. כאשר אין הבדל בין אני ולא אני, ממילא אין אפשרות לחוות שום בעיה או סבל. איך אפשר לדעת אם ...

... האדם מתלבט מפני שהוא רואה הבדל בין האפשרויות , וכל אפשרות נראית לו שונה וטובה מסיבות שונות. למשל, חולצה אחת נראית לו יפה יותר, אחרת מתאימה יותר לסגנון שלו, ושלישית אולי מתאימה לאירוע מסוים. עצם ההתלבטות נובעת מהתפיסה של נפרדות - הרגשה שכל אפשרות היא שונה ונפרדת מהשנייה. אולם אליעד כהן מציע נקודת מבט נוספת: אם האדם היה עיוור צבעים, הוא כלל לא היה מבחין בהבדל בין צבעי החולצות. במקרה כזה, כל החולצות היו ... בנפרדות, ההבחנה שיש הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות. ככל שיש יותר נפרדות, יש יותר התלבטות וקושי להחליט. איך אפשר לחזור לתחושת האחדות בתהליך קבלת החלטות? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לחזור לתחושה של אחדות ... את עצמו ברצינות האם באמת יש הבדל בין האפשרויות? , האם באמת זה משנה?, הוא יגיע להבנה שההבדל אינו קיים במהות הדברים אלא רק בצורה החיצונית. עצם התהליך של ההתבוננות והחקירה העצמית הזו מחזיר את האדם לתחושת האחדות, שבה אין הבדלים משמעותיים בין האפשרויות השונות. לדוגמה, האדם עשוי להבין שלא משנה איזו חולצה יבחר, התחושה האמיתית של סיפוק, שמחה או ביטחון תגיע מבפנים ולא תהיה תלויה בבחירה שלו. כלומר, הוא מגלה ... נקודת המבט של הנפרדות גורסת שכל אפשרות היא ייחודית, נפרדת, בעלת יתרונות וחסרונות משלה, ולכן קשה להחליט בין האפשרויות. לעומת זאת, נקודת המבט של האחדות רואה את המהות האחת שמאחורי כל האפשרויות. כאשר מסתכלים על המהות, מגלים שבסופו של דבר כל האפשרויות שוות במהותן, וההבדלים ביניהן הם הבדלים שטחיים בלבד. כדי לעבור מנקודת המבט של הנפרדות לנקודת המבט של האחדות, צריך לתרגל התבוננות ושאילת שאלות חוזרת ונשנית, עד שמגלים את המכנה המשותף המהותי בין כל האפשרויות. איך חקירה עצמית מובילה לחוויית האחדות? אליעד כהן מדגיש שחוויית האחדות מתאפשרת רק כאשר אדם מוכן לחקור לעומק את ההתלבטות שלו. אם אדם מתלבט בין שתי החלטות, הוא ...

... מצד אחד, אם האדם חושש שיטעה, הוא למעשה יוצא מנקודת הנחה שאכן קיימת אפשרות נכונה ואפשרות לא נכונה. אך בפועל, לדבריו של אליעד, אין באמת אפשרות שהיא טעות מוחלטת או נכונה לחלוטין, כי תמיד קיימות אפשרויות והשלכות שונות לכל בחירה, וממילא הכל יכול להיתפס כנכון וטוב, בהתאם לנקודת ההסתכלות של האדם. כיצד להרגיש טוב גם כשיש ספק ... מצב אפשרי, הוא בסדר או יסתדר, הוא מפסיק להילחץ מהצורך בהחלטה ומהאפשרות לטעות. כשאדם בטוח שהכל לטובה ושבכל מצב הוא ימצא דרך להתמודד, הוא חווה את חוסר הידיעה כהרפתקה ולא כבעיה. כמו שכשמשחקים ... כדי להפסיק לפחד מטעויות, אליעד ממליץ להבין שאין טעות אמיתית. כל אפשרות שנבחר בה מובילה למצב חדש שיש בו גם טוב וגם רע, בהתאם לנקודת המבט האישית. לכן, פחד מטעויות הוא פחד מדמיונות ולא ממציאות ...

... משהו נפרד שיבחר בין אפשרויות שונות. הבחירה החופשית ... נפרדים, יש בכלל אפשרות לאמץ את ההבנה הזו שאין באמת ... שוללת את האפשרות הזאת. למה אנשים חושבים שאין ... תמיד הכל. אין לו אפשרות לצאת לחופש או להשתחרר ... וקבועה שאין בה שום אפשרות אחרת. היא חייבת לקרות, ולכן ...

