... כולם, עפ אותו השכל תמיד. כי השכל של אלוהים, לא משתנה אף פעם, ורק הביטוי של השכל שלו משתנה. ואולי למציאות אין שכל כלל, והכל אקראי? אלא שאז הכל אקראי תמיד, ללא שום שכל כלל. ואולי גם, יש שכל אחר, שבו הסיבתיות והאקראיות הם אחד. והנה, יש רק אחת משתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את השכל ואת החוקיות שלפיה קרו קורים ויקרו, כל האירועים שבעולם, או ...

... כי חיפוש האושר וחיפוש הטוב של האדם שגורם לו להרגיש רע, הוא רק משום שהאדם לא מבין את המציאות. כי למציאות יש סיבה טובה באמת, למה היא כפי מה שהיא. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, אז ממילא הוא מרגיש רע, ומחפש להיות מאושר. ותכף כאשר האדם מבין את מנגנון המציאות באמת, הוא מאושר מיד. משום, שהוא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, וחווה אותה בלי שום מאמץ. והמציאות, שלמה עם עצמה בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא הופך להיות שלם איתה בשלמות. והנה, הבנת ... שהמציאות תהיה כך, ואעפכ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד סופו, יראה שכל ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמה הסיבה והאקראיות, שהם נראים כהפכים ממש. אבל באמת, כאשר יש סיבה לכל דבר, שזאת שלמות הסיבתיות, וגם כאשר אין שום סיבה לשום דבר, שזאת שלמות האקראיות, הרי שבשני הקצוות האלו, כל אירוע קיים בזכות עצמו ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין סיבה. והסיבה וגם האקראיות והעדר הסיבה, הם בכלל דבר אחד ממש. שרק לאדם המוגבל שכלית, אלו נראים כשני דברים שונים. והרעיון הוא, שמבחינת השכל של האדם, המציאות היא משוגעת. אבל האדם לא יכול להיות ... לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, והידיעה וההבנה, היא קיום האמת, ומי ששונא ...

... רק אחדות מוחלטת, לא שייך שום סיבה כלל. כי באחדות המציאות, אין שום נפרדות של שעמום ועניין, או של טוב ורע. ולכן אלוהים ... מלך ועם וכיוב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת ... האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ומשמעות? כי אם בנקודת ההתחלה אין שום משמעות כלל באופן מוחלט, אז כיצד יש הוויה של ... חסרי משמעות ואקראיים, ללא כל סיבה ברורה? והתשובה וההסבר הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, ... האפשרויות. ואם נשיב שבשורש יש סיבה, אז תישאר שאלה איך יש גם אין סיבה. ואם נאמר שבשורש אין משמעות, אז עדיין תישאר השאלה, איך כן יש משמעות בתוך הנפרדות. ... יותר נסביר, כי כאשר היש והאין סיבה הם אחד, אז אין שאלה, האם יש או אין סיבה, כי זה אותו הדבר ממש. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת, של האם יש או אין איזה דבר, שהתשובה ... נראה, כי כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות , היא בעצם דבר אחר ממש. ורק לאדם נראה כאילו יש הבדל, בין הסיבה לבין ההעדר שלה. והאדם מחפש את תכלית ואת משמעות החיים, כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם ... את המשמעות. כי אם המשמעות והסיבה והתכלית של דבר, היא למען דבר אחר, הרי שהוא עצמו רק אמצעי והוא עצמו לא ממש משמעותי. ... שנפרדת מהדבר עצמו. אלא, הסיבה והתוצאה הם אחד. ...

... יראה דומם שזז מעצמו, הוא יהיה בטוח, שאין אפשרות שהדבר יזוז מעצמו, ובטוח שמשהו מזיז את הדומם הזה. אבל כלפי עצמו, מסיבה כלשהי, נדמה לאדם, כאילו הוא זה שמזיז את עצמו. ואם שום דבר לא יכול לקרות מעצמו, אז מה גורם לאדם ... החומר עצמו ממש, אז זה אומר שלחומר עצמו יש תודעה. ואכ יש תודעה גם לכל החומר כולו. והליצנים חושבים, שתודעה, היא תוצאה של הרכבת החומר בצורה כלשהי. והם בעצם לא מבינים, שתודעה, היא רק תיאור שהאדם המציא, לרצף של אירועים שהוא רואה אותו. כמו כיוב, שסיבתיות אקראיות וכיוב, אלו רק תיאורים שהאדם מתאר את מה שהוא רואה, למרות שהם לא באמת קיימים מצד עצמם. וגם ...

