סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, מחייב את מה שקורה ברגע ... ואיך זה קשור לבריאת העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי ... על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין השאלה למה העולם קיים ... יכול להיווצר יש מאין, הרי שכל רגע יכול להיות עולם חדש בלי תלות ברגע הקודם. מה ההבדל בין להבין סיבה לבין להרגיש שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, לעיתים קרובות השאלה הפנימית ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין שכל רגע הוא תוצאה של הרגע שקדם לו, הוא עשוי להסתפק בתשובה לוגית שמבוססת על העבר. אולם אם האדם תופס שכל רגע עומד בפני עצמו, שום הסבר שמבוסס על אירועים קודמים לא יספק אותו. כיצד דוגמת האדם והכריש מבהירה את נושא הסיבתיות? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה וציורית כדי להמחיש את הנושא. הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים ... תלויה בתפיסת ההמשכיות והזמן. זו החוויה הבסיסית והטבעית של כל אדם. סיכום המסקנות המרכזיות מהשיחה: אם כל רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, ... רגע מנותק מקודמו. מה ההבדל בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית?

סיבתיות, חשיבה סיבתית, הסקה לוגית, מה גרם למה? איך להבין למה משהו קורה? מה הסיבה של משהו? האם A הוא הסיבה של B? הסקה לוגית, חשיבה לוגית, קורלציה, ניתוח סיבתיות, מה מוביל למה? למה קורה משהו מסוים? ניתוח קשר סיבתית, האם התוצאה נובעת מהסיבה? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? עובדה או פירוש, מה קדם למה? והפעם ננתח עניין של הסקה לוגית ושל חשיבה לוגית, איך נכון לחשוב ואיך ... B או ש A קורה במקביל ל B או ש A קורה אחרי B. כי בשביל ש A יהיה הסיבה שגורמת ל B לקרות, לשם כך בהכרח ש A חייב לקרות לפני B וש B לא יכול לקרות לפני ... לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות. ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד ... ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון. אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי ...

... מאמין גם שהוא כנראה צריך לעשות משהו שכרוך במאמץ כלשהו, משהו שקשה לו לעשות. בפרט אם הוא רוצה להשיג תוצאה גדולה ביחס לעסק שלו. 3 - בנוסף בעל העסק יודע שמאוד קשה לו לעמוד מול מצלמה באופן אישי ולספר ... קשה, כדי להצליח בגדול, זה לא אומר שאתה צריך לעשות את הדבר הספציפי הזה שקשה לך, כדי להצליח. כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה, כמו שהסברתי גם כאן ניתוח סיבתיות. לדוגמה במקרה הזה, שהפתרון לפעמים הוא לעשות בידול אחר, בהקשר אחר, לאו דווקא במה שהכי קשה לך. ולא תמיד מה שהכי קשה לך, יביא לך את התוצאה הכי טובה. כמו שנאמר, תעבוד חכם ואל תעבוד קשה. ובאותו הקשר, תחשוב על המוצרים ועל המותגים הכי יוקרתיים שיש, ...

... עצם השיפוטיות העצמית היא טובה או רעה? או שאנחנו שואלים האם השיפוטיות נעשית בצורה נכונה? או שאנחנו שואלים על תוצאות השיפוטיות העצמית? האם שיפוטיות זה טוב או רע? אז בעיקרון, עצם השיפוטיות היא לא רעה אלא אפילו טובה. וכמו ... וזה כמובן עוד נושא שלם בפני עצמו. בכל מקרה, השיפוטיות עצמה, היא לא בהכרח רעה, ובדרך כלל טובה. לגבי התוצאות של השיפוטיות (לא לגבי הדרך אלא התוצאות), גם הן תמיד טובות לא משנה מה, גם אם יצא לך מסקנה שאתה מאוד גרוע ושאין גרוע ממך, זאת ... שלם בפני עצמו, שבשביל לעשות אותו, צריכים ללמוד את הנושאים של הנחות יסוד / עובדה או פירוש / ניתוח סיבתיות ועוד. הכל כדי לפתח את השכל וכדי שהשיפוט העצמי יהיה בצורה נכונה. אבל במידה ושפטת את עצמך בצורה נכונה, לא משנה מה יצא, התוצאה טובה. ואם אתה לא מרוצה מהתוצאה, אז תשפוט את הצורה שבה אתה שופט את עצמך, כי כנראה שאתה לא שופט את עצמך מספיק נכון. אולי ... נכונה, שתגרום לו לראות את האמת את כל האמת ורק את האמת לגבי עצמו, ואז תמיד הוא יהיה מרוצה מהתוצאה של השיפוט.

... הכרחי, תנאי לא מספיק, רק אם או אם רק, הכנה לפסיכומטרי, הסקה לוגית, כללי היסק לוגי, קונטרה פוזיטיב, ניתוח סיבתיות, הוכחה על דרך השלילה, שקילות טאוטולוגית, הוכחות לוגיות, חשיבה לוגית, האם רק או לא רק? האם רק אם או לא רק אם? סיבה מחויבת, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, הוכחה לוגית, הנמקה, כשל לוגי, ניתוח סיבתיות ולוגיקה, אם ורק אם? רק ואך ורק, תנאים מצטברים, טאוטולוגיה, מתמטיקה והפעם אסביר את המושגים מתחום הלוגיקה, שנקראים: תנאי ... מספיק. ואסביר גם, מה ההבדל בין לומר אם רק לבין לומר רק אם. ואסביר איך כל זה קשור לניתוח סיבתיות ועוד. אז קודם כל צריכים לדעת, שתנאי הכרחי ותנאי מספיק, זה לא 2 הפכים. דהיינו, תנאי הכרחי ותנאי מספיק, ... או כמה הוא תנאי מספיק. כי יש רמות שונות של וודאות, לגבי האם התנאי מספיק והאם התנאי הכרחי. ניתוח סיבתיות ובהקשר של ניתוח סיבתיות אומר, כי אם הסיבה מחייבת את התוצאה, הרי שהסיבה היא תנאי מספיק. דהיינו, מספיק שתהיה הסיבה, כדי שהתוצאה תהיה מחויבת מכך = כדי שהתוצאה תקרה בוודאות. ואם התנאי לא מספיק, אז זה אומר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה. דהיינו, לשאול האם הסיבה מחייבת את התוצאה, זה בדיוק כמו לשאול, האם זה תנאי מספיק. האם מספיקה הסיבה, כדי שתהיה התוצאה. האם מספיק שתקרה הסיבה, כדי שתקרה התוצאה. ובהקשר של תנאי הכרחי או תנאי לא הכרחי, אז זה קשור (לא בדיוק ולא זהה, אבל קשור) לעניין של האם התוצאה מתחייבת מהסיבה, או שאולי היא נובעת מסיבות אחרות לחלוטין או נוספות. ואז, אם התנאי הוא הכרחי, אז בהכרח שאין אפשרות שהתוצאה לא קשורה בכלל לסיבה, כי בהכרח שיש קשר בין הסיבה לבין התוצאה. דהיינו, כאשר אנחנו שואלים האם התוצאה נובעת מהסיבה, אז אם התנאי הוא לא תנאי הכרחי, אז יכול להיות שהתוצאה בכלל לא קשורה או קשורה באופן חלקי בלבד לסיבה. אבל אם התנאי הוא כן תנאי הכרחי, אז בהכרח שיש קשר בין הסיבה לבין התוצאה. ולא בהכרח שהתוצאה נובעת רק מהסיבה הזאת, כי אולי זה לא תנאי מספיק, אבל בהכרח שלא יהיה נכון לומר, שאולי אין שום קשר בין הסיבה לבין התוצאה. כי התנאי הוא הכרחי, ואז זה אומר, שבהכרח יש קשר כלשהו בין הסיבה לבין התוצאה. סיבה מחויבת / סיבה מחייבת / סיבה מאפשרת / סיבה אפשרית סיבה מחייבת היא, תנאי מספיק, דהיינו, מספיק שיהיה התנאי הזה, כדי שתקרה התוצאה, התנאי הוא מספיק, הסיבה מחייבת את התוצאה. אולי הסיבה לא מחויבת, אבל היא כן מחייבת. דהיינו, אולי התנאי לא הכרחי שהוא יקרה, דהיינו, הסיבה לא מחויבת לקרות כדי שתקרה התוצאה, אבל התנאי הוא מספיק כדי שתקרה התוצאה, דהיינו, הסיבה מחייבת את התוצאה. הסיבה מחייבת את התוצאה = התנאי הוא מספיק = מספיק שתקרה הסיבה, כדי שבהכרח תקרה התוצאה. ויש לנו גם מושג של סיבה מאפשרת, במקרה של סיבה הכרחית שאינה מספיקה (תנאי הכרחי + תנאי לא מספיק), שאז, שקיומה של הסיבה רק מאפשר את קיום התוצאה. דהיינו, שבלי הסיבה אין אפשרות שתהיה התוצאה. בהכרח שתהיה הסיבה כדי שתהיה התוצאה. אולי לא בהכרח שאם הסיבה תהיה, אז שבהכרח תהיה גם התוצאה, כי אולי הסיבה לא מחייבת ...

... AI. ואז נשאל, אם יצטרכו Y לדוגמה אנרגיה, מי הולך להרוויח מזה? אבל מה שצריך לדעת בהקשר הזה, הוא שהסיבה לא מחייבת את התוצאה. דהיינו, זה ש X עולה, זה לא אומר בהכרח שגם Y יעלה. לדוגמה, אם ה AI יצליח, זה לא ... על מה שיהיה. ולכן צריכים להבין כל מקרה לגופו ולא להניח שאם X אז בהכרח Y וכמובן ללמוד ניתוח סיבתיות וכולי.