... הסיבה האמיתית? למה רע לך? לחקור את הרצון, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לחקור רגשות? איך לחקור רצונות? איך להבין את עצמך? מודעות עצמית, התבוננות פנימית מה הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? אליעד כהן עוסק בהרצאה בשאלה עמוקה וחשובה, מהי הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? הוא מסביר בצורה מפורטת את הצורך לחקור לעומק את הסיבות לרגשות ולרצונות שלנו, ומדגיש שעלינו להתבונן פנימה בצורה יסודית כדי להבין את עצמנו ... מישהו טוען שרע לו כי הוא מבדיל בין דברים, הוא צריך לשאול את עצמו לעומק האם זאת באמת הסיבה האמיתית. למשל, אדם עשוי לטעון שרע לו כי הוא מבין מה טוב ומה רע, אך אליעד מדגיש שאין זאת סיבה אמיתית או מחייבת. כי אם זה היה נכון, אז כל פעם שהיה מבדיל בין דברים, תמיד היה רע לו, וזה לא קורה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם אומר שרע לו כי הוא לבד. אך אם הוא חושב שהסיבה לרגשותיו השליליים היא שהוא מבדיל בין יש לאין, הוא חייב לשאול את עצמו האם כל פעם שהוא לבד זה בהכרח רע לו? אם ישנם רגעים שבהם הוא לבד ולא רע לו, אז ההבדלה הזאת אינה הסיבה המחייבת את התחושה הרעה שלו. כך מתברר לו שהסיבה האמיתית היא אחרת, ועליו להמשיך לחקור פנימה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מפרט ומבהיר את ההבדל בין שני סוגי סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שחייבת ליצור תוצאה ספציפית. לדוגמה, הפעולה החשבונית של 2+2 מחייבת את התוצאה 4. אין אפשרות אחרת, ולכן זו סיבה מחייבת. סיבה מאפשרת - זו סיבה שאינה מחייבת את התוצאה, אלא מאפשרת לה לקרות. לדוגמה, אדם עשוי לטעון כי רע לו כי הוריו הזניחו אותו בילדותו. אך העובדה שההורים הזניחו אותו אינה מחייבת שהוא בהכרח יחוש רע כשיהיה לבד בעתיד. יכול להיות מצב שבו הוא יהיה לבד ולא ירגיש רע כלל. אליעד מסביר שכאשר אדם מחפש את הסיבה לכך שרע לו, הוא חייב לבדוק שתי שאלות חשובות: האם הסיבה שהוא מצא היא בכלל נכונה? האם היא באמת התרחשה כפי שהוא מאמין? האם הסיבה הזאת מחייבת בהכרח את התחושה או התוצאה שהוא חווה? או שמדובר בסיבה שרק מאפשרת? האם הסיבות שאתה נותן לעצמך מחייבות או רק מאפשרות? כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמאות ספציפיות: לדוגמה, אדם חושב שהוא מרגיש רע כי הילדים שלו הלכו ... לים, הוא ירגיש רע? שנית, האם באמת הם עלולים לטבוע? כך מתברר שייתכן שהפחד מטביעה הוא סיבה שמאפשרת לו להרגיש רע, אבל לא בהכרח מחייבת. הרי ייתכן שהם ייכנסו לים ולא יטבעו כלל, או שהוא לא יחשוב על כך וזה לא ישפיע עליו. עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמרגיש רע כשהוא לבד, והוא מאמין שהסיבה לכך היא שהוריו הזניחו אותו בילדותו. אליעד מדגיש שחייבים לבדוק שתי נקודות: ראשית, האם ההנחה שאכן ההורים הזניחו אותו נכונה? ושנית, האם העובדה שהוריו הזניחו אותו ... מצב שבו אדם מוזנח ואינו מרגיש רע, או שלא תמיד כשהוא לבד הוא מרגיש רע. ולכן, זו אינה סיבה מחייבת אלא מאפשרת. איך לחקור את הסיבות לתחושות ולרצונות בצורה נכונה? אליעד מפרט את תהליך החקירה בצורה של שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות ברורות ומדויקות. הוא מדגיש את החשיבות של הצבת ספק מתמיד בכל סיבה שאנחנו מוצאים, ומציע את התהליך הבא לחקירה פנימית יסודית: קודם כל, שאל האם באמת ה

... של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו? ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן ... בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ... עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה. האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות? אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו כהתניה בין פעולה לבין תוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו זורקים קוביה מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית. כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות? בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד גורם לאובייקטים שנפלו ... מקרים שבהם קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון ... בכוח עליון שנמצא בכל דבר. האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים? בהמשך ההרצאה, אליעד פונה לשאלת הגוף והנפש ומציג את תפיסת האדם את סיבתיות החיים. הוא מעלה את השאלה האם הנפש נפרדת מהגוף, ומתי תפקידה של התודעה והגוף מתמזגים או מופרדים. בתיאוריה זו, אליעד ...

... סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון ... ולהגיד זה קרה בגלל סיבה מסוימת, אך מראש לא ניתן לדעת אם הרצון יוביל להצלחה או לכישלון. מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט ... יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי הזיכרון עצמו הוא רק מחשבה עכשווית, ולא הוכחה חד משמעית לכך ... האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם ... בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו. כיצד דמיון מודרך משפיע על ההצלחה והאם יש חוקיות בנושא? אליעד מתייחס לנושא של דמיון מודרך ולהשפעתו ... שלו לא יהיה תלוי בתוצאות המיידיות. אליעד טוען שאין נוסחה שתעבוד ב - 100% מהמקרים. אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. אבל גם זה לא מוחלט, אלא ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת ... בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את הכסף כי עבד כל החודש, וזה הגיוני. אך אליעד מציע אפשרות אחרת - ייתכן שהבמאי של ... כדי לתת היגיון וסיבתיות למה שקרה. באופן דומה, אם מישהו דוחף אותך ברחוב ואתה מגיב אליו, אתה עשוי לחשוב שהתגובה שלך נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים ... הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...

... איך לשכנע אנשים? האם זה בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע ... אליעד כהן מסביר על טכניקות לשכנוע ורטוריקה, תוך דגש על ההבדל בין רצון לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד ... בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר בין ניסיון אישי לשכנוע אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: ... אותו שאלות נוספות שיעזרו להבהיר את הכוונה המדויקת. למה קשה לשכנע אנשים שהאמונות שלהם לא נכונות? אליעד מתייחס לאמונות תפלות ולסיבתיות מוטעית, כמו אמונה שאומרת שאם תולים כביסה שחורה יקרה אסון, או ... על התהילים, הוא מדגים כיצד להתמודד עם מישהו שמאמין שקריאת תהילים ריפאה חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן ... ואז לראות מי באמת מתרפא. אך אליעד מדגיש שגם אז יהיה אפשר לטעון שהקבוצה שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות בדיקה פנימית: אם האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ ... אכן קרא תהילים ושהחולה התרפא, אבל אחר כך לשאול אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ניתן להניח שיש סיבתיות. אך הוא מזהיר מכך שזו סיבתיות מאוד חלשה. לדוגמה, כשאדם אומר לא אכלתי, לכן אני רעב, זה נשמע מאוד ברור וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ולא כמשהו מוחלט. האם הרצון הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם ... האם הוא יכול לדמיין מצב שבו הוא לא רוצה משהו ולא רע לו. אם האדם לא יכול לדמיין שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה הוא נמצא. איך לשכנע אנשים? מהי סיבתיות? האם קריאת תהילים מרפאת? למה להיות בבית גורם לדיכאון? מה הקשר ...

... לוגי, הבנת הנקרא, ניתוח משפט בעברית, ניתוח טקסט, משמעות לוגית, לוגיקה, להבין דבר מתוך דבר, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, חשיבה מילולית, מיומנויות שפה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה איך להבין את המשמעות הלוגית ... למעשה, המשפט מתאר שתי אפשרויות הפוכות: או שדני יקרא את הספר, או שהוא לא יקרא כי יהיה עייף. המשמעות הלוגית היא שהעייפות מהווה סיבה מחייבת לכך שדני לא יקרא, אך חוסר עייפות הוא מצב שמאפשר לדני לקרוא ספר, ולא מחייב אותו לעשות זאת. זה ההבדל בין סיבה מחייבת (שמחייבת את התוצאה), לבין סיבה מאפשרת (שלא מחייבת את התוצאה בהכרח). האם המשפט אם דני לא יהיה עייף, הוא יקרא היום ספר זהה למשפט המקורי? אליעד מציג שני ... דני יהיה עייף, הוא לא יקרא היום ספר? בניתוח המשפט השלישי, אם דני יהיה עייף, הוא לא יקרא היום ספר, אליעד מסביר שהמשפט הזה מתייחס לתוצאה אחת באופן ברור - שאם דני יהיה עייף, הוא בוודאות לא יקרא. עם זאת, משפט זה לא מציין מה קורה ... מוזכר באופן מפורש מצב ההפוך. כלומר, המשפטים לא זהים לחלוטין מבחינה לוגית וטקסטואלית למשפט הראשון, מכיוון שהמשפט הראשון מחייב את התוצאה בשני הכיוונים באופן ברור, והשניים האחרים משאירים פתח לפרשנות נוספת. עם זאת, אליעד מבהיר ... שאם הוא יהיה עייף, הוא כנראה לא יגיע. עם זאת, הוא מדגיש שזו אינטואיציה, ולא הכרח לוגי חד - משמעי מתוך המילים עצמן. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת בדוגמאות היומיומיות? אליעד משתמש בדוגמאות נוספות כדי להבהיר את ההבדל בין סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת. למשל, הוא מציג את הדוגמה שאם ברכב אין דלק, הוא בוודאות לא ייסע. אך אם יש דלק, לא ... נוספות שמונעות זאת (תקלה אחרת, פנצר וכו). דלק הוא תנאי הכרחי לנסיעה, אך אינו מספיק לבד. באופן דומה, העייפות מונעת את הקריאה (סיבה מחייבת), אך חוסר עייפות אינו מחייב באופן חד - משמעי את הקריאה עצמה. מדוע קשה להסיק מסקנה ... לבד את מה שלא נאמר מפורשות. אך ניתוח לוגי דורש שנשים לב בדיוק למה שנאמר ולא נוסיף אינטואיטיבית דברים שלא נאמרו, כדי לא לבלבל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? איך עושים ניתוח לוגי למשפט בעברית? מהי המשמעות של אלא אם כן במשפט? איך להבין דבר ...

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, מחייב ... מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? ... עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף ... יכול להיות עולם חדש בלי תלות ברגע הקודם. מה ההבדל בין להבין סיבה לבין להרגיש שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, ... אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין שכל רגע הוא תוצאה של הרגע שקדם לו, הוא עשוי להסתפק בתשובה לוגית שמבוססת על העבר. אולם אם ... קודמים לא יספק אותו. כיצד דוגמת האדם והכריש מבהירה את נושא הסיבתיות? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה וציורית כדי להמחיש את הנושא. הוא אומר: אם ... של כל אדם. סיכום המסקנות המרכזיות מהשיחה: אם כל רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל ... בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית? ...

... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך ... מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, ... כביכול את העבר שלו כך שיתאים לתוצאה הנוכחית. לדוגמה, אם מסתכלים על קיר ורואים אותו כקיים, נוצרת מציאות שבה בעבר כבר קרו אירועים שהובילו להיווצרות הקיר. אבל ההסבר לפי התורה הקוונטית הוא שכל האירועים הללו ... המשמעות מתבררת בדרך חדשה. מדוע סיבתיות לא בהכרח אמיתית? לפי השיחה, האדם מניח שיש רצף זמן וסיבה ותוצאה. למשל, אם אני רוצה לחתוך נייר ואחר כך חותך אותו, האדם מקשר את הרצון והפעולה יחד. אבל אם כל רגע נוצר מחדש, אין חיבור מחייב בין התמונות, והרצון לחתוך לא ... ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות ... שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה והזמן? אליעד אומר שהאדם, מצד מהותו, הוא אלוהים שיוצר את הכל, אבל מצמצם את עצמו כדי ... מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. ... מאין ליש. מדוע האדם ממשיך לחוות סיבה ותוצאה גם כשהוא מבין שהכל אחד? הוסבר שבפועל, יש שכבות של חוויה. גם אם מבינים ברמה עמוקה שהכל קורה ללא סיבתיות, ברובד היומיומי האדם מתנהל כאילו יש סיבה ותוצאה, אחרת לא היה עושה שום פעולה. יש בסוף שילוב של שני העולמות: האחדות והנפרדות. מהו השלב הסופי או השלמות שאליה מתכוונים? אליעד מתאר מצב שבו האדם חווה בו זמנית גם את ההפרדות (רצון, בחירה, סיבתיות) וגם את האחדות (הכל מתהווה בלי סיבה והכל אחד). במצב הזה אין חסר, כי האדם מרגיש שיש לו גישה לכל סוגי החוויות. הוא לא מפחד, כי ברמה אחת הוא יודע שהכל דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות ... שונות, עד שהוא מפנים שאין כל סיבה אמיתית לפחד. כיצד ניתן ליישם את כל הרעיונות הללו בחיי היומיום? מי שרוצה להבין לעומק את המציאות מומלץ לו לחקור את עצמו: מה הוא רוצה, מי הוא, האם הרצון שלו באמת מוחלט, מה ... הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, כי מתברר שהכל חלק מאותו פוטנציאל אין סופי. מהי אחדות היש ... חופשית, האדם חושב שהוא מקור התוצאה. הוא אומר אני בוחר לחתוך את הנייר, ואז הוא חותך את הנייר, ואז הוא חושב שבגללו נחתך הנייר. וכשהוא מתבונן בזה הוא רואה שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד ... אליעד: יש לנו בעולם חוויה של סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל העולם כולו מושתת על הרעיון של סיבה ותוצאה, וכל החיים מנוהלים לפי סיבה ותוצאה, למשל אני הולך לעבוד, בגלל שבחוויית הסיבה תוצאה שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו, אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא ... יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון וזה היה ... נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה של המשכיות מהרגע הקודם. שאלה: אבל זה מראה שכול החיים שלי סתם ... כרגע אני מדבר איתך מתוך העולם של סיבה ותוצאה, כי למעשה היא זו שמניעה אותנו, אם היית בלי חוויה של סיבתיות, אם לא היית חווה סיבה ותוצאה לא היית עושה שום פעולה ולא היה לך רצון, כי אין משמעות למה שאני רוצה או לא רוצה, אין משמעות למה שאתה עושה. אם היה לך רק רגע אחד בתודעה לא היה לך לאן ... דוגמה, אדם חווה את העולם בצורה של סיבתיות, ואחר הוא חווה שאין שום סיבתיות, ואם זה יהיה גם וגם זאת תהיה חוויה שלישית, לחוות גם וגם זאת לא תהיה חוויה של רק

... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי ה

... של הקיום העצמי שלו, היא חלק מהתכלית של הקיום של כל המציאות כולה. כי יש סיבה שבגללה קיימת כל המציאות כולה. והסיבה הזאת אחראית בין השאר גם לכך שהאדם קיים. וכך גם הסיבה הזאת אחראית לכל מה שקורה בעולם כולו. כי כל מה שקורה בעולם בכל רגע ורגע, הוא ביטוי ותוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא זו ... וכיוב) מטבעו עושה את מעשיו למען תכלית כלשהי. ויש בעולם שלנו המון תהליכים, של סיבה ותוצאה. שבהם יש תהליך ... חוקי הפיזיקה שעובדים תמיד באותה הצורה. ואם אכן כל רצף האירועים כולו היה תוצאה של אקראיות כלשהי, אז כיצד זה ... וללא שום אירוע אקראי שחורג מכללי הפיזיקה. ואם נאמר שהכל אקראי לגמרי ללא כל סיבה, אז ממילא יש להבין כיצד זה שיש בעולם שלנו אירועים שונים ותופעות שונות שמעידות על סדר ועל סיבה ותוצאה וכולי. כי ... התהליכים כולם היא אקראית, אז יש להבין ולמצוא הסבר לכך שהתהליכים כולם הם של סיבה ותוצאה ולא אקראיים. וכאשר רואים שכל התהליכים כולם שיש בעולם, עובדים לפי חוקיות של סיבה ותוצאה, הרי שהגיוני לומר שגם לכל התהליך כולו יש סיבה ותוצאה, ואכ יש להבין מהי הסיבה של כל התהליכים כולם, ומהי התוצאה שלהם. (ויש בזה עוד רמות עומק ... שהיא למען יצירת הטוב. ויש כאלו שאומרים, שהתכלית של המציאות היא למען הטוב. והסיבה שיש רע, היא כדי שהאדם יוכל ... היא דווקא כפי מה שהיא בכל רגע ורגע מחדש. כגון שיש לדוגמה להסביר, מדוע הסיבה של הרצון לעשות טוב, מדוע היא ... הם דווקא כפי מה שהם, הרי הם היו יכולים להיות גם אחרת. וההיגיון אומר שכנראה יש סיבה כלשהי, מדוע לדוגמה חוקי הפיזיקה ... כך נוצרים כל האירועים שבעולם בכל רגע מחדש, הרי שעכשיו יש לשאול, מהי בעצם הסיבה והתכלית שלשמה קיים הרצון עצמו ... כולם הם כפי מה שהם, הרי שתמיד נוכל לשאול, מה יצר את המשמעות הראשונה עצמה ואת הסיבה הראשונה עצמה. כי באותה המידה ... ואולי הרע הוא יותר טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ולנקודת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם הכל ... חסר סדר עם חוקי פיזיקה אחרים וכיוב, או ללא חוקי פיזיקה וללא עקביות כלל. וכל סיבה שאותה ייתן האדם, תמיד נוכל לשאול מה יצר את הסיבה הראשונה עצמה. כי גם היא עצמה לא מחויבת המציאות. ובדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היה יכול להיות שתהיה סיבה הפוכה. אז מדוע הסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת? ...

... הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו ... הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי ... נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות ... שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון שלנו באמת שלנו, או שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים? לדוגמה, אם אדם לא מצליח לרצות משהו שונה ממה שהוא רוצה כרגע, האם זה אומר ... גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת ... נוטים להאמין שהם בוחרים באופן חופשי, אך האם זה באמת כך? האם הרצונות שלנו עצמם אינם תוצאה של גורמים חיצוניים? האם יש לנו שליטה אמיתית על מה שאנחנו רוצים או שמה שאנו רוצים נקבע מראש? ... כאשר בוחנים את חוויית החיים, מתברר כי פעמים רבות מה שנראה כמו בחירה חופשית הוא למעשה תוצאה של אמונות פנימיות שהתקבעו בעבר. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות יכול לחשוב שהוא בוחר לעשן, אך ... מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, אם אדם מחליט לקרוא ספר, ניתן לטעון שהחלטתו ... הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. מצד אחד, הכל מתרחש לפי חוקי הסיבה והתוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר (הרשות נתונה). ההבנה ... שלך באמת שלך? בסוף הדיון עולה השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על ... יש בחירה חופשית נותרת פתוחה, משום שהאדם חווה את עצמו כבוחר אך מצד שני, הכל פועל לפי סיבה ותוצאה . אליעד מסביר שהדרך לשחרור מהשאלה היא להבין שהחוויה של הבחירה או של חוסר ...