... המציאות סיבתיות - האם כל דבר הוא סיבת עצמו? האם יש תכלית אחת נצחית? כפי שהובהר במקומות אחרים, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה, זה מוביל לכך, שכל דבר, הוא עצמו סיבת עצמו. כי אם דבר אחד, הוא סיבת דבר אחר והוא סיבת תוצאה אחרת שנפרדת ממנו, אז יש לשאול, מהי הסיבה שבגללה קיים התהליך הזה עצמו, ולא תהליך אחר? ולמה בכלל התהליך קיים, במקום שהתוצאה תושג מיד, בלי התהליך שמוביל אליה. ובסופו של דבר, כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא סיבת עצמו. וגם אם נאמר שלשום דבר אין סיבה כלל, גם זה אומר, שכל דבר הוא לא קשור לשום דבר אחר. דהיינו, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ובשורשו, הסיבתיות והאקראיות, אלו צורות שונות של אותו הדבר ...

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות. מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר? אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה? ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה? כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, ומה הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא

... אתה מתבונן באופן יסודי ומקיף במציאות, אתה מכיר את כל הפרטים, כולל הקשרים, התגובות, והמנגנונים הפועלים בה. מכיוון שהמציאות בנויה מתהליכים שיש להם סיבות ותוצאות ברורות, אם אתה מבין את כל הפרטים הללו בשלמות, אתה יכול לדעת בדיוק את ההתרחשות הבאה, בלי ספק ובלי צורך בהשערה. למה ...

... דבר הוא הסיבה של עצמו, סיבתיות, תכלית הפעולות, מה התכלית של החיים, שיא השלמות, למה זה קורה למה כל דבר הוא הסיבה של עצמו? אליעד כהן מסביר בהרצאה שכל דבר הוא הסיבה של עצמו, ולכן אין צורך לחפש סיבה חיצונית לפעולות או לאירועים שקורים בחיים. בתחילת דבריו הוא מבהיר, שאם היית מבין באמת שלכל דבר יש סיבה, היית מגיע למסקנה העמוקה יותר - שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כלומר, הסיבתיות איננה תהליך שבו פעולה מובילה למשהו חיצוני לה, אלא שהפעולה עצמה מהווה את התכלית ... כשאתה עושה פעולה מסוימת, למשל עובד או מתאמץ להשיג משהו, אתה לרוב עושה זאת בשביל התוצאה שתגיע אחר כך. יוצא מכך, שהפעולה עצמה נתפסת בעיניך כחסרת ערך בפני עצמה, כי ערכה תלוי בתוצאה העתידית. אולם, אילו היית מבין שלפעולה עצמה אין שום צורך בתוצאה עתידית, היית חווה את השלמות בכל פעולה ובכל רגע ורגע. מדוע תוצאה עתידית יוצרת תחושת חוסר שלמות? אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מבצע פעולה מסוימת רק מתוך כוונה להשיג תוצאה כלשהי, אתה בעצם אומר שהמצב הנוכחי איננו שלם מספיק, שהרגע הנוכחי לא מספיק טוב, ולכן צריך לשפר אותו. אתה בעצם מצהיר שהמציאות כרגע חסרה משהו, ולכן יש צורך להגיע לתוצאה אחרת שתהפוך אותה לטובה יותר. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא יהיה מאושר כאשר הוא יהיה ... כאן ועכשיו. כלומר, האדם יכול להיות מאושר כבר כעת באופן מוחלט, אם יפסיק להאמין שהתוצאה העתידית חשובה יותר מהרגע הנוכחי. מה באמת קורה כשאדם שואל למה זה קורה לי? אליעד מסביר שכאשר אדם שואל את עצמו למה זה קורה לי, הוא מניח שיש סיבה חיצונית לכל דבר שקורה לו, וכי מה שקורה לו נועד להשיג תוצאה מסוימת. כלומר, הוא מפרש את ההווה דרך הפרספקטיבה של העבר או העתיד. אבל האמת הפוכה ... שהפעולה והחוויה הן הדבר השלם והמושלם עצמו, ללא תלות בדבר נוסף מעבר להן. מהי הסיבה של החיים? מה התכלית של הפעולות שלנו? איך להגיע לשלמות? למה דברים קורים דווקא לי? איך להשתחרר מהרצון לתוצאות עתידיות? איך לחוות שלמות בכל דבר? איך להפסיק להמתין לאושר בעתיד? ...

