... הזה הוא מתחיל להאמין שכאשר הוא עושה פעולה מסוימת, המשאלה שלו מתגשמת. הוא מחליט לשחזר את הפעולה במדויק, לוקח אבן נוספת, הולך קדימה, נתקל שוב באותו מכשול, זורק את האבן שוב, ואכן מתקבלת התוצאה הרצויה מבחינתו. לאחר מכן, שני דרדסים אחרים מתחילים להתווכח האם אכן מדובר באמונה טפלה או לא. אחד מהם טוען ... מבינים שדרדס אבא לא הפך לצפרדע, ושהכל היה אי - הבנה שנבעה מאמונות שגויות. המסקנה המרכזית שאליעד מדגיש היא שבני אדם (או דרדסים בסיפור) נוטים לקשר בין אירועים סמוכים ולהסיק מסקנות שגויות לגבי סיבה ותוצאה. העובדה ששני אירועים קורים אחד אחרי השני לא בהכרח אומרת שהם קשורים זה לזה, ולמעשה רוב ...

... יש חוקים משלו, שהם חוקי השכנוע וסודות השכנוע. דהיינו, אנשים משנים את דעתם, בצורה סיבתית של סיבה ותוצאה לפי חוקיות כלשהי. כי יש תהליך מדויק ביותר, שהוא גורם לאדם להשתכנע ולהיות משוכנע בדעה כזו או אחרת. ולכל אדם בעולם, כדאי ...

... הרצון? אליעד מציין כי כאשר מדובר בשאלה כזו, כל אחד משני הצדדים יכול להרגיש נכונה, אולם התשובה היא למעשה תוצאה של לולאת רצון והבנת טוב. המעגל הסיבתי של הרצון והטוב אליעד מבצע חקירה מעמיקה בתוך המעגל הסיבתי שמרכיב את הרצון והתפיסה של טוב ורע. הוא מציין שהרצון ... לא תמיד נפרדים, וניתן לראות זאת במעגליות של השאלות - למה אני רוצה את זה? ומה הופך את זה לטוב? זהו לולאת סיבה ותוצאה שמזינה את עצמה. לדוגמה, אם אני רוצה משהו כי אני חושב שזה טוב, השאלה הבאה תהיה: למה אני חושב שזה טוב? כל השאלות האלו חוזרות על עצמן ... מה יוצר את ההבדל בין טוב לרע? ההבדל בין טוב לרע, כמו שמסביר אליעד, לא תמיד ברור. המהות של טוב ורע היא תוצאה של תפיסה אישית - מה שעושה לי טוב, אני תופס כטוב, ומה שעושה לי רע, אני תופס כרע. הוא מציין כי עצם השאלה למה אני חושב שזה טוב או רע? נוגעת לתפיסת מציאות ... טוב גורם לנו לרצות אותו, או שיש משהו בסיסי יותר שמניע את הרצון? כאן הוא מציין את החשיבות של לא להיתפס בסיבה התלוית בניסיון למצוא סיבה חיצונית לכל דבר. לפעמים אנחנו לא יודעים בדיוק למה אנחנו רוצים משהו, וזה בסדר. השאלה החשובה היא מה אנחנו עושים עם חוסר הידיעה הזה - האם אנחנו משקרים את ... להבין את התהליכים הפנימיים והמעגלים הסיבתיים שאנחנו חיים בהם. ההבנה של רצון, טוב ורע, ושלמות - הם כולם תוצאה של תפיסה פנימית ואישית, ולא תמיד ניתן למצוא תשובה חיצונית או אובייקטיבית לשאלות הללו. מה קדם למה בפרדוקס האושר? האם הרצון יוצר טוב? מה המהות של טוב ורע? ...

... שבחרת נושא X כלשהו, עכשיו תשאל עליו את השאלה למה מה הסיבה. דהיינו, תשאל למה X הוא כך ולא אחרת?! מה גורם ל X להיות כך ולא אחרת?! מה הסיבה שבגללה X הוא כך ולא אחרת?! מה הסיבה שגרמה ל X להיות כך ולא אחרת?! שלב 3 - עכשיו אחרי שיש לך רעיונות אפשריים מה גורם ל X להיות כך או אחרת, עכשיו באפשרותך להמשיך להעמיק בעוד מספר דרכים, על הסיבה Y שלדעתך גורמת ל X להיות כפי מה שהוא. שלב 4 - אפשרות 1 - לדוגמה באפשרותך לשאול עכשיו על Y שהוא הסיבה שבגללה אתה חושב ש X הוא כך ולא אחרת, באפשרותך לשאול עליו בעצמו, למה הוא עצמו כך ולא אחרת, בדיוק כמו בשלב 1 הנל. וכך אפשר להמשיך ולהעמיק, בדרך זו שבכל פעם שרואים תוצאה כלשהי, שואלים עליה מה הסיבה שלה. ועל הסיבה עצמה, ממשיכים לשאול מה הסיבה שלה עצמה. שלב 4 - אפשרות 2 - באפשרותך לשאול גם, האם Y הוא סיבה מחייבת או סיבה מאפשרת ביחס ל X. זא באפשרותך לשאול, האם הסיבה Y שמובילה אל התוצאה X, האם הסיבה הזאת מחייבת את התוצאה להיות כך ולא אחרת, או שמא עדיין למרות הסיבה Y,עדיין התוצאה X לא מחויבת להתרחש בגלל הסיבה Y. זא האם קיומה של הסיבה Y, מחייב בהכרח שתקרה התוצאה X, או שמא הסיבה Y יכולה להוביל לתוצאה X, אך היא לא מחייבת את התוצאה X להתרחש. ומכאן יש עוד 2 דרכים להמשיך. באפשרות הראשונה התשובה שתתקבל היא, שהסיבה Y לא מחייבת את X להתרחש, אלא רק מאפשרת לו להתרחש. דהיינו, למרות הסיבה Y, עדיין לא מחויב ש X יתרחש. ואז מכאן אפשר לשפר את החשיבה ולהמשיך להעמיק, למה בעצם X התרחש, למרות שלא מחויב שהוא יתרחש?! ועל כל תשובה שתתקבל כסיבה כלשהי, אפשר להמשיך בשלב 4 ולשאול שאלות על הסיבה עצמה... ויש גם את האפשרות, שהתשובה שתתקבל היא, שאכן הסיבה Y, מחייבת את האפשרות X להתרחש. דהיינו, שקיומה של הסיבה Y, מחייב את התוצאה X. ואז אפשר להמשיך לפתח את החשיבה ולהמשיך להעמיק ולשאול, למה ומה ה

... כאשר אנחנו שומעים את המילה לעשות. מה ההבדל? התהליך של לנסות לא מחייב אותנו לתוצאה מוחלטת, בעוד לעשות כבר מעלה את התחייבות הפעולה וההשלכות שלה. השאלה היא למה אנחנו מרגישים בנוח עם לנסות אך פחות עם לעשות? התשובה טמונה בהבנת המהות של המילים ובפיתוח חשיבה ... בעולם מתוך מודעות רבה יותר. תהליך זה מאפשר לנו לראות את העולם דרך פריזמה של סיבה ותוצאה, של סכל ומהות. אליעד מציע שכשאנחנו מנתחים טקסטים בצורה כזו, אנחנו למעשה מפתחים את עצמנו ואת המודעות שלנו, ובסופו של דבר מבינים את עצמנו ואת הסיבות ...

... טקסטים. אליעד: מה איתו? ש: נגיד עשיתי בקטנה, הבנתי כאילו שיש מילים מתקשרות של סיבה ותוצאה. אליעד: אוקי. ש: והבנתי שהמילה הראשונה היא הנושא ומה שבא אחר כך היא יותר הצורה. אליעד: אני רק אתן לכם דוגמה נגיד עכשיו הוא מתחיל לשאול ...

