... שצריך לקרות קורה, מה שקורה צריך לקרות, מה שקורה אמור לקרות, למה זה קורה לי, למה דברים קורים, אקראיות, סיבתיות האם מה שקורה לנו באמת אמור לקרות? אליעד כהן מסביר באופן ברור ויסודי את השאלה העמוקה: האם מה שקורה ... כלומר, לתפיסות האישיות שלנו על משמעות וייעוד של אירועים, ולא לאמת העובדתית עצמה. מדוע אנשים מאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאנשים נוטים לומר שמה שקורה להם אמור להיות כך, כי זוהי הדרך שלהם להתמודד עם מצבים ... או לא אמור לקרות באופן אובייקטיבי. התפקיד שלנו הוא רק להבין מה אכן קורה, בלי להוסיף פירושים או להניח סיבתיות נסתרת. כאשר אנחנו מוסיפים את הרעיון שמשהו אמור לקרות או לא אמור לקרות, אנחנו בעצם מבטאים את המחשבות, האמונות ... והיכולת לזהות את ההבדל בין עובדה פשוטה לפירוש אישי יכולה לשפר מאוד את ההתמודדות עם החיים. האם הכל קורה מסיבה מסוימת? למה דברים קורים לי? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש משמעות לכל דבר שקורה? מה זה אמור ...

... ואי - נעימות עשויים להיות חלק מהעניין. מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך הוא מסביר גם ... גרם לו לרצות. ש: אז זה default. אליעד: חצי בזה זה אקראי חצי בזה זה סיבתי. ש: ומה גורם לסיבתיות כאילו? אליעד: הסברתי לך, אתה נמשך לטוב וזה גרם לך להרגיש טוב. ש: כן אבל השווה שהיה לך חיים ...

... מניעה שמשהו יהיה אפשרי למרות שהאל יודע אותו. הפרספקטיבה הזאת שוברת את הגבולות הרגילים של מושגים כמו מחויב, אפשרי, סיבה ותוצאה, לפני ואחרי. הכל מתערבב לעומק אחד. שימוש בפרדוקס כמפתח להבנה חדשה מודגש שאם מחליפים את המילה יודע במילה הוויה, ... בעיות הקשר בין דמיון לבין מציאות בעבודה פנימית תפיסת האין סוף והחלל הפנוי לפי רבי נחמן שאלות על זמן, סיבה ותוצאה, והתבוננות מעל לשכל שאלה: האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי? אליעד: כן, כל מוחשי מתחיל בדמיון. רבי נחמן אומר, ... מה זה היא עצמה הדבר. כאשר אתה באמת לא יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ידיעה. למשל מה הסיבה הראשונה של כל האירועים? לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת מה הסיבה הראשונה, הרי זה נמצא במרחק אין סופי? זה כמו שאני יגיד לך מה נמצא במקום הכי רחוק בעולם. איך ...

NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ש... מאחר ש... הואיל ו... שכן... בשל, בגלל ה... בעקבות, בזכות ה... כיוון ש, בגין ה... לרגל ה... בעטיו של... מחמת ה... מפאת ה... עקב. שמבטאות קשר של סיבתיות. לדוגמה מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ... הפוך, כדי שלא ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה. ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמה: קח מטריה, יורד עכשיו גשם או הפוך יורד עכשיו גשם, קח מטריה. ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם רעיון ... יש גם קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו. שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחויב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה. ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש קח מטריה שזה עומד בפני עצמו. ויש קח מטריה, כי יורד גשם. שכאן ה - קח מטריה עומד בפני עצמו + שחקן חיזוק של סיבה שיורד עכשיו גשם. ויש גם, יורד עכשיו גשם, אז תיקח מטרייה. שזה בעצם אומר שאם לא היה יורד עכשיו ... אז לא היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה. שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפכ התוצאה לא מחויבת ולא מוכרחת. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אחכ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש שהרעיון שלו לא מספיק חזק, ושהוא צריך לחזק אותו, גם אחרי שהוא אמר אותו. ... והן מחלישות את הרעיון עבור השומע. ובסיכומו של דבר, המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה. וכיצד הסיבה עצמה מוצגת, האם כסיבה שעומדת בפני עצמה כדבר מחויב, או שגם הסיבה עצמה צריכה חיזוק. וכיצד התוצאה עצמה מוצגת. האם היא מוצגת כתוצאה שהיא מוכרחת להיות נכונה בגלל אותה הסיבה, או שמא היא תוצאה שהיא רק אפשרית בגלל אותה הסיבה. והאם התוצאה מוצגת כרעיון שיש לו גם זכות קיום עצמאית ושהסיבה רק מחזקת אותו, או שמא הרעיון מוצג כאילו הוא קיים, רק בזכות אותה הסיבה שהוצגה. וגם, האם ועד כמה מודגש הקשר של הסיבתיות שיש בין הרעיונות. האם הקשר מוסתר והרעיונות מוצגים כרעיון אחד שקיומו של דבר אחד, קיים במקביל לקיומו של הרעיון השני. או שמא המסר משדר בגלוי את זה שיש כאן מערכת יחסים של סיבה ותוצאה בין הרעיונות. ומי שמודע היטב למשמעות המילים של כל מילת קישור ולסדר המילים במשפט ולסדר של הרעיונות שבונים את ...

מודעות עצמית, מה זה כלום? סיבתיות, סיבה ותוצאה, תחושה של חוסר ידיעה, חוסר אינפורמציה, להבדיל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? ... ההרצאה מתמקדת בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם שאלה שהופכת למרכזית לאורך ההרצאה: מה ... של היעדר, של מצב שבו אין משהו מסוים, אך זה לא בהכרח מתאר מצב ריק. הוא מדגיש שכלום הוא תוצאה של חוויה או תחושה של היעדרות, ושאנשים לעיתים מתארים את תחושת הריקנות במילים כמו כלום, כאשר למעשה מדובר על ... כל תשובה שמתקבלת לשאלה, נחשבת למעשה למצב שבו אנחנו מבינים משהו חדש, אולם לעיתים הידע הזה לא מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה רצון חזק הבדלה בין יש לאין הפסקת ניתוח מחשבות

... לא יכול להיות? אין אפשרות, יש אפשרות, חוקי הטבע, חוקי המציאות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה, הסתברות, הכל יכול להיות, ניסים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי מה לא יכול להיות? איך עוברים מגבולות הפיזיקה והטבע? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלות פילוסופיות לגבי מהות המציאות, הפוטנציאל והאפשרויות הקיימות במציאות שלנו, תוך עיסוק בחוקי הפיזיקה, חוקי הטבע וההבנה האנושית את הסיבתיות והסיבה והתוצאה. אליעד פותח בשאלה מה באמת לא יכול להיות. הוא מבהיר כי יש מציאות שבה קיימות אין סוף אפשרויות - הפוטנציאל במציאות הוא אינסופי, הכל יכול לקרות, והסיבה לכך היא שהמציאות כולה לא מוגבלת על ידי החוקים שאנחנו מכירים היום. הוא מתאר את הרעיון שהמציאות עשויה לכלול ... לשינויים. הוא מציע כי בעוד שבחיי היום - יום אנו פועלים על פי הנחות יסוד ופעולות מתוך מניעים של סיבתיות, יש תמיד מקום לפוטנציאל שינויים גדולים או הפתעות. מהם חוקי הטבע? האם חוקי הפיזיקה יכולים להשתנות? מהו פוטנציאל אינסופי? איך התפיסה שלנו משפיעה על מציאות? מהו פלא ומה הסברו? האם יש סיבתיות מוחלטת?

אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את הקהל ... על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים רבות ... מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה בעזרת ההבנה האישית שלנו. בהמשך, אליעד מציין שגם כאשר אנו חווים ... ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי ... להיראות אחרת לחלוטין. חשוב להבין שהתחושות שלנו לגבי מציאות כלשהי אינן בהכרח משקפות את מה שקורה באמת, אלא הן תוצאה של האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. בסוף ההרצאה, אליעד מדגיש את הצורך בנכונות להיות אובייקטיביים עם עצמנו, לבדוק ... שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות

... לא היה משנה אם נאכל או לא. כך, כל פעולה נראית לנו כמשהו שלא חייב להיות קשור להיגיון של סיבה ותוצאה. בנוגע לתפיסת המושג הכל צפוי והרשות נתונה מההיבט הדתי, אליעד הציע נקודת מבט שונה - שמצד אחד הכל הוא סיבתי, כלומר, כל דבר יש לו סיבה ותוצאה, אך מצד שני הכל קורה באופן אקראי, כלומר, כל דבר הוא בפני עצמו. רעיון זה גורם לאדם להרהר גם בהבטחות אלוהיות, ולשאול אם יש באמת סיבה כלשהי לעשייה או אם אין בהן כל משקל. הוא עמד על כך שזו גישה שמבוססת על תיאוריה פילוסופית עמוקה, ...

צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים ... הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, ... יכולים להיגרם גם על ידי תהליכים טבעיים שאנחנו לא תמיד מבינים. לעיתים, תופעות מסוימות פשוט מתקיימות על פי חוקי הסיבתיות, אך אנו רואים בהן ניסים משום שאנו לא מצליחים להסביר אותן. בנוסף, אליעד מתאר את הנטייה האנושית לראות סיבות ... האם כל תופעה שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של ... לתפיסה דתית. במהלך השיחה, הוא מתאר מצב שבו אנשים מבצעים ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות מסוימת על ידי שימוש בספרי תהילים. הוא טוען כי אפילו אם תוצאה מסוימת מתרחשת בצורה חורגת מהמצופה, אין בכך בהכרח הוכחה לניסים, אלא פשוט למציאות שקשורה לסטטיסטיקות שונות שלא תמיד קל ... יכול להסביר כל תופעה, גם כזו שנראית כנס, באמצעות עקרונות פיזיקליים וסיבתיים פשוטים. הוא מדגיש כי כאשר אנו רואים תוצאה שנראית חריגה או בלתי מוסברת, לעיתים מדובר פשוט במציאות פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד ... התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות

NLP למתקדמים / לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך ... פעולה כלשהי וזהו בלי להוסיף שום דבר נוסף כנימוק למה שהוא יעשה את זה. ובאפשרותך גם לומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי או במבנה אחר אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי שבעצם אתה גם מנמק את הסיבה שבגללה אתה רוצה שהוא יעשה את הפעולה. וכמובן שאפשר גם לנמק את מה שאתה אומר, עם כמה סיבות שונות ולא רק עם סיבה אחת. ואפשר גם להזכיר את הסיבות האלו, גם לפני וגם אחרי שאתה אומר את המסקנה שלך מהסיבות האלו. לדוגמה: בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כאן הסיבה מגיעה לפני התוצאה. וכאן לעומת זאת אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי, הסיבה מגיעה אחרי התוצאה. וכאן לדוגמה בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כדי להשיג תוצאה כלשהי, שכאן הסיבה תוחמת משני הצדדים את התוצאה הרצויה. והשאלה היא, כיצד והאם כמות הנימוקים והסיבות שאתה מביא לטענה שלך, כיצד היא משפיעה על יכולת השכנוע ועל ... אחרת, בוודאי שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש תוצאה. ויש סיבות ויש תוצאה שנובעת מהן. והתוצאה הרצויה, היא מה שאתה רוצה שיקרה בסופו של דבר. וכאשר אתה לא ... או את המשפט שאומר כדי שתצליח במבחן, תעשה שיעורי בית, את המשפטים האלו ניתן לפרק ל 2 חלקים של סיבה ושל תוצאה. כאשר התוצאה הרצויה היא שהילד יאכל ושיעשה שעורי בית. והסיבה המוצהרת לכך היא, כדי שהוא יהיה בריא וכדי שהוא יצליח במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד ... סיבות ונימוקים לאיזה דבר, זה בעצם רק מחליש את הדבר שאתה רוצה לשכנע בו. ולמה? כי ברגע שאתה נותן סיבה למשהו, זה בעצם הופך אותו ממחויב לאפשרי ומאובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שיש שתי דרכים כיצד להסתכל על דבר כלשהו. אפשרות ... במשפט של הסיבות ביחס לטענה, כיצד הוא משפיע על יכולת השכנוע שלך. כי אפשר לומר בגלל X תעשה Y שהסיבה מגיעה לפני התוצאה. ואפשר גם לומר תעשה Y בגלל X, שהסיבה מגיעה אחרי התוצאה. והשאלה היא, כיצד המיקום של הסיבה, משפיע על החוזק של התוצאה. והתשובה לכך היא, שמהיבט מסוים, כאשר אתה אומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, תעשה דבר כלשהו, אז ברגע שהאדם שומע את התחלת המשפט שאומרת בגלל סיבה כלשהי, בכך אוטומטית תת המודע של האדם שומע גם את המסר שאומר לו: הדבר הבא שאני הולך לומר לך, הוא לא באמת חשוב בפני עצמו, ואין באמת סיבה שתעשה אותו בפני עצמו, ואתה עצמך לא היית עושה אותו בפני עצמו בלי סיבה, ולכן אני עכשיו הולך לומר לך סיבה כלשהי, כדי שתעשה משהו שלא היית עושה אותו בלי הסיבה הזאת. ומאוד יכול להיות שהסיבה הזאת היא סתם תירוץ, ואולי גם הסיבה הזאת בכלל לא הכרחית בפני עצמה, ואולי גם אפשר להשיג את הסיבה הזאת בדרך אחרת, אבל אעפכ תכף אומר לך סיבה כלשהי, כדי לגרום לך לעשות דבר כלשהו, שאם היו אומרים לך אותו בפני עצמו, לא היית עושה אותו. ואת ... שהולך להגיע הטענה שלאחריו. ולעומת זאת, כאשר תת המודע של האדם שומע משפט שמתחיל באתה צריך לעשות X, בגלל סיבה כלשהי, אז כאשר תת המודע של האדם שומע את התחלת המשפט שאומרת לו שהוא צריך לעשות X, הוא בעצם ... סיבות, כי מישהו מנסה להשתלט עליך ורוצה שפשוט תאמין לו ושתעשה משהו שאתה לא בהכרח רוצה לעשות, ושאין שום סיבה שתעשה אותו, אלא פשוט תעשה אותו וזהו. כך שבעצם האדם שומע מסרים שגורמים לו לרצות לקבל ובו זמנית גם ... עוד יותר. ואם אתה מספיק מתוחכם, אז אתה יודע להחליש רעיון, בדרך של חיזוק רעיון. ויותר מזה, באפשרותך לקחת סיבה שנראית כסיבה חזקה, אבל שאתה יודע שהשומע לא יסכים איתה מסיבות כלשהן ושיש לו התנגדות עזה כלפיה, ובאפשרותך לנמק את הטענה, דווקא בסיבה שאתה יודע שהשומע ירצה להתנגד אליה. או שאתה מחזק את הטענה, בסיבה שאתה יודע שמהר מאוד השומע יגלה שהיא לא נכונה וכיוב. ובעצם, בכך שחיזקת את הטענה, בכך בעצם החלשת אותה. ויש כאן עוד מניפולציה נוספת אפשרית, והיא על ידי זה שאתה מוסיף את הרעיון של רק, לפני הסיבה שאתה מציג לחיזוק הטענה. כי אפשר לומר אתה צריך לעשות X, כדי להשיג Y. ואפשר גם לומר אתה צריך לעשות X, רק כדי להשיג Y. שבעצם בכך אתה בעצם אומר בצורה כמעט מפורשת, שבלי אותה הסיבה, אין זכות קיום לאותה התוצאה. כי לומר תעשה X בשביל Y, משאיר את הספק, אולי הפעולה עצמה יש לה ...