... האדם חש ביטחון עצמי ולעיתים הוא מרגיש חסר ביטחון, אפילו באותן סיטואציות. אליעד מסביר שהגורם לכך עשוי להיות תלוי נסיבות חיצוניות או סיבות פנימיות עמוקות יותר. הוא נותן דוגמה פרקטית: אם יש לאדם כסף בכיס, יש לו ביטחון עצמי ... באותה מידה, אם הרמזור ירוק, האדם יחוש ביטחון לחצות כביש, אך כשהרמזור אדום, תחושת הביטחון נעלמת. זהו ביטחון שתלוי בנסיבות חיצוניות שמשתנות, ולכן הוא איננו יציב. מה ההבדל בין ביטחון עצמי תלוי סיבה לביטחון עצמי ללא סיבה? אליעד כהן מבהיר שאם הביטחון העצמי מבוסס על אירועים חיצוניים בלבד, הוא יהיה זמני ומוגבל. לפעמים אנשים חווים ביטחון עצמי או חוסר ביטחון עצמי ללא סיבה ברורה ונראית לעין. במצב כזה, קיימות שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שמדובר בתהליך אקראי שאינו בשליטת האדם, ולכן לא ניתן לשלוט בו או להבין אותו עד הסוף. האפשרות השנייה היא שישנה סיבה פנימית נסתרת הגורמת לכך, ואם האדם יצליח להבין את המנגנון הפנימי הזה, הוא יוכל לשלוט ולייצב את הביטחון העצמי. ... לו לזהות את הגורמים הפנימיים או החיצוניים שמשפיעים עליו, וכך להבין מדוע הביטחון העצמי שלו משתנה. ברגע שיבין את הסיבתיות הפנימית, הוא יוכל ליצור לעצמו ביטחון עצמי יציב יותר על ידי חזרה על התנאים הפנימיים שזיהה. למה יש ביטחון ... את ההערכה העצמית שלו, והיא מחפה זמנית על תחושת חוסר הביטחון. עם זאת, הביטחון העצמי במקרה כזה נשאר תלוי בתוצאות חיצוניות, ולכן יכול להיעלם כשהתוצאות השליליות יגיעו. מסיבה זו, חשוב להבין את התהליך הפנימי שגורם לכך שהאדם תלוי באישורים חיצוניים ובהצלחות רגעיות. למה כדאי לחקור לעומק את ... אכפת לי מדחייה חברתית?. הבירור הפנימי הזה נועד למצוא את הנקודה המדויקת שבה האדם קושר את הערך העצמי שלו לתוצאות חיצוניות. כאשר האדם יבין זאת, הוא יוכל להפחית את התלות בתגובות חיצוניות ולחזק את הביטחון העצמי שלו באופן קבוע ... מדוע יש רגעים שבהם מרגישים ביטחון עצמי, ורגעים שבהם התחושה נעלמת. אליעד מציע לבדוק אם הביטחון העצמי מבוסס על סיבה חיצונית. למשל, כאשר יש כסף בכיס, קל יותר לגשת לחנות ולקנות משהו. ברמזור ירוק, יש ביטחון לחצות את הכביש, וברמזור אדום הביטחון נעלם. אלו דוגמאות לביטחון עצמי שתלוי בנסיבות: כאשר הנסיבה משתנה (נגמר הכסף או הרמזור התחלף לאדום), תחושת הביטחון יכולה להיעלם. מה ההבדל בין ביטחון עצמי תלוי סיבה לבין ביטחון עצמי ללא סיבה? אליעד מחדד שאם הביטחון העצמי תלוי בגורם חיצוני (כמו מצב הרמזור או כמות הכסף), הרי שהוא עלול להיות זמני. אך לפעמים האדם חש ביטחון עצמי גם ללא סיבה נראית לעין, או לחילופין חווה חוסר ביטחון פתאומי ללא שום שינוי אובייקטיבי בסביבה. במצב כזה ייתכן שמדובר בתהליך פנימי, שאינו נובע מאירוע חיצוני ברור. אם באמת אין סיבה כלל, מדובר בתהליך אקראי שקשה לשלוט בו. אם בכל זאת קיימת סיבה פנימית, אפשר לנסות לזהות ולחקור אותה. איך לחקור את מקור הביטחון העצמי ולעצור את התנודות הרגשיות? ההצעה היא לבדוק ... ביטחון עצמי? אם מגלים שהביטחון העצמי נובע ממשהו פנימי, אפשר לנסות להקפיא את הרגש, כלומר, לשחזר את ההיגיון או הסיבה הפנימית שגרמה לתחושת הביטחון, ולהשתמש בה גם בסיטואציות אחרות. אך אם מגלים שהביטחון תלוי רק בנסיבות חיצוניות, יש להבין שזה מצב טבעי שהביטחון יעלה וירד עם שינוי הסביבה. למה קל לשתות כוס קפה בביטחון מוחלט? ... כמובן לא שואל על זה אתה שואל שאלה אחרת אתה שואל לפעמים יש לך ביטחון עצמי שהוא כאילו בלי סיבה כאילו פתאום אתה מרגיש ביטחון עצמי באותה הסיטואציה באותו הקשר באותו דבר בלי סיבה. ש: נכון. אליעד: ופתאום אין ביטחון עצמי ופה יש לנו שתי אפשרויות. ש: בלי סיבה נראית לעין. אליעד: ופה יש לנו שתי אפשרויות אפשרות אחת שזה באמת בלי סיבה ואז זה תהליך אקראי ואז אתה יודע למה לפעמים יש לך ביטחון עצמי ולפעמים לא תשובה לא ניתן לדעת ... ולפעמים אין לך לא אז מה שאתה צריך לעשות לקחת מתי שיש לך לבדוק למה יש לך להבין את הסיבתיות ואז לבדוק האם הסיבתיות משתנה או לא, אם הסיבתיות משתנה ברגע אחר הגיוני שלא יהיה לך ביטחון עצמי ואם הסיבתיות לא תשתנה או אם תבין את המנגנון הפנימי שמייצר את הביטחון העצמי אז תוכל להפעיל את זה בזמן אחר כמו שהסברנו קודם. ש: אז בהנחה שזה סיבתי. אליעד: אז אמרתי עכשיו בהנחה שזה סיבתי צריך להבין את הסיבתיות ולוודא, זה בדיוק מה שדיברנו קודם על איך להקפיא רגש. ש: אבל זאת השאלה. אליעד: אז מה השאלה? ש: מה הסיבתיות שבגללה יש לי ביטחון עצמי לפעמים ולפעמים אין לי. אליעד: לא אתה שואל למה לפעמים כשאתה נכנס לבית חם ... ואז נבין למה זה משתנה אם לא תבין למה יש לך ביטחון עצמי לא תבין. עכשיו ואם תבין את הסיבה אז יכול להיות שבאמת אתה תלוי אם הביטחון העצמי שלך, אם גילית את הסיבה והסיבה תלויה במשהו שקורה אז זה מה יש זה תתפלל לאלוהים. ש: אפשר אז שאלה אחרת בנושא? אליעד: כן. ש: ...

... מבוא איך למצוא את סיבת הרצון, איך לא להיכנס ללופ? איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה של הרצון? איזה תשובות לא נכונות? איך למצוא סיבה של משהו? נוסחה איך למצוא סיבה של הרצון, איך לחקור רצון? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון שלך בלי להיכנס ללופ? אליעד כהן מציג בהרצאה זו מבוא מפורט לשיטה מעשית ומדויקת לחקירה עצמית רגשית, בדגש על זיהוי הסיבה האמיתית לרצונות שלנו, תוך כדי מניעת טעויות נפוצות שמכניסות אותנו ללופ אינסופי. מטרת החקירה היא להגיע לסיבה המדויקת והנכונה, שתהיה שימושית לפתרון הבעיה או למציאת האמת, בלי להיתקע בחזרה על טעויות שהן בעצם תשובות לא נכונות. מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה? הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים: הסיבה והתוצאה חייבות להיות שונות זו מזו - הן לא יכולות להיות אותו הדבר. הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן - משהו שקרה אחרי האירוע לא יכול להיות הסיבה לו. מדוע סיבה ותוצאה לא יכולות להיות זהות? כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה עצמה או במילים נרדפות, הוא אינו מספק הסבר אמיתי. לדוגמה, אם נשאל מישהו למה אתה לא רוצה להיות לבד?, ... אני לא רוצה להיות בודד או כי אני רוצה להיות עם אנשים, זוהי תשובה שגויה כיוון שהיא חוזרת על התוצאה במילים אחרות. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שאומר שהוא לא רוצה חושך כי הוא רוצה אור. למרות שהמילים ... בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית. המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה. איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה? אליעד מדגיש שתשובות כמו אני לא רוצה ... זה עושה לי טוב בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם היינו הך. הוא לא באמת סיפק סיבה אחרת לרצון. הוא מסביר בצורה נחרצת שכל פעם שנותנים תשובה לא נכונה כזו, בעצם דופקים לעצמנו את המוח. במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו. מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן? סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד הרצפה רטובה כי החליקו ... אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך. לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה? התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: למה ... מתחת. לוודא שאין שום חזרה על תשובה שכבר נאמרה, גם לא במילים נרדפות או קרובות. לא לתת לתוצאה להפוך לסיבה שוב, וליצור מעגל סגור. אם מתבלבלים, אפשר לקחת את כל התשובות שכבר נכתבו, ולשאול עליהן ביחד: למה אני לא ... ניתנות תשובות לא נכונות? אליעד מדגיש שהתשובה הלא נכונה לא רק שלא מקדמת, אלא גם מסבכת ומרחיקה את האדם מהסיבה האמיתית. הוא משווה זאת לאדם שנתקע בחדר בריחה ומנסה שוב ושוב פתרונות שגויים, במקום לעצור, להבין מה לא נכון, ... לתת תשובה לא נכונה, כי התשובה הלא נכונה פוגעת ביכולת שלנו להבין את המצב האמיתי. מה לעשות כדי להגיע לסיבה האמיתית והנכונה? יש להקפיד על הכללים הבאים בעת חיפוש הסיבה הנכונה: לוודא שהסיבה היא לא התוצאה עצמה. לוודא שהסיבה מקדימה את התוצאה בזמן, או לפחות מייצגת מצב אמיתי ועכשווי (כמו הרצון העכשווי בבית נקי). למנוע לולאות של סיבות, על ידי וידוא שהתשובה אינה חוזרת על עצמה. אליעד מדגיש שמדובר בתהליך חקירה שיטתי ומדוקדק, שמטרתו להביא להבהרת הסיבה האמיתית והעמוקה שמניעה את הרצון שלנו, ולא להסתפק בתשובות שטחיות או מעגליות שלא מובילות לשום מקום. איך לא להיכנס ללופ בחקירה רגשית? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון? איך להבדיל בין סיבה לתוצאה? מה לעשות כשלא מוצאים סיבה נכונה לרצון? איך לזהות תשובות לא נכונות בחקירת רצון? למה אסור שסיבה ותוצאה יהיו זהות? למה אני לא רוצה להיות לבד? למה אני אוהב אותה? איך לא להיכנס ללופ בחקירה? איך לגלות למה אני רוצה שיאהבו אותי? איך לדעת למה אני אוהב אותה? מבוא לחקר סיבתיות, חקר הרצון למתחילים, איך לדעת אם משהו הוא הסיבה? איך לגלות את הסיבה הנכונה? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, הסיבה שונה מהתוצאה

חקירת סיבתיות הרצון, נוסחה איך לא להיכנס ללופ רגשי, נוסחה איך לא להיכנס לטיעון מעגלי, איך לא להפוך תוצאה לסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, מבוא לחקירת סיבת הרצון, איך לגלות למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה האמיתית של הרצון? כדי להבין מדוע אנחנו רוצים משהו מסוים, מסביר אליעד כהן שיש צורך לשאול שאלה מדויקת מאוד: מה קרה לפני שרציתי את הדבר הזה?. אליעד מבהיר את חשיבות חקירת הרצון באופן שבו אנו מחפשים את הסיבה הקדומה, כלומר, את האירוע או המחשבה שקדמו בציר הזמן לרגע שבו התחיל הרצון הזה להתקיים. איך להימנע מטיעון מעגלי ולופ רגשי בחקירת הרצון? אחת הבעיות המרכזיות בחקירת סיבת הרצון היא הכניסה לטיעון מעגלי, שבו התוצאה הופכת בטעות לסיבה של עצמה. אליעד נותן דוגמה של אדם שחוקר מדוע הוא רוצה להיות בקשר עם בחורה מסוימת. אותו אדם אומר ... בצורה כזו, האדם נכנס ללופ רגשי אינסופי. אליעד מדגיש שהפתרון לכך הוא פשוט אך חד וברור: על האדם לחפש סיבה שהייתה קיימת לפני שנוצר הרצון. למשל, אם אדם שואל למה אני רוצה להיות עשיר? והתשובה היא כדי שיהיו לי ... עשיר. אם הוא מגלה שהמחשבה הזו היא עצמה נוצרה רק בעקבות הרצון להיות עשיר, הרי שמדובר בטיעון מעגלי ולא בסיבה אמיתית. כיצד לבדוק האם הסיבה לרצון אמיתית או מעגלית? אליעד ממליץ על נוסחה ברורה לבדיקה עצמית: יש לשאול אם לא הייתי רוצה את הדבר הזה, האם הסיבה הזו הייתה עדיין קיימת?. לדוגמה, אדם שאומר אני רוצה אותה כי בלעדיה ארגיש בודד צריך לבדוק האם תחושת הבדידות ... אם לא היה רוצה אותה. אם התשובה היא שכן, תחושת הבדידות קיימת בלי קשר לרצון שלו בה, הרי שזו סיבה אמיתית. אך אם הבדידות נוצרת רק משום שהוא רוצה את הבחורה, זו תוצאה ולא סיבה אמיתית, ולכן הוא נכנס ללופ רגשי. דוגמאות מפורטות לזיהוי סיבות אמיתיות לרצון אליעד מביא מספר דוגמאות חשובות כדי להמחיש ... לו כיף, עליו לבדוק: האם המחשבה שיהיה לי כיף הייתה קיימת גם ללא הרצון להיות עשיר?. אם לא, זו סיבה מעגלית ולא אמיתית. אם אדם אומר שהוא רוצה להיות עם מישהי כי בלי להיות איתה הוא ירגיש בודד, עליו לבדוק האם היה מרגיש בודד גם בלי לרצות אותה. אם כן, הרי שזו סיבה אמיתית. אם לא, זו תוצאה מעגלית בלבד. אדם שסובל מכאב ראש ואומר: אני רוצה לקחת כדור כדי שלא יכאב לי הראש, צריך לבדוק האם כאב הראש היה קיים גם ללא הרצון לקחת כדור. מאחר והתשובה ברורה שכן, זו סיבה אמיתית ולא מעגלית. כיצד לא להסתבך בחקירת הרצון ולהגיע למבוי סתום? אליעד מזהיר שהחקירה עלולה להסתבך אם האדם לא עוצר לבדוק את נקודת המוצא של הסיבה. כאשר האדם מגיע למסקנה מעגלית או למצב של אי - ודאות, עליו לחזור לבדיקה הזו - האם הדבר שאני מציין כסיבה היה קיים ללא הרצון שלי? בדיקה כזו פותרת את הבעיה ומונעת את הסתבכות החקירה. למה בסופו של דבר מגיעים כשחוקרים את הרצון לעומק? בסופו של דבר, מסביר אליעד, חקירת סיבתיות הרצון תוביל תמיד לסיבה ראשונית, למשהו שקדם לרצון. אם האדם מגלה שאין שום סיבה ראשונית כזו, אז הוא מגיע לנקודה שבה הוא מבין שהרצון הזה הוא ראשוני ואין אפשרות להמשיך לחקור אותו אחורה. בנקודה זו החקירה נעצרת, כי לא ניתן למצוא סיבה קודמת להיווצרות הרצון הראשוני. לסיכום, אליעד כהן מציע שיטה ברורה ומדויקת לזיהוי סיבת הרצון והימנעות מטיעונים מעגליים ומלופים רגשיים. ... להרגיש טוב? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני רוצה משהו? איך להבין את עצמי? איך לגלות את הסיבה של הרצון?

... מקרית, אך סבל מכישלונות רבים במשך כל שאר חייו. אליעד מציין כי אדם שמבצע פעולות מתוך הבנה עמוקה של סיבתיות - כלומר, הוא יודע מה יקרה אם הוא ינקוט בפעולה מסוימת - הוא זה שימשיך להצליח. הצלחה אינה מקרית ... לפני שהוא קורה? בהמשך, אליעד מדבר על עקרון חשוב שהוא מכנה ראיית העתיד. הכוונה היא לדעת מראש מה יקרה כתוצאה ממעשה מסוים, להבין את התוצאה העתידית של כל פעולה. כל אדם שמצליח, בשום תחום שהוא, הוא אדם שרואה את העתיד בצורה ברורה. הוא לא ... יכולת לחזות מה יקרה. דוגמה לכך היא איש עסקים שמסוגל לראות לא רק את המצב הנוכחי אלא גם את התוצאה שתצא מכל החלטה שהוא מקבל. אם הוא עושה פעולה מסוימת, הוא יודע בדיוק איך זה ייראה בהמשך הדרך, מה ... כדי להצליח, יש ללמוד לפתח מיומנות ראיית עתידית, כל הזמן לחשוב לאן כל פעולה עשויה להוביל, ולבצע ניתוחים של תוצאות אפשריות לפני שנוקטים בהן. זהו תהליך שדורש חשיבה מתקדמת ויכולת לראות דברים לעיתים אפילו שלא כולם רואים. איך מפתחים ... - האם מה שציפית לקרות אכן קרה? איך חשבת על זה מראש, ומה היית יכול לדעת מראש שיקרה? אם התוצאה לא יצאה כפי שציפית, מה טעית בהערכתך? כל הזמן יש לעסוק בשאלות הללו, ולהתעמק בהן לאחר כל סיטואציה. זו ... תוכל לספק יתרון עצום. זו לא חיזוי מוחלט אלא הבנה טובה מאוד של היכולת לחזות מה יקרה בהסתמך על נסיבות הקיימות. איך לפתח ראיית עתיד? מהם חוקי ההצלחה? איך לא להיכשל בשום דבר? מה זה ראיית ה...? איך לחשוב ... מצליחים לבין אלו שנכשלים. אליעד כהן מסביר שההבדל העיקרי בין הצלחה אקראית להצלחה סיבתית הוא היכולת לחזות מראש את התוצאות האפשריות של פעולות שנבחר לעשות. ההצלחה האמיתית אינה תלויה במזל, אלא בתכנון מדויק ובניתוח מציאותי של המצב. לדוגמה, אליעד ... לפני שאחרים בכלל מודעים לקיומן. איש עסקים מצליח יודע לצפות את ההתפתחויות העתידיות בשוק ולהבין כיצד פעולה מסוימת תביא לתוצאה הרצויה. לדוגמה, אדם שקונה נכס ומשקיע בו באופן מודע מתוך הבנה מה יקרה לנכס בעתיד, יצליח בצורה עקבית ולא רק באופן חד פעמי. כל ההצלחות הסיבתיות נובעות מתוך אותה יכולת לראות את העתיד. לכן, אם אדם נכשל במבחן, זה מפני שלא הצליח לחזות מראש מה ... במשחק אסטרטגיה שבו שני אנשים מתחרים, המנצח יהיה זה שיודע לחזות נכון יותר מה יהיו פעולות היריב ומה יהיו התוצאות של המהלכים שלו עצמו. היכולת הזו חיונית בכל תחום: בעסקים, בלימודים, במערכות יחסים ובחיים בכלל. למעשה, אליעד מדגיש שכל הצלחה בעולם וכל כישלון בעולם, ללא יוצא מן הכלל, תלויים אך ורק ביכולת לראות מראש את תוצאות הפעולות שננקוט.

חקר המהות והצורה, האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם באמת הסיבה גורמת לתוצאה? האם הצורה מחייה את עצמה? ריבוי מהויות, ריבוי אלוהות, למה דברים קורים? האם הכל נוצר יש מאין? האם המהות ... כהן פותח את ההרצאה בדיון על מהות וצורה ושואל שאלות יסודיות כגון: האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם סיבה באמת גורמת לתוצאה? האם אפשר להגיד שהצורה מחייה את עצמה, והאם הכל נוצר יש מאין? השיחה מתמקדת בהסבר יסודי של המושגים מהות ... הוא מדגיש שהמחשבה שאפשר לייחס למהות יחידה את כל הצורה, היא שגויה, משום שיש תמיד יותר ממהות אחת. האם הסיבה באמת גורמת לתוצאה, או שמדובר באשליה? אליעד מדגים את ההבדל בין סיבה ותוצאה באמצעות דוגמאות רבות, ומציג סיטואציות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף ואכילה מתוך רעב. הוא מעלה שאלות ביקורתיות, לדוגמה: אדם שאוכל בגלל רעב, האם באמת הרעב הוא הסיבה היחידה? אליעד מראה שהאדם אוכל בגלל שהוא רעב, בגלל שהוא רוצה להפסיק להיות רעב, בגלל שהאוכל זמין, טעים, נגיש ועוד סיבות רבות. כך הוא מוכיח שאין סיבה יחידה שמחייבת את התוצאה, אלא תמיד ריבוי סיבות. האם צורות מחייבות את עצמן? בהמשך, אליעד מסביר כי התוצאה או הצורה מחייבת את עצמה, מכיוון שהצורה לא יכולה להיות מוסברת במלואה באמצעות הסיבות שקדמו לה. הוא משתמש בדוגמה ... אחד לבדו לא יוצר את שתיים. חייב להיות אחד ועוד אחד, ולכן הוא מדגיש שהסיבות לא מחייבות באמת את התוצאה אלא הצורה קיימת בזכות עצמה, מחייבת את עצמה. האם המהות היא תמיד הצורה עצמה? אליעד מדגים בעזרת דוגמה פשוטה ... לא נקבל שולחן. ולכן הוא מדגיש שהצורה היא מעבר למהויות הפיזיות, והיא קיימת כישות בפני עצמה. האם אפשר להגיע לסיבה האמיתית של דברים? בהמשך, אליעד מסביר שאם באמת רוצים להבין למה דברים קורים, צריך לפרט את כל הסיבות עד לפרט האחרון, ואז רואים שכל סיבה בפני עצמה אינה מספיקה לחייב את התוצאה. רק כאשר פורטים את כל הסיבות האפשריות, מבינים שהסיבה האמיתית לדבר היא הדבר עצמו. לדוגמה, האדם לא אוכל בגלל הרעב בלבד, אלא בגלל שכל התנאים כמו רעב, זמינות ... הזו יכולה להשפיע בצורה משמעותית על ההתייחסות של האדם לחיים ולבחירותיו. לדוגמה, אם האדם מבין שהוא לא חייב למצוא סיבה הגיונית לכל דבר שהוא עושה, הוא יכול להפסיק לחפש סיבות ופשוט לחיות את חייו, מתוך הבנה שכל דבר קיים בפני עצמו ואינו זקוק לסיבה חיצונית להצדיק את קיומו. הוא טוען שהתפיסה הזו יכולה להביא לשינוי רגשי משמעותי אצל האדם, ולשחרור גדול מהצורך למצוא סיבות חיצוניות שיסבירו את חייו. מהות וצורה האם המהות מחייה את הצורה? ריבוי מהויות וריבוי אלוהות האם סיבה מחייבת תוצאה? האם אפשר ליצור יש מאין? למה דברים קורים? האם הצורה מחייה את עצמה? 1 ועוד 1 שווה 2? לוגיקה, ... צורה? מה ההבדל בין מהות לצורה? כל דבר עשוי מעצמו, כל דבר גורם לעצמו, עשייה למען עשייה, אחדות התכלית והסיבה, אחדות הסיבה והתוצאה, עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם, התוצאה היא הסיבה, הסיבה היא התוצאה, אחדות התוצאה והסיבה

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: האם אני שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: האם אני הכי שבע בעולם? ומהו ההפך הקיצוני של אני ... הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר? בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה לכך היא: האם האש ששרפה את הנייר נגרמה או האם היא חייבת לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד כמה רע לי?, השאלה מכילה את האפשרות ... האם אני יכול להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 1 איך לחקור סיבתיות ומהן ארבע השאלות שיש לשאול? אליעד כהן מסביר את תהליך ניתוח הסיבתיות, ומדגיש שיש ארבע שאלות מרכזיות שכל אדם חייב לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? והאם התוצאה באמת מתחייבת דווקא מהסיבה הזו, או שאולי קיימות סיבות אחרות? לדוגמה, אם אדם שואל למה יש פה שולחן?, עליו לחקור האם הסיבה (האדם הביא את השולחן) אכן מחייבת את התוצאה (השולחן נמצא פה). אולי השולחן נמצא מסיבה אחרת, אולי הוא היה פה קודם. כלומר, לא מספיק לדעת שהסיבה קיימת, אלא צריך לבדוק לעומק האם היא באמת מחייבת את התוצאה. מדוע חשוב להטיל ספק במחויבות של סיבות ותוצאות? אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם באמת רע לי? או האם ועד כמה רע ... אדם יכול להשתחרר מתחושות שליליות שנוצרות מהכללות מיותרות, על ידי חקירה פנימית ומעמיקה של המחשבה עצמה. כיצד מתבצע ניתוח סיבתיות בשיחות בין אנשים? אליעד מביא דוגמה נוספת ממקרה שבו אדם אומר הוא קרא לי מפגר. חשוב לבדוק לעומק: האם ... זה עוזר לו להבין בדיוק את מצבו ולא להיות שבוי בתפיסות מוגבלות או בהכללות. מדוע צריך לחקור גם את הסיבה וגם את התוצאה בנפרד? אליעד מדגיש שוב ושוב שיש חשיבות גדולה בלחקור את הסיבה והתוצאה בנפרד, וגם את הקשר ביניהן. למשל, אם אדם אוכל כי הוא רעב, עליו לבדוק גם האם באמת אני רעב?, ... של עצמנו ושל הפעולות שלנו. לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך יסודי ומדויק לחקר עצמי באמצעות ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות. מטרת התהליך היא להבין לעומק כל מחשבה, רגש ואירוע בחיים, ולגלות מה האמת המדויקת, ללא תפיסות מוטעות או הכללות. איך לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם באמת רע לי? כיצד לבדוק מחשבות שליליות? למה חשוב לחקור את הסיבה בנפרד?

לקיחת אחריות על התוצאה, לקחת אחריות על המאמץ, גישות ניהוליות, אחריות ניהולית, אחריות של מנהל, העיקר המאמץ, העיקר התוצאה, תתאמץ בלי קשר לתוצאה, להצביע לביבי נתניהו, שכר על המאמץ, ניהול כושל, מנהל כושל מה ההבדל בין אחריות על המאמץ לאחריות על התוצאה? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא ההבדל בין לקחת אחריות על מאמץ לבין לקחת אחריות על תוצאה. הוא מסביר את הנושא באמצעות מספר דוגמאות וסיטואציות יום - יומיות וניהוליות שונות, כדי להדגים מדוע הגישה של לקחת אחריות על תוצאה חשובה יותר מגישה שמתמקדת במאמץ בלבד. מדוע עדיף לשאול האם הטלפון שקט ולא האם השתקת את הטלפון? אליעד מסביר ... הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון או שכח לבצע את הפעולה כראוי. פעולה זו לא מבטיחה בוודאות את התוצאה הרצויה, כי הטלפון יכול עדיין לצלצל מסיבות שונות. כששואלים האם הטלפון שלך שקט?, האדם נשאל על התוצאה הסופית בפועל. במקרה כזה, לא משנה איזה פעולה נעשתה או לא נעשתה - מה שמשנה הוא רק התוצאה: האם הטלפון לא יצלצל בוודאות. הוא ממשיך ומסביר שגם אם האדם השתיק את הטלפון, אולי הוא לא עשה זאת ... יש בטלפון הגדרה מיוחדת למצבי חירום, ואז הטלפון בכל זאת יצלצל. לכן, השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא תמיד על התוצאה ולא על הפעולה. מהי משמעותה של סיבתיות ואיך היא מתקשרת לאחריות? אליעד מרחיב את הדיון למושג הסיבתיות: סיבה ותוצאה. הוא מדגיש שכדי להבטיח תוצאה מסוימת, יש לוודא שהסיבה באמת מחייבת את התוצאה. למשל, העובדה שהטלפון לא מצלצל (תוצאה) יכולה להיגרם ממספר סיבות אפשריות: אף אחד לא התקשר, הטלפון מושתק, הטלפון כבוי וכו. לכן לא מספיק לבדוק רק את הסיבה אלא צריך תמיד לבדוק את התוצאה הסופית. האם מאמץ בלי תוצאה הוא בעל ערך? אליעד מדבר על הגישה שבה נותנים שכר או הערכה על המאמץ בלבד, ללא קשר לתוצאה. הוא נותן דוגמה מעולם הדת, בו יש אמירה כל מאמץ מתקבל לברכה, ושאדם מתוגמל על כך שהוא מתאמץ ללמוד ... לפי אליעד, זו גישה שנכונה אולי לחלקים מסוימים בחיים, אך היא לא נכונה בתחום הניהול או בעולמות שבהם נדרשת תוצאה ברורה. הוא מציין דוגמה נוספת מעולם התיקונים: אם אדם מזמין איש מקצוע לתקן את המקרר, לא מעניין אותו המאמץ ... או לא. אם הטכנאי השקיע מאמץ אך המקרר עדיין לא עובד, הוא נכשל במשימה. אליעד מדגיש שהלקוח משלם על תוצאות ולא על מאמצים. מדוע הגישה של ביבי נתניהו מוגדרת כניהול כושל? בהמשך, אליעד מתייחס כדוגמה לניהול פוליטי. הוא מציג ביקורת על ראש הממשלה, ביבי נתניהו, ומדגים כיצד נתניהו נחשב בעיניו למנהל כושל. הסיבה המרכזית לכך היא שנתניהו, לדבריו, התחייב לתוצאות ספציפיות (למשל הבטחות בחירות) ולא הצליח להביא אותן בפועל. זה הופך אותו למנהל כושל כי הוא לקח אחריות על התוצאה ולא סיפק אותה, ללא קשר לכמה התאמצות הייתה בדרך. אליעד מדגיש שזה לא משנה כמה נתניהו התאמץ או כמה הוא רצה להצליח, מה שמשנה זה התוצאה הסופית - והיא לא סופקה. אליעד לא שולל את האפשרות שאולי מישהו אחר לא היה מצליח יותר טוב, אך ... בלבד זו בריחה מאחריות? אליעד מזהיר מפני נטייה שיש לאנשים להאשים אחרים כשמשהו משתבש - למשל לייחס את הכישלון לנסיבות, להורים, לסביבה או לכל גורם חיצוני אחר. זו צורת חשיבה שבה האדם מתרגל לקחת אחריות רק על המאמץ ולא על התוצאה, וכך מתרגל להתחמק מאחריות אמיתית. אליעד מזהיר שהרגל זה מוביל לחוסר הצלחה כרוני ולכישלונות חוזרים, מאחר והאדם אינו רואה את עצמו כאחראי לתוצאות חייו. כיצד נראית אחריות אמיתית וכיצד להגיע אליה? אליעד מציע שהגישה הנכונה היא לקחת אחריות מוחלטת על התוצאה. לדבריו, אדם שמתרגל לקחת אחריות על תוצאות יפעל במאמץ מלא, ללא תירוצים, ללא האשמת גורמים חיצוניים, וייתן את כל מה שיש לו כדי להשיג את המטרה. הוא מציין שמבחינה מעשית, אף פעם אי אפשר להבטיח תוצאה ב - 100 אחוז, אך ככל שאדם לוקח אחריות מלאה על התוצאה, הסיכויים שלו להצליח גבוהים משמעותית, כי הוא לא יפסיק לנסות עד שיגיע אליה. הגישה הזו מעודדת פעולה אינטנסיבית, ניסיונות חוזרים ונשנים, ובסופו של דבר מעלה משמעותית את ההסתברות להצליח. איך לוקחים אחריות על תוצאה? מה ההבדל בין מאמץ לתוצאה? האם ניהול של ביבי נתניהו כושל? איך להתמודד עם עובדים שמתחמקים מאחריות? למה חשוב לשאול על התוצאה ולא על המאמץ? כיצד סיבתיות משפיעה על אחריות ניהולית? האם יש ערך למאמץ ללא תוצאות? האם השתקת את הטלפון? האם הטלפון שקט? ניתוח סיטואציה, אחריות של מנהל, אחריות של עובד, יעוץ למנהלים, הדרכת מנהלים, ...

... בלתי נפרד מהתהליך. השאלה אם אנו יכולים לדעת בוודאות מלאה היא קשה, ולעיתים מה שנראה לנו נכון הוא למעשה תוצאה של הנחות מוקדמות, שלא תמיד ניתן להוכיח את נכונותן. לדוגמה, כאשר הוא שואל אם אנחנו יכולים להיות בטוחים ב ... הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים על אוכלוסיות מצומצמות ולא תמיד לוקחים בחשבון משתנים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות. באופן כללי, אליעד מדבר על ספק ואמונה באופן שמזמין את המאזין לחשוב מחדש על אמיתות שהיו נראות לו נכונות, ... שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות חד ... היא מוסרית? החזרת אבידה על ידי דתיים, השבת אבידה על ידי דתיים, ניסוי ארנק אבוד, האם דתיים מוסריים? ניתוח סיבתיות

... לדברי אליעד, אחת הדרכים החזקות ביותר לעזור לאדם עם הפרעה זו היא ללמד אותו לחשוב באופן לוגי ולבצע ניתוח סיבתיות. במקום לתקוף את ההיגיון שלו, יש לעזור לו לנתח אותו. למשל, אם הוא אומר: אני המשיח כי אני גלגול ...