... שאלות המבררות מדוע הרצון הזה בכלל קיים. למשל, אדם שרוצה שיאהבו אותו אומר שהסיבה לכך היא שאם לא יאהבו אותו, הוא לא יאהב את עצמו. החקירה לא עוצרת כאן אלא מתקדמת לעומק ושואלת למה חשוב לי לאהוב את עצמי? או האם באמת אי אפשר לאהוב את עצמי אם אחרים ... שתי החקירות, שבסופן האדם יכול להגיע לשחרור מקונפליקטים פנימיים וסבל. מהי סיבתיות ואיך היא משתלבת בחקירה? אליעד כהן מזכיר מושג נוסף שנקרא סיבתיות. סיבתיות מתייחסת לבירור האם סיבה מסוימת בהכרח מחייבת תוצאה מסוימת. לדוגמה, אדם שחושב שאם אני לבד, אין לי משמעות, בוחן את הקשר בין להיות לבד לבין חוסר משמעות. החקירה בודקת אם הקשר הזה אכן מחויב או שמא הוא רק אפשרי או בכלל ...

... אפילו פוגעת בלמידה? הוא מסביר שיש הבדל בין חזרה על מידע אקראי לבין חזרה על מידע שיש בו היגיון וסיבתיות. לדוגמה, אם מדובר במידע אקראי לחלוטין כמו שם של אדם או שם של עצם (כמו שולחן), שאין בו היגיון פנימי וסיבתי, אז ככל שאדם יחזור עליו יותר פעמים, כך הוא ...

... איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית, חלק 2 האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין נשמע הגיוני, אבל במציאות הוא מורכב יותר ותלוי מאוד בהבנה של מושגי הזמן, השינוי, והסיבתיות במערכת בה אנו נמצאים. האם הקיר שניסית להזיז הוא תמיד אותו הקיר? אליעד מביא דוגמה מוחשית של ניסיון להזיז קיר: אם מישהו מנסה ... רגע הקיר הוא קיר חדש. אך מצד שני, אף על פי שהקיר משתנה כל רגע מבחינת האטומים שלו, שינוי זה לרוב אינו משפיע על התוצאה הסופית של הפעולה (למשל, אם הקיר היה כבד מדי להזזה קודם לכן, רוב הסיכויים שהוא יישאר כך). מתי נכון להמשיך ולנסות לבצע את אותה ... עם אותה משקולת בדיוק (100 קג) וחושב שאולי שם יצליח להרים אותה. אליעד מסביר שההיגיון הזה מוטעה, שכן אם לא השתנו הנסיבות המשמעותיות (הכוח הפיזי של האדם או התנוחה שלו, או המשקל עצמו), אז הסיכוי שהתוצאה תהיה שונה הוא אפסי. מכאן הוא מדגיש כי חשוב להבין לא רק האם משהו השתנה, אלא מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה משפיע באופן מהותי על התוצאה הסופית. אדם יכול לחשוב בטעות שמשהו השתנה רק כי הוא נמצא במקום אחר או כי עברה דקה, אבל זה לא בהכרח משנה משהו ביחס למטרה ... לבין שינויים חסרי משמעות? אליעד מסביר שהשאלה המרכזית היא לא האם משהו השתנה, אלא האם השינוי שהתרחש משפיע על התוצאה הרצויה. הוא מביא דוגמה נוספת של פתיחת מנעול בעזרת מפתח שלא מצליח לפתוח את הסילינדר. מבחינה פיזית מוחלטת, בכל ניסיון המנעול ... כי האטומים שלו משתנים כל הזמן. אך שינוי כזה לא באמת רלוונטי לפעולת הפתיחה, כיוון שאין לו שום השפעה מהותית על הסיבה שבגללה המנעול לא נפתח. אליעד מוסיף כי לפעמים אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת שבגללה לא הצלחנו בפעם הראשונה, ולבדוק אם היא השתנתה בפעם השנייה. אם הסיבה לא השתנתה - אין טעם בניסיון נוסף. כיצד לזהות את השינוי שיביא לתוצאות שונות? אליעד מציין במפורש שהיכולת להבין האם יש היגיון לנסות שוב היא פונקציה של ההבנה שלנו מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה יכול להשפיע באופן מהותי על התוצאה הרצויה. צריך להיות ערניים ולהבחין בין שינויים שטחיים לבין שינויים עמוקים המשנים את המערכת בצורה מהותית. לבסוף, אליעד מסכם ... ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים בתוצאות? האם הגיוני לחזור שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אליעד מבהיר תחילה שישנם מקרים שבהם יש היגיון לנסות את אותה הפעולה שוב, ומקרים שבהם זה יהיה באמת לא הגיוני, אפילו ... להרים שולחן ולא מצליח. אם הוא מנסה שוב ושוב להרים את אותו שולחן בדיוק באותה צורה, לכאורה זה לא הגיוני לצפות לתוצאה שונה, כי שום דבר מהותי לא השתנה. מצד שני, אפשר לטעון שהמציאות משתנה תמידית, שהרי מבחינה פיזיקלית, אף פעם אין אלה אותם מים בנהר ואין זה אותו שולחן, כי האטומים שלו זזו והזמן עבר. ולכן, אולי דווקא כן יש היגיון לנסות שוב, כי הנסיבות לכאורה כבר לא אותן נסיבות. אך אליעד מדגיש שהגישה הזו של הכל משתנה כל הזמן היא גישה שלא באמת חכמה כל כך, לפחות כאשר רוצים להשיג תוצאות מעשיות. כדי להבהיר זאת הוא נותן דוגמה נוספת: אדם דוחף קיר ולא מצליח להזיזו. לכאורה בכל רגע מדובר בקיר שונה, כי הזמן שונה והאטומים זזו מעט. אך בפועל, אם הסיבה לכך שהקיר לא זז אינה קשורה בשינויים המינוריים האלה, אלא בסיבות המהותיות, אז אין היגיון להמשיך לדחוף אותו ולצפות שהוא יזוז. כי מה שבאמת משפיע על התוצאה לא השתנה כלל. האם שינוי מינורי בנסיבות מצדיק ניסיון חוזר? אליעד מדגים את הרעיון עם משקולות בחדר כושר. אדם ניסה להרים 100 קילו ולא הצליח. כעת הוא חושב שאם ילך למקום ... בחדר וינסה להרים משקולת אחרת של 100 קילו, אולי הפעם זה יצליח. אליעד מסביר שהשינוי במקום או במשקולת לא ישפיע על התוצאה אם ה

... על אירוע ספציפי קטן, אבל ככל שהסיבה עמוקה ומהותית יותר, ההימנעות הופכת לקשה יותר. הוא משתמש בדוגמה של ילד ששורף את הבית. הצורה החיצונית של הכעס תהיה כעס על המעשה עצמו, אבל המהות של הכעס היא חוסר שביעות ... של ההורה. ככל שאדם מנסה להימנע מהסיבה המהותית יותר, כך ההימנעות הופכת ליותר בלתי אפשרית, משום שהמהות מחויבת המציאות, בעוד שהצורה החיצונית איננה בהכרח מחויבת. איך מהות וצורה משפיעות על ההימנעות? אליעד מרחיב ... אפילו לנצח. כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע? אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי לו לדחות את התשלום? אליעד מסביר שאם האדם יודע שהוא יכול להרוויח משהו ... יש אולי טעם לדחות. אך אם ברור שהתוצאה הסופית לא תשתנה, אין באמת משמעות להימנעות. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת של אדם שמנסה לדחות את המוות: אם האדם יודע שהוא ימות בוודאות, האם יש תועלת בלנסות להימנע? ... הטוענים שאין טעם להימנע משום שהתוצאה תהיה אותה תוצאה. מצד שני, יש פרספקטיבות רוחניות האומרות שהתודעה ממשיכה להתקיים גם לאחר המוות, ולכן אין טעם לפחד או להימנע מדברים כמו מוות, כי בסופו של דבר זה לא יקרה באמת. האם בכלל ... הוא היה מגלה שהדבר לא באמת תלוי בנסיבות , אלא במשהו פנימי. האדם חושב שאם הוא יחסוך כסף או יטוס לחול הוא יהיה מאושר יותר, אבל האמת העמוקה היא שהאושר שלו תלוי בגורם פנימי שאינו תלוי במה שיקרה או לא יקרה במציאות החיצונית. האם יש תועלת בניתוח סיבות ותוצאות? אליעד מסכם את ההרצאה בדגש על החשיבות של חשיבה לפי סיבות ותוצאות. לדבריו, ניתוח זה תמיד הגיוני, משום שהוא מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, ומאפשר לו לבחור דרכים נכונות יותר להתנהל בעולם. האם אפשר להימנע ממשהו ...