... מסוימת. אך למרות יכולתו לעשות זאת, הוא בוחר להימנע מכך. אליעד כהן מסביר כי סיבה מרכזית לכך היא שהאדם מעוניין לחוות את הקשר באופן אותנטי. הוא רוצה להרגיש שהצד השני באמת מעוניין בו ופועל מתוך בחירה חופשית, ולא מתוך השפעה ... אוהבת אותו, אך הוא נמנע מהפעלת המניפולציה, משום שאינו רוצה שאהבתה תהיה תוצאה של תכנות או שכנוע מלאכותי. הוא מעדיף שאם היא תאמר לו שהיא אוהבת אותו, הוא ירגיש שזה אותנטי ואמיתי. ההקבלה שאליעד כהן נותן היא לקחת בובה ... או הכאב שהופעל עליו, הדבר מתפרש כראיה לכך שהרגשות אמיתיים וחזקים, ולא רק תוצאה של תמרון או לחץ חיובי שהופעל עליו. לדוגמה, אדם יכול ליצור מצב של קונפליקט או אי נוחות בזוגיות כדי לבדוק אם בן הזוג יישאר נאמן ואוהב. אם בן ... הצד השני. עם זאת, הוא מציין שמצד האמת, כל התנהגות אנושית נובעת מהשפעות ומנסיבות שונות. אפילו כשאדם בוחר מרצונו, הוא עדיין מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים ולכן, באופן פילוסופי עמוק, הוא תמיד סוג של רובוט הפועל לפי מנגנונים פנימיים של סיבה ותוצאה. ובכל זאת, האדם מרגיש הבדל משמעותי בין הפעלת מניפולציה ישירה וברורה לבין מצב בו הוא מאפשר לצד השני לפחות את האשליה של ... אמיתיות בקשר. הם סבורים שאם גרמו לאחר לפעול רק בזכות מניפולציה חזקה, הרי שהתוצאה לא באמת שייכת לאחר אלא היא רק פרי התכנות שהפעילו עליו. באותה מידה, יש המצביעים על כך שגם כאשר לא מפעילים מניפולציה חזקה, עדיין יש השפעות ... אדם רוצה שיאהבו אותו, אך מעדיף לא להשתמש בטריקים או במניפולציות יתרות. הסיבה העיקרית היא הרצון להרגיש שהצד השני אוהב אותו באמת, ולא משום שהופעל עליו לחץ או שכנוע. יש דוגמה קיצונית שבה אדם יכול היה להקליט בובה שתאמר ... מהמשחק, מגלה שהרבה דברים נקבעים מראש, או מתברר לו שלכל תחושה או פעולה יש סיבה ונסיבות מובנות מדי. מצד שני, לפני שהוא הבין, לא היתה לו דרך לדעת מה קורה באמת, אז הוא רצה להבין. לאחר שהבין - הוא מעלה שאלה האם ...

... מה ההבדל שבין 2 צורות הביטוי האלו?! והתשובה היא, שאם אתה רוצה להסיר מעצמך אחריות, עדיף דווקא להקדים את הסיבה לתוצאה. זא אם ברצונך לומר שהתוצאה היא לא בגללך אלא בגלל דבר אחר, אז מראש עדיף להתנסח בצורה של בגלל X סיבה כלשהי, קרה Y תוצאה כלשהי. ובכך בעצם אתה מעביר מראש את האחריות לסיבה X. ולעומת זאת, אם ברצונך לשדר שאתה הסיבה של הדבר ושהדבר בגללך, גם אם הוא לדוגמה לא בגללך, עליך דווקא להקדים את התוצאה לסיבה. לדוגמה, במקום לומר X לימד אותי איך לעשות את הדבר, והצלחתי לעשות אותו, במקום זה ... בגלל ש X לימד אותי איך לעשות אותו. וכמובן לגמרי, שאם אתה רוצה לקחת קרדיט על משהו, אתה לא חייב לציין את הסיבה לכך שהצלחת לעשות את הדבר. אלא באפשרותך לדוגמה לומר הצלחתי לעשות את הדבר, בלי להוסיף שמישהו לימד אותך איך לעשות זאת. או לדוגמה, באפשרותך לציין את הסיבה של הדבר, אבל כדרך אגב, בלי שימוש במילת סיבה. זא במקום לומר הצלחתי X בגלל Y, במקום זה תאמר הצלחתי X, וגם Y. או בכל צורת ביטוי אחרת, שלא גורמת למשפט להישמע, כאילו יש סיבה אחרת שלא קשורה אליך, שהיא אחראית לתוצאה שלך. אבל במידה ואתה חייב לציין את הסיבה שהדבר קרה, אז אם אתה רוצה להסיר אחריות, תציין קודם את הסיבה האחראית, ואחכ את התוצאה שממילא משתמע שהיא באחריות הסיבה. ואם אתה רוצה לקבל קרדיט על הדבר, אז תציין את הסיבה אחכ, כך שלפחות בהתחלת המשפט, זה ישמע שאתה אחראי לתוצאה שקרתה, וכאילו הקרדיט מגיע לך. ויש לשים לב גם להבדל שבין X קרה בגלל Y בגלל Y קרה X לבין צורת ... וגם קרה Y וכיוב ניסוחים שונים. שצריך לשים לב, שניתן לומר את אותו המשפט בדיוק, אבל פעם אחת להשתמש במילה של סיבתיות, ופעם אחת לא להשתמש במילה של סיבתיות. והרעיון הוא, שלפעמים אתה רוצה לציין את הסיבה (לפני אחרי התוצאה), אבל אתה לא רוצה שישתמע שזאת הסיבה באופן מוחלט, אלא שתהיה תחושה שזאת הסיבה, אבל לא בצורה ברורה מידי. ואז במקרה כזה, ניתן לנסח את המשפט במבנה של סיבה ותוצאה, אבל במקום להשתמש במילה שמציינת סיבתיות בצורה ישירה, כגון בגלל ש מפני ש וכיוב, במקום זה ניתן לציין את הסיבה בצורה של כאילו תוספת של עובדה אחת ליד עובדה אחרת. כי לפעמים, אתה רוצה להאשים מישהו אחר, אבל לא ... אותו. או שאתה רוצה חייב לתת קרדיט למישהו אחר, אבל אתה לא רוצה שהקרדיט יעבור אליו. ואז אתה יכול לציין את הסיבה, כתוספת על התוצאה, בלי להשתמש במילה של סיבתיות. כאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, תנסה להשתמש בכמה שיותר אמיתות בעיני השומע ובכמה שיותר עובדות ...

... עוסקת בפרדוקס המורכב שבין ידיעת אלוהים, רצון חופשי, ובחירה חופשית. אליעד מדבר על איך ידיעת אלוהים את העתיד, והאם הוא מונע את חופש הרצון שלנו. האם כל מעשה שאנחנו מבצעים הוא חלק ממה שאלוהים כבר יודע וכתוצאה מכך לא באמת יש לנו בחירה חופשית? הוא מציין שכשאנו מדברים על אלוהים, יש להבחין בין שתי תפיסות עיקריות: 1. אלוהים שממלא את כל המציאות, כלומר, כל פרט במציאות הוא חלק ... על כל פרט? איך נראית הבחירה החופשית אם אלוהים כבר יודע את כל העתיד? אליעד מסביר שייתכן וידיעת אלוהים אינה פוגעת בבחירה החופשית שלנו. הוא מסביר שלדעת משהו מראש לא אומר שאנחנו לא בוחרים בו. מדובר על סיבה ותוצאה : אם אנחנו בוחרים במשהו, הרי שהבחירה היא שלנו, גם אם אלוהים יודע על כך מראש. מהו פרדוקס המהות והצורה ביחס לאלוהים? ההסבר כאן עוסק בשאלה האם אלוהים הוא ...

... מסביר איך לחשוב בצורה חכמה ולהבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו. המטרה היא לא רק להבין את הדברים עצמם, אלא גם להבין את החוקים שמאחורי כל דבר, את הגורמים והתוצאות של פעולות שונות. מה זה לחפש את השכל שבדבר? ... את מהותן, ולחפש את ההיגיון מאחוריהן. לדוגמה, הוא מציין את הצורך להבין לא רק את מה שקרה, אלא גם למה זה קרה. התהליך של חיפוש השכל הוא לא רק בשביל להבין את התוצאה, אלא גם את הדרך אליה. הוא מביא דוגמה לגבי ... שיש היגיון או חוקיות מאחוריה. אבל השכל האמיתי הוא לא רק לזהות את החוקיות, אלא להבין את הגורמים שבגללם החוק הזה קיים. למה זה כך ולא אחרת? האם כל תופעה היא תוצאה של סיבה? אליעד מדבר על איך אנחנו נוטים להאמין שיש סיבה לכל דבר שמתרחש. הוא מציין שאם תופעה חוזרת על ... בה חוק. לדוגמה, אם כל פעם שיש מים על הרצפה, אנחנו משערים שהמים נשפכו על ידי מישהו. עם הזמן, אנחנו מזהים את ההתנהגות הזו כחוק. אך אליעד מציין כי לא תמיד יש סיבה ישירה או קריאה למשהו שחוזר על עצמו. לפעמים יש תופעות שהן פשוט אקראיות, וההבנה של השכל שבדבר היא לא תמיד תהליך של סיבה ותוצאה. המטרה היא להבין את התהליך הכללי, לא רק את התוצאה. האם כל התהליכים בחיינו קשורים למערכת חוקיות אחת? המרצה מציין כי כל תהליך בחיים קשור לחוקיות בסיסית שמניעה את כל התופעות. אליעד מדבר על זה שהחוקים של הפיזיקה, למשל, הם רק תוצאה של חוקים בסיסיים יותר שמניעים את כל המציאות. ... הדרך לפתרונו. זהו חיפוש תמידי אחרי ההיגיון שבדבר. מה זה חיפוש השכל שבדבר? כיצד נוכל לפתח את החשיבה? מהם החוקים שמניעים את התהליכים? האם כל תופעה בעולם נובעת מסיבה? כיצד להתמודד עם קונפליקטים על פי החוקיות של ...