... לו מצב רוח ירוד הוא נהיה חלש או חולה. אליעד מנתח את הדוגמה הזו ומראה שלמעשה אי אפשר להוכיח סיבתיות רק לפי תחושה. לדבריו, התחושה האישית אינה הוכחה מדעית או חד - משמעית לקיומו של קשר אמיתי. הוא נותן ...

... במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור ... על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא בוחר ... נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל ... בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון שלנו באמת שלנו, או שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים? לדוגמה, אם אדם לא מצליח לרצות משהו שונה ממה שהוא רוצה כרגע, האם זה אומר שהרצון ... לא היא מורכבת. גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של ... - יום. אנשים נוטים להאמין שהם בוחרים באופן חופשי, אך האם זה באמת כך? האם הרצונות שלנו עצמם אינם תוצאה של גורמים חיצוניים? האם יש לנו שליטה אמיתית על מה שאנחנו רוצים או שמה שאנו רוצים נקבע מראש? האם ... על בחירה חופשית. כאשר בוחנים את חוויית החיים, מתברר כי פעמים רבות מה שנראה כמו בחירה חופשית הוא למעשה תוצאה של אמונות פנימיות שהתקבעו בעבר. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות יכול לחשוב שהוא בוחר לעשן, אך למעשה ייתכן שהוא מכור ... או שמדובר בפעולה שנעשית מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, אם אדם מחליט לקרוא ספר, ניתן לטעון שהחלטתו נובעת מחשיפה קודמת ... הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. מצד אחד, הכל מתרחש לפי חוקי הסיבה והתוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר (הרשות נתונה). ההבנה העמוקה היא שאם הכל נקבע ... האם הרצון שלך באמת שלך? בסוף הדיון עולה השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על חייו? אליעד ... השאלה האם יש בחירה חופשית נותרת פתוחה, משום שהאדם חווה את עצמו כבוחר אך מצד שני, הכל פועל לפי סיבה ותוצאה. אליעד מסביר שהדרך לשחרור מהשאלה היא להבין שהחוויה של הבחירה או של חוסר הבחירה היא עצמה חלק ממשחק המציאות, ...