... סיבתית. מה הקשר בין משחקי חשיבה לפיתוח השכל? משחקי חשיבה, לדברי אליעד כהן, הם דרך יעילה למדידת אינטליגנציה וחשיבה עמוקה, מכיוון שהם נותנים תוצאה חד - משמעית שמאפשרת למדוד עד כמה ... השחקן חייב לחשוב על המהלכים שלו ושל היריב מספר צעדים קדימה. יכולת החשיבה המקדימה הזאת מפתחת את השכל ומעודדת את השחקן לשפר את ההבנה שלו של סיבתיות, תכנון וחשיבה אסטרטגית. למה כדאי להעדיף משחקים עם תוצאה מדידה? אליעד מדגיש את היתרון הגדול במשחקים שיש בהם תוצאה ברורה של ניצחון או הפסד. במשחקים ... בקלות ולחשוב שאנחנו חכמים מאוד, אך ללא מדידה ממשית, לא באמת ניתן לדעת אם החשיבה שלנו אפקטיבית. לפיכך, הוא ממליץ לשחק דווקא משחקים בהם יש תוצאה אובייקטיבית, שמודדת באופן חד - ... לפעילות שכלית של ניתוח ואופטימיזציה. איך להתמודד עם חוסר ידע בפיתוח החשיבה? במקרים בהם קיים ידע חסר או כשאין לנו את כל המידע כדי להגיע לתוצאה הרצויה, אליעד מציע שני שלבים של ... ממשחקים שכליים לפני חקירת רגשות? אליעד כהן ממליץ להתחיל בתרגול משחקים שכליים שיש בהם מדידה ברורה לפני שניגשים לחקירות רגשיות או נפשיות. הסיבה היא שמשחקים אלה מאפשרים לאדם ...

... שהגורם לכך עשוי להיות תלוי נסיבות חיצוניות או סיבות פנימיות עמוקות יותר. הוא נותן דוגמה פרקטית: אם יש לאדם כסף בכיס, יש לו ביטחון עצמי לגשת ולקנות משהו בחנות. אם הכסף נעלם, הביטחון העצמי יורד. ... נעלמת. זהו ביטחון שתלוי בנסיבות חיצוניות שמשתנות, ולכן הוא איננו יציב. מה ההבדל בין ביטחון עצמי תלוי סיבה לביטחון עצמי ללא סיבה? אליעד כהן מבהיר שאם הביטחון העצמי מבוסס על אירועים חיצוניים בלבד, הוא יהיה זמני ומוגבל. לפעמים אנשים חווים ביטחון עצמי או חוסר ביטחון עצמי ללא סיבה ברורה ונראית לעין. במצב כזה, קיימות שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שמדובר בתהליך אקראי שאינו בשליטת האדם, ולכן לא ניתן לשלוט בו או להבין אותו עד הסוף. האפשרות השנייה היא שישנה סיבה פנימית נסתרת הגורמת לכך, ואם האדם יצליח להבין את המנגנון הפנימי הזה, הוא יוכל לשלוט ולייצב את הביטחון העצמי. איך לחקור ולהבין את הסיבות לשינויים בביטחון העצמי? ... שלו משתנה. ברגע שיבין את הסיבתיות הפנימית, הוא יוכל ליצור לעצמו ביטחון עצמי יציב יותר על ידי חזרה על התנאים הפנימיים שזיהה. למה יש ביטחון עצמי מוחלט בפעולות פשוטות? כדוגמה להמחשה, אליעד מסביר ... העצמי במקרה כזה נשאר תלוי בתוצאות חיצוניות, ולכן יכול להיעלם כשהתוצאות השליליות יגיעו. מסיבה זו, חשוב להבין את התהליך הפנימי שגורם לכך שהאדם תלוי באישורים חיצוניים ובהצלחות רגעיות. למה כדאי לחקור לעומק את הפחד מדחייה וכישלון? אליעד מסביר שביטחון עצמי ... האדם קושר את הערך העצמי שלו לתוצאות חיצוניות. כאשר האדם יבין זאת, הוא יוכל להפחית את התלות בתגובות חיצוניות ולחזק את הביטחון העצמי שלו באופן קבוע ויציב, שאינו מושפע בקלות מאירועים חולפים או ... אם הביטחון העצמי מבוסס על סיבה חיצונית. למשל, כאשר יש כסף בכיס, קל יותר לגשת לחנות ולקנות משהו. ברמזור ירוק, יש ביטחון לחצות את הכביש, וברמזור אדום הביטחון נעלם. אלו דוגמאות לביטחון עצמי שתלוי בנסיבות: כאשר הנסיבה משתנה (נגמר הכסף או הרמזור התחלף לאדום), תחושת הביטחון יכולה להיעלם. מה ההבדל בין ביטחון עצמי תלוי סיבה לבין ביטחון עצמי ללא סיבה? אליעד מחדד שאם הביטחון העצמי תלוי בגורם חיצוני (כמו מצב הרמזור או כמות הכסף), הרי שהוא עלול להיות זמני. אך לפעמים האדם חש ביטחון עצמי גם ללא סיבה נראית לעין, או לחילופין חווה חוסר ביטחון פתאומי ללא שום שינוי אובייקטיבי בסביבה. במצב כזה ייתכן שמדובר בתהליך פנימי, שאינו נובע מאירוע חיצוני ברור. אם באמת אין סיבה כלל, מדובר בתהליך אקראי שקשה לשלוט בו. אם בכל זאת קיימת סיבה פנימית, אפשר לנסות לזהות ולחקור אותה. איך לחקור את מקור הביטחון העצמי ולעצור את התנודות הרגשיות? ההצעה היא לבדוק בצורה ממוקדת: למה ברגע מסוים היה לי ביטחון ... כלומר, לשחזר את ההיגיון או הסיבה הפנימית שגרמה לתחושת הביטחון, ולהשתמש בה גם בסיטואציות אחרות. אך אם מגלים שהביטחון תלוי רק בנסיבות חיצוניות, יש להבין שזה מצב טבעי שהביטחון יעלה וירד עם שינוי הסביבה. למה קל לשתות כוס קפה בביטחון מוחלט? בדוגמה שניתנה, מסבירים שהאדם מרגיש בנוח לבצע פעולות ... לך ביטחון עצמי שהוא כאילו בלי סיבה כאילו פתאום אתה מרגיש ביטחון עצמי באותה הסיטואציה באותו הקשר באותו דבר בלי סיבה. ש: נכון. אליעד: ופתאום אין ביטחון עצמי ופה יש לנו שתי אפשרויות. ש: בלי סיבה נראית לעין. אליעד: ופה יש לנו שתי אפשרויות אפשרות אחת שזה באמת בלי סיבה ואז זה תהליך אקראי ואז אתה יודע למה לפעמים יש לך ביטחון עצמי ולפעמים לא תשובה לא ניתן לדעת זה תהליך אקראי ותשובה נוספת אומרת אתה יודע למה לפעמים יש לך פה ... לך לבדוק למה יש לך להבין את הסיבתיות ואז לבדוק האם הסיבתיות משתנה או לא, אם הסיבתיות משתנה ברגע אחר הגיוני שלא יהיה לך ביטחון עצמי ואם הסיבתיות לא תשתנה או אם תבין את המנגנון הפנימי שמייצר את הביטחון העצמי אז תוכל להפעיל את זה בזמן אחר כמו שהסברנו קודם. ש: אז בהנחה שזה סיבתי. אליעד: אז אמרתי עכשיו בהנחה שזה סיבתי צריך להבין את הסיבתיות ולוודא, זה בדיוק מה שדיברנו קודם על איך להקפיא רגש. ש: אבל זאת השאלה. אליעד: אז מה השאלה? ש: מה ה

... סיבתיות הרצון, נוסחה איך לא להיכנס ללופ רגשי, נוסחה איך לא להיכנס לטיעון מעגלי, איך לא להפוך תוצאה לסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, מבוא לחקירת סיבת הרצון, איך לגלות למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה האמיתית של הרצון? כדי להבין מדוע אנחנו רוצים משהו מסוים, מסביר אליעד כהן שיש צורך לשאול שאלה מדויקת מאוד: מה קרה לפני שרציתי את הדבר הזה?. אליעד מבהיר את חשיבות חקירת הרצון באופן שבו אנו מחפשים את הסיבה הקדומה, כלומר, את האירוע או המחשבה שקדמו בציר הזמן לרגע שבו התחיל הרצון הזה להתקיים. איך להימנע מטיעון מעגלי ולופ רגשי בחקירת הרצון? אחת הבעיות המרכזיות בחקירת סיבת הרצון היא הכניסה לטיעון מעגלי, שבו התוצאה הופכת בטעות לסיבה של עצמה. אליעד נותן דוגמה של אדם שחוקר מדוע הוא רוצה להיות בקשר עם בחורה מסוימת. אותו אדם אומר לעצמו: אני רוצה אותה כי אני מתגעגע אליה. ולמה ... אני אוהב אותה? כי אני רוצה אותה. בצורה כזו, האדם נכנס ללופ רגשי אינסופי. אליעד מדגיש שהפתרון לכך הוא פשוט אך חד וברור: על האדם לחפש סיבה שהייתה קיימת לפני שנוצר הרצון. למשל, אם אדם שואל למה אני רוצה להיות עשיר? והתשובה היא כדי שיהיו לי חיים טובים יותר, עליו לבדוק האם המחשבה יהיו ... הייתה קיימת לפני שרצה להיות עשיר. אם הוא מגלה שהמחשבה הזו היא עצמה נוצרה רק בעקבות הרצון להיות עשיר, הרי שמדובר בטיעון מעגלי ולא בסיבה אמיתית. כיצד לבדוק האם הסיבה לרצון אמיתית או מעגלית? אליעד ממליץ על נוסחה ברורה לבדיקה עצמית: יש לשאול אם לא הייתי רוצה את הדבר הזה, האם הסיבה הזו הייתה עדיין קיימת?. לדוגמה, אדם שאומר אני רוצה אותה כי בלעדיה ארגיש בודד צריך לבדוק האם תחושת הבדידות הייתה קיימת גם אם לא היה רוצה אותה. אם התשובה היא שכן, תחושת הבדידות קיימת בלי קשר לרצון שלו בה, הרי שזו סיבה אמיתית. אך אם הבדידות נוצרת רק משום שהוא רוצה את הבחורה, זו תוצאה ולא סיבה אמיתית, ולכן הוא נכנס ללופ רגשי. דוגמאות מפורטות לזיהוי סיבות אמיתיות לרצון אליעד מביא מספר דוגמאות חשובות כדי להמחיש כיצד לחקור את הרצון ... אומר שהוא רוצה להיות עשיר כי כך יהיה לו כיף, עליו לבדוק: האם המחשבה שיהיה לי כיף הייתה קיימת גם ללא הרצון להיות עשיר?. אם לא, זו סיבה מעגלית ולא אמיתית. אם אדם אומר שהוא רוצה להיות עם מישהי כי בלי להיות איתה הוא ירגיש בודד, עליו לבדוק האם היה מרגיש בודד גם בלי לרצות אותה. אם כן, הרי שזו סיבה אמיתית. אם לא, זו תוצאה מעגלית בלבד. אדם שסובל מכאב ראש ואומר: אני רוצה לקחת כדור כדי שלא יכאב לי הראש, צריך לבדוק האם כאב הראש היה קיים גם ללא הרצון לקחת כדור. מאחר והתשובה ברורה שכן, זו סיבה אמיתית ולא מעגלית. כיצד לא להסתבך בחקירת הרצון ולהגיע למבוי סתום? אליעד מזהיר שהחקירה עלולה להסתבך אם האדם לא עוצר לבדוק את נקודת המוצא של הסיבה. כאשר האדם מגיע למסקנה מעגלית או למצב של אי - ודאות, עליו לחזור לבדיקה הזו - האם הדבר שאני מציין כסיבה היה קיים ללא הרצון שלי? בדיקה כזו פותרת את הבעיה ומונעת את הסתבכות החקירה. למה בסופו של דבר מגיעים כשחוקרים את הרצון לעומק? בסופו של דבר, מסביר אליעד, חקירת סיבתיות הרצון תוביל תמיד לסיבה ראשונית, למשהו שקדם לרצון. אם האדם מגלה שאין שום סיבה ראשונית כזו, אז הוא מגיע לנקודה שבה הוא מבין שהרצון הזה הוא ראשוני ואין אפשרות להמשיך לחקור אותו אחורה. בנקודה זו החקירה נעצרת, כי לא ניתן למצוא סיבה קודמת להיווצרות הרצון הראשוני. לסיכום, אליעד כהן מציע שיטה ברורה ומדויקת לזיהוי סיבת הרצון והימנעות מטיעונים מעגליים ומלופים רגשיים. דרך בדיקה ... למה אני לא רוצה להיות בודד? למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה משהו? איך להבין את עצמי? איך לגלות את הסיבה של הרצון? ...

... מקרית, אך סבל מכישלונות רבים במשך כל שאר חייו. אליעד מציין כי אדם שמבצע פעולות מתוך הבנה עמוקה של סיבתיות - כלומר, הוא יודע מה יקרה אם הוא ינקוט ... לפני שהוא קורה? בהמשך, אליעד מדבר על עקרון חשוב שהוא מכנה ראיית העתיד. הכוונה היא לדעת מראש מה יקרה כתוצאה ממעשה מסוים, להבין את התוצאה העתידית של כל פעולה. כל אדם שמצליח, בשום ... אלא מתוך יכולת לחזות מה יקרה. דוגמה לכך היא איש עסקים שמסוגל לראות לא רק את המצב הנוכחי אלא גם את התוצאה שתצא מכל החלטה שהוא מקבל. אם הוא עושה ... יש ללמוד לפתח מיומנות ראיית עתידית, כל הזמן לחשוב לאן כל פעולה עשויה להוביל, ולבצע ניתוחים של תוצאות אפשריות לפני שנוקטים בהן. זהו תהליך שדורש ... אחרי כל פעולה - האם מה שציפית לקרות אכן קרה? איך חשבת על זה מראש, ומה היית יכול לדעת מראש שיקרה? אם התוצאה לא יצאה כפי שציפית, מה טעית בהערכתך? כל ... עתידית תוכל לספק יתרון עצום. זו לא חיזוי מוחלט אלא הבנה טובה מאוד של היכולת לחזות מה יקרה בהסתמך על נסיבות הקיימות. איך לפתח ראיית עתיד? מהם חוקי ... אלו שנכשלים. אליעד כהן מסביר שההבדל העיקרי בין הצלחה אקראית להצלחה סיבתית הוא היכולת לחזות מראש את התוצאות האפשריות של פעולות שנבחר לעשות. ההצלחה ... מודעים לקיומן. איש עסקים מצליח יודע לצפות את ההתפתחויות העתידיות בשוק ולהבין כיצד פעולה מסוימת תביא לתוצאה הרצויה. לדוגמה, אדם שקונה נכס ומשקיע בו באופן מודע מתוך הבנה מה יקרה לנכס בעתיד, יצליח בצורה עקבית ולא רק באופן חד פעמי. כל ההצלחות הסיבתיות נובעות מתוך אותה יכולת לראות את העתיד. ... אסטרטגיה שבו שני אנשים מתחרים, המנצח יהיה זה שיודע לחזות נכון יותר מה יהיו פעולות היריב ומה יהיו התוצאות של המהלכים שלו עצמו. היכולת הזו חיונית ... אליעד מדגיש שכל הצלחה בעולם וכל כישלון בעולם, ללא יוצא מן הכלל, תלויים אך ורק ביכולת לראות מראש את תוצאות הפעולות שננקוט. ...

... מלאה היא קשה, ולעיתים מה שנראה לנו נכון הוא למעשה תוצאה של הנחות מוקדמות, שלא תמיד ניתן ... ולא תמיד לוקחים בחשבון משתנים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות. באופן כללי, אליעד מדבר על ספק ... של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין ... ידי דתיים, ניסוי ארנק אבוד, האם דתיים מוסריים? ניתוח סיבתיות

... מתחילה להיחלש באופן טבעי. איך שימוש בחשיבה לוגית יכול לסייע בהתמודדות עם תסביך משיח? לדברי אליעד, אחת הדרכים החזקות ביותר לעזור לאדם עם הפרעה זו היא ללמד אותו לחשוב באופן לוגי ולבצע ניתוח סיבתיות. במקום לתקוף את ההיגיון שלו, יש ...