... להדגיש כאן היא, שעל מנת להגיע להבנה אמיתית של סיבת הפעולה שלו, על השואל להבין תחילה את סיבת השאלה שלו עצמו. מדוע אנחנו מחפשים לדעת סיבות לפעולות? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מתעניינים בשאלת הסיבות לפעולות, על פי אליעד כהן, היא הניסיון להגיע להבנה שלמה של המציאות. האדם באופן טבעי מנסה להבין את הסיבה לכל דבר, והדחף הזה מוביל אותו לנסות למצוא סיבות לפעולות של אחרים, של עצמו, וגם של המציאות כולה. אך אליעד מסביר שכל ניסיון להגיע לסיבה הראשונה, לסיבה הראשונית שממנה נובעות כל הסיבות האחרות, יביא את האדם למבוי סתום, לדד - אנד. הסיבה לכך היא פשוטה: כל סיבה מובילה לסיבה אחרת, ואם נלך מספיק אחורה, בסוף נגיע לנקודה בה אין סיבה ברורה. אליעד מדגיש שלבסוף תתגלה לך אמת עמוקה יותר - האמת שאין באמת סיבה, או לחלופין, שיש סיבה ואין סיבה בו זמנית. מדוע אלוהים עושה את מה שהוא עושה? אליעד כהן מבהיר את הנקודה ... כי הוא רוצה, כי המציאות רוצה, או כי זו התוכנית של היקום. אך אם אותו אדם ישאל מדוע אלוהים רוצה את מה שהוא רוצה, הוא יגיע לאותה נקודה בדיוק - לסיבתיות ללא סוף, לנקודה בה אי אפשר לתת תשובה אמיתית וברורה. לכן, בסופו של דבר, ... הדברים, ההסבר למה אלוהים עושה פעולה הוא בדיוק ההסבר מדוע אליעד כהן עושה פעולה או כל אדם אחר עושה פעולה - אין באמת תשובה מוחלטת. מה היא המשמעות של סיבתיות אינסופית? אליעד מסביר באופן מפורט שכאשר אנו חוקרים סיבות באופן מעמיק, אנחנו תמיד מגיעים לסוג של לולאה או נקודה מתה - סיבה ראשונה שממנה כל הסיבות האחרות נובעות אך שאין לה עצמה סיבה. זה המקום שבו כל הניסיון להבין בצורה לוגית, סיבתית והגיונית נעצר. כאן, אומר אליעד, נמצאת האמת העמוקה של המציאות - המציאות אינה כפופה בהכרח להיגיון הפשוט שאומר שלכל דבר חייבת להיות סיבה מוגדרת וברורה. הנקודה שאליעד מדגיש כאן היא שההבנה העמוקה ביותר של המציאות כרוכה ביכולת להכיר בעובדה שהסיבתיות, ההיגיון וההסברים הלוגיים אינם תמיד מספיקים להבנה שלמה. ההכרה במגבלה ... קורה. למה אתה באמת רוצה לדעת למה? נקודה נוספת שאליעד כהן מעלה היא מדוע האדם שואל מלכתחילה את השאלה למה?. כשאדם שואל למה משהו קורה, יש לו בעצם סיבה עמוקה יותר לשאול זאת - הוא רוצה להגיע לשלמות, להבנה מלאה, לשלווה פנימית ... לכך תשובה סופית, אלא רק רצף סיבות שאין להן נקודת התחלה ברורה ומוחלטת. המשמעות העמוקה של השאלה למה? היא לגלות שהמציאות עצמה היא כזו שאין לה בהכרח סיבה ברורה ומוגדרת. וזה למעשה, אומר אליעד, הדבר שהשואל צריך להבין כדי להפסיק ... או למה אלוהים עושה פעולה? מסתכמת תמיד באותה נקודה של חוסר יכולת לתת תשובה מוחלטת וברורה. המטרה של אליעד היא להבהיר לשואל שהניסיון לחפש תשובות סיבתיות ללמה הפעולות מתבצעות מוביל אותו להבנה שאין תשובה ברורה, ושדווקא מתוך ההבנה הזאת, ניתן להגיע לשקט פנימי עמוק יותר וקבלת המציאות כפי שהיא. למה אלוהים עושה פעולות? מהי הסיבה האמיתית לפעולות של האדם? למה אין תשובה מוחלטת לשאלה למה? האם לכל פעולה יש סיבה? מדוע אנשים שואלים שאלות על המציאות? ...

... אם הכל אחד, למה אני דווקא האדם הספציפי הזה, בזמן הספציפי הזה, במצב הספציפי הזה? אלו שאלות על משמעות פרטית, שהן תוצאה של צמצומים. הקושי נובע מכך שהמשמעות הכללית - שהכל אחד - אינה מסבירה באופן ברור ומידי למה פרט מסוים התרחש ... פרספקטיבת האחדות - להבין שהכל אחד ואין הבדל בין הפרטים השונים, מצד שני, פרספקטיבת הצמצום - להבין את המשמעות והסיבה לכל פרט בנפרד. המטרה היא להבין את האחדות שבתוך הצמצום, להבין איך כל פרט מבטא את המשמעות הכללית באופן מיוחד לו. ההבנה הזו דורשת תהליך עמוק של התבוננות עצמית, הבנת סיבתיות, ויכולת לראות מעבר לפרטים אל תוך האחדות. מדובר בתהליך מתמיד של הרחבת המודעות, המשלב את שתי נקודות המבט בו ...