... מכך שהוא ישיג את המטרה. ונזכיר, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין שום צורך במאמץ כלשהו, כי אין שום יתרון או חיסרון לשום דבר בעולם. אבל מנקודת מבט יחסית, על האדם להתבונן היטב, על התועלת שתצמח לו מהשגת המטרה ...

... אחת, כדי להרגיש את השלמות. אלא, שזה לא ממש אפשרי, כפי שניתן להבין. ולכן, מנקודת מבט אחת, אין לזה פיתרון. כי תמיד האדם ירגיש שהוא לא חופשי, בגלל סיבה כלשהי. ותמיד יהיה האדם בתחושה של חיסרון כלשהו. אבל, יש גם עוד צורת חשיבה נוספת, שהיא כן יכולה לספק לאדם פיתרון. והיא על ידי זה שהאדם מביא את עצמו למצב, שבו מבחינתו הוא מרגיש חופשי, לעשות את הכל כרצונו תמיד. ... חופשי לגמרי, מכל מגבלה שהיא באשר היא. שהאדם יבין שהכל טוב או הכל רע באותה המידה ממש. ושאין שום יתרון לאפשרות אחת, יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואז, מתוך המקום הזה, האדם יכול לבחור לעשות כרצונו, ולחיות כרצונו, בתחושה, שהוא ...

... שבו כל פעולה דורשת את קיומה של האחרת מראש, והאתגר הגדול הוא להבין כיצד ניתן לפרוץ אותו. האם יש יתרונות בלופ המחשבות ובבעיות בחיים? אליעד מציג מספר פרספקטיבות שונות על הבעיה של לופים מחשבתיים וקשיים בחיים: פרספקטיבה אחת אומרת ...

... האדם לא רק סובל את המצב, אלא אפילו נהנה ממנו. זהו מצב גבוה יותר שבו האדם מזהה ערך או יתרון גם במצב שאמור להפריע לו. למשל, כשמישהו מדבר איתך וזה מציק לך, אתה יכול להגיב בקוצר רוח (להתעצבן), באדישות ... לדוגמה, כשאתה אוהד קבוצה במשחק כדורגל והיא מובילה, אתה מאבד סבלנות לקראת סוף המשחק, מתוך פחד שהיא תאבד את היתרון. הסיבה לכך היא ההזדהות הגבוהה שלך עם הניצחון. אם היית פחות מזדהה עם התוצאה, היית מסוגל להיות רגוע יותר, ... אדם נהנה גם ממצב מנוגד לרצונו, הוא צריך לפתח ראייה עמוקה ומפותחת יותר. במצב כזה, האדם מסוגל לזהות את היתרון או הערך גם במה שנחשב בדרך כלל לחיסרון. הוא לא חווה את המצב רק בצורה שטחית או שלילית, אלא ... בסיכומו של דבר, סבלנות וסובלנות לפי אליעד הן יכולות פסיכולוגיות עמוקות שנוגעות לרצונות האדם, להזדהותו עם המציאות, וליכולתו למצוא יתרונות וערך גם במה שנתפס כחיסרון או כקושי. מה זו סבלנות? הבדל בין סבלנות לאדישות איך לפתח סבלנות? מה הקשר ...

... לפי כמה שהוא חושב, שהיא טובה או רעה. ונסביר: כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות כלשהם. ואין משהו שיש בו רק חסרונות או רק יתרונות. אלא, בכל דבר יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. וזה כמובן נכון, מבחינת נקודת מבט יחסית. כי ביחס לרצון האנושי, ביחס אליו, בכל דבר יש יתרון כלשהו וגם חיסרון כלשהו. אבל מנקודת מבט מוחלטת, דהיינו, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שיפוטיות כלשהי, מנקודת מבט שכזו, אין בשום דבר, לא חיסרון ולא יתרון. כי אין שום משמעות לחיסרון או ליתרון, כאשר אין טוב ואין רע, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. וככל שהאדם חושב יותר על היתרונות שבדבר, כך האדם רוצה אותו יותר. וככל שהאדם חושב יותר על החסרונות שבדבר, כך האדם פחות רוצה אותו (עד חשיבה חיובית / חצי הכוס המלאה וכיוב). כך שהשמחה של האדם בחיים, היא בעצם תלויה, בכמה האדם רואה את היתרונות או את החסרונות שיש בכל דבר. והאדם רואה את היתרונות או החסרונות שיש בכל דבר, לפי ההבנה שלו. כי אם האדם מבין שהדבר הוא רע, אז האדם לא רוצה ... כדי שהוא יהיה מושלם בעיניו. וככל שהאדם מבין יותר, שהדבר הזה הוא טוב, דהיינו, שהוא רואה טוב יותר את היתרונות היחסיים שיש בו, כך האדם חווה שהדבר הזה הוא יותר מושלם, עם פחות חסרונות, וכך האדם רוצה אותו יותר, ומרוצה ממנו יותר. ומאחר שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות, לכן מי שרוצה להיות שמח, עליו לגלות את היתרונות שיש בכל דבר ודבר. ובכל דבר שהאדם רואה שיש בו חסרונות, עליו לראות ולגלות, מה היתרונות שלו. וככל שהאדם רואה יותר את היתרונות שיש בדבר, כך הוא פחות עצוב ממנו, ויותר שמח ממנו. ונעמיק: כי כדי לראות את היתרונות שיש בדבר, לשם כך צריך האדם לראות חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו. כי כדי שלדבר כלשהו יהיו יתרונות, לשם כך האדם צריך לחשוב שיש חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו בעולם. כי אם האדם חושב שהכל מושלם תמיד, אז ממילא הוא לא יכול לראות יתרונות או חסרונות, בשום דבר בעולם. והרעיון הוא, שמי שינסה לראות את היתרונות שיש בכל דבר בעולם (חשיבה חיובית / לחשוב חיובי), הוא בעצם יצליח בצורה רגעית להיות יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות יתרונות, יש גם שיפוטיות שרואה חסרונות כלשהם בדברים אחרים וגם בדבר עצמו. דהיינו, חשיבה חיובית ומחשבות חיוביות, לא יכולות להביא ... מכל השיפוטיות היחסית שלו, ולעבור לשיפוטיות מוחלטת. כי כל זמן שהאדם חושב על דברים באופן יחסי, הוא גם חווה יתרונות וחסרונות כלשהם, במה שקורה סביבו. ומי שחושב בצורה מוחלטת, הוא לא רואה שום יתרונות או חסרונות בשום דבר, אלא הוא חווה אחדות, שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי יתרונות או חסרונות כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח ... להתבונן היטב אל תוכו, אל תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את המנגנון הרגשי ...

... שהאדם מתאמץ ככ הרבה להקטין את הרע, ולהיפטר ממנו לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, ... זה רק משום שהוא מבדיל בין דבר להיפוכו. כי רק מי שמוצא הבדלים בין דברים שונים, רק הוא מוצא יתרונות וחסרונות יחסיים בכל דבר ודבר. וברגע שהאדם מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם ...

... שלוקח את החיים ברצינות מידי, גם החיים לוקחים אותו ברצינות מידי. וכאשר החיים לוקחים מישהו ברצינות, יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרון המרכזי, של מי שלוקח את החיים ברצינות, הוא, שהם מספקים לו ריגושים בעוצמה מלאה. כי מי שרוצה באמת להשיג ... יותר נמוכה. כי כגודל הציפייה, כך גודל הסיפוק הרגשי שהאדם משיג, כאשר הוא מקבל את מה שהוא רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. אבל, מי שלוקח את החיים ברצינות, יש לו ... גורמת לו להתחיל להזדהות יותר עם מה שקורה כאן בעולם, ולקחת את החיים, יותר באופן אישי. שיש לזה חסרונות ויתרונות כנל. אבל מי שהתעייף מהמשחק של החיים, ומי שרוצה לצאת לפסק זמן באמצע החיים, ולאגור כוחות, ואחכ להמשיך ולהשתתף ...

... רואה איזה דבר, והאדם רגיל להפריד בין מה שיש לבין מה שאין, הרי שמוכרח שהאדם ימצא באותו הדבר, גם יתרונות שיש בו, וגם יתרונות שאין בו. דהיינו, גם חסרונות שיש בו, וגם חסרונות שאין בו. כי אם לא מבדילים בין מה שיש לבין ... בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה שיש לבין מה שאין, הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, בכל דבר שהוא שיש בעולם. וכך לעולם אין התאמה מוחלטת, בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי המציאות מצידה, אין אצלה יתרונות או חסרונות כלשהם, בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות ...

... בעוצמה כלשהי, זה רק משום שהוא מסוגל לסבול בעוצמה הזאת. והכוונה היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם יתרון וגם חיסרון כלשהו. והאדם מסוגל לסבול מכל דבר שהוא בכל עוצמה שהיא, כל זמן שהוא גם מוצא בו יתרון כלשהו ודבר טוב כלשהו. ולא בהכרח, שהאדם מודע לדבר הטוב שהוא מוצא בסבל שלו. אלא שמספיק שבתת המודע של ...

... ממש סובל, מכך שהמציאות היא לא כרצונו. ונחדד: שמי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, יש לזה גם יתרון. והוא, שברגע שהמציאות כרצונו, אז הוא גם נהנה מזה יותר. כי מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, אז ...