... לי ביטחון עצמי? גם עולה. ייתכן שלא תמיד חייבים להיות מלאי ביטחון עצמי כדי לבצע פעולה, וייתכן שלפעמים כדאי לפעול גם מתוך ספק. כל התהליך נשען על גילוי האמת: למה יש לי חוסר ביטחון עצמי, והאם הסיבה מוצדקת או לא? לפי התשובה, מחליטים על הפעולה. אם חוסר הביטחון מוצדק וניתן לתקן זאת דרך למידה או תרגול, כדאי ללמוד ולהתאמן. אם הוא מוצדק ואי אפשר ... כיצד לפעול באופן הנכון ביותר בהתאם למצב האמיתי. כיצד הקשר בין לא מספיק טוב לבין חוסר ביטחון עצמי עלול לבלבל? בשיחה מציינים שייתכן מצב בו אדם לא מספיק טוב בתחום מסוים, אך הוא טועה לחשוב שזו סיבה שאי אפשר לפעול בכלל. ייתכן שאדם לא מספיק טוב ברמה גבוהה, אך ברמה בסיסית די לו במה שיש כדי להצליח לבצע את המעשה הרצוי. כמו כן, ייתכן שהנזק ... לבצע זאת? ואם לא, האם הוא יכול לשפר את יכולותיו? 3. האם בכלל נדרש ביטחון עצמי מלא כדי להתחיל לפעול? 4. האם יש אפשרות לפעול גם כשקיים ספק? למעשה, מומלץ להתמקד באמת האובייקטיבית: אולי אין סיבה אמיתית לחוסר ביטחון, ואולי כן יש סיבה מוצדקת שניתנת לפתרון דרך למידה או שיפור. לסיכום, מה הרעיון המרכזי? התשובה לחוסר ביטחון עצמי טמונה ביכולת לזהות את האמת לגבי היכולות, הסיכונים, ... האם אתה לא מספיק טוב ביחס ל - לנסוע והאם זה שאתה לא מספיק טוב בלנסוע אמור לגרום לך להרגיש חוסר ביטחון עצמי מלנסוע אולי נכון אתה לא מספיק טוב בלנסוע אבל אתה עדיין יכול לנסוע. ש: טוב יש לך סיבה ותוצאה עיקרית. אליעד: אוקי, עכשיו מה שבאתי בעצם להגיד בנושא הזה שהמחשבה הפשוטה שאומרת אין לי ביטחון עצמי אני לא מספיק טוב אז רוב ...

... איך לפתור בעיות באופן כללי? איך לנתח בעיות? איך לנתח תהליכים? איך להבין דברים? איך לגלות מה הסיבה של משהו? ועוד. והנוסחה הבאה לטיפול בהתנגדויות, מבוססת ונובעת מהנוסחה של איך בודקים חוקיות של סיבה ותוצאה (בדיקת סיבתיות ניתוח סיבתיות). לדוגמה, נניח שאנחנו חוקרים מה הסיבה של אירוע X. ונניח שמישהו טוען שהסיבה לכך היא Y. זא ש Y הוא הסיבה של X. במקרה כזה עלינו לבצע 3 בדיקות. בדיקה 1 - ... האם זה ש Y קורה, מחייב גם את X לקרות, או שאולי למרות ש Y קרה, עדיין לא היה חובה שזה יגרור את התוצאה X, אלא היה אפשרי שתהיה תוצאה אחרת כגון X2? בדיקה 3 - נניח ש X נובע מ Y. ונניח ש Y מחייב את X לקרות. עכשיו נשאל, מה מחייב את Y לקרות? מה הסיבה של Y עצמו? האם Y עצמו חייב לקרות? לדוגמה, נניח שלקוח אומר לנו שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, כי המוצר לא מתאים לו. זא שהתוצאה X היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, היא נובעת מהסיבה Y, שהיא שהמוצר לא מתאים ללקוח. ועכשיו נשאל, את 3 ... נובע מ Y. דהיינו, האם אכן הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא לא מתאים לו? אולי זה בגלל סיבה אחרת. ואולי זה גם בגלל עוד סיבות אחרות? 2 - האם הסיבה Y מחייבת את X. דהיינו, האם זה שהמוצר לא מתאים ... יקנה את המוצר, למרות שהמוצר לא מתאים לו. האם זה שהמוצר לא מתאים ללקוח, האם זה מחייב אך ורק את התוצאה שהלקוח לא יקנה את המוצר, אולי זה מאפשר גם את התוצאה שהלקוח כן יקנה את המוצר? 3 - מה הסיבה של Y, אולי ניתן לשנות את Y. דהיינו, האם באמת המוצר לא מתאים ללקוח, ומה הסיבה שהמוצר לא מתאים ללקוח, ואולי ניתן לשנות את זה שהמוצר לא מתאים ללקוח. ו 3 השאלות האלו, הן נוסחה כללית לבדוק סיבתיות של תהליכים, שמי שמתרגל לחשוב ככה בחיי היום יום, ... אומר, אני לא רוצה לקנות, כי המוצר יקר לי. אז השאלות שעלינו לשאול כפי שהוסבר לעיל, הן: 1 - האם הסיבה שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, היא כי המוצר יקר לו. אולי יש סיבה נוספת אחרת. 2 - האם זה שהמוצר יקר ללקוח, האם זה ... המוצר יקר ללקוח. עד כאן 3 השאלות עפ מה שהוסבר לעיל. אבל כמובן שניתן לקחת את הטענה של הלקוח, שהסיבה שהוא לא קונה את המוצר, היא בגלל שהמוצר יקר לו, ... שהסברתי את עצמי נכון ללקוח? אולי יש מידע שלא מסרתי ללקוח על המוצר? האם יכול להיות שאני כמוכר, מסיבה כלשהי לא ממש רוצה למכור ללקוח, או שאני לא מצליח ... של הלקוח. והעיקר הוא, שהאדם ילמד לשאול את כל השאלות הנכונות, בעיקר על ידי זה שילמד לחקור את הסיבתיות של תהליכים. וילמד כל הזמן לחקור את הנחות היסוד ...

