... קרבה ואיך ליצור ריחוק ועוד. והעניין הוא, כדלקמן, מהיבט מסוים, כל דבר שבן אדם אוהב אותו, הוא אוהב אותו מסיבה כלשהי. שום בן אדם בעולם, לא אוהב משהו יותר מדברים אחרים, סתם כך ללא כל סיבה. ותמיד יש איזה סיבה, שבגללה נוצרת האהבה. לדוגמה, איך נוצרת התאהבות של בחור בבחורה?! הבחור יש לו רצונות כלשהם. לדוגמה רצון להרגיש אהוב, ... X. כן אהבתי את התחושות / מילוי רצונות מסוימים, שהיו לי כאשר הייתי עם X. וכאשר האדם מסתכל על הסיבה שבגללה הוא אהב את הבחורה, אז ממילא אותה בחורה / אותה ישות שאותה הוא אהב, הישות הזאת הופכת להיות ... שכן רוצה לאהוב, אז הוא צריך לחשוב לעצמו, שהוא בהחלט כן אוהב את הבחורה, גם סתם כך בלי שום סיבה. ואסור להסתכל יותר מידי על הסיבות שבגללן יש את האהבה. אלא צריך להמיר את הסיבות של האהבה, כלפי הדבר ... שהוא נותן לי. כאשר בעצם המילה בגלל הושמטה, והוחלפה בביטוי אחר. כדי למחוק מהמוח את המחשבה שאומרת שיש כאן סיבתיות. כי מנסים לשדר למוח, שהאהבה היא ללא סיבה. עד שמגיעים לניסוח של אני אוהב את X, ללא כל סיבה. עד שנוצר מצב של אני אוהב את X, למרות תחושת חוסר הביטחון שהוא נותן לי. כי האהבה כלפי ה ... ניתן לראות, שיש המון דרכים לומר את אותו המשפט ולבטא את אותו הרעיון. כאשר תלוי עד כמה מדגישים את הסיבתיות של האהבה. ועד כמה שמים בפרונט, את הסיבה או את הדבר שאותו אוהבים. ועד כמה תולים את מילוי הסיבה, באותו X. ועד כמה מתמקדים באהבת ה X באופן ישיר, או בסיבות. ומצד האמת, האם באמת האדם אוהב עם או בלי סיבה. התשובה היא, שגם וגם. וכן, בסופו של דבר, תמיד האהבה היא גם ללא סיבה וגם עם סיבה. ומי שיבין לעומק את המנגנון הנל, יוכל לגזור ממנו המון שימושים. לגבי איך לשתול מחשבות במינונים שונים במצבים שונים. ...

... האדם. מדובר בתהליך שבו כל אדם יכול לשלוט במלאכים ובמציאות אם הוא מתחבר לשורש נשמות ישראל, וזאת מתוך הבנת הסיבתיות של המציאות. כל תופעה בעולם נובעת מסיבה, וברגע שאדם מבין את הסיבה מאחורי כל תופעה, הוא יכול לשלוט בה. אליעד מדבר על חשיבותה של יראת שמיים ככלי לשליטה במציאות. שליטה כזו ... לשליטה רבה יותר על המציאות ולחוות אותה בצורה רוחנית ומודעת יותר. בהמשך, המרצה מבהיר שהשליטה במלאכים ובמציאות נובעת מהבנת הסיבתיות של כל דבר. כשאדם מבין את החוקיות הפנימית של כל תופעה, הוא יכול לשלוט בה ולהשפיע על התהליכים המתרחשים ... יכול לשלוט גם במציאות הפיזית ולקבל שליטה על כוחות טבעיים ומטפיזיים. תהליך זה דורש עבודה פנימית רצינית, המשלבת הבנת הסיבתיות של העולם, שליטה על הרצונות הפנימיים והתגברות על תאוות הגשמיות. שליטה במלאכים? תודעה ומציאות תהליכים רוחניים חוקיות פנימית רבי ... עליו להיות קשוב לחוקיות העולם ולהבין את המשמעות של תהליך זה. אליעד מציין כי הדרך לשלוט במלאכים מתחילה בהבנת הסיבתיות של המציאות. אם אדם מבין את הסיבה שמאחורי כל תופעה, הוא יכול לשלוט בה. הוא מציין את החשיבות בהבנת החוקיות של הדברים, גם כאשר יש תחושות ... המציאות ולחוות אותה בצורה רוחנית יותר. המרצה מציין גם את הקשר בין הבנת תהליכים פנימיים ושליטה בהם לבין הבנת הסיבתיות של כל דבר. כל מה שקורה סביבנו, הוא תוצאה של סיבות שאנחנו לא תמיד מבינים אותן. על פי רבי נחמן, כאשר אדם מבין את הסיבתיות הזו בצורה מעמיקה, הוא יכול לשלוט במציאות ולהגיע למצב שבו הוא שולט במלאכים. בהמשך, אליעד מתאר איך שליטה במלאכים ...

סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל בקונפליקטים בין המציאות לבין הרצונות שלו. למשל, אדם שנמצא ... אם היה רוצה זאת באמת ובשלמות, כל תשומת ליבו היתה מופנית לשם באופן מוחלט. האם אפשר להיות בטוח שיש סיבה לכל דבר? כאשר אדם שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן לא תכליתי, וכך מתקשה להבין את התכלית והסיבתיות של דברים בעולם. לעומת זאת, אם האדם מתרגל לחשוב באופן תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים כבורא העולם. הוא מסביר שהדתיים טועים בכך שהם עוצרים בשאלה זו, מבלי לחקור את הסיבה לעומק. במקום לחקור באמת מהי הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כזו ולא אחרת, הם פשוט קופצים למסקנה שיש אלוהים וזהו. אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של דבר, לדבריו, השורש של המציאות הוא ההיעדר המוחלט של סיבה כלשהי. האם הכל יכול להיות אחרת ממה שהוא? אליעד מציג דוגמה של טלפון סלולרי ומסביר שאם אדם יביט על ... למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים מנוגדים כמו יש ואין תלויים זה בזה? אליעד דן בשאלות פילוסופיות הנוגעות ... השני, עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה לו הוא בעל משמעות ותכלית, ולכן נותן לו תועלת כלשהי. מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה ... יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין טוב ורע לסיבתיות?

... מסוים לפעולותיו, אפילו אם הוא איננו מודע לו, יהיה קל יותר לפתור את ההתנהגות החיצונית. האם קיימת התנהגות בלי סיבה אמיתית? אליעד מתמקד בשאלה האם ישנה אפשרות שאדם עושה משהו סתם, ללא סיבה כלשהי. הוא מסביר שבהתחלה יש לנסות לשכנע את האדם שיש סיבה להתנהגות, ולו קטנה, מכיוון שאם הוא יאמין שהפעולה היא באמת חסרת סיבה לחלוטין, הוא ייאלץ לראות בעצמו משוגע והוא ירגיש תקוע וחסר אונים. אליעד מסביר לעומק שכל רצון וכל פעולה של האדם מורכבים משילוב של אקראיות וסיבתיות: כל דבר שאנחנו רוצים או עושים כולל בתוכו גם אלמנט אקראי (סתם) וגם סיבה רציונלית (היגיון). האדם אינו מסוגל לתפוס שמשהו קורה אך ורק באופן אקראי, ולכן הוא תמיד מחפש סיבות. אפילו כשאדם אומר אני רוצה משהו סתם כי אני רוצה אותו, הוא עדיין מחפש היגיון וסיבה, כי המוח האנושי אינו יכול לקבל חוויה אקראית מוחלטת. איך אפשר לעזור לאדם שמסרב לקבל שיש סיבה להתנהגותו? כאשר האדם מתעקש שאין סיבה להתנהגות, אליעד מציע להמחיש לו כי לכל פעולה יש סיבה באמצעות שאלות כגון: אילו תחושות רעות נעלמו לאחר שעשית את הפעולה? אילו תחושות חיוביות התווספו לאחר שעשית אותה? כך ... לתפקד מתוך ההבנה שהכל הוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שברמה העמוקה יותר, האדם עושה כל פעולה גם מסיבה וגם באופן אקראי לגמרי. הוא מסביר שהאדם לא יכול לתפוס את המושג צורה מחייה את עצמה - כלומר, משהו שקורה מעצמו בלי שום סיבה חיצונית - ולכן הוא תמיד מחפש היגיון או סיבה לפעולותיו. אך מצד האמת העמוקה, הכל קורה סתם וגם לא סתם, והיכולת להבין זאת מאפשרת לאדם לא להיאחז באופן ... בהתנהגויותיו, ובכך להשתחרר מהן. מה יעיל יותר - טיפול בשורש הבעיה או בתסמין החיצוני? לסיכום, אליעד מדגיש שכשצריך להביא תוצאות מהירות, עדיף לטפל בתסמינים ובהתנהגות החיצונית, אבל אם המטרה היא לפתור את כל בעיות החיים מהשורש, יש לטפל דווקא ... וכך לפתור את כל הבעיות יחד. איך לשנות התנהגות? מה זה קלפטומניה? טיפול בבעיות נפשיות האם יש התנהגות בלי סיבה? גישות טיפוליות להפרעות אישיות למה אנשים מתנהגים בצורה לא הגיונית?

... כדי להבין איך לפתור בעיות באופן כללי? איך לנתח בעיות? איך לנתח תהליכים? איך להבין דברים? איך לגלות מה הסיבה של משהו? ועוד. והנוסחה הבאה לטיפול בהתנגדויות, מבוססת ונובעת מהנוסחה של איך בודקים חוקיות של סיבה ותוצאה (בדיקת סיבתיות / ניתוח סיבתיות). לדוגמה, נניח שאנחנו חוקרים מה הסיבה של אירוע X. ונניח שמישהו טוען שהסיבה לכך היא Y. זא ש Y הוא הסיבה של X. במקרה כזה עלינו לבצע 3 בדיקות. בדיקה 1 - האם באמת X נובע מ Y, אולי הוא ... קורה, מחייב גם את X לקרות, או שאולי למרות ש Y קרה, עדיין לא היה חובה שזה יגרור את התוצאה X, אלא היה אפשרי שתהיה תוצאה אחרת כגון X2? בדיקה 3 - נניח ש X נובע מ Y. ונניח ש Y מחייב את X לקרות. עכשיו נשאל, מה מחייב את Y לקרות? מה הסיבה של Y עצמו? האם Y עצמו חייב לקרות? לדוגמה, נניח שלקוח אומר לנו שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, כי המוצר לא מתאים לו. זא שהתוצאה X היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, היא נובעת מהסיבה Y, שהיא שהמוצר לא מתאים ללקוח. ועכשיו נשאל, את 3 השאלות: 1 - האם X אכן נובע מ Y. דהיינו, האם אכן הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא לא מתאים לו? אולי זה בגלל סיבה אחרת. ואולי זה גם בגלל עוד סיבות אחרות? 2 - האם הסיבה Y מחייבת את X. דהיינו, האם זה שהמוצר לא מתאים ללקוח, מחייב את זה שהלקוח לא יקנה את המוצר. ... את המוצר, למרות שהמוצר לא מתאים לו. האם זה שהמוצר לא מתאים ללקוח, האם זה מחייב אך ורק את התוצאה שהלקוח לא יקנה את המוצר, אולי זה מאפשר גם את התוצאה שהלקוח כן יקנה את המוצר? 3 - מה הסיבה של Y, אולי ניתן לשנות את Y. דהיינו, האם באמת המוצר לא מתאים ללקוח, ומה הסיבה שהמוצר לא מתאים ללקוח, ואולי ניתן לשנות את זה שהמוצר לא מתאים ללקוח. ו 3 השאלות האלו, הן נוסחה כללית לבדוק סיבתיות של תהליכים, שמי שמתרגל לחשוב ככה בחיי היום יום, ממילא הוא יוכל לנתח יותר מהר את האמת בהתנגדות בתהליך ... אני לא רוצה לקנות, כי המוצר יקר לי. אז השאלות שעלינו לשאול כפי שהוסבר לעיל, הן: 1 - האם הסיבה שהוא לא רוצה לקנות את המוצר, היא כי המוצר יקר לו. אולי יש סיבה נוספת / אחרת. 2 - האם זה שהמוצר יקר ללקוח, האם זה מחייב את זה שהלקוח לא יקנה את ... המוצר יקר ללקוח. עד כאן 3 השאלות עפ מה שהוסבר לעיל. אבל כמובן שניתן לקחת את הטענה של הלקוח, שהסיבה שהוא לא קונה את המוצר, היא בגלל שהמוצר יקר לו, וכמובן שניתן לשאול עליה עוד הרבה מאוד שאלות נכונות ... בטוח שהסברתי את עצמי נכון ללקוח? אולי יש מידע שלא מסרתי ללקוח על המוצר? האם יכול להיות שאני כמוכר, מסיבה כלשהי לא ממש רוצה למכור ללקוח, או שאני לא מצליח למכור לו, רק בגלל שהוא אומר שהמוצר יקר? האם ... ההתנגדות של הלקוח. והעיקר הוא, שהאדם ילמד לשאול את כל השאלות הנכונות, בעיקר על ידי זה שילמד לחקור את הסיבתיות של תהליכים. וילמד כל הזמן לחקור את הנחות היסוד של דברים. וילמד איך לדעת לנתח דברים. ואז ממילא האדם ...

סיבתיות למתקדמים, מבוא לניתוח סיבתיות, נוסחה לבדיקת סיבתיות, 3 שאלות לשאול, 3 דרכים לגלות מה הסיבה, איך לחקור סיבה ותוצאה? איך להבין דברים, מחקר סיבתי, קשר סיבתי, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לנתח דברים מהן שלוש השאלות שחובה לשאול כשבודקים קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את הדרך הנכונה והמדויקת לחקור ולנתח קשרים סיבתיים, ומציג שלוש שאלות עיקריות שצריך לשאול בכל פעם שניתנת טענה על סיבה ותוצאה. הוא מפרט על חשיבות הבנת סיבתיות בצורה יסודית, ומדגיש כי ללא הבנת השאלות הללו, לא נוכל להבין באופן עמוק האם סיבה מסוימת אכן הביאה לתוצאה, או שזו אשליה או תוצאה של גורמים אחרים. השאלה הראשונה: האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? השאלה הראשונה היא להבין האם עצם קיומה של הסיבה מוביל בהכרח לתוצאה זו ולא לתוצאה אחרת. למשל, אם מישהו טוען שהוא לא קנה מוצר כי הוא יקר, יש לשאול: האם העובדה שהמוצר יקר מחייבת ... דחף אותו, יש לשאול: האם זה שהוא דחף אותך בהכרח חייב אותך להרביץ לו?. מטרת השאלה היא להבין אם הסיבה כביכול חייבה את התוצאה, או שזו רק פרשנות או תגובה מתוך אפשרויות רבות. השאלה השנייה: האם התוצאה נובעת רק מהסיבה הזאת, או שישנן סיבות נוספות או אחרות? השאלה השנייה באה לבדוק אם התוצאה באמת נבעה מהסיבה שצוינה או שמא היו סיבות נוספות או אחרות. למשל, אם אדם כועס כי לא מצא חנייה, יש לשאול: האם ... החשש להיכשל, או שישנן סיבות נוספות שמובילות לפחד זה?. מטרת השאלה הזו היא לגלות גורמים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאה. השאלה השלישית: מהי הסיבה של הסיבה עצמה? השאלה השלישית חוקרת את המקור של הסיבה הראשונית עצמה. למשל, אם אדם אומר שהוא שומר מצוות כי אלוהים אמר, יש לשאול: מהי הסיבה שאלוהים אמר לשמור מצוות? האם בכלל הוא אמר, ומה הסיבה להנחה זו?. אליעד מבהיר שהמטרה בשאלה זו היא לחקור עמוק יותר, ולברר את אמיתות הסיבה הראשונית. כך ניתן להגיע להבנה עמוקה של סיבות שורשיות יותר, או לזהות שהסיבה עצמה אינה מוחלטת ואולי שגויה. דוגמאות מפורטות להמחשת ניתוח סיבתיות: אליעד מביא דוגמאות רבות להמחשת השיטה: לקוח אומר שלא יקנה מוצר כי המוצר יקר. יש לשאול האם המחיר הגבוה באמת מחייב אותו לא לקנות, אולי הוא היה קונה למרות המחיר, ואולי הסיבה האמיתית לכך שלא קנה היא אחרת לגמרי. מישהו כועס כי לא מצא חנייה. ראשית, יש לבדוק האם אי - ... אלוהים מחייבת את שמירת המצוות. האם הוא שומר מצוות רק כי נאמר לו או שיש סיבות אחרות לכך, ומהי הסיבה שאלוהים בכלל ציווה זאת מלכתחילה. איך יישום השאלות הללו עוזר בפועל? אליעד מדגיש שבאמצעות יישום מתמשך של שלוש השאלות ... ההחלטות, להבין לעומק את עצמנו ואת העולם, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומדויקים יותר למצבים בחיים. איך להבין קשר סיבתי? מהי סיבתיות מחייבת? האם הסיבה היא הכרחית? ניתוח סיבה ותוצאה מהי סיבה מאפשרת? איך לבדוק אמיתות של סיבה? איך לחקור סיבתיות לעומק?

