... קיימים רצונות סותרים. האם השאלה למה כוללת בתוכה מניפולציה עצמית? אליעד מסביר שהשאלה למה? מכילה בתוכה הנחת יסוד שיש סיבה מוקדמת לכל דבר. אם אדם שואל את עצמו, למשל, למה אני רוצה להפסיק לעשן? הוא מניח מראש שיש סיבה שיכולה להסביר את רצונו להפסיק. אליעד טוען ששאלות כאלו הן בעצם סוג של מניפולציה עצמית מכיוון שהן מבטאות הנחות ... באמת ככה? הוא שואל בצורה יותר פתוחה ופחות מניפולטיבית מאשר למה זה ככה?. השאלה למה? מכילה הנחה מוקדמת על סיבתיות, בעוד האם זה באמת ככה? מאפשרת לאדם לבדוק את תקפות המחשבה או הרצון באופן נקי יותר, מבלי לכוון מראש ... בו ספק או לשאול עליו למה?. אליעד מבהיר שמבחינה לוגית, כל דבר יכול להיות נתפס כמחויב מצד עצמו או כתוצאה של דבר אחר. עם זאת, בסופו של דבר, כדי להפסיק סבל או קונפליקט פנימי, צריך להבין האם הרצון או ... לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן חייב לבדוק האם הרצון שלו לעשן או להפסיק לעשן הוא באמת מחויב או שהוא תוצאה של מחשבות אחרות. ההבנה הזו מאפשרת פתרון פנימי עמוק. איך זה בא לידי ביטוי בדוגמה של אדם שמנסה להפסיק ...

מה הסיבה האמיתית? למה רע לך? לחקור את הרצון, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לחקור רגשות? איך לחקור רצונות? איך להבין את עצמך? מודעות עצמית, התבוננות פנימית מה הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? אליעד כהן עוסק בהרצאה בשאלה עמוקה וחשובה, מהי הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? הוא מסביר בצורה מפורטת את הצורך לחקור לעומק את הסיבות לרגשות ולרצונות שלנו, ומדגיש ... שאם מישהו טוען שרע לו כי הוא מבדיל בין דברים, הוא צריך לשאול את עצמו לעומק האם זאת באמת הסיבה האמיתית. למשל, אדם עשוי לטעון שרע לו כי הוא מבין מה טוב ומה רע, אך אליעד מדגיש שאין זאת סיבה אמיתית או מחייבת. כי אם זה היה נכון, אז כל פעם שהיה מבדיל בין דברים, תמיד היה רע לו, וזה לא קורה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם אומר שרע לו כי הוא לבד. אך אם הוא חושב שהסיבה לרגשותיו השליליים היא שהוא מבדיל בין יש לאין, הוא חייב לשאול את עצמו האם כל פעם שהוא לבד זה בהכרח רע לו? אם ישנם רגעים שבהם הוא לבד ולא רע לו, אז ההבדלה הזאת אינה הסיבה המחייבת את התחושה הרעה שלו. כך מתברר לו שהסיבה האמיתית היא אחרת, ועליו להמשיך לחקור פנימה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מפרט ומבהיר את ההבדל בין שני סוגי סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שחייבת ליצור תוצאה ספציפית. לדוגמה, הפעולה החשבונית של 2+2 מחייבת את התוצאה 4. אין אפשרות אחרת, ולכן זו סיבה מחייבת. סיבה מאפשרת - זו סיבה שאינה מחייבת את התוצאה, אלא מאפשרת לה לקרות. לדוגמה, אדם עשוי לטעון כי רע לו כי הוריו הזניחו אותו בילדותו. אך העובדה שההורים ... לבד בעתיד. יכול להיות מצב שבו הוא יהיה לבד ולא ירגיש רע כלל. אליעד מסביר שכאשר אדם מחפש את הסיבה לכך שרע לו, הוא חייב לבדוק שתי שאלות חשובות: האם הסיבה שהוא מצא היא בכלל נכונה? האם היא באמת התרחשה כפי שהוא מאמין? האם הסיבה הזאת מחייבת בהכרח את התחושה או התוצאה שהוא חווה? או שמדובר בסיבה שרק מאפשרת? האם הסיבות