... היה להתרחש גם במרחב ובזמן אינסופיים מחוץ לגבולותינו. האם אינסוף אפשרויות מבטיח שכל דבר אכן יקרה? ביקום אינסופי, כל תוצאה אפשרית חייבת להתממש, שכן אם היה ניתן לזרוק קובייה אינסוף פעמים, כל תוצאה אפשרית הייתה בסופו של דבר מתממשת. מכאן עולה המסקנה שאם המרחב והזמן אינסופיים, אז קיימת גם האפשרות ליקום שבו ... אכן יקרה איפשהו? בשלב זה מובאת דוגמת הקובייה: אם זורקים קובייה אינסוף פעמים, בהיגיון מתקבל שבשלב כלשהו יופיעו כל התוצאות האפשריות והרצפים האפשריים. מאחר שהמקום והזמן אינסופיים (כך לפי הטענה), טוענים שיש אינסוף דרכים לארגן את החומר, ולכן מתקיים ... הפיזיקה הקוונטית: דוגמת החתול של שרדינגר מראה שיש מצב שבו החתול גם חי וגם מת לפני התצפית, וכשמתבוננים רואים תוצאה אחת בלבד. השאלה היא לאן הלכה האפשרות השנייה? אחת התשובות בספרות הקוונטית היא שביקום מקביל מתקיימת אותה אפשרות אחרת. ... מבט רחבה יותר, כל מה שיקרה מחר או קרה אתמול - קורה כבר עכשיו איפשהו. האם הדבר מבטל את הסיבתיות או את הבחירה החופשית? אם הכל כבר קיים בכל רגע ובמקביל, קשה לדבר על סיבה ותוצאה, או על אקראיות וסדר. מנקודת המבט של אינסוף יקומים אין באמת שינוי, כי כל האפשרויות כבר מתרחשות בו - זמנית. מצד אחד, נראה שאין סיבתיות, מצד שני, אין אקראיות מוחלטת - הכל כבר שם. לכן, יש שינוי גדול בהסתכלות על בחירה חופשית: בכל רגע ... מזערי מאינסוף האפשרויות, וביקומים אחרים מתממשות האפשרויות הנוספות. מי שמעמיק באותה תפיסה יכול לחיות את החיים עם פחות היצמדות לתוצאה, ביודעו שכל התוצאות מתקיימות ממילא. כיצד הרעיון קשור גם לחקירות מדעיות נוספות? אומרים שפיזיקאים שחוקרים תופעות קוונטיות נתקלים ברעיון שהחלקיק מצוי בכל המצבים האפשריים עד שהצופה מודד אותו, ואז מתקבלת תוצאה אחת. השאלה איפה נמצאות כל התוצאות האחרות, מובילה להנחה על פיצול המציאות לאינסוף מסלולים מקבילים (או יקומים מקבילים). בנוסף, הרעיון של אנטי - חומר ותופעות ... מתרחש, אך אנו רואים רק חלק אחד בכל תצפית שלנו. למה כל כך קשה לתפוס את זה בשכל הרגיל? הסיבה היא שהשכל שלנו בנוי להבחין באופן חד בין יש לאין, בין קיים ללא קיים. התפיסה שלנו אומרת או שיש ... (כי הכל כבר קורה), אך מצד שני, בעולם הזה הוא עדיין חווה את הצורך לבחור. האם יש משמעות לניסים, סיבתיות ואקראיות לאור תפיסה זו? אם בכל רגע יש אינסוף אפשרויות, נראה שאין באמת נס, כי הכל כבר קורה איפשהו. גם אקראיות וסיבתיות מתמזגות למשהו אחד: מצד המבט המקומי שלנו יש סיבה ותוצאה, או דברים מפתיעים שלא אמורים לקרות, אבל מנקודת המבט של אינסוף היקומים - הכל קורה בהכרח, פשוט במרחב אחר ... אינסופיים, עולה השאלה כמה צורות או אפשרויות יכולים להיות בתוך מציאות אינסופית כזו. אם זורקים קובייה אינסוף פעמים, כל תוצאה אפשרית בסופו של דבר תופיע. מכאן יש מי שמסיק שבחלל ובזמן אינסופיים יופיעו גם פילים בעלי שלושה ראשים או ... הכל לפני שהוא קרה? אפשר להסתכל על המציאות משתי פרספקטיבות: פרספקטיבת המימוש: מה שבפועל התרחש. פה אנו חווים רק תוצאה אחת בכל רגע. פרספקטיבת הפוטנציאל: כל מה שיכול לקרות. כאן כביכול הכל מתרחש כבר עכשיו, כי לפני המימוש הכל ... גרסה שבה לומדים וגרסה שבה לא לומדים, כך שכביכול כל בחירה כבר התרחשה במציאות אחרת. למה זה קשור לתפיסת הסיבתיות והניסים? אם הכל קורה היכנשהו, אז במבט הרחב, אין באמת אירוע אקראי או סיבתי אחד. בכל רגע מתפצלים אינסוף מסלולים, כך שאין משמעות סיבתית כפי שאנו רגילים לחשוב. גם נסים, שמוגדרים כמשהו שלא הגיוני שיקרה, הם רק תוצאה מנקודת המבט שמורגלת לצפות באפשרות אחת. ברמת אינסוף העולמות וההסתעפויות, ייתכן שזה מתרחש במקום אחר כל הזמן, ולכן כבר ... שיאמרו שזוהי רק אפשרות פילוסופית. אך עצם הרעיון משפיע מאוד על תחושת האדם כלפי עצמו וכלפי המציאות, ועל מושגי סיבתיות, בחירה, זמן, מקום וחוקים פיזיקליים. כאשר צוללים מספיק עמוק להגדרת מה זה מקום ומה זה זמן, נתקלים ברעיון שהמציאות ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן לראות, שזאת גם שלמות האקראיות. שכל דבר הוא בפני ... דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש ... אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, אז הוא חושב שיש כאן סיבתיות. וכאשר הוא לא מבין את רצף האירועים, אז הוא קורה לזה אקראיות / נס. וכאשר האדם רואה איזה אירוע ... שזה אומר שהוא לא מבין את חוקיות המציאות, ואז ממילא זה אומר, שהוא לא מבין גם לא את מנגנון הסיבתיות, שגם אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ... והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, ... והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, הרי ... ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם ... המקומות והזמנים השונים. (ובלי זמן אין מקום ולהפך). וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יבין את משמעות הסיבתיות של האירועים, בלי שהוא יבין את משמעות ואת מהות הזמן והמקום עצמם. ולכן, מי שרוצה להבין למה באמת דברים ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של אלוהים. והם נאחזים ... גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל תמיד, הרי שעדיין יש להבין, מה ... אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט ... האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי ... איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, להיות כפי מה שהיא? וכל זמן שסיבת הדבר, נפרדת ממנו, הרי שאין באמת סיבה אמיתית מדוע הוא כך ולא אחרת. זא כי אם הסיבה לכך שאירוע כלשהו קורה, היא רק משום שאירוע אחר גורם לו לקרות, הרי שהאירוע עצמו שקורה, הוא עצמו רק משרת אירוע אחר שקרה / שיקרה, והוא עצמו אין סיבה אמיתית, למה הוא עצמו קיים. כי אם סיבת הקיום של הדבר, נפרדת ממנו, הרי שהוא עצמו הוא לא הסיבה האמיתית, אלא הוא רק אמצעי למען סיבה אחרת. ולומר שיש סיבה לכל דבר באמת, פירושו, לומר שלכל דבר יש ... סיבה אחרת שנפרדת מהדברים השונים, ואכ אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של ... עצמו, דהיינו, אם הסיבה שהדבר הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק ...

... שצריך לקרות קורה, מה שקורה צריך לקרות, מה שקורה אמור לקרות, למה זה קורה לי, למה דברים קורים, אקראיות, סיבתיות האם מה שקורה לנו באמת אמור לקרות? אליעד כהן מסביר באופן ברור ויסודי את השאלה העמוקה: האם מה שקורה ... כלומר, לתפיסות האישיות שלנו על משמעות וייעוד של אירועים, ולא לאמת העובדתית עצמה. מדוע אנשים מאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאנשים נוטים לומר שמה שקורה להם אמור להיות כך, כי זוהי הדרך שלהם להתמודד עם מצבים ... או לא אמור לקרות באופן אובייקטיבי. התפקיד שלנו הוא רק להבין מה אכן קורה, בלי להוסיף פירושים או להניח סיבתיות נסתרת. כאשר אנחנו מוסיפים את הרעיון שמשהו אמור לקרות או לא אמור לקרות, אנחנו בעצם מבטאים את המחשבות, האמונות ... והיכולת לזהות את ההבדל בין עובדה פשוטה לפירוש אישי יכולה לשפר מאוד את ההתמודדות עם החיים. האם הכל קורה מסיבה מסוימת? למה דברים קורים לי? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש משמעות לכל דבר שקורה? מה זה אמור ...

... לא יכול להיות? אין אפשרות, יש אפשרות, חוקי הטבע, חוקי המציאות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה, הסתברות, הכל יכול להיות, ניסים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי מה לא יכול להיות? איך עוברים מגבולות הפיזיקה והטבע? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלות פילוסופיות לגבי מהות המציאות, הפוטנציאל והאפשרויות הקיימות במציאות שלנו, תוך עיסוק בחוקי הפיזיקה, חוקי הטבע וההבנה האנושית את הסיבתיות והסיבה והתוצאה. אליעד פותח בשאלה מה באמת לא יכול להיות. הוא מבהיר כי יש מציאות שבה קיימות אין סוף אפשרויות - הפוטנציאל במציאות הוא אינסופי, הכל יכול לקרות, והסיבה לכך היא שהמציאות כולה לא מוגבלת על ידי החוקים שאנחנו מכירים היום. הוא מתאר את הרעיון שהמציאות עשויה לכלול ... לשינויים. הוא מציע כי בעוד שבחיי היום - יום אנו פועלים על פי הנחות יסוד ופעולות מתוך מניעים של סיבתיות, יש תמיד מקום לפוטנציאל שינויים גדולים או הפתעות. מהם חוקי הטבע? האם חוקי הפיזיקה יכולים להשתנות? מהו פוטנציאל אינסופי? איך התפיסה שלנו משפיעה על מציאות? מהו פלא ומה הסברו? האם יש סיבתיות מוחלטת?

