מה הסיבה האמיתית? למה רע לך? לחקור את הרצון, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לחקור רגשות? איך לחקור רצונות? איך להבין את עצמך? מודעות עצמית, התבוננות פנימית מה הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? אליעד כהן עוסק בהרצאה בשאלה עמוקה וחשובה, מהי הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? הוא מסביר בצורה מפורטת את הצורך לחקור לעומק את הסיבות לרגשות ולרצונות שלנו, ומדגיש ... שאם מישהו טוען שרע לו כי הוא מבדיל בין דברים, הוא צריך לשאול את עצמו לעומק האם זאת באמת הסיבה האמיתית. למשל, אדם עשוי לטעון שרע לו כי הוא מבין מה טוב ומה רע, אך אליעד מדגיש שאין זאת סיבה אמיתית או מחייבת. כי אם זה היה נכון, אז כל פעם שהיה מבדיל בין דברים, תמיד היה רע לו, וזה לא קורה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם אומר שרע לו כי הוא לבד. אך אם הוא חושב שהסיבה לרגשותיו השליליים היא שהוא מבדיל בין יש לאין, הוא חייב לשאול את עצמו האם כל פעם שהוא לבד זה בהכרח רע לו? אם ישנם רגעים שבהם הוא לבד ולא רע לו, אז ההבדלה הזאת אינה הסיבה המחייבת את התחושה הרעה שלו. כך מתברר לו שהסיבה האמיתית היא אחרת, ועליו להמשיך לחקור פנימה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מפרט ומבהיר את ההבדל בין שני סוגי סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שחייבת ליצור תוצאה ספציפית. לדוגמה, הפעולה החשבונית של 2+2 מחייבת את התוצאה 4. אין אפשרות אחרת, ולכן זו סיבה מחייבת. סיבה מאפשרת - זו סיבה שאינה מחייבת את התוצאה, אלא מאפשרת לה לקרות. לדוגמה, אדם עשוי לטעון כי רע לו כי הוריו הזניחו אותו בילדותו. אך העובדה שההורים ... לבד בעתיד. יכול להיות מצב שבו הוא יהיה לבד ולא ירגיש רע כלל. אליעד מסביר שכאשר אדם מחפש את הסיבה לכך שרע לו, הוא חייב לבדוק שתי שאלות חשובות: האם הסיבה שהוא מצא היא בכלל נכונה? האם היא באמת התרחשה כפי שהוא מאמין? האם הסיבה הזאת מחייבת בהכרח את התחושה או התוצאה שהוא חווה? או שמדובר בסיבה שרק מאפשרת? האם הסיבות שאתה נותן לעצמך מחייבות או רק מאפשרות? כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמאות ספציפיות: ... הכרחי שכשהילדים ילכו לים, הוא ירגיש רע? שנית, האם באמת הם עלולים לטבוע? כך מתברר שייתכן שהפחד מטביעה הוא סיבה שמאפשרת לו להרגיש רע, אבל לא בהכרח מחייבת. הרי ייתכן שהם ייכנסו לים ולא יטבעו כלל, או שהוא לא יחשוב על כך וזה לא ישפיע עליו. עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמרגיש רע כשהוא לבד, והוא מאמין שהסיבה לכך היא שהוריו הזניחו אותו בילדותו. אליעד מדגיש שחייבים לבדוק שתי נקודות: ראשית, האם ההנחה שאכן ההורים הזניחו אותו ... להיות מצב שבו אדם מוזנח ואינו מרגיש רע, או שלא תמיד כשהוא לבד הוא מרגיש רע. ולכן, זו אינה סיבה מחייבת אלא מאפשרת. איך לחקור את הסיבות לתחושות ולרצונות בצורה נכונה? אליעד מפרט את תהליך החקירה בצורה של שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות ברורות ומדויקות. הוא מדגיש את החשיבות של הצבת ספק מתמיד בכל סיבה שאנחנו מוצאים, ומציע את התהליך הבא לחקירה פנימית יסודית: קודם כל, שאל האם באמת הסיבה שאני נותן נכונה במציאות? לאחר מכן שאל האם הסיבה הזו מחייבת את התוצאה שאני חווה? כאשר הסיבה אינה מחייבת את התוצאה, המשמעות היא שיש סיבה עמוקה יותר, או שאולי ישנן סיבות נוספות. אליעד חוזר על כך כמה פעמים: חקירה יסודית חייבת להגיע עד לשורש, להנחות היסוד הבסיסיות ביותר, כי רק שם נמצאות הסיבות האמיתיות שמחייבות תוצאות. הוא מסביר שמי שלא עובר דרך התהליך הזה בצורה מלאה, לעולם לא יבין את הסיבות האמיתיות לתחושותיו, ויישאר מבולבל לגבי עצמו. אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות המודעות העצמית וההתבוננות הפנימית המדויקת הזו ככלי מרכזי להתפתחות אישית. מה הסיבה האמיתית לכך שרע לי? איך לחקור רגשות ורצונות? מהי סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת? איך להבין את עצמי טוב יותר? מה הקשר בין מודעות עצמית לתחושה הרעה?

עוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו? ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה. האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות? אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו כהתניה ... מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית. כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות? בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד ... קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון ... האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר. האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים? בהמשך ההרצאה, אליעד פונה לשאלת הגוף והנפש ומציג את תפיסת האדם את סיבתיות החיים. הוא מעלה את השאלה האם הנפש נפרדת מהגוף, ומתי תפקידה של התודעה והגוף מתמזגים או מופרדים. בתיאוריה זו, ... לדבריו, תפיסת החיים והמוות שלנו תלויה בפרספקטיבה האישית של כל אחד, ובאופן שבו אנו רואים את עצמנו במערך של סיבתיות. הוא מציין את הרעיון היהודי של גלגול נשמות, בו נשמה יכולה להמשיך ולחיות גם אחרי מותו של הגוף, ולפני כן המהות של האדם אינה בהכרח תלויה בגופו הפיזי. מהי עוצמת הסיבתיות ומהי משמעותה? בשיא ההרצאה, אליעד שואל האם עוצמת הסיבתיות היא פועל יוצא של היקף החזרות והנסיבות שמובילות אותנו להאמין בקשרים בין סיבה לתוצאה. הוא מסביר כי עוצמת הסיבתיות אינה בהכרח נובעת רק מכמות החזרות או מכך שתוצאה כלשהי הופיעה שוב ושוב אחרי סיבה מסוימת. לעיתים, השפעתנו היא גם תולדה של האמונה וההיגיון שלנו, ולא תמיד הדבר קשור רק לתוצאה שמוליכה אותנו למסקנה חד - משמעית. סיבתיות ומהות עוצמת הסיבתיות ההיגיון שבסיבתיות ההשפעה של חוקים פיזיקליים על האמונה בסיבתיות סיבתיות בנפש ובגוף

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין ... הרצון החזק גורם בדיוק להפך - מלחיץ ומשתק. לפי אליעד, רק בדיעבד אפשר למצוא חוקיות ולהגיד זה קרה בגלל סיבה מסוימת, אך מראש לא ניתן לדעת אם הרצון יוביל להצלחה או לכישלון. מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי ... שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. ... הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של במאי המציאות. האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו. כיצד דמיון מודרך משפיע על ... להגביר עוד יותר את הרצון כדי להתגבר על הפחד מהכישלון. לשנות את המציאות כך שהרצון שלו לא יהיה תלוי בתוצאות המיידיות. אליעד טוען שאין נוסחה שתעבוד ב - 100% מהמקרים. אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. אבל גם זה לא מוחלט, אלא ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם ... היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את ... יקבל כסף, בלי קשר לעבודה שלו. העבודה יכולה להיות רק הצדקה או סיפור שהאדם מספר לעצמו כדי לתת היגיון וסיבתיות למה שקרה. באופן דומה, אם מישהו דוחף אותך ברחוב ואתה מגיב אליו, אתה עשוי לחשוב שהתגובה שלך נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד ... אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?

... בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע אנשים והאם הבעיה ברצון או במציאות? אליעד כהן מסביר ... לשכנוע ורטוריקה, תוך דגש על ההבדל בין רצון לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד משתמש בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר בין ניסיון אישי לשכנוע אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: התנסיתי בזה וזה עשה לי רע, או עשיתי משהו וזה עזר. לפי ... שאלות נוספות שיעזרו להבהיר את הכוונה המדויקת. למה קשה לשכנע אנשים שהאמונות שלהם לא נכונות? אליעד מתייחס לאמונות תפלות ולסיבתיות מוטעית, כמו אמונה שאומרת שאם תולים כביסה שחורה יקרה אסון, או האמונה שקריאת תהילים מרפאת חולים. בדוגמה על התהילים, ... מדגים כיצד להתמודד עם מישהו שמאמין שקריאת תהילים ריפאה חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן אמפירי: לקחת קבוצת אנשים חולים, שחלקם יקראו תהילים ... אך אליעד מדגיש שגם אז יהיה אפשר לטעון שהקבוצה שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות בדיקה פנימית: אם האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ לשאול את האדם מדוע פתאום הוא הפסיק לרצות ... אבל אחר כך לשאול אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ניתן להניח שיש סיבתיות. אך הוא מזהיר מכך שזו סיבתיות מאוד חלשה. לדוגמה, כשאדם אומר לא אכלתי, לכן אני רעב, זה נשמע מאוד ברור וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ולא כמשהו מוחלט. האם הרצון הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם האדם יכול לדמיין מצב שהוא בבית בלי להיות ... ולא רע לו. אם האדם לא יכול לדמיין שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה הוא נמצא. איך לשכנע אנשים? מהי סיבתיות? האם קריאת תהילים מרפאת? למה להיות בבית גורם לדיכאון? מה הקשר בין רצון לבין סבל? איך לזהות אמונות תפלות?

ניתוח לוגי, הבנת הנקרא, ניתוח משפט בעברית, ניתוח טקסט, משמעות לוגית, לוגיקה, להבין דבר מתוך דבר, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, חשיבה מילולית, מיומנויות שפה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה איך להבין את המשמעות הלוגית של משפטים בעברית? אליעד ... אפשרויות הפוכות: או שדני יקרא את הספר, או שהוא לא יקרא כי יהיה עייף. המשמעות הלוגית היא שהעייפות מהווה סיבה מחייבת לכך שדני לא יקרא, אך חוסר עייפות הוא מצב שמאפשר לדני לקרוא ספר, ולא מחייב אותו לעשות זאת. זה ההבדל בין סיבה מחייבת (שמחייבת את התוצאה), לבין סיבה מאפשרת (שלא מחייבת את התוצאה בהכרח). האם המשפט אם דני לא יהיה עייף, הוא יקרא היום ספר זהה למשפט המקורי? אליעד מציג שני משפטים ... היום ספר? בניתוח המשפט השלישי, אם דני יהיה עייף, הוא לא יקרא היום ספר, אליעד מסביר שהמשפט הזה מתייחס לתוצאה אחת באופן ברור - שאם דני יהיה עייף, הוא בוודאות לא יקרא. עם זאת, משפט זה לא מציין מה ... באופן מפורש מצב ההפוך. כלומר, המשפטים לא זהים לחלוטין מבחינה לוגית וטקסטואלית למשפט הראשון, מכיוון שהמשפט הראשון מחייב את התוצאה בשני הכיוונים באופן ברור, והשניים האחרים משאירים פתח לפרשנות נוספת. עם זאת, אליעד מבהיר שבהיגיון ובאינטואיציה היומיומית שלנו כבני ... יגיע. עם זאת, הוא מדגיש שזו אינטואיציה, ולא הכרח לוגי חד - משמעי מתוך המילים עצמן. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת בדוגמאות היומיומיות? אליעד משתמש בדוגמאות נוספות כדי להבהיר את ההבדל בין סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת. למשל, הוא מציג את הדוגמה שאם ברכב אין דלק, הוא בוודאות לא ייסע. אך אם יש דלק, לא ... (תקלה אחרת, פנצר וכו). דלק הוא תנאי הכרחי לנסיעה, אך אינו מספיק לבד. באופן דומה, העייפות מונעת את הקריאה (סיבה מחייבת), אך חוסר עייפות אינו מחייב באופן חד - משמעי את הקריאה עצמה. מדוע קשה להסיק מסקנה חד - ... אך ניתוח לוגי דורש שנשים לב בדיוק למה שנאמר ולא נוסיף אינטואיטיבית דברים שלא נאמרו, כדי לא לבלבל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? איך עושים ניתוח לוגי למשפט בעברית? מהי המשמעות של אלא אם כן במשפט? איך להבין דבר מתוך דבר? ...

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, מחייב את מה שקורה ברגע ... ואיך זה קשור לבריאת העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי ... על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין השאלה למה העולם קיים ... יכול להיווצר יש מאין, הרי שכל רגע יכול להיות עולם חדש בלי תלות ברגע הקודם. מה ההבדל בין להבין סיבה לבין להרגיש שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, לעיתים קרובות השאלה הפנימית ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין שכל רגע הוא תוצאה של הרגע שקדם לו, הוא עשוי להסתפק בתשובה לוגית שמבוססת על העבר. אולם אם האדם תופס שכל רגע עומד בפני עצמו, שום הסבר שמבוסס על אירועים קודמים לא יספק אותו. כיצד דוגמת האדם והכריש מבהירה את נושא הסיבתיות? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה וציורית כדי להמחיש את הנושא. הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים ... תלויה בתפיסת ההמשכיות והזמן. זו החוויה הבסיסית והטבעית של כל אדם. סיכום המסקנות המרכזיות מהשיחה: אם כל רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, ... רגע מנותק מקודמו. מה ההבדל בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית?

הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר ... החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם ... בסוף, אם אתה מגלה שאתה לא באמת מאבד כלום כי גם אתה נברא כרגע, המשמעות מתבררת בדרך חדשה. מדוע סיבתיות לא בהכרח אמיתית? לפי השיחה, האדם מניח שיש רצף זמן וסיבה ותוצאה. למשל, אם אני רוצה לחתוך נייר ואחר כך חותך אותו, האדם מקשר את הרצון והפעולה יחד. אבל אם כל ... העולם היומיומי, האדם משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים ... מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה והזמן? אליעד אומר שהאדם, מצד מהותו, הוא ... בלי להאמין בזה באמת. כדי להרגיש טוב באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול ... השתדלות אם מבינים את האמת בשלמות, כי מנקודת מבט אלוהית אין בכלל שינוי מאין ליש. מדוע האדם ממשיך לחוות סיבה ותוצאה גם כשהוא מבין שהכל אחד? הוסבר שבפועל, יש שכבות של חוויה. גם אם מבינים ברמה עמוקה שהכל קורה ללא סיבתיות, ברובד היומיומי האדם מתנהל כאילו יש סיבה ותוצאה, אחרת לא היה עושה שום פעולה. יש בסוף שילוב של שני העולמות: האחדות והנפרדות. מהו השלב הסופי או השלמות שאליה מתכוונים? אליעד מתאר מצב שבו האדם חווה בו זמנית גם את ההפרדות (רצון, בחירה, סיבתיות) וגם את האחדות (הכל מתהווה בלי סיבה והכל אחד). במצב הזה אין חסר, כי האדם מרגיש שיש לו גישה לכל סוגי החוויות. הוא לא מפחד, כי ... בזמן שהאדם עוד לא תפס זאת בשלמות, הוא ממשיך לעבור דרך פחדים וחוויות שונות, עד שהוא מפנים שאין כל סיבה אמיתית לפחד. כיצד ניתן ליישם את כל הרעיונות הללו בחיי היומיום? מי שרוצה להבין לעומק את המציאות מומלץ לו ... מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, ... בחירה אז אתה מפסיק לעשות את זה. שאלה: מדוע התחושה שאני עושה ממשיכה? אליעד: יש לנו בעולם חוויה של סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל העולם כולו מושתת על הרעיון של סיבה ותוצאה, וכל החיים מנוהלים לפי סיבה ותוצאה, למשל אני הולך לעבוד, בגלל שבחוויית הסיבה תוצאה שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו, אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי ... אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא מחייב שברגע הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר ... עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך ... לך חוויה שלא עשית טעות, או שלא משנה שעשיתי טעות. תבין גם כרגע אני מדבר איתך מתוך העולם של סיבה ותוצאה, כי למעשה היא זו שמניעה אותנו, אם היית בלי חוויה של סיבתיות, אם לא היית חווה סיבה ותוצאה לא היית עושה שום פעולה ולא היה לך רצון, כי אין משמעות למה שאני רוצה או לא רוצה, אין ... חדשה, אם הוא יחווה גם וגם זוהי חוויה שלישית. אני אתן לך דוגמה, אדם חווה את העולם בצורה של סיבתיות, ואחר הוא חווה שאין שום סיבתיות, ואם זה יהיה גם וגם זאת תהיה חוויה שלישית, לחוות גם וגם זאת לא תהיה חוויה של רק סיבתיות, ולא תהיה חוויה של רק חוסר סיבתיות, אלא זאת תהיה חוויה שלישית. כמו שאמרתי שיהיו עוד חוויות חדשות. אני לא חושב שהוא הגיע לסוף הדרך, בסוף זה ערבוב של כל החוויות, אתה גם חווה סיבתיות וגם רצונות, וגם אתה יודע שזה לא נוצר וגם אלוהים, גם בחירה וגם אין בחירה, שזאת חוויית השלמות. למה ... הוא ההבנה שיש הוויה שבכל רגע מחליטה מה קורה. ואם יש הוויה שמחליטה בכל רגע מה קורה, אז אין סיבתיות בעולם, ואם אין סיבתיות אז אתה לא עושה שום דבר למען תכלית. אין בחירה פירושו שהאדם רואה שהכל מתהווה ממשהו שנמצא מחוץ לכל. ... אז למה שנעשה פעולה תכליתית כמו לחפש את האמת? אליעד: התשובה היא שיש בתוכך שני ערוצים, אחד חושב שאין סיבתיות ולכן אין שאלה, והשני שואל את השאלה כי חושב שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול את השאלה. אם היית מחובר למחשבה שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול שאלות אז לא היית שואל אותי שאלה, אבל אתה לא מחובר למצב של אין סיבתיות, אלא אתה שואל אותי שאלה ולכן אני עונה לחלק ששואל. תסביר. שאלה: יש בתוכי חלק שחושב שאין סיבתיות, וחושב שהכל אחד, ולכן אין טעם להתאמץ ולשאול שאלות, אבל עוד חלק שכן שואל. אליעד: אז אתה מתחזה, למה? כי אתה משחק אותה ושואל מהצד של האין סיבתיות. כנל לגבי כל הדו שיח. אם נגיד שהכל אחד אז אין על מה לדבר, אבל הדו שיח מתנהל על ... ככה, בסיטואציות מסוימות הוא מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כל הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט. בפשיטות, כל זמן שיש לאדם רצון, שזה יותר טוב ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה ... המספרים שיצאו. ומאחר שבתוך החומר של הכדורים בכל רגע ורגע מתרחשים שינויים, הרי שאולי בעצם יש איזה קשר של סיבה ותוצאה, בין המבנה האטומי של הכדורים ברגע נתון, לבין המספרים שיצאו בגורל באותה ההגרלה. וכמובן שנכון לרגע הזה אין למדע ... רגע, תגרור אחריה בהכרח את תמונת המצב הבאה של המציאות. וזה שהאדם לא מבין ולא מסוגל להגדיר את מנגנון הסיבתיות הזה, זה לא אומר שהוא לא קיים. ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום ... בעולם אף פעם אין סיבה. ואז ישאל השואל, אכ כיצד זה שיש בעולם שלנו סדר וארגון ואיזו חוקיות של סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי ... אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי ... ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד. ואם זה נכון, אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, ... ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר ... בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה שהם רצף של סיבה ותוצאה? כי יכולה להיות עוד אפשרות, והיא שלכל דבר יש סיבה, אבל לכל דבר יש סיבה בפני עצמו. כי אולי ... סיבת על, שהיא גורמת לכך שבכל רגע כל דבר יהיה כפי מה שהוא באותו הרגע. אבל אין קשר של סיבה ותוצאה בין הרגעים השונים. ויכול להיות שלכל דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם ... כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון והגדרה של ... אז מה יוצר את החלום עצמו? והאם בתוך החלום עצמו של ישות העל שחולמת את המציאות, האם שם יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, ...

... שלו, עליו להבין שהתכלית של הקיום העצמי שלו, היא חלק מהתכלית של הקיום של כל המציאות כולה. כי יש סיבה שבגללה קיימת כל המציאות כולה. והסיבה הזאת אחראית בין השאר גם לכך שהאדם קיים. וכך גם הסיבה הזאת אחראית לכל מה שקורה בעולם כולו. כי כל מה שקורה בעולם בכל רגע ורגע, הוא ביטוי ותוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא זו שמניעה את האירועים כולם, ובכלל זה כל האירועים שקורים לאדם בכל רגע ורגע... כי האדם (וגם בעלי החיים וכיוב) מטבעו עושה את מעשיו למען תכלית כלשהי. ויש בעולם שלנו המון תהליכים, של סיבה ותוצאה. שבהם יש תהליך שלם שתכליתו היא להשיג מטרה כלשהי. ונמצא אם כן, כי במציאות שלנו יש ביטוי של תכלית ... שלנו יש בו סדר. כמו לדוגמה חוקי הפיזיקה שעובדים תמיד באותה הצורה. ואם אכן כל רצף האירועים כולו היה תוצאה של אקראיות כלשהי, אז כיצד זה שאקראיות יוצרת דבר שמסודר בצורה מופלאה על פני כל העולם כולו. כי חוקי ... העולם כולו ללא שום סטייה וללא שום אירוע אקראי שחורג מכללי הפיזיקה. ואם נאמר שהכל אקראי לגמרי ללא כל סיבה, אז ממילא יש להבין כיצד זה שיש בעולם שלנו אירועים שונים ותופעות שונות שמעידות על סדר ועל סיבה ותוצאה וכולי. כי אקראיות מוחלטת, לא יכולה ליצור סדר מוחלט. ואם יש בעולם שלנו סדר מוחלט, כגון לדוגמה חוקי הפיזיקה, ... ובקצרה נחדד ונאמר, שאם התחלת התהליכים כולם היא אקראית, אז יש להבין ולמצוא הסבר לכך שהתהליכים כולם הם של סיבה ותוצאה ולא אקראיים. וכאשר רואים שכל התהליכים כולם שיש בעולם, עובדים לפי חוקיות של סיבה ותוצאה, הרי שהגיוני לומר שגם לכל התהליך כולו יש סיבה ותוצאה, ואכ יש להבין מהי הסיבה של כל התהליכים כולם, ומהי התוצאה שלהם. (ויש בזה עוד רמות עומק שונות, כי אפשר לומר ש... וכולי). וכל בני האדם בעולם, בפרט החכמים שבהם, ... היא למען יצירת רע בדיוק כמו שהיא למען יצירת הטוב. ויש כאלו שאומרים, שהתכלית של המציאות היא למען הטוב. והסיבה שיש רע, היא כדי שהאדם יוכל להכיר את הטוב. כי כאשר יש רע, אז על ידי זה האדם יודע ... אכ יש להסביר מדוע המציאות היא דווקא כפי מה שהיא בכל רגע ורגע מחדש. כגון שיש לדוגמה להסביר, מדוע הסיבה של הרצון לעשות טוב, מדוע היא מחייבת את זה שכוח המשיכה לדוגמה יעבוד כפי מה שהוא עובד? ומדוע מספר ... מדוע חוקי הפיזיקה הם דווקא כפי מה שהם, הרי הם היו יכולים להיות גם אחרת. וההיגיון אומר שכנראה יש סיבה כלשהי, מדוע לדוגמה חוקי הפיזיקה הם דווקא בצורה כלשהי. ואם האדם חושב שמטרת כל המציאות היא רק כדי לעשות ... היא כדי לעשות טוב, ושלשם כך נוצרים כל האירועים שבעולם בכל רגע מחדש, הרי שעכשיו יש לשאול, מהי בעצם הסיבה והתכלית שלשמה קיים הרצון עצמו לעשות טוב? זא נניח שאכן יש רצון כלשהו לעשות טוב, שהוא מניע את כל ... ומדוע כל האירועים כולם הם כפי מה שהם, הרי שתמיד נוכל לשאול, מה יצר את המשמעות הראשונה עצמה ואת הסיבה הראשונה עצמה. כי באותה המידה שיש לדוגמה משמעות כלשהי לטוב, כך גם היה יכול להיות הפוך שהרע יהיה הטוב ... בכלל המטרה היא להרגיש רע. ואולי הרע הוא יותר טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ולנקודת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם הכל פתוח ללא הגבלה כלשהי. ושם הטוב הוא טוב, בדיוק כמו שהרע הוא טוב. ... היה אפשר ליצור עולם חסר סדר עם חוקי פיזיקה אחרים וכיוב, או ללא חוקי פיזיקה וללא עקביות כלל. וכל סיבה שאותה ייתן האדם, תמיד נוכל לשאול מה יצר את הסיבה הראשונה עצמה. כי גם היא עצמה לא מחויבת המציאות. ובדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היה יכול להיות שתהיה סיבה הפוכה. אז מדוע הסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת? ובנוסף, נניח באמת שיש באמת איזו תכלית למציאות. הרי שעדיין יש לשאול, מדוע ...

... במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור ... על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא בוחר ... נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל ... בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון שלנו באמת שלנו, או שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים? לדוגמה, אם אדם לא מצליח לרצות משהו שונה ממה שהוא רוצה כרגע, האם זה אומר שהרצון ... לא היא מורכבת. גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של ... - יום. אנשים נוטים להאמין שהם בוחרים באופן חופשי, אך האם זה באמת כך? האם הרצונות שלנו עצמם אינם תוצאה של גורמים חיצוניים? האם יש לנו שליטה אמיתית על מה שאנחנו רוצים או שמה שאנו רוצים נקבע מראש? האם ... על בחירה חופשית. כאשר בוחנים את חוויית החיים, מתברר כי פעמים רבות מה שנראה כמו בחירה חופשית הוא למעשה תוצאה של אמונות פנימיות שהתקבעו בעבר. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות יכול לחשוב שהוא בוחר לעשן, אך למעשה ייתכן שהוא מכור ... או שמדובר בפעולה שנעשית מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, אם אדם מחליט לקרוא ספר, ניתן לטעון שהחלטתו נובעת מחשיפה קודמת ... הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. מצד אחד, הכל מתרחש לפי חוקי הסיבה והתוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר (הרשות נתונה). ההבנה העמוקה היא שאם הכל נקבע ... האם הרצון שלך באמת שלך? בסוף הדיון עולה השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על חייו? אליעד ... השאלה האם יש בחירה חופשית נותרת פתוחה, משום שהאדם חווה את עצמו כבוחר אך מצד שני, הכל פועל לפי סיבה ותוצאה. אליעד מסביר שהדרך לשחרור מהשאלה היא להבין שהחוויה של הבחירה או של חוסר הבחירה היא עצמה חלק ממשחק המציאות, ...