שאתה נותן לעצמך מחייבות או רק מאפשרות? כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמאות ספציפיות: ... הכרחי שכשהילדים ילכו לים, הוא ירגיש רע? שנית, האם באמת הם עלולים לטבוע? כך מתברר שייתכן שהפחד מטביעה הוא סיבה שמאפשרת לו להרגיש רע, אבל לא בהכרח מחייבת. הרי ייתכן שהם ייכנסו לים ולא יטבעו כלל, או שהוא לא יחשוב על כך וזה לא ישפיע עליו. עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמרגיש רע כשהוא לבד, והוא מאמין שהסיבה לכך היא שהוריו הזניחו אותו בילדותו. אליעד מדגיש שחייבים לבדוק שתי נקודות: ראשית, האם ההנחה שאכן ההורים הזניחו אותו ... להיות מצב שבו אדם מוזנח ואינו מרגיש רע, או שלא תמיד כשהוא לבד הוא מרגיש רע. ולכן, זו אינה סיבה מחייבת אלא מאפשרת. איך לחקור את הסיבות לתחושות ולרצונות בצורה נכונה? אליעד מפרט את תהליך החקירה בצורה של שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות ברורות ומדויקות. הוא מדגיש את החשיבות של הצבת ספק מתמיד בכל סיבה שאנחנו מוצאים, ומציע את התהליך הבא לחקירה פנימית יסודית: קודם כל, שאל האם באמת הסיבה שאני נותן נכונה במציאות? לאחר מכן שאל האם הסיבה הזו מחייבת את התוצאה שאני חווה? כאשר הסיבה אינה מחייבת את התוצאה, המשמעות היא שיש סיבה עמוקה יותר, או שאולי ישנן סיבות נוספות. אליעד חוזר על כך כמה פעמים: חקירה יסודית חייבת להגיע עד לשורש, להנחות היסוד הבסיסיות ביותר, כי רק שם נמצאות הסיבות האמיתיות שמחייבות תוצאות. הוא מסביר שמי שלא עובר דרך התהליך הזה בצורה מלאה, לעולם לא יבין את הסיבות האמיתיות לתחושותיו, ויישאר מבולבל לגבי עצמו. אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות המודעות העצמית וההתבוננות הפנימית המדויקת הזו ככלי מרכזי להתפתחות אישית. מה הסיבה האמיתית לכך שרע לי? איך לחקור רגשות ורצונות? מהי סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת? איך להבין את עצמי טוב יותר? מה הקשר בין מודעות עצמית לתחושה הרעה?

מודעות עצמית, איך להבין דברים? איך לחקור דברים? איך לברר את האמת? איך לגלות מה הסיבה? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, סיבה מחויבת איך להבין דברים לעומק ולברר את האמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד לפתח מודעות עצמית, איך לחקור דברים ולהגיע להבנה עמוקה של האמת. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת סיבתיות: מהי סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. על מנת להבין כל תהליך או כל סיבה, אדם צריך לשאול שאלות יסודיות, לחקור את התשובות, ולבדוק שוב ושוב עד שמגיעים לתשובה מוחלטת וברורה, כזו שאינה מותירה ... ניתן לחשוב על מספר סיבות אפשריות: תחושת משפחתיות, שמחה, או תחושת חופש וילדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מה באמת הסיבה לכך, צריך לחקור כל סיבה בנפרד ולבדוק אם היא אכן מחייבת את התוצאה. למשל, אם הסיבה היא תחושת משפחתיות, צריך לשאול האם רק ילדים במשפחה גורמים לכך, או שגם ילדים בשכונה יכולים לגרום לאותה תחושה. אם מתברר שגם ילדים בשכונה יוצרים תחושת שמחה, אז כנראה שלא מדובר דווקא במשפחתיות אלא בסיבה אחרת, אולי השמחה עצמה. אליעד מביא דוגמה נוספת, כשאדם שואל את עצמו למה אני לובש דווקא מכנס שחור?. תשובה אפשרית יכולה להיות כי הצבע השחור גורם לו להרגיש טוב. בשלב זה, צריך לבדוק האם זו הסיבה האמיתית והיחידה, ואם כן, לשאול שאלה עמוקה יותר: ולמה אני רוצה להרגיש טוב בכלל?. כלומר, יש צורך לעבור משאלות ... שמנסה לקפוץ ישר לתרגילים קשים בלי שעשה תרגילים פשוטים, לרוב יגלה שאין לו באמת את הכלים לפתור אותם. מהי סיבה מחייבת ומהי סיבה מאפשרת? אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. סיבה מחייבת היא סיבה שמחייבת את התוצאה לקרות, אם הסיבה קיימת, התוצאה חייבת להתרחש. לעומתה, סיבה מאפשרת היא סיבה שהתוצאה יכולה להתרחש בעקבותיה, אך היא אינה בהכרח מחייבת את קיום התוצאה. לדוגמה, אם מישהו מרגיש רע כי פיטרו אותו מהעבודה, צריך לבדוק האם העובדה שפיטרו אותו היא אכן הסיבה המחייבת לתחושה הרעה שלו. האם בהכרח כל מי שמפוטר חייב להרגיש רע? אם התשובה שלילית, אז הפיטורין הם סיבה אפשרית, לא מחייבת. אדם שרוצה להבין את עצמו לעומק צריך תמיד לבדוק האם הסיבה שהוא מצא באמת מחייבת את התוצאה, או רק מאפשרת אותה. אליעד מדגיש שיש הרבה מאוד סיבות אפשריות לכל תוצאה, ולכן צריך לבדוק כל סיבה בנפרד. כל סיבה שמוצאים חייבים לבדוק לעומק, על ידי השאלה האם הסיבה הזו היא הכרחית. אם התוצאה יכולה לקרות גם בלי הסיבה שמצאת, אז הסיבה אינה מחייבת אלא אפשרית בלבד. למה קשה לחקור שאלות עמוקות יותר? אליעד מסביר ששאלות כמו למה אני רוצה להרגיש ... רצונו. כך, דרך בירור של שאלות פשוטות מגיעים להבנת שאלות עמוקות ומורכבות יותר. האם קיימות הרבה סיבות או רק סיבה אחת נכונה? אליעד מבהיר שבחיפוש שטחי ניתן למצוא הרבה סיבות אפשריות לכל דבר, אך כשבודקים את האמת באופן מוחלט, קיימת רק סיבה אחת מחייבת לתוצאה מסוימת. הוא מדגיש שהחקירה העצמית וההבנה של האמת המוחלטת חייבות להתבסס על בדיקת הסיבתיות: האם הסיבה שנמצאה באמת מחייבת את התוצאה, או שהיא רק סיבה אפשרית? זוהי הדרך היחידה להבין את המציאות בצורה מלאה ואמיתית, ללא ספקות. איך לחקור את עצמי לעומק? מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה אפשרית? למה אנשים אוהבים לשחק עם ילדים? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך להבין את עצמי טוב יותר? למה קשה ...

... באומנות הפיתוי? ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הצלחה או כישלון באינטראקציה זוגית, והם משתנים מאדם לאדם וממצב למצב. זו הסיבה לכך שאין נוסחת קסם. בדיוק כפי שאין מהלך מנצח אחד באומנויות לחימה, כך גם אין דרך קבועה אחת לגרום ... של למשל עניין של ערך עצמי הם התחילו להעריך את עצמם ולהחצין את זה שהם מעריכים את עצמם אז התוצאות שלהם השתפרו, אוקי אתה יכול להגיד שזה אקראי אתה יכול להגיד שזה. אליעד: אז למה לא כולם עושים את ... אליעד: הבנתי לא אז אני אומר לך אחרת אנשים דיווחו שכשהם מורידים את הערך של עצמם קצת הם רואים תוצאות עכשיו ואם תגיד לי שזה לא נכון הם פשוט לא יודעים איך לעשות את זה אולי כי הם לא ... לשנות שום דבר זה יכל להיות אקראי פתאום יש. אליעד: קודם כל זה נכון אבל יש לזה גם קצת סיבתיות כי הם היו במינונים מסוימים שרוב האוכלוסיה סביבם לא רצתה אותם וכשהם שינו אז דברים השתנו ויש יותר סיכוי ...

... כמו חוסר חלבון, או אפילו מפציעה פיזית. במקרה כזה, גם אם יתרגל שוב ושוב, הוא לא יצליח לשפר את התוצאה באופן משמעותי בלי לפתור קודם את הבעיה העיקרית, שהיא לא התרגול. אם מישהו מנסה ללמוד מילים בשפה חדשה אך ... כדי לקבוע אם תרגול יכול לסייע: להגדיר בבירור את הבעיה - להבין בדיוק מה לא מצליחים לעשות. לבדוק את הסיבה המדויקת לקושי - האם מדובר בחוסר ידע, חוסר ניסיון, פחד או מגבלה אחרת? לשאול אם הבעיה היא באמת תוצאה של חוסר בתרגול - אם כן, התשובה היא שצריך להמשיך לתרגל ולחזור על הפעולה או המיומנות. אם מתברר שהבעיה ... אם מה שחסר הוא פיתוח מיומנות שנרכשת על ידי חזרה חוזרת ונשנית - אז ברור שתרגול אכן ישפר את התוצאות. לדוגמה, ללמוד מילה חדשה ולהפוך אותה לחלק מהזיכרון הפעיל במוח, או להתרגל להרים משקל מסוים בחדר כושר. בכל פעם ... עובד: האם יש מידע חסר? מיומנות חסרה? פחד או מגבלה רגשית? שואלים האם חוסר של שינון או חזרה היא הסיבה: אם כן - תרגול ושינון יעזרו בשיפור מיומנות זו. אם מגלים סיבה אחרת (כמו שורש רגשי, טכניקה שגויה, דפוס לא מודע) - אז הפתרון הוא בדרך כלל זיהוי גורם הקושי וטיפול ... בהכרח שהוא יישרף שזה גם נכון, גם אם זה סיבתי וזה לא תרגול גם לא בטוח שזה יעבוד אולי הסיבתיות תשתנה. הבנת? נניח שזה לא תרגול נניח שזה סיבתי אז אתה יכול להיות בטוח שזה יעבוד אם החוקיות תשתנה ... ש: למה הוא לא יעזור? אליעד: כי באמת זה לא יעזור לו. ש: למה לא יעזור? אליעד: כי אם הסיבה המקורית שהיד שלו נשרפת זה מהאש מה יעזור שהוא יתרגל את זה עוד פעם ועוד פעם היא כל פעם ...

... ההיבטים: האם האדם מתנהג בצורה שמעידה על אהבה (התוצאה)? האם קיימות אצלו סיבות מחויבות שבגללן הוא אמור לאהוב אותך (הסיבה)? הסיבה לחשיבות הבדיקה הכפולה היא שלפעמים ההתנהגות יכולה להטעות. לדוגמה, מישהו יכול להראות סימני אהבה חיצוניים, אך לאהוב רק מתוך ... נבדוק רק את ההתנהגות, נטעה לחשוב בטעות שהוא לא אוהב. אולם אם נחפש את הסיבות ונמצא שיש לו כל סיבה אפשרית לאהוב, נבין שבסתר ליבו הוא באמת אוהב. החותמת השלמה ביותר לאהבה היא שילוב של שני התנאים יחד - ... מדובר באהבה מדומה או מזויפת, שמונעת מאינטרסים אחרים כמו נוחות או הרגל. מתי עדיף לבדוק את האהבה כתוצאה ומתי כסיבה? ההחלטה האם לבדוק אהבה כתוצאה או כסיבה תלויה בשאלה עד כמה מחויב הקשר בין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר: אם הסיבות לאהבה מובילות בהכרח לתוצאה, כדאי לבדוק את הסיבות. אם יש סיבה חזקה ומחויבת לאהבה, אז התוצאה (ההתנהגות) תגיע בהכרח. אם התוצאה (ההתנהגות) יכולה להיגרם רק על ידי סיבה אחת ויחידה שהיא האהבה, אז עדיף לבדוק את ההתנהגות. לכן, ההכרעה מה לבדוק - סיבה או תוצאה - תלויה במידת המחויבות והוודאות של הקשר בין השניים. כיצד להכריע בין בדיקה של סיבות או תוצאות? ... לך, ומתגעגע, זה כנראה סימן חזק מאוד לאהבה. במקרה כזה, לבדוק את התוצאה יהיה יעיל, כי קשה להניח שקיימת סיבה אחרת להתנהגות כזו מלבד אהבה. האם קל יותר לבדוק אהבה על פי העבר, ההווה או העתיד? אליעד כהן מציין ... רק מאהבה, זו בדיקה חזקה יותר מאשר להסתמך על סיבות אפשריות שרק אולי מובילות לאהבה. ההחלטה במה לבחור - סיבה או תוצאה - תלויה ביכולת לזהות מה יותר מחויב ומה יותר ודאי. כיצד לבדוק את עצמך אם אתה באמת ... בשני הכיוונים. שאל את עצמך האם אתה מתנהג כמו מישהו שאוהב (תוצאה) והאם יש לך את הסיבות המחויבות לאהוב (סיבה). השילוב בין שני הדברים ייתן את התשובה המדויקת ביותר. אם, למשל, אתה לא מתנהג באהבה אך יש לך את ... אוהב באמת? למה אנשים מסתירים רגשות? איך לבדוק אם מישהו מתעניין בי? איך לדעת אם מישהו אוהב אותך? - סיבה ותוצאה כשמנסים להבין אם מישהו אוהב אותך או לא, אפשר להסתכל על זה משני כיוונים: 1. תוצאה והתנהגות - כלומר, אם הוא אוהב, הוא אמור להתנהג בצורה מסוימת. אם הוא מתנהג כך, זה סימן שהוא אוהב. 2. סיבה ומחשבה - כלומר, אם יש לו את הסיבות שגורמות לו לאהוב, אז כנראה שהוא אוהב. למה לבדוק גם סיבה וגם תוצאה? אם מסתמכים רק על התוצאה (התנהגות), יכול להיות שהוא מתנהג כאילו הוא אוהב, אבל מסיבות אחרות, לא ... אותך, ייתכן שבכל זאת היא כן אוהבת, גם אם היא לא מבטאת זאת. מה יותר חזק - לבדוק אהבה כסיבה או כתוצאה? האם עדיף לבדוק אם אהבה היא הסיבה ולפי זה להסיק מסקנות, או לבדוק אותה כתוצאה? בכל תחום, אם בודקים משהו כתוצאה (כלומר: אם יש את כל התנאים, בהכרח שזה קורה), זו בדיקה חזקה יותר. אבל זה לא תמיד נכון - כי זה תלוי במידת הוודאות שהסיבה מובילה לתוצאה. איך להכריע מה לבדוק - סיבה או תוצאה? זה תלוי בשאלה: עד כמה מחויב הקשר בין הסיבה לתוצאה? כלומר: אם X בהכרח מוביל ל - Y, אז לבדוק X יספיק. אם Z בהכרח נובע מ - Y ורק מ - Y, אז עדיף לבדוק את Z. מתי תוצאה יותר חזקה מסיבה? לדוגמה, אם אדם מתנהג בצורה מסוימת, האם זה בהכרח נובע מאהבה? לא תמיד. לעומת זאת, אם יודעים שהוא באמת מרגיש אהבה, אפשר להיות בטוחים שהתוצאה (ההתנהגות) תגיע במוקדם או במאוחר. לכן לפעמים עדיף לבדוק לפי התוצאה ולפעמים לפי הסיבה - תלוי במה יותר ודאי. השוואה להיבטים אחרים של התנהגות נניח שמישהו מקלל אותך - האם זה אומר שהוא ... ודאי: הסיבות או התוצאות. אהבה - לבדוק לפי האדם או לפי המקרה השאלה היא איך מחליטים אם לבדוק לפי סיבה או לפי תוצאה. התשובה היא שזה תלוי בכל מקרה לגופו. לפעמים הסיבות יותר ודאיות, ולפעמים התוצאה היא הדבר המחויב ... הוכחה מוחלטת לאהבה. אבל אם רק אחד מהם קיים, צריך לבדוק לעומק - כי ייתכן שהתוצאה אינה מחויבת או שהסיבה אינה מספיקה. איך לזהות רגשות אמיתיים של אנשים? מה גורם לאנשים לאהוב אחד את השני? איך לדעת אם אני ... או לא, מישהי רוצה לדעת אם מישהו אוהב אותה או לא איך תדע, עכשיו אפשר להסתכל על זה כעל סיבה ותוצאה אפשרות אחת להגיד אוקי אם הוא אוהב הוא אמור להתנהג ככה וככה בא נבדוק אם הוא מתנהג ככה וככה ... הוא לא בהכרח אוהב זה לא נובע מאהבה. ולכן צריך לדעת שמזהים את זה לזהות את הדבר גם לפי סיבה וגם לפי תוצאה החותמת המושלמת זה משני הצדדים גם יש לו את הסימפטומים של אהבה הוא מתנהג כאוהב וגם ... להיות שמישהי אומרת לך שהיא לא רוצה אותך והיא מתנהגת כאילו היא לא רוצה אותך ומהצד של לאהוב זה סיבה יש את כל הסיבות להראות שהיא לא אוהבת אותך אבל אם אתה אומר אבל לאהוב זאת תוצאה ואם יש ... שאתה יש לך ספק אם אתה אוהב מישהי או לא נניח ואז אתה יכול להגיד אוקי אם אהבה זה סיבה אז אם אני לא מתנהג אליה ככה וככה כנראה שאני לא אוהב אותה אבל אתה יכול להגיד אוקי אבל ... את זה ואת זה אני כנראה אוהב אותה. עכשיו מה יותר חזק דרך אגב אם בודקים מה זאת אהבה כסיבה או אם בודקים מה זאת אהבה כתוצאה? ש: תוצאה. אליעד: נכון בכל הדברים אם בודקים את הדבר כתוצאה, אם ... אם הוא x או לא מה יותר חזק לבדוק את זה דרך אם נגיד שה - x הזה הוא סיבה או אם נגיד שה - x הזה הוא תוצאה מה יותר חזק? ש: אמרנו שתוצאה. אליעד: אז מה אם אמרנו מי אמר שזה נכון, אמרנו נכון אבל מי אמר שזה נכון בכלל. ש: נלך על סיבה. אליעד: שניהם לא נכונים, שכל אין שכל בראש לאנשים. ש: תלוי במצבים אולי. אליעד: אני שאלתי קודם שאלה דומה ... קל לחזות את זה נכון, מה יותר קל לאפיין בן אדם לפי נאמר שההתנהגות שלו היא תוצאה של או סיבה של? תשובה זה לא תלוי בכלל זה תלוי במשהו אחר עד כמה מחויב מהתוצאה הסיבה ועד כמה הסיבה מחויב בתוצאה. יכול להיות לדוגמה שיש לך אתה אומר נגיד אם x אז y ואם y אז z בסדר ... והוא לא יכול להיות נובע משום דבר אחר כמה הוא מחויב, יכול להיות שאם יש לנו z זה אומר שהסיבה שלו היא y יכול להיות שזה משפט שמחויב במאה אחוז יותר מאשר מחויב שאם x אז y ואז אנחנו ... - x ל - y זה יותר מחויב מאשר מ - z ל - y ולכן זה לא תלוי מסיבה ותוצאה תלוי בעד כמה מחויב, אם הוא מקלל אותך האם זה אומר שהוא אוהב אותך או לא ואם הוא חושב ... האם זה אומר שהוא אוהב אותך או לא מה יותר חזק זה או זה ולפי זה מחליטים לא לפי מסיבה ותוצאה. ש: עכשיו הפכת לנו. אליעד: לא הפכתי כלום תסתכל על המהות, המהות היא ליצור תנאי. ש: איך הדבר יותר ... לנו את z הוא בהכרח תוצאה של y ש - z זה תוצאה של y ו - y הוא הסיבה ו - z הוא התוצאה או שאם יש לנו x הוא הסיבה ו - y הוא התוצאה. מה אתה יותר בטוח אם אתה בטוח באופן שווה אז זה לא משנה תלוי ... אבל התוצאות עדיין לא קיימות אני לא יודע לאיזה תוצאות זה יוביל. אליעד: אתה שואל אם נניח שהדבר הוא סיבה לתוצאות מסוימות איך נבדוק את התוצאות נכון? ש: אני שואל לדבר מסוים תמיד אפשר להתייחס. אליעד: אתה לא הבנת את נקודת המקור נקודת המקור הייתה שאם נאמר נגיד שכעס הוא סיבה של משהו נגיד כעס הוא סיבה לכך שבן אדם יעקוף בכביש אז בוא ניסע איתו לכביש נהיה בפקק ונראה ...

... תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ברורים, כמו הרצון להגיע ליעדים מסוימים, להשיג מטרות בחיים, ... רוצה להיות טייס כי אני רוצה להיות עצמאי או אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה משהו מתוך תחושת חובה או מתוך סיבות שאינן אמיתיות, הוא ... ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, משום שהוא מבין שייתכן ויהיה מסוגל להשיג את אותו הדבר ... את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו לא תוקעים את ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק ... לאירוע א, או שאולי יכול להתרחש האירוע ב מבלי שיקרה בעקבותיו האירוע א? מדוע בכלל קרה האירוע ב? מה הסיבה שגרמה לאירוע ב עצמו להתרחש? אליעד מבהיר שכאשר בודקים סיבתיות יש צורך להיכנס לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, אדם שואל את עצמו למה ... אבל אליעד אומר שאין להסתפק בתשובה כזו. יש להמשיך ולשאול שאלות נוספות: האם הכעס שלי באמת חייב להיווצר רק כתוצאה מההצקה?, האם בכל פעם שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?, ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר. דוגמאות להמחשת עיקרון הסיבתיות לעומק כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אנשים חושבים שהם רוצים או לא רוצים משהו, ומניחים באופן ... בכך שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו? אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה ... שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים ... כפי שהתרחשו - נועד להבטיח בירור מלא ומדויק של המציאות והאמת. כאשר אדם באמת יורד לעומק הדברים ומנתח את הסיבתיות לעומקה, הוא מסוגל להבין טוב יותר את ההתנהגות שלו, את הרגשות שלו ואת המניעים האמיתיים מאחורי ההחלטות והפעולות שלו. אליעד מסכם את הרעיון בכך שרק כאשר אדם מגיע להבנה מלאה של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? למה דברים קורים?

... שלפעמים כדאי לפעול גם מתוך ספק. כל התהליך נשען על גילוי האמת: למה יש לי חוסר ביטחון עצמי, והאם הסיבה מוצדקת או לא? לפי התשובה, מחליטים על הפעולה. אם חוסר הביטחון מוצדק וניתן לתקן זאת דרך למידה או תרגול, ... עצמי עלול לבלבל? בשיחה מציינים שייתכן מצב בו אדם לא מספיק טוב בתחום מסוים, אך הוא טועה לחשוב שזו סיבה שאי אפשר לפעול בכלל. ייתכן שאדם לא מספיק טוב ברמה גבוהה, אך ברמה בסיסית די לו במה שיש כדי ... מלא כדי להתחיל לפעול? 4. האם יש אפשרות לפעול גם כשקיים ספק? למעשה, מומלץ להתמקד באמת האובייקטיבית: אולי אין סיבה אמיתית לחוסר ביטחון, ואולי כן יש סיבה מוצדקת שניתנת לפתרון דרך למידה או שיפור. לסיכום, מה הרעיון המרכזי? התשובה לחוסר ביטחון עצמי טמונה ביכולת לזהות את ... ביטחון עצמי מלנסוע אולי נכון אתה לא מספיק טוב בלנסוע אבל אתה עדיין יכול לנסוע. ש: טוב יש לך סיבה ותוצאה עיקרית. אליעד: אוקי, עכשיו מה שבאתי בעצם להגיד בנושא הזה שהמחשבה הפשוטה שאומרת אין לי ביטחון עצמי אני לא ...

סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה לאורך זמן. תוך כדי הדיון, אליעד מבצע חקירה פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית