אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ותוצאה ✔ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת:

כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת.

לדוגמה: טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו. טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב הטענות יהיו טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות.

לדוגמה: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ועד כמה חם. או לדוגמה: הילד איחר לבית הספר. שהמושג איחר ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל, עד כמה הילד איחר. או לדוגמה, מישהו הוא אדם חכם. שהמושג חכם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם.


תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה?

ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר.

אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר / כולם נכשלו בעבר / כולם נכשלים תמיד / אף פעם לא נכשלתי / נכשלתי רק פעם אחת / נכשלתי ביחס למישהו מסוים. וכיו"ב, להכין רשימה של הפכים. וביחס אליהם אח"כ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר...


תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה:

כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמה: הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה.

וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, מתארת משהו שכבר קרה בעבר, ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמה: האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה.

יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם.

אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?!

או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?!

והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, אז לבדוק אותו בפני עצמו, הכוונה היא, לבדוק האם יש אפשרות כזו באופן כללי, בלי קשר לשום דבר אחר. לדוגמה נשאל: האם באמת יש אפשרות שאהיה עייף? האם באמת יש אפשרות שיהיו שיטפונות באופן כללי, בלי קשר להאם ועד כמה ירד גשם?

כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי.

לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם באמת יש אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם היום באופן כללי? והתשובה היא, שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה.

או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואח"כ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה.

ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה.

ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני.

ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה.


תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית:

כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמה: האש שרפה את הנייר זה כבר קרה. האש תשרוף את הנייר, זה עוד לא קרה. אז כאשר בודקים אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף.

לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי?

דוגמה נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה.

עוד דוגמה:

סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן.

סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אח"כ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אח"כ ביחס לסיבה.

סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אח"כ נשאל, האם זה שאלך לאכול, מחייב את זה שאהיה שבע.


תוספות - איך לבדוק אולי ההפך הוא הנכון?:

אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום לא חם.

עוד דוגמה (כן / לא):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: אני לא מוצלח.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אני כן מוצלח.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אני כן מוצלח.

עוד דוגמה (יש / אין):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: יש כאן פיל.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אין כאן פיל.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אין כאן פיל.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה היותר מתקדמת היא ב 4 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - תשאל, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה העוד יותר מתקדמת היא ב 5 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היום הכי

חם

שאי פעם יוכל להיות.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: אולי היום

הכי קר

שאי פעם יוכל להיות + אולי היום

הכי חם

שאי פעם יוכל להיות + אולי איפשהו באמצע.

עוד דוגמה:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היא לא אוהבת אותי.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היא אוהבת אותי.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב + היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא + אולי איפשהו באמצע.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

+ הצגנו גם את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה ואז בדקנו היכן האמת בכל הטווח האפשרי.


תוספות - האם הסיבה אמורה לגרום לתוצאה?:

כאשר בודקים האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות, צריך לשים לב לשאול את השאלה בניסוח הבא: האם ועד כמה הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה. ולא לשאול: האם הסיבה גורמת לתוצאה. כי על הניסוח השני, בד"כ התשובה תהיה כן. לעומת זאת על הניסוח של "האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה", התשובה לא תמיד תהיה כן.

ואסביר: נניח שרואים נייר שנשרף במדורה. נאמר שהאש גורמת לנייר להישרף. אם נשאל איך אנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, אולי משהו אחר שהיה במדורה הוא זה ששרף את הנייר? התשובה תהיה, שאנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, כי אנחנו יודעים שהאש אמורה לשרוף את הנייר. דהיינו, מאחורי טענה שאומרת שסיבה גורמת לתוצאה, יושב משפט שאומר שאנחנו חושבים שהסיבה אמורה לגרום לתוצאה. ולכן השאלה תהיה, האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה שתקרה? האם יש אפשרות שהסיבה לא תגרום לתוצאה?

לדוגמה: יש לי כאבים שעושים לי רע. אם נשאל, האם הכאבים עושים לי רע, התשובה תהיה כן. אבל אם נשאל, האם הכאבים אמורים בהכרח לעשות לי רע / האם הכאבים חייבים לעשות לי רע / האם יש אפשרות שכאבים לא יעשו לי רע, הרי שהתשובה יכולה להיות שונה.

והדגש הוא, אל תשאל האם זה כך. כן תשאל, האם זה חייב להיות כך. אל תשאל האם הסיבה גורמת לתוצאה. תשאל, האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה הזאת? אולי אפשרי שהיא לא תגרום לתוצאה הזאת? כי המחשבה שאומרת שהסיבה גורמת לתוצאה, נשענת על המחשבה שאומרת, שככה זה אמור להיות.
אוהבת אותי ההפך המוחלט להתאבד הזמן התייחסות בעיה צורות אולי ההפך המוחלט הוא הנכון אפשרויות נטיות אובדניות חשיבה מוקצנת אטיולוגיה איך לברר איך לברר מה האמת איך לדעת איך לדעת מה לשאול איך להבין איך להבין כל דבר איך להטיל איך להטיל ספק איך להיות איך להיות הכי איך להיות הכי חכם איך להיות הכי חכם בעולם איך לחקור איך לחקור דברים איך לטפל איך לטפל באנשים איך לנתח איך לנתח כל דבר איך לפתור איך לפתור כל בעיה אמת בעיה בעיות הדרכת הדרכת מטפלים הטלת ספק הכי חכם חוסר ודאות חוסר וודאות חכם חקירות טיול טיפול טיפולים יחסי סיבה ומסובב יחסי סיבה ותוצאה כיצד לנתח לברר לברר מה האמת להבין להבין כל דבר להטיל להטיל ספק להיות הכי חכם להיות הכי חכם בעולם לוגיקה לחקור לחקור דברים לטפל לטפל באנשים לנתח לנתח כל דבר לפתור לפתור בעיות לפתור כל בעיה לשאול לשאול שאלות מה האמת מה לשאול מטופל מטופלים מטפל מטפלים ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ומסובב סיבה ותוצאה סיבות סיבתיות ספק ספקות ספקנות פתירת בעיות פתרון בעיות קשר לוגי קשרי סיבה ותוצאה שאלה שאלות תוצאות
חלק 1
... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור ... לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה , יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד.
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. מה המשמעות של לשאול איך משהו קורה? כאשר אנחנו שואלים איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך ה
ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה
ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה
... סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם ...
ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות
ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות
... סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה של ניתוח סיבתיות שהיא כלי יעיל לפתרון בעיות, הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי ... שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם באמת צריך להיות רצון כזה או מחשבה כזו? לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין ... אם זה נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון ... שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: - חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר מאשים אדם ברצח ... אפשר להישאר שליו גם כאשר צוחקים עליו. איך ליישם את הנוסחה בחיים האישיים? הנוסחה של ניתוח סיבתיות נועדה לא רק להחליש רצונות שליליים, אלא גם כדי לפתור ... שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, ... לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה ...
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1
... סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי ... איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר ... האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את ... לא בהכרח, שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין ... הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן ... המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. ... מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות ... להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד ... היא שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא באמת זיהה את הסיבה האמיתית, שכן תמיד קיימת האפשרות שהאירוע התרחש מסיבה אחרת שהאדם לא מודע לה. האם המציאות חייבת להמשיך להיות כפי שהייתה עד כה? אליעד נותן דוגמה נוספת שבה כדור הארץ משנה ... המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת
ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה?
ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה?
... סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות , לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש למעשה חלקים פנימיים, וניתן לפרק אותם לרכיבים ולנתח כל רכיב ... ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר כואב לי הראש כי לא אכלתי, צריך לשאול: האם באמת ... מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר אכלתי כי לא רציתי להיות רעב, יש כאן מספר ... יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו כתבתי כדי לזכור? אליעד מסביר דוגמה נוספת של פעולה פשוטה לכאורה: כתבתי על נייר ... באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות ... או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש ... שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי ...
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה , אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, כמו ... הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת?
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
... החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים. מהי סיבתיות? סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה. הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית: הצהרה על קיום הסיבה: לדוגמה, קיללו אותי. הצהרה על קיום התוצאה: לדוגמה, אני כועס. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה: האם תמיד קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ? אני כועס כי קיללו אותי: כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא ...
NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה
... משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה מילות תוצאה מילות מטרה - סיבה ותוצאה סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה מילות תוצאה מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ש... מאחר ש... הואיל ו... שכן... בשל, בגלל ה... בעקבות, בזכות ה... כיוון ש, בגין ה... לרגל ה... בעטיו של... מחמת ה... מפאת ה... עקב. שמבטאות קשר של סיבתיות. לדוגמה מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ש... לכן, על כן, לפיכך, הואיל וכך, כתוצאה מכך, אי לכך, משום כך... בעקבות זאת, עקב כך, בשל... מתוך כך, מכיוון שכך. לדוגמה: היום יורד גשם, ועל כן אי אפשר היום ללכת לטייל. ויש גם מילות מטרה. ... כדי שלא ירד עליך גשם. או הפוך, כדי שלא ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין ה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה ותוצאה, איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה ותוצאה, איך לחנך ילדים? איך לשתול מחשבות? איך לעשות יותר כסף? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך להאמין בעצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? האם לדומם יש תודעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם אפשר לדעת הכל ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ נפשי מומלץ, מאמן לזוגיות, טיפול רגשי בנושא סיבה ותוצאה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7656 שניות - עכשיו 25_06_2025 השעה 10:37:44 - wesi1