... להיות אלוהים האמיתי, להיות הסיבה הראשונה, להיות המסובב הראשון, מהי הסיבה הראשונה מהו אלוהים לפי אליעד כהן? כאשר מדברים על ... הבחנה בין אני ללא אני. מהי הסיבה הראשונה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהסיבה הראשונה אינה באמת סיבה במובן הרגיל שאנשים משתמשים בו. לפי אליעד, אם אתה מדבר על סיבה ראשונה, אתה מניח שישנם אירועים שנמצאים ברצף סיבתי. ... הראשוני שלה, נמצאת מעבר לכל סיבתיות. אליעד מסביר שהסיבה הראשונה, שהיא גם המסובב הראשון, היא בעצם ההבנה שאין הבדל בין סיבה לבין אין סיבה. כלומר, לתפוס את הסיבה הראשונה זה להבין שלמעשה אין הבדל בין סיבה לאקראיות. במילים אחרות, להבין את הסיבה הראשונה זה להבין שהכל אחד ואין באמת שינוי או אירוע ... הראשונה ומה הקשר שלה לסיבתיות? אליעד כהן מדגיש כי ההבנה העמוקה של הסיבה הראשונה היא למעשה להבין את האקראיות הראשונה. כלומר, ... שום הבדל מהותי בין המונחים סיבתיות ואקראיות. במצב של המציאות האמיתית, שהוא המצב שבו אין ... כמו מדוע זה קרה? או מה הסיבה לכך?. במצב זה, אין שום שינוי, ולכן אין גם סיבתיות, כי סיבתיות קיימת רק במקום בו קיימת השתנות ורצף של אירועים. כיצד ... לכן, כאשר האדם מגיע להבנה של הסיבה הראשונה והמציאות האמיתית, הוא מבין שכל מה שנראה לו כהבדל או כסיבתיות, למעשה אינו קיים במצב האמיתי והעמוק של המציאות. מהו אלוהים? מהי הסיבה הראשונה? האם יש הבדל בין סיבתיות לאקראיות? איך להיות אלוהים האמיתי? מה ההבדל בין ...

... האם אנחנו באמת נפרדים משאר הדברים בחלום? למעשה, אין באמת דבר כזה אני ולא אני בתוך החלום. האדם שנמצא בחלום וכל שאר הדברים שהוא רואה, נמצאים כולם באותו מקום. תחושת הנפרדות היא תוצאה של התודעה שמגדירה ומפרידה בין ... תחת שליטתו המלאה. איך הזמן בחלום יכול להרגיש אמיתי? כאשר האדם נמצא בחלום, נדמה לו לעיתים שהוא חי שם פרק זמן ארוך, אפילו שבועות ושנים, בזמן שבפועל הוא נמצא שם רק דקות ספורות. הסיבה לכך היא הזיכרון: ברגע שהאדם נכנס ... אין לי בחירה בכלל, כי בשני המקרים האדם הוא הכל. האם יש משמעות אמיתית לקיום שלנו? אם האדם יבין שהוא אלוהים ושהוא הכל, אז לשאלה למה אני חי? אין משמעות, כי אלוהים תמיד חי וללא סיבה. אם אלוהים חי ללא משמעות, גם לאדם אין סיבה אמיתית לקיום. אך דווקא ההבנה הזו, ... והכל, עם התחושה שאתה נמצא פה כבר אלף שנה אחורה. בפחות מרגע אחד נוצרת לך תחושה שהעולם קיים כבר אין סוף זמן. מצד אחד יש את האין עולם, ומצד שני יש את צמצום שאתה קיים. זה כמו הסיבה תוצאה. יש שני פרספקטיבות, האחד זה תוצאה של תוצאה עד אין סוף, ויש אחד שאומר שעכשיו ...

... אומר שהחוק הזה מחויב. אליעד מסביר שהחוקיות שהאדם רואה היא בעצם רק תיאור של סדר האירועים שהאדם חווה, ואין לכך הכרחיות אמיתית. כל מה שמתרחש הוא רק תוצאה של חוויות האדם, וזה יכול להשתנות כל הזמן. אין שום סיבה להניח שהחוקיות, כפי שהאדם רואה אותה, תמיד תהיה נכונה בכל מקום ובכל זמן. כל מה שאנו רואים כהכרחי הוא בעצם רק תוצאה של כמות התצפיות שהאדם עשה. מהם המגבלות בהבנת סיבתיות בחוקי הטבע? החוקיות של העולם, כפי שהיא נתפסת על ידי האדם, מבוססת על רעיון של סיבתיות - כל דבר קורה בגלל שקרה משהו אחר לפניו. אליעד מציין כי אם נגיד שאין סיבתיות, והאדם רק מניח שמה שקרה עכשיו קרה בגלל מה שקרה קודם, אז למעשה אין לחוקי הטבע כל יסוד אמיתי. הסיבתיות היא לא יותר מאשר תחושת האדם שהדברים מתרחשים בצורה כזו. למשל, אם אדם רואה שהיד זזה אחרי שהוא דחף אותה, הוא מניח שהדחיפה גרמה לזוזה, אך למעשה הוא רק ראה שני אירועים ... אפשריים. לא מדובר באלוהים שמחליט על כל דבר. למעשה, המציאות קיימת תמיד, אין התחלה ואין סוף לזמן ולמקום, והם לא תלויים בכוחות עליונים. כל דבר הוא תוצאה של רצף של אפשרויות, ואין דבר שהוא מחויב באופן אבסולוטי. מהו תפקידה של הסיבתיות בהבנה של חוקי הטבע? בהמשך, אליעד מסביר כיצד כל דבר שנראה כסיבתיות - כלומר, כל דבר שקורה בעקבות משהו אחר - הוא לא בהכרח חוק. כל מה שהאדם תופס כחוק הוא בעצם רק רצף של תצפיות, והוא לא אומר דבר על המציאות האמיתית. אם האדם תופס את הדברים כרצף של סיבות ותוצאות, הוא עשוי לחשוב שיש לחוקיות הזו תוקף אוניברסלי, אך למעשה מדובר רק בתיאור של תודעתו על מה שקרה. מהות הזמן והמרחב הבנת החוקיות בטבע סיבתיות והשלכותיה אלוהים ככוח מכונן הבדל בין מחויב לאפשרי האם יש חוקיות אמיתית? הקיום המושלם של כל האפשרויות הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא ... את הנייר, אבל האם באמת החוק הזה קיים, או שזה אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח שבגלל שהוא זרק את הנייר לאש, הנייר נשרף. אבל מי אמר שזה נכון? אתה רק מניח. האדם לא צריך להיות בטוח בשום דבר. האם האדם יכול להתחייב שחוק שהוא החליט עליו, הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר שגורם לנייר להיות שרוף, אז גם כאן אין חוקיות. שימו לב שהחוקיות של הטבע תלויה בסיבתיות. מה זה נקרא סיבתיות? למשל הספר דחף את היד. היד למשל נמצאת ברגע א וכאשר היד נדחפה היא עברה לרגע ב, אבל למה האדם חושב שיש קשר בין רגע א לרגע ב, אז אתה אומר, הרי ראיתי שהספר דחף את היד, ...

... חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את ... אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות. מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, ... אלא מהמקום עצמו. לדוגמה, אם היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר במציאות. האם יש גוף אחד ... אלא חלק ממנו. אליעד מסביר שבמובן עמוק יותר, לאדם אין בחירה חופשית במובן בו הוא חווה זאת. הרצון והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה ... כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל רגע הוא נפרד? ההרצאה מתארת את הזמן ... מה שגורם לאדם לחשוב שיש קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא בחר את מה שעשה, אך למעשה כל מה שעשה הוא תוצאה של רגע אחר. האם יש מקום שאין בו מקום? אליעד מציין כי אין מקום ... חלק מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, שמניע את כל היקום. כל רגע ורגע הוא למעשה תוצאה של רצפים של רגעים קודמים. האם יש דבר נוסף חוץ מהמציאות? אליעד מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ... המציאות, אדם מבין שהוא לא ישות נפרדת, אלא חלק ממנגנון כללי וכולל. כל מה שקורה ביקום, כולל הבחירות והפעולות של האדם, הן תוצאה של מנגנון עולמי שמניע את כל מה שקיים. להיות אלוהים, כלומר, להבין את הכל כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן ... אז מי שמפעיל את הרובוט יכול גם להשתיק את הרובוט. כלומר, מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ... אם היה רק רגע אחד של מציאות, אז לא היה שייך להגיד שיש בחירה. בחירה פירושו שאני רציתי את מה שאני עושה, ומה שאני עושה הוא תוצאה של מה שרציתי. שאלה: לדוגמה, אם אין לך זיכרון אז כל רגע הוא בפני ... שזה רציף, גם אז אין לך בחירה, כי אז כל דבר הוא המשכיות של הקודם. ומאחר שאתה לא הראשון, גם אין לך בחירה. אם כל דבר הוא תוצאה של רגע אחר ואין אפשרות שיהיה אחרת, אז אין לך בחירה, למה? כי אתה ... נכון שכל רגע נוצר מחדש? אליעד: כן, זה גם נכון. האדם חווה שהוא סיבת הדבר. למשל כאשר האדם יושב על הכיסא, הוא חווה שהוא הסיבה שבגללה הוא יושב על הכיסא. אבל אם האדם הוא תוצאה של משהו, אז למעשה הוא לא הסיבה לשום דבר. אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו זמן. האדם ...

... חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות מהי המשמעות האמיתית של בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן דן באופן מעמיק ומפורט בנושא הבחירה החופשית, הסיבתיות והאקראיות, ומתחיל מהשאלה הבסיסית - האם האדם באמת בוחר או שיש כוח שמפעיל אותו. אליעד מבהיר שלמעשה, אין שום אפשרות אמיתית לדבר על בחירה חופשית אם מבינים לעומק את האחדות. האדם מרגיש שהוא בוחר, אך בפועל, כל פעולה שהאדם עושה נובעת מסיבה מסוימת, שקדמה לה סיבה אחרת, וכך עד אין סוף. אליעד מסביר כי עצם המחשבה שיש סיבה ראשונה היא אבסורד, שכן תמיד אפשר לשאול מה הסיבה לסיבה הראשונה?. אליעד משתמש בדוגמאות פשוטות ויומיומיות: אם אדם יושב על כיסא, הוא מיד שואל למה הוא יושב דווקא על הכיסא הזה ולא על כיסא אחר, ומגלה שהסיבה היא בגלל אירוע שקדם לכך. אבל אז האדם שואל מה הסיבה לאירוע שקדם לכך, וכך הוא נגרר לשרשרת אינסופית של סיבות. המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שלא יכולה להיות סיבה ראשונה, כי עצם המושג סיבה מניח שיש משהו שגרם לו, ולכן הוא תמיד יחסי, ואין אפשרות שיהיה אבסולוטי. למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר לעומק שסיבה ראשונה היא מושג בלתי אפשרי מבחינה לוגית. הוא אומר שאם הסיבה הראשונה היא סיבתית, אז מיד נשאל מה הסיבה שלה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה היא אקראית, אז נשאל למה היא דווקא אקראית ולא סיבתית. בכל מקרה, הרעיון שיש משהו ראשון סותר את עצמו, כי תמיד חייב להיות משהו שיקדם לו. הוא ... שואל למה קורה משהו, הוא מיד מניח שקיים משהו שהוא ההפך או שהוא שונה ממנו, וכך הוא יוצר הפרדות אינסופיות. האדם תמיד חושב על המציאות כמשהו שיש לו אלטרנטיבות, וזו הסיבה שהוא תמיד שואל למה. אליעד מסביר שאם האדם היה מבין לעומק שאין אלטרנטיבה, אז לא היה לו צורך בשאלות הללו. הוא נותן דוגמה: אם הייתה רק תמונה אחת במציאות ולא היו שינויים, לא הייתה שאלה של למה המציאות היא כזאת. השאלה מופיעה רק כאשר האדם מניח שקיים שינוי או אופציה אחרת. כל שאלת למה או מה הסיבה מניחה שיש אופציה חלופית, ואליעד מדגיש שבאחדות אמיתית, אין שום אלטרנטיבה או אופציה אחרת. איך האדם משקר לעצמו ולמה קשה לו להפסיק עם השקר? אליעד ... - על ידי חקירת כל מחשבה, תחושה, או פעולה של האדם. בכל פעם שהאדם מרגיש רע, הוא צריך לשאול את עצמו למה זה מפריע לי?, מה באמת משנה לי?, עד שיגיע להבנה שכל הפרעה היא תוצאה של נפרדות שהוא עצמו יוצר. הוא ממליץ על תהליך של בדיקה פנימית מתמדת. אם האדם כועס, עליו לשאול מה זה באמת כעס?, ולבדוק את מקור התחושה עד הסוף, ואז ... הן שקריות. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה: הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בשיחה זו הוא שהאדם סובל מכיוון שהוא תופס את המציאות כנפרדת ממנו, ושואל כל הזמן למה? ומה הסיבה?. הוא טוען שאין בחירה חופשית אמיתית, שכל האירועים מתרחשים מעצמם ללא סיבה ראשונה, ושהדרך היחידה להשתחרר מהסבל היא להבין שהכל זו אחדות מוחלטת, ללא הפרדה בין סיבה לתוצאה, בין אהבה לשנאה, ובין האדם למציאות. האם באמת יש בחירה חופשית? מהי סיבה ראשונה? מהי המשמעות של אקראיות וסיבתיות? איך להבין את מושג האחדות? למה האדם משקר לעצמו? מה הקשר בין אהבה לשנאה? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? שאלה: האם ההתנהלות שלי תלויה בי, מה לא ... הכוונה? זאת אהבה שלא תלויה, לך יותר טוב מבפנים. למשל את מרגישה אהבה, ואם ישאלו אותך למה את אוהבת את המציאות? אם תוכלי להסביר, אז את לא אוהבת את המציאות, כי תהיה לך סיבה מדוע את אוהבת. כשהשכל שלך נהיה נורמאלי, אז טוב לך מבפנים, בלי סיבה. וזוהי תחושה ממכרת, ולכן את תלויה בזה. למעשה כל האנשים בעולם תלויים באהבה כל הזמן. למה? כי כאשר הרצון שלהם מתמלא, הם חווים אהבה למציאות. כל מה ... לא, מתי הרגשת שיש אלוהים? שאלה: בגיל חמש. אליעד: מה זה אומר? שבגיל חמש קבלת שכל אחר, שגרם לך לדעת שיש אלוהים. וכיום את בטוחה יותר שיש אלוהים. מה זה אומר בעצם? שיש סיבה ושכל שגרמו לך לדעת שיש אלוהים, את לא נולדת עם זה. ולכן יש לך הוכחות וראיות שיש אחראי, ואת זה עליך לבדוק. האם מה שקרה לך, זאת באמת הוכחה שיש ... בצורת האירועים שעברו עלי. אליעד: אני אגלה לך סוד, הכל אקראי. אפילו אם תיקחי עכשיו נייר ואש, והנייר יישרף, זה אקראי. במקרה בעולם הזה זה נשרף. הכל אקראי, זה סתם ללא סיבה. ונגיד שיש אלוהים חכם שעשה הכל, ואז אני אשאל אותך, ולמה הוא עשה ככה? תתני לי סיבה, ואשאל שוב, ולמה ככה? ובסוף תצטרכי לענות לי, כי ככה בא לו. ואם ככה בא לו, זה ללא סיבה, אז זה אקראי. בסוף התהליך אין שום

... הקוונטים, הכל בו זמנית, ריבוי עולמות מקבילים, קריסה קוונטית, אופציה בלבד, יקומים מקבילים, אקראיות, סיבתיות, משמעות החיים האם יש קשר בין היכולת לסבול ליכולת להרגיש טוב? אליעד מסביר שכדי להרגיש תחושה כלשהי בעוצמה, בין אם זו תחושת אהבה או שנאה, טוב או רע, אדם חייב ... כפי שאנשים נוטים לחשוב. הוא נותן דוגמה שבה אם אדם זורק קובייה אינספור פעמים, בשלב מסוים יופיעו תוצאות מיוחדות כמו סדרות מספרים חוזרות. אם מישהו יצלם רק את הקטע המסוים הזה, אנשים יתפעלו מהתכנון המדהים של התוצאה, כאשר בפועל מדובר בתוצאה טבעית ובלתי נמנעת מתוך אינספור אפשרויות שנזרקו באופן אקראי. כך המציאות, על כל מורכבותה, יכולה להיתפס כצירוף מקרים פשוט שנראה מתוחכם רק בשל נקודת המבט ...

... כי זה יכול להיות מה תעשה ואף על פי כן בהיגיון כנראה שאני לא אשתגע. ש: מה הסטטיסטיקה. אליעד: כן יש את הסיבתיות שלנו ויש את המקום שאין בו כללים אז מהצד של הסיבתיות שלנו אתה מבין שלא הגיוני שאני אשתגע, למה שאני אשתגע אבל מהצד שאומר לך לא אבל אולי הסיבתיות לא נכונה תגיד נכון יכול להיות שהסיבתיות תפסיק לעבוד בעוד רגע יכול להיות שהיא תשתנה אבל אם היא תשתנה זה גם הכי טוב גם הכי רע וזה גם לא משנה. מה הבנת? ש: שכל מחשבה שקופצת לראש אז לא ...

... עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות ... לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: אנחנו ... מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג ... ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית ... גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא ... אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור ... - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע ... כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון ... שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...

... שצריך לקרות קורה, מה שקורה צריך לקרות, מה שקורה אמור לקרות, למה זה קורה לי, למה דברים קורים, אקראיות, סיבתיות האם מה שקורה לנו באמת אמור לקרות? אליעד כהן מסביר באופן ברור ויסודי את השאלה ... היא ביטוי לפירוש סובייקטיבי, כלומר, לתפיסות האישיות שלנו על משמעות וייעוד של אירועים, ולא לאמת העובדתית עצמה. מדוע אנשים מאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאנשים נוטים לומר שמה שקורה להם אמור להיות כך, כי זוהי ... שאנחנו כבני אדם לא יכולים באמת לדעת מה אמור או לא אמור לקרות באופן אובייקטיבי. התפקיד שלנו הוא רק להבין מה אכן קורה, בלי להוסיף פירושים או להניח סיבתיות נסתרת. כאשר אנחנו מוסיפים את הרעיון שמשהו אמור לקרות או לא אמור לקרות, אנחנו ... משמעות עמוקה לא בהכרח קיימת בכל דבר, והיכולת לזהות את ההבדל בין עובדה פשוטה לפירוש אישי יכולה לשפר מאוד את ההתמודדות עם החיים. האם הכל קורה מסיבה מסוימת? למה דברים קורים לי? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש משמעות לכל דבר ...

... כדי לא להירתע מלנסות ולהתקרב. להכיר בכך שכאב ואי - נעימות עשויים להיות חלק מהעניין. מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך ... החום של אמא שלו, את הפידבקים שלה זה התניה מסוימת. אליעד: מה גרם לו לרצות. ש: אז זה default. אליעד: חצי בזה זה אקראי חצי בזה זה סיבתי. ש: ומה גורם לסיבתיות כאילו? אליעד: הסברתי לך, אתה נמשך לטוב וזה גרם לך להרגיש טוב. ש: כן אבל ...