... אפשר לשכנע כל אחד? המהות של השכנוע, אין אפשרות לשכנע, יש אפשרות לשכנע, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, סיבתיות ואקראיות, סיבה ותוצאה האם באמת אפשר לשכנע כל אדם בכל דבר? אחת השאלות המורכבות שאליעד כהן דן בהן לעומק היא שאלת השכנוע ... ניתן להבטיח באופן מוחלט כי קיים מנגנון המאפשר שכנוע בכל מצב? לדבריו, השאלה אם אפשר לשכנע מישהו קשורה לשאלת הסיבתיות: האם לכל תוצאה יש סיבה מוגדרת וברורה? אליעד נותן דוגמה של ילד שאינו מעוניין להכין שיעורי בית. האם אפשר בוודאות לגרום לילד לרצות להכין ... קיימת אפשרות תיאורטית לשכנע כל אחד בכל דבר, אבל לא ניתן להוכיח בוודאות שניתן להפעיל אותה בכל פעם. מהי סיבתיות, והאם היא מוכחת? אליעד מתעמק בשאלת הסיבתיות ומסביר כי לא ניתן להוכיח בוודאות שיש קשר סיבתי מוחלט בין דברים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: אם פיל ייכנס ... כאשר אדם מנסה לשכנע מישהו שלא להצביע לליכוד או להתגרש, האם מחויב שהשכנוע יצליח? אולי זה תלוי באינספור סיבות ונסיבות, או שאולי בכלל אין שום קשר סיבתי בין הדברים והוא יצליח או ייכשל במקרה. האם יש קשר ברור בין ... אדם שנפגע בתאונת דרכים. האם התאונה באמת התרחשה בגלל שהמכונית פגעה בו, או שאולי השבר היה מתרחש בכל מקרה מסיבה אחרת? גם כאן, אליעד טוען שאין הוכחה חד - משמעית שיש קשר סיבתי ברור בין אירועים. האם הכל נקבע ... על עצמו. הוא נותן דוגמה של אדם שחושש שבן הזוג שלו יעזוב אותו, ולכן הוא משכנע את עצמו שאין סיבה לחשוש, או לחלופין, משכנע את עצמו שאם העזיבה תתרחש, זה לא יהיה נורא כל כך. מטרת השכנוע העצמי היא ... בלתי אפשרי מלכתחילה. האם אפשר לשכנע כל אדם? האם יש קשר סיבתי בין אירועים? האם קיימת בחירה חופשית? מהי סיבתיות? האם ניתן להוכיח קשר בין סיבה לתוצאה? איך לשכנע את עצמי? מהי מניפולציה עצמית?

... לא היה משנה אם נאכל או לא. כך, כל פעולה נראית לנו כמשהו שלא חייב להיות קשור להיגיון של סיבה ותוצאה. בנוגע לתפיסת המושג הכל צפוי והרשות נתונה מההיבט הדתי, אליעד הציע נקודת מבט שונה - שמצד אחד הכל הוא סיבתי, כלומר, כל דבר יש לו סיבה ותוצאה, אך מצד שני הכל קורה באופן אקראי, כלומר, כל דבר הוא בפני עצמו. רעיון זה גורם לאדם להרהר גם בהבטחות אלוהיות, ולשאול אם יש באמת סיבה כלשהי לעשייה או אם אין בהן כל משקל. הוא עמד על כך שזו גישה שמבוססת על תיאוריה פילוסופית עמוקה, ...

צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים ... הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, ... יכולים להיגרם גם על ידי תהליכים טבעיים שאנחנו לא תמיד מבינים. לעיתים, תופעות מסוימות פשוט מתקיימות על פי חוקי הסיבתיות, אך אנו רואים בהן ניסים משום שאנו לא מצליחים להסביר אותן. בנוסף, אליעד מתאר את הנטייה האנושית לראות סיבות ... האם כל תופעה שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של ... לתפיסה דתית. במהלך השיחה, הוא מתאר מצב שבו אנשים מבצעים ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות מסוימת על ידי שימוש בספרי תהילים. הוא טוען כי אפילו אם תוצאה מסוימת מתרחשת בצורה חורגת מהמצופה, אין בכך בהכרח הוכחה לניסים, אלא פשוט למציאות שקשורה לסטטיסטיקות שונות שלא תמיד קל ... יכול להסביר כל תופעה, גם כזו שנראית כנס, באמצעות עקרונות פיזיקליים וסיבתיים פשוטים. הוא מדגיש כי כאשר אנו רואים תוצאה שנראית חריגה או בלתי מוסברת, לעיתים מדובר פשוט במציאות פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד ... התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות