... סיבה ותוצאה סיבתיות - מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך סיבות? מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך לחפש סיבות? החיים בעולם בנויים על מנגנון של סיבה שמובילה לתוצאה. לכל סיבה יש סיבה , וכל תוצאה מובילה לתוצאה אחרת. שאלה להתבוננות: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ומהי התוצאה הסופית והתכלית הסופית של כל האירועים? האדם כל הזמן מחפש סיבות. האדם מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדברים מתרחשים. האדם מחפש סיבה להבין מדוע המציאות היא כמו שהיא. מדוע האדם מחפש סיבות? מה אכפת לאדם מה הסיבה? תשובה: הבנת הסיבות יוצרת אצל האדם הבנה של המציאות. הבנה של המציאות מאפשרת לאדם לקבל ולאהוב את המציאות. הסיבות גורמות לאדם להרגיש טוב. ככל שהאדם מבין טוב יותר את הסיבה שבגללה המצב כפי שהוא, כך טוב לו יותר. מי לא מחפש סיבות? תשובה: מי שטוב לו. כאשר טוב לאדם, הוא לא מחפש סיבה כמו כאשר הוא מרגיש רע. כאשר האדם מרגיש טוב, לא ממש אכפת לו מה הסיבה. כאשר האדם מרגיש רע, הוא מחפש סיבה, כדי ליצור הבנה של המצב. הסיבה עוזרת לאדם להבין את המצב. הבנת המצב יוצרת תחושה של טוב יותר. את מי הסיבות לא מעניינות בכלל? תשובה: למי שטוב לו בשלמות. כאשר האדם חווה שלמות אינו חסר דבר, אדם כזה אינו מחפש סיבה לשום דבר. כאשר הכל מושלם לא צריך סיבה. סיבה צריך כאשר יש בעיה ורוצים לדעת מה לעשות. כאשר הכל טוב לא צריך סיבה. ואיך מגיעים לכך שהכל יהיה טוב ומושלם? תשובה: על ידי שמחפשים את הסיבות. אחרי שמוצאים את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ומבינים אותה באמת, ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לחוות שלמות ולהפסיק לחפש סיבות. כדי להגיע אל השלמות, על האדם לחפש את הסיבה של כל הסיבות. איך לחפש? פשוט לשאול על כל דבר, מדוע לא קרה ההפך? מה מאלץ את הדבר להיות כפי מה שהוא? מדוע הוא אינו שונה? מי קבע שדווקא כך ולא אחרת? וכיוב. על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, סיבת הסיבות. כאשר האדם מגיע אל סיבת הסיבות, זה מאפשר לו להפסיק לחפש סיבות, מאחר שהוא יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. החיפוש אחר הסיבות, נובע משום שהאדם אינו יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, באותו הרגע הוא מגיע אל השלמות = מבין את המציאות בשלמות = טוב אמיתי = מפסיק לחפש סיבות כי טוב לו באמת ובשלמות. כאשר יש ...

... סיבתיות סיבה ותוצאה - מדוע סיבות גורמות לאדם להרגיש רע? סיבות. הסיבה שהאדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא מחפש סיבות. אם היה האדם לא מחפש שום סיבה לשום דבר, הרי שהוא היה מרגיש טוב תמיד. הסיבה שהאדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא מחפש סיבה ומנסה להבין מדוע דברים קורים. הסבר: הטוב של כל דבר נמצא בדבר עצמו. הסיבה האמיתית של כל דבר היא הדבר עצמו, דהיינו, בכל דבר יש טוב שהוא הסיבה של הדבר עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות, הוא בעצם גורם לעצמו לחשוב שהדבר עצמו אינו טוב בפני עצמו, ולכן הוא מחפש סיבות חיצוניות. לדוגמה: נניח שקרה לאדם X. האירוע עצמו הוא טוב בפני עצמו ויש בו טוב עצמי שהוא הסיבה האמיתית שלו. זא האירוע עצמו, כל אירוע יש בו טוב עצמי שאינו תלוי בשום דבר אחר, והוא הסיבה של עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות מדוע הדבר קרה, הוא בעצם גורם לעצמו לחשוב כאילו הטוב של האירוע נמצא במקום אחר שהוא לא האירוע עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות, הוא בעצם יוצר מחשבה שכאילו הדבר עצמו לא מספיק טוב בפני עצמו, וכאילו צריך סיבה חיצונית לדבר כדי שתהיה לו זכות קיום. מצד האמת, כל דבר טוב בפני עצמו כפי שהוא בלי שום סיבה נוספת. ולכן, חיפוש הסיבות גורם לאדם להרגיש רע, כי הוא משדר לאדם כאילו הדבר עצמו לא מספיק טוב. אז מה עושים? קיימות 2 אפשרויות בחירה עבור האדם ששתיהן מובילות לאותה התוצאה. אפשרות 1 - לא לחפש סיבה עבור שום דבר. לא משנה מה קורה, לשתוק, לומר תודה, להיות שמח ולהמשיך הלאה. לא לחפש סיבה = לא לחפש שום סיבה עבור שום דבר משום סוג. אפשרות 2 - לחפש את הסיבה של כל דבר. דהיינו, לא להשאיר שום דבר שהסיבה שלו לא ידועה. על האדם לחקור ולגלות את הסיבה של כל דבר שקורה. לגלות את הסיבה של הסיבה וכולי. כל אחת מ 2 האפשרויות הנל מובילה לאותה הנקודה. הנקודה הסופית היא שהאדם ...

סיבתיות סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי ... כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך ... האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות ... לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שהאדם אוכל, ושואלים אותו, ... בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם ... נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמה כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא ... שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה ... האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין ... משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, ... על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי שיסתכל בעין אמיתית על ... כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ... דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל ... צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, ... וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות ... עליו להבין את המציאות באמת, ולהבין מהי הסיבה האמיתית באמת, לכך שהמציאות כרגע היא כפי מה שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. ...

... עצמית, מה זה כלום? סיבתיות, סיבה ותוצאה , תחושה של חוסר ידיעה, חוסר אינפורמציה, להבדיל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? באמת לרצות, רצון חזק מה זה כלום? ההרצאה מתמקדת בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם שאלה שהופכת למרכזית לאורך ההרצאה: מה זה כלום? הוא מציין שבמקרים רבים אנשים מתארים ... שכלום הוא לא פשוט אין כלום. כלום הוא תיאור של חוויה של היעדר, של מצב שבו אין משהו מסוים, אך זה לא בהכרח מתאר מצב ריק. הוא מדגיש שכלום הוא תוצאה של חוויה או תחושה של היעדרות, ושאנשים לעיתים מתארים את תחושת הריקנות במילים כמו כלום, כאשר למעשה מדובר על מקום בזמן ריק, שנפסק בו משהו אבל קיים בו משהו אחר. במהלך השיחה, ... להשיג באורח חד משמעי. כל ידיעה, כל תשובה שמתקבלת לשאלה, נחשבת למעשה למצב שבו אנחנו מבינים משהו חדש, אולם לעיתים הידע הזה לא מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה רצון חזק הבדלה בין יש לאין הפסקת ניתוח מחשבות ...

... יש אפשרות, חוקי הטבע, חוקי המציאות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה, הסתברות, הכל יכול להיות, ניסים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי מה לא יכול להיות? איך עוברים מגבולות הפיזיקה והטבע? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלות פילוסופיות לגבי ... הפוטנציאל והאפשרויות הקיימות במציאות שלנו, תוך עיסוק בחוקי הפיזיקה, חוקי הטבע וההבנה האנושית את הסיבתיות והסיבה והתוצאה. אליעד פותח בשאלה מה באמת לא יכול להיות. הוא מבהיר כי יש מציאות שבה קיימות אין סוף אפשרויות - הפוטנציאל במציאות הוא אינסופי, הכל יכול לקרות, והסיבה לכך היא שהמציאות כולה לא מוגבלת על ידי החוקים שאנחנו מכירים היום. הוא מתאר את הרעיון שהמציאות עשויה לכלול אינסוף זמן ומקום, וכל נקודה ... לשינויים. הוא מציע כי בעוד שבחיי היום - יום אנו פועלים על פי הנחות יסוד ופעולות מתוך מניעים של סיבתיות , יש תמיד מקום לפוטנציאל שינויים גדולים או הפתעות. מהם חוקי הטבע? האם חוקי הפיזיקה יכולים להשתנות? מהו פוטנציאל אינסופי? איך התפיסה שלנו משפיעה על מציאות? מהו פלא ומה הסברו? האם יש סיבתיות מוחלטת? ...

... למתקדמים לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך הטענות שלך, על ... מחזקת רעיון כלשהו, כדי להחליש אותו? ועוד. לדוגמה: באפשרותך לומר למישהו אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי וזהו בלי להוסיף שום דבר נוסף כנימוק למה שהוא יעשה את זה. ובאפשרותך גם לומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי או במבנה אחר אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי שבעצם אתה גם מנמק את הסיבה שבגללה אתה רוצה שהוא יעשה את הפעולה. וכמובן שאפשר גם לנמק את מה שאתה אומר, עם כמה סיבות שונות ולא רק עם סיבה אחת. ואפשר גם להזכיר את הסיבות האלו, גם לפני וגם אחרי שאתה אומר את המסקנה שלך מהסיבות האלו. לדוגמה: בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כאן הסיבה מגיעה לפני התוצאה. וכאן לעומת זאת אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי, הסיבה מגיעה אחרי התוצאה. וכאן לדוגמה בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כדי להשיג תוצאה כלשהי, שכאן הסיבה תוחמת משני הצדדים את התוצאה הרצויה. והשאלה היא, כיצד והאם כמות הנימוקים והסיבות שאתה מביא לטענה שלך, כיצד היא משפיעה על יכולת השכנוע ועל כושר השכנוע שלך. וכיצד המיקום ... לאורך זמן, אם זה חשוב לך), גם בלי שאתה צריך להתחיל להסביר לו למה הוא צריך לעשות כך או אחרת, בוודאי שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש תוצאה . ויש סיבות ויש תוצאה שנובעת מהן. והתוצאה הרצויה, היא מה שאתה רוצה שיקרה בסופו של דבר. וכאשר אתה לא יודע איך להשיג את התוצאה הזאת בצורה ישירה ומהירה, אז אתה צריך להתחיל לנמק לאדם את הסיבות שבגללן אתה רוצה שהוא יעשה כך או אחרת. כך שבעצם את משפט שאומר תאכל את האוכל שלך, כדי שתהיה בריא או את המשפט שאומר כדי שתצליח במבחן, תעשה שיעורי בית, את המשפטים האלו ניתן לפרק ל 2 חלקים של סיבה ושל תוצאה. כאשר התוצאה הרצויה היא שהילד יאכל ושיעשה שעורי בית. והסיבה המוצהרת לכך היא, כדי שהוא יהיה בריא וכדי שהוא יצליח במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד הן מחזקות מחלישות את הרצון של האדם השני להשתכנע ולהסכים איתך. ולכאורה נראה, שככל שתציג לאדם השני יותר סיבות למה שהוא יעשה כך או אחרת, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה כך או אחרת. וככל שיש יותר סיבות, כך לכאורה נראה שהתוצאה יותר מחויבת מתוך הסיבות האלו. אך באמת, מי שהוא מספיק חכם, הוא יודע שלפעמים, כאשר אתה נותן סיבות ונימוקים לאיזה דבר, זה בעצם רק מחליש את הדבר שאתה רוצה לשכנע בו. ולמה? כי ברגע שאתה נותן סיבה למשהו, זה בעצם הופך אותו ממחויב לאפשרי ומאובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שיש שתי דרכים כיצד להסתכל על דבר כלשהו. אפשרות אחת היא, להסתכל על דבר ... כאשר אתה אומר למישהו אתה צריך לעשות דבר כלשהו, משום ש... סיבות כלשהן, אתה בעצם אומר לו במסר סמוי, שהדבר לכשעצמו הוא לא מחויב ושבפני עצמו אין בו באמת צורך. אלא הוא קיים רק כדי להשיג תוצאה אחרת. ואתה בעצם מעביר מסר סמוי, שמדובר כאן ברעיון סובייקטיבי רעיון אפשרי בלבד רעיון שלא עומד בפני עצמו, אלא רק בזכות סיבות כלשהן. וכאשר דבר ... מחליש את המוטיבציה של האדם להסכים עם אותו הרעיון, וגם בנוסף זה פותח פתח לשאלות בתת מודע של השומע, מהסוג של: האם באמת הסיבות האלו מוצדקות?! והאם באמת הסיבות האלו מחייבות את הביצוע של התוצאה הרצויה?! כי אולי יש דרך להשיג את אותן המטרות בדיוק, גם בדרך עקיפה?! כך שבעצם בכך, שאתה מוסיף סיבות לנמק איזה רעיון, בכך בעצם אתה גם מעביר את ... המשמעות ואת ההשפעה על תת המודע, של הוספת סיבות מחזקות לטענה כלשהי, עכשיו אסביר, כיצד המיקום במשפט של הסיבות ביחס לטענה, כיצד הוא משפיע על יכולת השכנוע שלך. כי אפשר לומר בגלל X תעשה Y שהסיבה מגיעה לפני ה

... סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיות מהי סיבתיות ומה הקשר שלה לאטיולוגיה ולזמן? הסיבה והתוצאה הן עקרונות מרכזיים בהבנת המציאות, והדיון עליהם חשוב כדי להבין איך דברים קורים ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ותוצאות, וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך הזה. במהלך ההרצאה, הוא מתאר את ... את הסיבות שמאחורי האירועים, ומדגיש שבסיסיות השאלות מתחילים במילים כמו למה? או מה הסיבה?, שאלות שמובילות פעמים רבות לשני כיוונים שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר אנחנו שואלים למה אני רוצה ... מה שאני רוצה הוא טוב בעיניי, כלומר, מה גורם לי לחשוב שזה טוב. השאלה הראשונה עוסקת בסיבה עצמה (מהי הסיבה לרצון שלי?), והשנייה עוסקת בקשר שבין הרצון לבין התוצאה (למה רצוני גורם לי לפעול באופן הזה?). הוא מדבר גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא קיים כשלעצמו, אלא הוא

... צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים באים ביחד? אליעד כהן מסביר על תופעה ... אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך ... כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה ... ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע ... קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ... נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא תוצאה של סיבות קודמות. אליעד מדגיש שכל האפשרויות הללו הן דרכים שונות להבין את המציאות, ואין ... אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי ... צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה ...

... סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 2 מהם חוויות הרצון וההבדל בין חוויית מימוש הרצון לחוויית הפעולה? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין שני סוגי ... הוא לא היה יכול לחוות סבל. אך עצם ההבדלה אינה מחייבת את הסבל, זו סיבה מאפשרת בלבד. כאשר אדם מזהה את ההבדלה כגורם לסבל, הוא יכול לבחור כיצד להתמודד איתה או לבטל אותה, ובכך להפחית את הסבל. האם עדיף להבין בעיות או לפתור אותן? אליעד מציע כי לעיתים, כאשר אנו פוגשים בעיה, יש לנו שתי אפשרויות: להבין את הסיבה לבעיה או למצוא פתרון מעשי. לא תמיד הבנת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים, ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מספקת את הדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. דוגמה לכך היא אדם שמעשן. הוא יכול לשאול את עצמו מדוע התחיל לעשן, אך לא תמיד הבנת הסיבה תוביל אותו להפסיק לעשן. לעומת זאת, אם יתמקד בשיטות איך להפסיק לעשן, יש סיכוי גבוה יותר להצליח, בלי להתעקש על הבנת הסיבה. האם אפשר למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו? אליעד מסביר שניתן למלא את הרצון לא רק על ידי קבלת מה שרוצים, אלא גם על ידי שינוי הרצון. כלומר, אם אדם רוצה דבר מסוים ... מובילות לתחושת סיפוק ומילוי גבוהה יותר. האם להבדיל בין דברים הוא הסיבה לסבל? אליעד מתייחס לשאלה אם הסבל נגרם בהכרח כתוצאה מההבדלה בין דבר להיפוכו. הוא מסביר שההבדלה אינה בהכרח מחייבת סבל, אך היא מאפשרת אותו. כלומר, אם אדם לא היה מבדיל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל, אך עצם ההבדלה אינה מחייבת שהוא יסבול. זוהי רק סיבה מאפשרת. ההבחנה חשובה כיוון שהיא מאפשרת שליטה על מידת הסבל. אם האדם יזהה שההבדלה מאפשרת את הסבל, הוא יוכל לבחור כיצד להתמודד עמה, ואולי אפילו לבטל אותה במקרים מסוימים ... אותן? אליעד מסביר שכשאדם מתמודד עם בעיה, יש לו שתי אפשרויות: לחפש את הסיבה לבעיה או לחפש פתרון מעשי. לא תמיד מציאת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מובילה לדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. לדוגמה, אדם שמעשן יכול לנסות להבין למה הוא התחיל לעשן, אך זה לא בהכרח יוביל אותו להפסקת העישון. לעומת זאת, אם יתמקד בשיטות כיצד להפסיק לעשן, סיכוייו להפסיק גדלים, ...

... לשכנע, יש אפשרות לשכנע, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, סיבתיות ואקראיות, סיבה ותוצאה האם באמת אפשר לשכנע כל אדם בכל דבר? אחת השאלות המורכבות שאליעד כהן דן ... שכנוע בכל מצב? לדבריו, השאלה אם אפשר לשכנע מישהו קשורה לשאלת הסיבתיות: האם לכל תוצאה יש סיבה מוגדרת וברורה? אליעד נותן דוגמה של ילד שאינו מעוניין להכין שיעורי בית. האם אפשר בוודאות ... דבר, אבל לא ניתן להוכיח בוודאות שניתן להפעיל אותה בכל פעם. מהי סיבתיות, והאם היא מוכחת? אליעד מתעמק בשאלת הסיבתיות ומסביר כי לא ניתן להוכיח בוודאות שיש קשר סיבתי מוחלט בין דברים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: ... להתגרש, האם מחויב שהשכנוע יצליח? אולי זה תלוי באינספור סיבות ונסיבות, או שאולי בכלל אין שום קשר סיבתי בין הדברים והוא יצליח או ייכשל במקרה. האם יש קשר ברור ... בגלל שהמכונית פגעה בו, או שאולי השבר היה מתרחש בכל מקרה מסיבה אחרת? גם כאן, אליעד טוען שאין הוכחה חד - משמעית שיש קשר סיבתי ברור בין אירועים. האם הכל ... אדם שחושש שבן הזוג שלו יעזוב אותו, ולכן הוא משכנע את עצמו שאין סיבה לחשוש, או לחלופין, משכנע את עצמו שאם העזיבה תתרחש, זה לא יהיה נורא כל כך. מטרת השכנוע ... אדם? האם יש קשר סיבתי בין אירועים? האם קיימת בחירה חופשית? מהי סיבתיות? האם ניתן להוכיח קשר בין סיבה לתוצאה? איך לשכנע את עצמי? מהי מניפולציה עצמית? ...