... במקרה שכזה? למה זה קורה? איך ניתן למנוע אותו? ועוד. ואתן דוגמה: נניח שאתה שואל מישהו: למה לקחת ממני בלי רשות את הפלאפון שלי? ונניח שהוא עונה לך: כי רציתי להתקשר לחבר שלי. וכפי שכבר הסברתי (ניתוח סיבתיות), בכל מקרה שבו מוצג לך תהליך סיבתי, כגון כאן של סיבה ותוצאה, שהאדם השני אומר שהסיבה שהוא רצה להתקשר לחבר שלו, גרמה לו לתוצאה שבה הוא לוקח את הפלאפון שלך בלי רשות, בכל מקרה שכזה, צריך לשאול מספר שאלות, שאחת מהן היא, האם הסיבה מחייבת את התוצאה. שזה בעצם אומר לשאול, האם זה שרצית להתקשר לחבר שלך, ... שהוא עשה לך פרצוף?. תשובה: כן. שאלה: אוקיי, אז אני מבין שהוא עשה לך פרצוף, אבל למה זה גרם לך להרביץ לו? למה הרבצת לו?. כאשר הלוגיקה כאן היא, שבעצם, המשיב משיב תשובה שהיא לא באמת עונה על השאלה. כי הסיבה שהוא מציג, לא מחייבת ולא מכריחה את התוצאה. כגון, הסיבה שהוא עשה לך פרצוף, לא מחייבת אותו להרביץ לחבר שלו, ... שוב, כי אנחנו כבר מודעים אליה. אנחנו מראים למשיב שאנחנו שואלים את השאלה שלנו, למרות התשובה שלו. שהשאלה שלנו קיימת, למרות התשובה שלו. ואנחנו מסבירים לו, שהתשובה שלו, לא באמת עונה לשאלה שלנו. כי הסיבה שהוא מציג, לא באמת מחייבת את התוצאה שהוא נשאל עליה. בדכ התשובה של המשיב, תהיה קשורה חלקית ותהיה אולי חלק מהסיבות של התוצאה שאנחנו מנסים לברר את הסיבות שלה. אבל כאשר התשובה שלו ...

... כדאי להתרחק קצת, כדי לתת לצד השני להרגיש חיסרון וליצור לו תחושה שהוא משיג אותך מחדש. חשוב להבין את המינון בין קירבה למרחק, ולזכור שהמטרה האמיתית היא לעשות טוב לצד השני ולאו דווקא להשיג את המטרות שלך. מה הסיבה האמיתית לכך שמישהו יחזור אליך גם אחרי פרידה? אליעד כהן מדגיש שאם מישהו חושב שיהיה ... קרוב לצד השני או להתרחק לפעמים? אליעד מביא דוגמה נוספת: לפעמים יותר מדי קרבה פוגעת בתחושת המשיכה. האדם השני צריך גם לחוש שהוא משיג אותך. אם אתה כל הזמן זמין ומפגין אהבה ללא הגבלה, יתכן שלא תישאר לאדם השני סיבה להתאמץ ולרצות אותך. הוא לא יחווה את התחושה של חסר לי משהו ואז יתכן שלא ירצה להשקיע ... שלה? תעזוב רגע אחד את מה שאתה רוצה, ותחשוב על מה שהיא רוצה. רוב האנשים שרוצים מישהי, הם חושבים על איך אני משיג אותה? כך, שיוצא שכל הזמן הם מתמקדים בטוב שלהם ולא בטוב שלה. ולכן, בדרך כלל גם כשזה לא עובד זו הסיבה. או בעיקר זו הסיבה. כשהאדם רוצה מישהי במקום לחשוב על איך אני משיג אותה, תרשום לך את זה בפנקס ותשכח ... תגיד לעצמך בא לי לעשות לה טוב ואני לא מעוניין לקבל ממנה שום דבר בתמורה. רק לעשות לה טוב. ותחשוב אך ורק על זה. אם אתה תחשוב על איך לעשות לה טוב היא, תרצה אותך פי אלף אלפים. ובמה זה תלוי? זה תלוי בדבר שנקראה סיבה ותוצאה . כשאנשים מתמקדים בתוצאה, ולא בסיבה . זאת אומרת נגיד, אתה רוצה להכין משהו, ואתה מתעסק בתוצאה אתה צריך להגיד לעצמך, בו נתמקד בסיבה. ורק לאחר מכן, תגיע התוצאה . נגיד, שגבר יוצא עם מישהי, וכל הזמן בראש שלו הוא חושב על איך אני מנשק אותה הוא ... לא משנה מה היא עשתה. אם היא תחשוב שלהיות איתך יהיה לה שיותר טוב לא משנה מה קרה. אבל במקום זה תתמקד באיך אני עושה לה כל כך טוב? עד שהיא לא תהיה מוכנה לוותר עלי. ולא באיך אני משיג אותה. האדם צריך להתמקד בסיבה. אתה רוצה שהיא תרצה אותך? סבבה. עכשיו צריך שהיא תחשוב שלהיות איתך עושה לה טוב. אתה ...

... הנחות יסוד, מאחר והבנה אמיתית של כל נושא מתבססת על היכולת לפרק טענות להנחות היסוד שלהן. הוא מסביר שעליך לשאול תמיד: מי אמר שזה ככה?, מה הסיבה והתוצאה?, האם זה מחויב או אפשרי?. אם אינך מסוגל לזהות את כל הנחות היסוד שמאחורי הטענות או המשפטים ... מאליעד כהן הוא לא בשינון, אלא ביכולת לנתח ולהבין במהירות וביעילות כל נושא חדש שמעולם לא למדת עליו קודם לכן, באמצעות בדיקת הנחות יסוד, סיבה ותוצאה, מחויב ואפשרי, ויכולת להסיק מסקנות לוגיות ומדויקות. איך לדעת אם אני תלמיד אמיתי של אליעד ...

... סיבתיות, מה הסיבה ש? איך לגלות מה הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? איך מגלים את הסיבה של משהו? איך לחשוף את הסיבה? איך להטיל ספק? האם התוצאה מחויבת? אולי ההפך הוא הנכון? איך לגלות את הסיבה של כל דבר? אליעד כהן מסביר כיצד מבצעים ניתוח סיבתיות כדי להבין למה דברים קורים, מהם תהליכי סיבה ותוצאה, וכיצד אדם יכול למצוא את הסיבות לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך. מהו ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות הוא תהליך שעוזר לבדוק האם הסיבה שחשבנו עליה היא נכונה, מחויבת, או אולי קיימת אפשרות אחרת. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש רע כי פיטרו אותי, אפשר לבדוק אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות: האם באמת התרחשה הסיבה? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחויבת להתקיים בגלל הסיבה? האם התוצאה אכן קיימת, או אולי אנחנו מדמיינים אותה? לדוגמה, אם אדם אומר אני כועס בגלל שיש רעש מהשכנים, עליו לשאול: האם באמת יש רעש מהשכנים? האם הרעש בהכרח גורם לי לכעוס? אולי אני כועס מסיבה אחרת, לא קשורה? אולי בכלל איני כועס אלא מדמיין זאת? כך, אליעד מראה כיצד שאלות אלו עוזרות להבהיר האם באמת הסיבה שאנחנו חושבים עליה נכונה, או שיש סיבה אחרת. איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא יודעים את מקורו? כשאדם חש רגש ואינו יודע מדוע הוא מתעורר, הדרך להבין זאת לפי אליעד ... הכי שמח בעולם. ברגע שהוא אומר זאת, המוח יתחיל להתנגד ולהעלות טענות כמו: לא, אני עצוב כי היום היה יום קשה, או כי מישהו אמר לי משהו מעליב. כך, האדם מגלה מה הסיבה האמיתית לעצב, באמצעות התנגדות המחשבה הנגדית. דוגמה: כיצד לגלות מדוע אני מעשן? אליעד מביא דוגמה נוספת כדי ... לו מאוד ברגע שיסרב לספק את הרצון לעשן. איך לחשוף את שורש הבעיה? אליעד נותן דוגמה נוספת של עץ. נניח שאדם רוצה לגלות למה העץ עומד במקום מסוים. הדרך לחשוף את הסיבה היא לנסות להזיז אותו או לעקור אותו. אם העץ יזוז בקלות, כנראה שאין סיבה מיוחדת להימצאותו שם. אך אם העץ לא זז, סימן שיש לו שורשים עמוקים, וצריך להפעיל כוח רב יותר. אותו דבר לגבי ... שלו, כך הוא יגלה מדוע באמת הוא כועס. דוגמה נוספת: מדוע חשוב לבדוק את ההיפך? עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמפחד להתחיל עם בחורה. עליו לומר לעצמו: אין שום סיבה שלא אתחיל איתה. כאשר יגיד זאת לעצמו, הוא יתחיל לגלות את ההתנגדויות האמיתיות שיש לו, וכך יחשוף את הסיבות ...

... שלי, נרגיש טוב עם השם הזה. לעומת זאת, כאשר אדם זר או לא אהוב קורא לנו באותו שם חיבה בדיוק, יתכן שנרגיש אי נוחות ונפסול את השם. הסיבה לכך נעוצה בזיכרונות ובאסוציאציות שלנו לגבי השם חיבה. אם שם חיבה מסוים מזכיר לנו אדם או אירוע שלילי מהעבר, לא נרצה שיקראו לנו בו, אפילו אם האדם שמשתמש בשם הזה אוהב אותנו ... הוא מעניק למי שלובש אותו יופי. נשאלת השאלה: מי קובע אם הבגד יפה או לא? אליעד מסביר שהיופי אינו תכונה אובייקטיבית של הבגד, אלא תוצאה של פרשנות אישית וסביבתית. הוא מדגים זאת בצורה מוחשית: אם ייקחו בגד שנחשב כיום ליפה מאוד, ויתנו רק להומלס ללבוש אותו, פתאום אנשים לא ירצו ללבוש את אותו בגד כי הוא יהיה ... אפשר להגיד שאני אוהב משהו בגלל סיבות מסוימות (זיכרונות, אנשים, אירועים שקשורים אליו), ומצד שני, אפשר פשוט לאהוב משהו בלי שום סיבה מוגדרת (ככה אני אוהב את זה). מכיוון שיש לשני ההיבטים האלה קיום, ניתן לשנות את ההיבט הסיבתי על ידי יצירת זיכרונות חדשים, אבל ישנו גם היבט שלא ניתן לשנות בקלות והוא עצם ההעדפה ללא סיבה הגיונית. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מצביע על כך שהעולם בנוי על תלות הדדית של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, יפה ומכוער, טוב ורע, וזהו בעצם טבע הדברים. האם הבגד עושה את האדם? מה הופך דבר ליפה? האם יש יופי אובייקטיבי? למה שם חיבה משפיע עלינו? האם ...

... יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, ... יסוד נוספת? הדרך השנייה לפספס הנחת יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך ... לא מחייבת במאה אחוז את המסקנה. איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את התוצאה, אבל עדיין חסרות הנחות נוספות שלא התחשבת בהן. למשל, בחורה לא מדברת איתך כי לא הזמנת אותה לסרט, אבל אולי גם בגלל סיבות אחרות כמו: ... האם הרגל הזאת בלבד מספיקה או שיש צורך ברגליים נוספות. אם באמת צריך את כל הרגליים, לא די יהיה לציין רק חלק מהן. יש לשאול האם ניתן לקיים את התוצאה ללא אחת מהרגליים? אם התשובה שלילית, משמע שכל הרגליים הכרחיות, וכל אחת מהן היא הנחת יסוד חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, אם אדם מת אחרי שירו בו, אולי הוא מת מהיריות, אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק ... ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד ...

... באמת זה נכון? ואם כן, אז מה?). הגעה למצב שבו אינך נאחז לא בדברים טובים ולא בדברים רעים. במצב זה, אתה לא אוהב את עצמך בגלל סיבה חיצונית או פנימית כלשהי, ולכן אין סיבה שתפסיק לאהוב את עצמך ברגע שמשהו ישתנה. אליעד מדגיש שזה המצב היחיד של אהבה עצמית אמיתית, מכיוון שהיא כבר לא ... האם בהכרח זה אומר שאני כישלון מוחלט? - גם אם אני כישלון, אז מה רע בזה בדיוק? ההבנה היא שכל מחשבה שלילית מורכבת מרצף של סיבות ותוצאות. בכל שלב מפורקים הרכיבים הלוגיים, עד שנחלשת התחושה השלילית המקושרת אליה. למה חשוב לתקוף גם מחשבות ... ממך, או שאפשר למצוא תחום שבו אינך חכם. - גם להיות חכם מוחלט יכול להיתפס כחיסרון, משום שכל דבר אפשר לראות גם באור שלילי. כתוצאה מכך, המחשבה החיובית יכולה להיות מקור לחולשה בעתיד, כי אם המציאות לא תתאים לציפיות, המוח חוזר ומזכיר את ... באמת אני כישלון ואם כן אז מה אז מה המוח יגיד כן אתה כישלון למה אתה כישלון כי נכשלת בזה ובזה אז בא נבדוק עוד פעם יש לנו פה סיבה ותוצאה האם באמת נכשלתי בזה ובזה באמת נכשלתי? כן, האם זה שנכשלתי בזה ובזה מחייב את המסקנה שאני ...

... אם מדובר בהתרחשות אקראית או אם יש לה סיבה ותוצאה ברורה. לדוגמה, כשאתה רואה רכב עובר ברחוב, אתה יכול לשאול את עצמך אם ניתן לחזות את מספר הרכב הבא שיבוא, או אם יש סיבה מדוע זה קרה. זהו תהליך של זיהוי סיבתיות. מהו תהליך החיזוי ומדוע הוא חשוב? אליעד מסביר את החשיבות של חיזוי העתיד כחלק בלתי נפרד מהפיתוח השכלי. החיזוי דורש הכרה בזיהוי סיבתיות. למשל, כאשר אתה רואה חתול בורח מעכבר ועולה על עץ, אתה יכול לזהות סיבתיות (החתול בורח מהעכברים ולכן עולה על העץ). לאחר שהבנת את הסיבתיות, השלב הבא הוא לחזות את הצעד הבא, כגון איפה בדיוק יטפס החתול או מה יקרה ברגע הבא. כל חיזוי כזה הוא אתגר שמחייב אותך לבדוק אם אתה יכול להבין את ... אליעד מציין שחשיבה כזו, של חיזוי והבנת סיבתיות, יכולה לשפר את יכולתנו להבין את העולם. למשל, אתה יכול לשאול את עצמך מה יקרה אם מישהו יאמר משהו או אם יקרה אירוע מסוים. אם תחזה נכונה, אתה יכול ... שנעדר מההנחות שלך. מה המשמעות של חיזוי תוצאות אקראיות? במהלך ההרצאה, אליעד נותן דוגמה נוספת של חיזוי תוצאות אקראיות, כמו אם תוכל לחזות מה יקרה כאשר יזרקו שולחן או חפץ אחר. הוא מדגיש כי יש דברים שאינם ניתנים לחיזוי מראש, ובמקרים כאלה אין אפשרות להסיק סיבתיות. עם זאת, הוא מסביר שהיכולת לזהות את המקומות שבהם אפשר לחזות תוצאה יכולה להוביל לשיפור הכישורים השכליים ולהבנה טובה יותר של תהליכים סביבנו. איך אפשר לפתח את השכל על ידי ניתוח סיטואציות יומיומיות? על מנת לפתח את ... סיטואציה ולשפר את היכולת שלנו לזהות את הסיבתיות. מה תהליך החקירה האישית שמוביל לפיתוח השכל? בסופו של דבר, כל תהליך חיזוי כזה דורש חקירה עצמית. אליעד מציע שנחקור את עצמנו כאשר אנו טועים ... לנו הנחות שגויות? האם יכולנו לחזות את התוצאה בצורה מדויקת יותר? החקירה הזאת עוזרת לנו לשפר את ההבנה שלנו ולהפוך לחכמים יותר. איך לפתח את השכל? חיזוי עתידות פיתוח חשיבה ללמוד מכל דבר סיבתיות איך לחזות את העתיד? חקר עצמי ...