סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים? טיעון: אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ... בו בצורה אין סופית ובכל פעם אנחנו חוזרים על עצמנו. ונשאל: מי יצר את הרצף הישר / עגול של הסיבה תוצאה? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים? ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני לעיגול / קו ישר של הסיבה / תוצאה. סוף טיעון. הפרכה: הפעם לא ... סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים. אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו, אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי! זא גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים. וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או ...

... סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ... לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן ... רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, ... שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את ... מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים את הקיום שלו, והוא את האפשרות ואת הפוטנציאל לכך שתהיה סיבתיות. כי גם אם נאמר שכל מה שקורה בעולם הוא אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של ... של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות של הסיבתיות לא באה לידי ביטוי בעולם בשום צורה, זה עדיין לא הופך את האפשרות הזאת לא להיות קיימת במציאות. וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות / צורת המחשבה / הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך ... כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה ... ניסיון לפרש את המציאות באמצעות האין סיבה, הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח שיש במציאות, של הסיבתיות. ושוב נחדד: גם אם נאמר שבשום מקום הסיבתיות לא באה לידי ביטוי במציאות שלנו, עדיין זה לא מעלים את הקיום של האפשרות של סיבתיות. ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך אין סיבה יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע האין סיבה הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, מדוע בכלל יש במציאות שלנו רק אין ... תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו ...

אחדות הסיבה ותוצאה אצל אלוהים, לפני ואחרי הבריאה, סיבה ותוצאה הם אחד, כל דבר הוא סיבת עצמו מה המשמעות של אחדות הסיבה והתוצאה אצל אלוהים? הרעיון המרכזי שאליעד כהן ... כהן אומר שזו צורת חשיבה שמובילה לאחדות? הסיבה שאליעד מציג את הקונספט הזה כחשוב, היא שההבנה הזו של אחדות סיבה ותוצאה יכולה להוביל את האדם לתפיסה עמוקה יותר של אחדות מוחלטת. כאשר האדם מבין שכל מה שקורה הוא למעשה סיבת ... הוא סיבת עצמו? מה משמעות הסיבה והתוצאה באלוהות? האם יש הבדל בין לפני הבריאה לאחריה? מה הקשר בין שכל, סיבה ותוצאה?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית האם קיימת המשכיות בזמן או שכל רגע עומד בפני עצמו? אליעד כהן מסביר כי קיימות כמה דרכים שונות להבנת הקשר בין סיבה ותוצאה ולחוויה של המשכיות הזמן. ראשית, הוא מציג שלושה רבדים להבנה של הזמן ושל הסיבתיות. ברובד הראשון, אנו חווים שהרגע הנוכחי הוא תוצאה של הרגע הקודם, כלומר, יש המשכיות טבעית בין רגע לרגע. לדוגמה, ... מרק מוכן הוא תוצאה של הרגעים בהם הוא הכין אותו קודם לכן. ברמה הזו ישנה תפיסה ברורה של קשר סיבה ותוצאה והמשכיות בין רגע לרגע. הרובד השני הוא הבנה שאין באמת קשר הכרחי בין הרגעים. במובן הזה, כל רגע עומד ... יכול לחוות פחות סבל, פחות מתח ולהגיע להבנה שלמה ועמוקה יותר של חייו ושל המציאות שבה הוא נמצא. מהי סיבתיות וזמן? האם הזמן הוא אשליה סובייקטיבית? איך הזיכרון משפיע על החוויה? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? איך להשתחרר מאמונות ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין ... נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן לראות, שזאת גם שלמות האקראיות. שכל דבר הוא בפני ... הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם ... מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, ... יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש ... אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, אז הוא חושב שיש כאן סיבתיות. וכאשר הוא לא מבין את רצף האירועים, אז הוא קורה לזה אקראיות / נס. וכאשר האדם רואה איזה אירוע ... שזה אומר שהוא לא מבין את חוקיות המציאות, ואז ממילא זה אומר, שהוא לא מבין גם לא את מנגנון הסיבתיות, שגם אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ... והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, ... והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, הרי ... ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם ... המקומות והזמנים השונים. (ובלי זמן אין מקום ולהפך). וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יבין את משמעות הסיבתיות של האירועים, בלי שהוא יבין את משמעות ואת מהות הזמן והמקום עצמם. ולכן, מי שרוצה להבין למה באמת דברים ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, ...

סיבתיות למתקדמים, מבוא לניתוח סיבתיות, נוסחה לבדיקת סיבתיות, 3 שאלות לשאול, 3 דרכים לגלות מה הסיבה, איך לחקור סיבה ותוצאה? איך להבין דברים, מחקר סיבתי, קשר סיבתי, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לנתח דברים מהן שלוש השאלות שחובה לשאול ... את הדרך הנכונה והמדויקת לחקור ולנתח קשרים סיבתיים, ומציג שלוש שאלות עיקריות שצריך לשאול בכל פעם שניתנת טענה על סיבה ותוצאה. הוא מפרט על חשיבות הבנת סיבתיות בצורה יסודית, ומדגיש כי ללא הבנת השאלות הללו, לא נוכל להבין באופן עמוק האם סיבה מסוימת אכן הביאה לתוצאה, ... להגיע להבנה עמוקה של סיבות שורשיות יותר, או לזהות שהסיבה עצמה אינה מוחלטת ואולי שגויה. דוגמאות מפורטות להמחשת ניתוח סיבתיות: אליעד מביא דוגמאות רבות להמחשת השיטה: לקוח אומר שלא יקנה מוצר כי המוצר יקר. יש לשאול האם המחיר הגבוה ... ההחלטות, להבין לעומק את עצמנו ואת העולם, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומדויקים יותר למצבים בחיים. איך להבין קשר סיבתי? מהי סיבתיות מחייבת? האם הסיבה היא הכרחית? ניתוח סיבה ותוצאה מהי סיבה מאפשרת? איך לבדוק אמיתות של סיבה? איך לחקור סיבתיות לעומק?

מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? מה זה ניתוח סיבתיות? מה זה סיבה ותוצאה? מה זה סיבתיות? מה זה אקראיות? איך לנתח סיבתיות? 4 שאלות לניתוח סיבתיות, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהי סיבתיות, ולמה חשוב לנתח אותה? אליעד כהן מסביר שניתוח סיבתיות הוא חיוני להבנת החיים וליכולת להצליח ולהתפתח. החיים שלנו מבוססים על מערכות סיבה ותוצאה, כלומר, כל דבר שקורה נובע ממשהו שקדם לו וגורם לדבר הבא לקרות. אליעד מדגיש שההבנה המדויקת של קשרי הסיבה והתוצאה חיונית להצלחה בכל תחום בחיים - בין אם מדובר בעבודה, יחסים או התפתחות אישית. מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? לפי אליעד, אקראיות מתרחשת כשמשהו קורה ללא קשר למה שקדם לו, ואין חוקיות ברורה בין הדברים. לעומת זאת, סיבתיות היא מצב שבו יש קשר ברור בין מה שקורה למה שקרה לפניו. כדוגמה, אליעד מביא את הגרלת הלוטו: המספרים ... מספר יצא. עם זאת, עצם העובדה שיש צורך למלא כרטיס כדי לזכות אינה אקראית, אלא סיבתית לחלוטין. איך לנתח סיבתיות באמצעות 4 שאלות פשוטות? אליעד מציע שיטה ברורה לניתוח סיבתיות באמצעות ארבע שאלות מרכזיות: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת בהכרח מהסיבה? האם אפשר לדמיין את הסיבה ... מכך שהוא רעב? התשובה לשאלות האלה מגלה אם אכן קיים קשר סיבתי אמיתי או לא. איך להבין לעומק קשרי סיבה ותוצאה? אליעד מדגים בהרחבה כיצד לבצע ניתוח של סיבות ותוצאות בחיי היום - יום. הוא מציג דוגמה שבה אדם אומר אני אוכל כי אני רעב. כשמנתחים משפט זה לעומק, ... לוודא שהקשר הסיבתי הוא שלם ומחייב. רק אם כל התנאים נכונים, הסיבה תהיה שלמה ומחייבת לחלוטין. כיצד ליישם ניתוח סיבתיות בחיי היום - יום? אליעד ממליץ לתרגל את השיטה הזו בכל רגע בחיי היום - יום, בכל פעולה או ... המחשבה הזו כנכונה באופן אוטומטי. למה חשוב להקפיד על בדיקה מדויקת של קשרים סיבתיים? אליעד מסכם ואומר שדיוק בבדיקת סיבתיות יביא להבנה עמוקה יותר של החיים, יעזור בפתרון בעיות, ואף יוביל לאושר גדול יותר. ככל שהאדם בודק יותר לעומק, ... מה נכון ומה לא נכון, ובכך יכול לפעול בצורה חכמה יותר ומדויקת יותר בכל תחומי החיים. מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח קשר סיבתי? האם סיבה תמיד מחייבת תוצאה? אקראיות או סיבתיות? מהי האמת המוחלטת?

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או ... עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות

בחירה חופשית חלקית, חופש הבחירה, אפקט הפרפר, דטרמיניזם, למה דברים קורים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה לכל דבר האם יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית? אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית ... חלק מרצף אירועים אינסופי שנובע מאינסוף גורמים קודמים. לכן, התחושה אני בחרתי הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת. האם אפקט ... יכולה להיות בחירה חופשית חלקית. עצם המחשבה על בחירה חלקית מתגלה כפרדוקסלית כאשר מעמיקים בהבנת מהותה של הבחירה ושל הסיבתיות. האם קיימת בחירה חופשית חלקית? מה ההבדל בין דטרמיניזם לאקראיות? האם אפקט הפרפר מוכיח שאין בחירה? מהי הסיבה האמיתית לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות? מה קובע אם יש או אין בחירה? סיבתיות או אקראיות - מה קובע את המציאות?

קארמה, חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו