סיבתיות סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, ... אחרות, אם יש גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל ... מה מחייב את רצונו של אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים ... שבין שתי הישויות האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, ... שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן

... החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה , אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. ... סוף מוגדרים. איך להבין את מושג האינסוף באמצעות דוגמאות והסברים? כדי להבהיר את הנושא של סיבה אינסופית ושל המציאות האינסופית, אליעד נותן דוגמאות שונות ומפרט אותן לעומק. הוא מסביר שאדם נוטה לחפש סיבה ותוצאה, כלומר, להבין כל דבר ביחס לסיבה שקדמה לו. לדוגמה, כאשר אדם שואל ... הגיע לשם בגלל פעולה מסוימת. אם ממשיכים אחורה ושואלים למה הוא עשה את הפעולה הזאת, מגיעים לסיבה אחרת, וכך הלאה עד אינסוף. אבל ... לבין אינסוף, האדם יכול למצוא שלווה ונחת מבלי להזדקק להגדרות מוגבלות של משמעות. האם יש סיבה ראשונה למציאות? משמעות החיים ללא סיבה? סיבתיות וסיבה אינסופית האם יש התחלה מוגדרת ...

... את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה ... לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט יותר טוב על הרצון שלנו. האם כל רצון קשור לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי ... האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של סיבתיות - כאשר אנו רואים משהו קורה, אנו שואלים ... מה גרם לזה לקרות. אך למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה מהי הסיבה הראשונה? שאלת הסיבה הראשונה נוגעת לשאלה הפילוסופית של מהו הגורם הראשוני לכל דבר. אליעד מתאר את הסיבה הראשונה כמשהו שגורם לכל יתר האירועים להתהוות אחריו. אך הוא גם מציין כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי ...

... של העצות, איך עובדת עצה? מה העצה הכי טובה? הסוד של רבי נחמן מברסלב, סיבה ותוצאה, איך עובדת עצה? מנגנון פתרון בעיות, איך פותרים בעיה? איך בעיה נפתרת? סיבתיות , בחירה חופשית מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתור בעיות? ההרצאה עוסקת בהבנת עקרונות העצות ופתרון בעיות, תוך עיון בעקרונות הסיבתיות והקשר בין סיבה ותוצאה, כפי שמוסבר על ידי רבי נחמן מברסלב. אליעד מציע שגולש מהבעיה עצמה, כך שהפתרון נוגע לא רק לתוצאה אלא גם לתהליך שמוביל אליה. הוא מתאר את המנגנון של פתרון בעיות, ובמיוחד את הדרך ... אליעד טוען שהפתרון האמיתי לא נמצא במילים שנאמרות, אלא בתהליך של הבנת המהות של הבעיה עצמה. הוא מציין כי יש להסתכל על בעיה לא רק כהתמודדות עם תוצאה, אלא גם כשלב שמוביל להבנה חדשה. בכך, העצות אינן מציעות פתרון ישיר, אלא הכוונה ... פתרון יש להבין את הבעיה לעמקם, וזהו המקום שבו עצה אמיתית יכולה להוביל לפתרון. פעמים רבות, הצעות שנראות כפתרונות לא נוגעות לסיבת הבעיה עצמה אלא לתוצאה שלה, וזו הסיבה שבשבילה אנשים רבים לא מצליחים להיחלץ מהבעיות שלהם. מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתר ...

... סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 1 איך לחקור סיבתיות ומהן ארבע השאלות שיש לשאול? אליעד כהן מסביר את תהליך ניתוח הסיבתיות, ומדגיש שיש ארבע שאלות מרכזיות שכל אדם חייב לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? והאם התוצאה באמת מתחייבת דווקא מהסיבה הזו, או שאולי קיימות סיבות אחרות? לדוגמה, אם אדם שואל למה יש פה שולחן?, עליו לחקור האם הסיבה (האדם הביא את השולחן) אכן מחייבת את התוצאה (השולחן נמצא פה). אולי השולחן נמצא מסיבה אחרת, אולי הוא היה פה קודם. כלומר, לא מספיק לדעת שהסיבה קיימת, אלא צריך לבדוק לעומק האם היא באמת מחייבת את התוצאה. מדוע חשוב להטיל ספק במחויבות של סיבות ותוצאות? אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם ... שיהיה כך תמיד? כך, אדם יכול להשתחרר מתחושות שליליות שנוצרות מהכללות מיותרות, על ידי חקירה פנימית ומעמיקה של המחשבה עצמה. כיצד מתבצע ניתוח סיבתיות בשיחות בין אנשים? אליעד מביא דוגמה נוספת ממקרה שבו אדם ... נדרש לבדוק לעומק את המחשבה או הרגש שלו. זה עוזר לו להבין בדיוק את מצבו ולא להיות שבוי בתפיסות מוגבלות או בהכללות. מדוע צריך לחקור גם את הסיבה וגם את התוצאה בנפרד? אליעד מדגיש שוב ושוב שיש חשיבות גדולה בלחקור את הסיבה והתוצאה בנפרד, וגם את הקשר ביניהן. למשל, אם אדם ... כל חלק מאפשרת הבנה נכונה של עצמנו ושל הפעולות שלנו. לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך יסודי ומדויק לחקר עצמי באמצעות ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות. מטרת התהליך היא להבין לעומק כל מחשבה, רגש ואירוע בחיים, ולגלות מה האמת המדויקת, ללא תפיסות מוטעות או הכללות. איך לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ה

סיבתיות , איך לדעת שמצאת את הסיבה של משהו? האם מצאתי את הסיבה הנכונה? איך למצוא את כל הנחות היסוד? אימות הנחות היסוד, למה דווקא התוצאה הזאת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם מצאתי את כל הסיבות? חקר סיבה ותוצאה איך אפשר לדעת שמצאת את הסיבה האמיתית למה שקרה? הנושא המרכזי הוא סיבתיות - איך לדעת אם באמת מצאנו את הסיבה המדויקת לתוצאה מסוימת, ואיך ניתן לוודא שהסיבה שגילינו היא הנכונה והמלאה. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד לחקור סיבה ותוצאה, כיצד לזהות את הנחות היסוד, ואיך לוודא שלא החמצנו סיבות אחרות. מהי הדרך הנכונה לבדוק האם מצאנו את הסיבה הנכונה? אליעד כהן נותן דוגמה של אדם שבגד באשתו, וכשהיא מבקשת הסבר, היא רוצה לוודא שהבינה את הסיבה במלואה, כדי למנוע מקרה דומה בעתיד. דוגמה נוספת שהוא נותן היא אדם שהפסיד כסף בבורסה ומנסה להבין למה בחר להשקיע כפי שהשקיע כדי לא לחזור על הטעות. כאשר בוחנים סיבה, חשוב מאוד לוודא שהסיבה שמצאנו באמת מובילה רק לתוצאה הספציפית הזו, ולא יכולה להוביל לתוצאות אחרות. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה מישהו שואל: למה בגדתי באשתי? התשובה כי הייתי עצבני אינה מספיקה, כי עצבנות יכולה להוביל לתוצאות אחרות - כמו למשל, ללכת לקנות משהו או בכלל להסתגר לבד ולא לבגוד. לכן, צריך להבין למה בדיוק הסיבה הזאת (עצבנות) הובילה דווקא לתוצאה הזאת (בגידה). מדוע חייבים למצוא את כל הסיבות האפשריות לאירוע? לדברי אליעד כהן, לכל תוצאה בעולם יש לפחות שתי סיבות או שתי הנחות יסוד. אם זיהינו רק סיבה אחת, אנחנו בעצם לא יודעים אם פתרנו את הבעיה באופן מלא, כי אולי יש סיבות נוספות שלא חשפנו עדיין. דוגמה לכך היא שריפת נייר: האם הוא נשרף רק כי מישהו הצית אותו עם גפרור, ... אם נעלים את אחת הסיבות, האירוע לא יתרחש, ולכן חייבים למצוא את כל הסיבות. מה המשמעות של סיבה מחייבת לעומת סיבה מאפשרת? סיבה מחייבת היא כזו שבהכרח תוביל לתוצאה מסוימת ואינה יכולה להוביל לתוצאה אחרת. לעומת זאת, סיבה מאפשרת היא

... רצון, למה אני רוצה שמישהי תאהב אותי? למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? מה הסיבה שאני רוצה שמישהי תאהב אותי? הנושא המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא הרצון להיות אהוב או לקבל הערכה, ומה עומד מאחורי הרצונות הללו. ... אליעד כהן מסביר שיש שתי אפשרויות להבין את הרצון: אפשרות ראשונה: הרצון הוא אקראי, ללא כל סיבה. אפשרות שנייה: הרצון הוא תוצאה של משהו אחר - כלומר, הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים מניחים שיש סיבה מאחורי הרצונות שלהם. לדוגמה, כשאתה רוצה שמישהי תחזור אליך, אתה חושב שיש לכך סיבה, למשל כי אתה מאמין שזה יעשה לך טוב, ימלא את הרצון שלך, או ייתן לך תחושה של ערך. לכן, קודם כל צריך להגדיר האם אתה חושב שהרצון שלך הוא סיבתי או אקראי. מהי סיבתיות ומהי אקראיות? כדי להבין את השאלה, אליעד כהן מגדיר תחילה את המושגים: סיבתיות: משהו שקורה כתוצאה ממשהו אחר שקרה קודם. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה על הרצפה. אקראיות: אירוע שמתרחש ללא סיבה ברורה או ללא קשר ישיר למשהו שקרה קודם, לדוגמה, תוצאות של הגרלת לוטו. איך להבחין בין סיבתיות לבין אקראיות? אליעד נותן דוגמה מהחיים כדי להמחיש את הנושא. כאשר אדם ממלא לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת סיבה מדויקת למה דווקא כדור ספציפי יוצא. כלומר, דברים שנראים אקראיים הם לעיתים קרובות סיבתיים, אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין למעשה דבר כזה סיבה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה, וכן הלאה עד אינסוף. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה, אבל למה היא נפלה? כי הזזתי את השולחן. ולמה הזזתי את השולחן? וכך הלאה. בסופו של דבר, אין שום דבר שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שיש לו סיבה מוחלטת. למה אני רוצה שיעריכו אותי ויאהבו אותי? אליעד מסביר שהסיבה שאתה רוצה שמישהו אחר יעריך אותך או יאהב אותך היא כדי להרגיש שאתה בעל ערך. במילים אחרות, אתה רוצה שאחרים יחשבו שיש לך יתרונות, כי כך ... או יעריכו אותי דווקא בדרך הזו? אם תבין לעומק את הסיבות האלו, תגלה שהרצון לקבל הערכה הוא רק תוצאה של הרצון שלך להימנע מתחושת חסרונות עצמיים, ותוכל להשתחרר מהרצון הזה. למה אני רוצה שמישהו יאהב אותי? מה זה סיבתיות ואקראיות? למה אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת,

סיבתיות , בשביל או בגלל, בשביל התוצאה, בגלל הסיבה, איך לנתח סיבה ותוצאה? ניתוח סיבתיות בצורה נכונה, טעויות חשיבה בניתוח סיבתיות, הפרעת נפשיות וניתוח סיבתיות שגוי, בשביל לעשות לך רע, בשביל לעשות לך טוב, טעויות חשיבה לוגיות מה ההבדל בין בגלל ... על מושגי היסוד בגלל ובשביל, כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים ... הוא מדגים שהמילה בגלל מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה ... אומר אני רעב בגלל שלא אכלתי, הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה. לעומת זאת, בשביל היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי ... היא שהפעולה נעשתה מתוך מטרה מפורשת להשיג תוצאה ספציפית. לדוגמה, אם מישהו קונה פרחים לאשתו בשביל לשמח אותה, הכוונה מאחורי קניית ... שהם מבלבלים בין בגלל לבשביל. כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי (בגלל), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה (בשביל). לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע בגלל הבעיטה, אבל אין זה ... בצורה שפורשה כפוגעת. כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות ... מייחסים כוונות לאנשים או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך. דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין בגלל ובשביל אליעד מביא דוגמה נוספת על ... את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית. הוא מדגים גם ... מאחוריהם. לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד בשביל התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות , כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל מיותר. מה ההבדל בין בגלל לבשביל? איך מנתחים נכון סיבתיות? מהן טעויות חשיבה לוגיות? כיצד נוצרת הפרעה נפשית של רדיפה? איך להימנע ממחשבות ...

... למה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, 2 תשובות לשאלה למה, למה משהו קורה? בשביל ... קורה? איך לדעת למה? איך לדעת בשביל מה? איך למצוא תשובה לשאלה למה? סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, למה דברים קורים? למה אלוהים ברא את ... הזו יש שני פירושים אפשריים עיקריים: פירוש ראשון: למה במובן של סיבה - מה גרם למשהו לקרות? פירוש שני: למה במובן של תכלית - בשביל מה זה קרה? מה המטרה או התוצאה הרצויה מהאירוע? לעיתים קרובות אנחנו ... בהירות לגבי התשובה הרצויה. כיצד למצוא תשובה לשאלה למה במובן של סיבה? אם השאלה למה נשאלת במובן של סיבה (מה גרם לכך לקרות?), הדרך למצוא תשובה היא ... אולי מישהו הציע לו לאכול אותה. כל אחד מהאירועים האלו עשוי להיחשב כסיבה לכך שהוא אוכל את העגבניה. כלומר, מחפשים ... הגוף מתחזק, רמת הסוכר עולה, וכן הלאה. לאחר מכן, יש לבחור מתוך כל התוצאות האפשריות את אלו הרצויות, וכך אנו יכולים ... לשאלות למה, אך אי אפשר למצוא תשובות מוחלטות. תשובה יחסית היא סיבה או תכלית שנכונה רק מנקודת מבט מסוימת. למשל, אפשר להגיד שהסיבה לכך שאדם אוכל עגבניה היא כי הוא רעב, אבל ... למה הוא רעב, ולמה קרה מה שגרם לו להיות רעב, וכן הלאה עד אינסוף. הסיבה המוחלטת היא הסיבה הראשונה שאמורה לעמוד בתחילת השרשרת, אך סיבה כזו אינה ניתנת להשגה מכיוון שתמיד ניתן לשאול עליה את השאלה ולמה הסיבה הזאת התרחשה?. זו שאלה שאין לה סוף ואי ... אלוהים ברא את העולם? אליעד מתייחס גם לשאלה זו כדוגמה לניסיון לחפש סיבה מוחלטת. אנשים דתיים אומרים שהעולם נברא כי ... - יום? כאשר שואלים למה, אליעד ממליץ להגדיר מראש האם מחפשים את הסיבה לאירוע או את התכלית שלו: אם מחפשים את הסיבה, עלינו להסתכל על העבר ולחפש אירועים ... למצב הנוכחי. אם מחפשים את התכלית, עלינו להסתכל לעתיד ולבחון אילו תוצאות חיוביות יתרחשו בעקבות המצב הנוכחי. אך ... כי התשובות שמצאנו הן יחסיות ואינן מוחלטות, כי אין אפשרות להגיע לסיבה ראשונית או לתכלית סופית מוחלטת. לסיכום, ... חלקיות בלבד, ולא תשובה מוחלטת וסופית. למה דברים קורים? איך למצוא סיבה ותוצאה? בשביל מה אנחנו חיים? סיבתיות בעולם למה אלוהים ברא את העולם? איך לדעת ...

... סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של סיבה ותוצאה ולחקור 4 דברים. 1 - את אמיתות הסיבה בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמה אני עצוב כי אני חולה. סיבה: אני חולה. תוצאה: אני עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני עצוב? 2 - האם באמת ועד כמה אני חולה? 3 - האם באמת ועד כמה זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה עצוב? 4 - האם באמת ועד כמה זה שאני ... ולא אכנס לכאן לסדר שצריך לבצע את השאלות הנל? כי הסדר עצמו תלוי כל מקרה לגופו. אבל כן נניח שאלו 4 השאלות שמבצעים בניתוח סיבתיות. ועכשיו אוסיף, כי בעצם לכל אחת מ 4 השאלות הנל, כנראה שתגיע תשובה כלשהי. ועכשיו אוסיף, כי על כל תשובה שתופיע לכל שאלה, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול, מי אמר שהיא נכונה. דהיינו? מה הסיבה של התשובה שהתקבלה לכל אחת מ 4 השאלות הנל. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני עצוב? תשובה: כן, אני מאוד עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, מי אמר ומה הסיבה ומה ההוכחה לכך שאני מאוד עצוב. ואז בעצם תתקבל לכך תשובה כלשהי? שתהפוך את התשובה, למשפט חדש של סיבתיות שגם אותו אפשרי להמשיך לעשות עליו ניתוח סיבתיות. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה עצוב? תשובה: כן, אני לא רוצה להיות חולה ולכן כשאני חולה אני עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, האם באמת ועד ... לא רוצה משהו, אז שאם הוא יקרה, אז אני אהיה עצוב? או במילים אחרות, כל תשובה לכל שאלה שהמוח נותן לכל שאלה בתהליך של ניתוח סיבתיות, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול מי אמר שהתשובה נכונה. ואז יתקבל משפט של סיבתיות חדש שאפשרי לחקור גם אותו. האם כדאי להמשיך לחקור את הניתוח סיבתיות עד אין סוף? תשובה, רק אם רוצים. לדוגמה, לפעמים הסיבה של משהו תהיה, כי ככה אני מרגיש כי ככה אני רואה בחוש הראיה שלי כי ככה אני זוכר בזיכרון שלי וכיוב. ואז אפשרי לבחור, האם רוצים לעשות כאן נקודת עצירה של התהליך או להמשיך לחקור ...