ניתוח לוגי, יכולת או רצון, ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? מה משפיע על מה? איך לנתח דברים? איך לבדוק דברים? לוגיקה, סיבה ותוצאה מה המשמעות של סיבה ותוצאה ואיך מנתחים נכון קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר כיצד לבצע ניתוח לוגי מדויק של סיבה ותוצאה, עם דגש על ההבדלים בין רצון לבין יכולת ועל הדרך לבדוק מה באמת משפיע על מה. הנושא המרכזי שנדון ... מסוגל לעשות משהו? או שהיכולת לבצע משהו נוצרת בעקבות הרצון? במהלך הדיון מודגש שהניתוח חייב להתבצע תחת ההנחה שיש סיבתיות, כלומר, שכל דבר הוא תוצאה של משהו שקדם לו בזמן ולא משהו חיצוני לו או חסר סיבה. לדוגמה, אדם שרוצה לעוף יכול לבנות לעצמו את היכולות לכך, כמו להתאמן או להמציא כלים שיעזרו לו לעוף, כי ... איך לבדוק קשר סיבתי בצורה נכונה? לקראת סיום, אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של בדיקה לוגית נכונה של סיבתיות. הוא מציע דרך ברורה כיצד לעשות זאת: להגדיר בבירור מה הסיבה ומה התוצאה שרוצים לבדוק. לבדוק האם הסיבה הזו בהכרח מחייבת את התוצאה, או שאפשר להגיע לתוצאה אחרת. לבדוק אם הסיבה הנתונה היא באמת הסיבה היחידה האפשרית או שאולי יש סיבות אחרות. לוודא שהסיבה עצמה נכונה במציאות. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של אדם בגונגל שלא הולך למסעדה מרוחקת, ומראה שאם מנתחים את המקרה ... למסעדה (הוא יודע שהוא לא יכול ולכן אפילו לא ירצה). לסיכום, אליעד כהן ממליץ תמיד להתחיל מהגדרות ברורות של סיבה ותוצאה, לבדוק אותן לעומק, ולוודא שכל הנחות היסוד נכונות לפני שמגיעים למסקנות. איך לבדוק סיבה ותוצאה? האם הרצון תלוי ביכולת? איך החברה משפיעה על הרצון? מה ההבדל בין רצון ליכולת? האם אפשר לרצות משהו בלתי ...

... ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות ... התנגדות הרצון שיוצרת את תחושת הרע? ומי אמר שתמיד יש התנגדות רצון, אולי בעצם התחושה הרעה היא אקראית ובלי סיבה? ומה לעשות אם אתה לא יודע מהי התנגדות הרצון שלך? את כל זה כבר הסברתי במקומות אחרים. ואבהיר, שבלי ... אפשרות לעבור לשלב הבא. ועוד אוסיף, שאם תענה תשובה נכונה חלקית / לא נכונה / שגויה, באיתור שלך את הסיבה שבגללה רע לך, דהיינו, אם לא תענה תשובה נכונה באופן מלא, ל - מהי תפישת המציאות שלך (מה שאתה ... טוב?! וכך הלאה עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר עפ הנוסחה הבאה, שהולכת כך: איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם X מחייב את התוצאה Y, או שאפשרי ש X יוביל ... X, אולי הוא תוצאה גם של X וגם של משהו אחר, או רק של משהו אחר. 3 - מה הסיבה של X עצמו, האם X הכרחי. ועכשיו נעבור לצורך העניין לאיך מנתחים פחד באופן כללי. אז פחד, הוא בעצם ... תואם את מה שאני רוצה שיקרה. כי אם מישהו חושב שיש לו חרדת דיבור בפני קהל, סתם כך בלי סיבה, שסתם כך יש לו בעיה עם עמידה מול קהל ועם דיבור מול קהל, הרי שבעצם אין לאן להתקדם לגבי טיפול בחרדת קהל הזאת. וכן, נכון שבאמת יש היבט שאומר שהחרדה מופיעה סתם כך בלי סיבה ובאופן אקראי לגמרי. אבל התייחסתי לזה במקומות אחרים. וכאן לצורך הטיפול בפחד עמידה מול קהל, לשם כך צריך להניח שיש לכך סיבה מסוימת. שיש התנגדות רצון כלשהי. שהאדם חושב שיקרה משהו + האדם חושב שהוא לא רוצה שהדבר הזה יקרה. ושמכך ... הזה? אבל כדי להגיע לכל ההיבטים האפשריים של העניין הזה, לשם כך נעבוד עם הנוסחה שהוצגה כאן קודם, לבדיקת סיבתיות. זא שיש לנו כאן תהליך של סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא החרדת במה / חרדת קהל. והסיבה לכך היא, מה שצוין קודם. שזאת המחשבה שאומרת שארגיש לחץ מול קהל ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. ולכן עכשיו נשאל את 3 השאלות הבאות: 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה. האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל? 2 - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה. האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש סיבה אחרת / נוספת / שונה? 3 - מה מחייב את הסיבה. דהיינו, האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ, האם זה ... רוצה שיקרה, אז מחויב שארגיש פחד. 2 - האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש סיבה אחרת / נוספת / שונה? תשובה: כאן יכול להיות שהתשובה תהיה שכן, דהיינו, שזאת הסיבה היחידה. אבל יכול להיות שתהיה עוד תשובה, כגון לדוגמה, אני חושב שיצחקו עלי ואני לא רוצה שיצחקו עלי. אני ... להתבלבל ולגמגם. וכיוב עוד סיבות שיכולות לגרום לחרדת במה ולפחד מפני קהל הזה. וכרגע נתייחס לעניין כאילו זאת אכן הסיבה היחידה. אבל במציאות, אם יש עוד סיבות שיוצרות את הפחד לנאום בפני קהל, צריך עבור כל אחת מהן, לעשות את התהליך שאנחנו עושים עבור הסיבה שהוצגה כאן. 3 - האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש ... אני חושב שארגיש לחץ, ואני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ. ואיך מתקדמים מכאן? עכשיו בעצם נמשיך לחקור את הסיבה של הסיבה. ונשאל: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? והתשובות שיתקבלו יהיו: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? תשובה אופיינית לדוגמה: כי אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל ולכן אני ארגיש לחץ כאשר אדבר בפני קהל. 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? תשובה לדוגמה: כי אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ואזכיר שוב, ... זה מסודר. אבל כאן מוצג תהליך לדוגמה באופן כללי. ועכשיו בעצם נציב את התשובות בנוסחה הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט 1: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. משפט 2: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ולכן ניקח לדוגמה את משפט 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. ... קהל. הוא משפט מטופש, והוא טעות קלאסית נפוצה, או אפילו אחת מהטעויות הנפוצות ביותר כאשר באים לחקור תהליך של סיבתיות. כי הוא בעצם לא אומר שום דבר. אלא הוא לוקח את התוצאה, ומציג אותה כסיבה של עצמה, במילים נרדפות ... חתולים, ולכן בעצם הוא לא אומר לנו שום דבר. וכפי שאמרתי, זאת אחת הטעויות הנפוצות ביותר אצל אנשים, שחוקרים סיבתיות של דברים, מה שנקרא: טיעון מעגלי / הנחת המבוקש / הנחה טעונת הוכחה. או דוגמה נוספת לטעות כזו: למה ... אפשרית לדוגמה תהיה: כי בעבר הופעתי מול קהל והרגשתי לחוץ. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל בעתיד. סיבה: בעבר כבר הרגשתי לחוץ מול קהל. ועליו כמובן נשאל ... אני חושב שאני ארגיש לחץ מזה שמסתכלים עלי הרבה אנשים. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: בגלל שמסתכלים עלי הרבה אנשים. ועל זה כמובן שנשאל שוב ... כלשהי מהעבר. אלא שהיא כבר פחות רלוונטית, כי הפחד מהעתיד, הוא לא בהכרח בגלל העבר. ונעשה דילוג אחורה לטענת סיבתיות שאומרת: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ששאלנו עליו 3 שאלות. ... למה אני חושב שיראו שאני לחוץ? תשובה: כי אם אני לחוץ יראו שאני לחוץ. וכאן כמובן שיש לנו משפט סיבתיות חדש, שטוען: שאם תהיה לחוץ, יראו שאתה לחוץ. אבל האם זאת בהכרח האמת? האם באמת זה שתהיה לחוץ, מחייב ... שיראו שאני לחוץ? תשובה: כי אם יראו שאני לחוץ, אז לא יעריכו אותי. וגם כאן כמובן שיש לנו משפט סיבתיות חדש שאומר, שאם יראו שאתה לחוץ לא יעריכו אותך. ואז נבדוק האם זה בהכרח כך, שלא יעריכו אותך בגלל ...

... היא לסדר את המידע לפי רצף לוגי והגיוני. תנסה לשאול את עצמך שאלות על החומר וליצור רצף הגיוני של סיבות ותוצאות. ככל שהחומר יהפוך למשמעותי עבורך, ותהיה לך הבנה עמוקה יותר של למה זה קרה דווקא ככה ולא אחרת, כך ... מסתמך על חזרה ושינון, אך הוא פחות יעיל לאורך זמן. לעומת זאת, הזיכרון לטווח ארוך מבוסס על הבנת המהות והסיבה מאחורי הדברים שאתה לומד או מנסה לזכור. כלומר, אם אתה מבין לעומק את הסיבה שדבר מסוים הוא כמו שהוא, לא תצטרך לחזור עליו הרבה כדי לזכור אותו, כי הוא כבר הפך להיות משמעותי ...

... יותר, וזה יוצר אצל הגבר את הפחד מבחורות יפות. שבגלל שהבחורה יפה, הכישלון שהגבר יחווה גדול עוד יותר. וזאת הסיבה ללמה גברים לא מתחילים עם נשים יפות, בגלל הפחד הגדול שלהם מכישלון מול הבחורה היפה. ואז זה יכול ליצור ... יפה למה לא מתחילים איתי?! כי מאחר שגברים היו רוצים בחורה יפה כמוה, אז למה בעצם לא מתחילים איתה. והסיבה לכך היא, שהגבר מפחד להתחיל איתה, דווקא בגלל שהיא יפה, ובגלל שהוא ככ רוצה אותה, לכן הוא ככ מפחד ... יקרה. ובדכ כאשר עושים את זה, הפחד מכישלון חוזר לגודל הטבעי והטוב שלו כנל. וכפי שהסברתי במקומות אחרים (ניתוח סיבתיות), כאשר המוח חושב שמשהו הוא הסיבה של משהו אחר (התוצאה), יש 3 בדיקות שצריכים לבצע לבדוק האם זו אכן האמת. 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות? אולי אפשרי שלמרות ואולי אפילו בגלל הסיבה תקרה דווקא תוצאה אחרת הפוכה ושונה? 2 - האם התוצאה היא אכן בגלל ורק בגלל הסיבה הזאת? אולי היא בגלל סיבה אחרת / נוספת / שונה? שאז צריך לבדוק את הסיבה האחרת / נוספת. 3 - מה הסיבה של הסיבה עצמה? האם הסיבה אכן קורית באמת באופן מדויק? האם הסיבה אכן חייבת לקרות גם בעתיד? האם ניתן למנוע את הסיבה הזאת? ולהלן דרך היישום של השאלות האלו, על חלק מהמחשבות המפחידות שיש לאנשים שסובלים מפחד מכישלון.