... בחירה? הוא מדגים את הנקודה המרכזית כך: אם לאלוהים יש בחירה, משמעות הדבר שהוא יכול היה לבחור לפעול אחרת ממה שעשה. אך מה פירוש בחירה? בחירה אמיתית משמעה שישנן לפחות שתי אפשרויות פעולה, וניתן לבחור באחת מהן מתוך רצון חופשי. אליעד מחדד נקודה זו באמצעות דוגמה: אם אלוהים ברא את העולם כי רצה, האם הוא יכול היה לא לרצות זאת? ואם הוא יכול היה לבחור אחרת, מדוע הוא בכל זאת בחר דווקא באפשרות זו? האם אלוהים הוא באמת כל - יכול? אליעד בוחן מיתוס נפוץ על פיו אלוהים הוא כל - יכול, כאשר הטיעון התומך בכך הוא שהעולם ... לברוא את העולם. כלומר, אם אכן הוא מסוגל היה לא לברוא אך בכל זאת ברא, עולה שאלה קריטית - למה הוא בחר לעשות זאת? האם אלוהים מחויב לרצון שלו? אליעד מסביר בפירוט שיש שתי אפשרויות: או שאלוהים יכול לפעול בניגוד לרצונו, או שהוא חייב לפעול לפי רצונו. הוא בודק לעומק כל אחת מהאפשרויות: אם אלוהים יכול לפעול נגד רצונו ובכל זאת בחר לפעול לפי רצונו, נשאלת השאלה - מדוע הוא עשה זאת? אליעד מדגיש שרצון בלבד ... הרי שהרצון שלו מחייב אותו, ואז אין לו בחירה חופשית אמיתית - הוא כפוף לרצונו באופן מוחלט. כך אליעד מוביל למסקנה שכדי שלאלוהים תהיה בחירה חופשית באמת, חייבת להיות לו אפשרות אמיתית לבחור נגד רצונו, ועדיין להחליט לפעול בהתאם לרצונו. מי ברא את הרצון של אלוהים? אליעד ממשיך ומעמיק בשאלה המורכבת ... מתוך רצון קודם שלא היה קיים. זו סתירה פנימית - כי אם אלוהים ברא את רצונו, הוא היה צריך לרצות לברוא אותו מראש, אך לפני כן כלל לא היה לו רצון. הוא מוסיף ומסביר לעומק: האפשרות השנייה, שמישהו אחר יצר עבור אלוהים את הרצון, גם היא מובילה לבעיה. במקרה כזה, אלוהים כלל אינו עצמאי בהחלטותיו ואינו בעל ... באמת יש משמעות לבחירה של אלוהים? אליעד מציג את שאלת המפתח: האם ניתן לומר שבאמת יש לאלוהים בחירה חופשית? הוא מסביר שמבחינה לוגית, כדי שתהיה בחירה אמיתית, חייבת להיות אפשרות לבחור אחרת ממה שבחרת בפועל. אם אלוהים בחר לברוא את העולם, הוא חייב היה יכול לבחור גם שלא לברוא אותו. אבל אם הרצון של ... המרכזית שעולה היא האם לאלוהים יש בחירה חופשית. אם נניח שאין לאדם בחירה חופשית, נוכל לשאול אם לאלוהים יש בחירה. אם נגיד שיש לו בחירה, פירוש הדבר שהוא מסוגל לבחור בין אפשרויות שונות, כלומר, הוא רוצה לעשות דבר מסוים ולא דבר אחר. האם אלוהים הוא כל - יכול? יש מיתוס שאומר שאלוהים הוא כל - יכול, ... מחויב לברוא את העולם, למה בכל זאת ברא אותו? אם נגיד שהוא ברא את העולם כי זה מה שהוא רצה, נשאלת שאלה נוספת - האם הוא היה מוכרח לרצות זאת? האם אלוהים מחויב לרצון שלו? אפשרות אחת היא שאלוהים יכול היה לבחור לעשות נגד רצונו, אך בכל זאת בחר לממש את רצונו ולברוא את העולם. אך אם הוא מסוגל לבחור נגד ... יכול היה לא לברוא אז למה הוא ברא? ש: זה מה שהוא רצה. אליעד: יפה אוקי כי זה מה שהוא רצה, עכשיו הוא היה מוכרח לעשות את מה שהוא רצה? ש: אין לי מושג. אליעד: תחשבי יש שתי אפשרויות את יודעת אין הרבה אפשרויות יש רק שתיים, את לא צריכה אין לך פה איזה אלף אפשרויות או שהוא יכול היה או שהוא לא היה יכול נכון. ש: אם לעשות את מה שהוא רוצה כן. אליעד: יפה לא בא נניח שכן בא נלך על הצד שכן, ...

... גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות ... חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר ... לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא ...

... שמכילה את כולן יחד, המצביעה על כך שהמציאות מכילה בתוכה את כל נקודות המבט בו זמנית. מה המסקנה לגבי חשיבותו של הרגע הזה? המסקנה של אליעד היא שאין אפשרות לקבוע באופן מוחלט שהרגע הזה הוא החשוב ביותר או לחלופין שהוא חסר חשיבות. ... נגיד שכן עכשיו תסתכל האם יש עוד משהו שחשוב חוץ ממנו או שכן, תעצור נכון בעיקר או שכן או שלא עכשיו תסתכל אם אנחנו אומרים שרק הרגע הזה חשוב יכול להיות אפשרות אחת שאומרת הרגע הזה רק הוא חשוב כל שאר הרגעים לא חשובים בכלל, יכולה להיות אפשרות כזאת כאופציה. עכשיו בא נראה אם אנחנו נאמר שרק הרגע הזה הוא חשוב ושום רגע אחר ...

... לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו מזוכיזם ... לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית ... שמחויב המציאות שהוא כך, ושאין שום אפשרות שהוא שגוי? והאם בכלל אני באמת בטוח במשהו? האדם יגלה מהר מאוד, ששום דבר אינו בטוח כלל. כי שום דבר, קיומו אינו ...

... רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר השכל עצמו מחפש את המחויב המוחלט, דהיינו, כאשר האדם עצמו, מחפש את הדבר שבו הוא יכול להיות בטוח באופן ... וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו ... המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב לרע ובין שום דבר לשום דבר אחר. וכאשר האדם מבין ...