... ולכן לא פועל ולא יוזם. הוא יחשוב שהוא לא טוב מספיק, שהוא עלול להיכשל, ואז הוא יימנע מלפעול בכלל. חוסר ביטחון עצמי נובע בעצם מזיכרון של כאב או כישלון בעבר, למשל ילד שנגע באש ונכווה, בפעם הבאה יפחד ויחשוש לגעת שוב. חוסר ביטחון עצמי הוא מנגנון ... אמיתיות, ולכן בעתיד הוא עלול להיפגע יותר. למה תאמין בעצמך זו עצה גרועה? העצה הנפוצה תאמין בעצמך היא בעייתית מאוד, כי היא מדלגת על החשיבה הרציונלית. לדוגמה, אם ילד רוצה לעבור כביש ומפחד, לא נגיד לו תאמין בעצמך, כי זה יכול לגרום לתאונה. ... במילים אחרות, המוח אומר לנו: שים לב, יש פה סיכון שאולי לא תצליח. אולי יחסר לך משהו, אולי יקרה לך נזק. המנגנון הזה מבוסס על זיכרונות ועל ניסיון קודם. למשל, ילד קטן נוגע באש, נכווה, ואז מזהיר את עצמו להבא שייתכן שייגרם לו נזק אם ייגע ... בהכרח דבר רע, שיש מנגנון של חוסר ביטחון עצמי? תשובה: לא. לעתים זה טוב מאוד. המנגנון הזה שומר עלינו שלא נפעל בפזיזות ולא נכניס את עצמנו למצבים מסוכנים. בדיוק כמו שילד מפחד לגעת באש פעם שנייה מפני שהוא יודע שעלול לקרות לו נזק. אם לא היה לו את הפחד, ... בעצמך? שאלה: הרבה מדריכי התפתחות אישית אומרים שצריך לומר לעצמך: אני מאמין בעצמי, אני בטוח בעצמי. למה זה כל כך בעייתי? תשובה: כי זה עוקף את הבדיקה הרציונלית. דמיין ילד שרוצה לחצות כביש ולחוץ. אם נגיד לו תאמין בעצמך שתצליח, הוא יכול להיפגע. מה ... מונע פעולה רשלנית. אם אתה ממשיך לחקור אותו ולשאול מה באמת הסיכון?, אתה בודק לעומק ומקבל תמונה רציונלית יותר. שאלה: מה קורה לאדם שאין לו חוסר ביטחון בכלל - כמו ילד קטן שאין לו שכל לסכנות? תשובה: הוא עלול לעשות שטויות (לקפוץ מהחלון כי לא ...

... כך הזמן מתקצר אצלו). בנוסף, ככל שהאדם גדול יותר ותופס יותר מקום, כך המקום נראה לו יותר קטן וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמה: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת ... לחלוטין, משום שהוא בכל רגע יהיה בכל מקום. עבור אדם שנע במהירות אין סופית, עבורו גם אין משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע לבין מה שקרה לפני חודש שנה. מבחינתם של ילדים קטנים, כל מה שכבר קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע בהווה. זא כמו שיש תחושה של שובע רעב ששתיהן קיימות כרגע וברגע הזה בהווה, כך יש תחושה שנקראת עבר ויש תחושה שנקראת עתיד. כאשר הילד חווה תחושה של עבר מבחינתו אין הבדל בין העבר של אתמול לבין העבר של לפני שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה שרחוק ממנו 100 מטרים לבין מה שרחוק ממנו 1000 מטרים. שניהם חוויה זהה של דבר אחד רחוק. מצידו של הילד המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת ...

... של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג מורה הורה מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים , יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים , הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות ... חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד לדעת לשלוט בעצמו ולא לעשות את כל מה שהוא רוצה, כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם עם עצמו ועם כל הרצונות והמעשים שלו. וכאשר ההורה מלמד את הילד להתנהג דווקא בצורה כלשהי, הרי שבכך בעצם ההורה מרגיל את ה

... כל תנאי וללא כל סיבה. וכאשר האדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. כמו שילד קטן, לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו, מאחר שהוא אוהב את עצמו באמת. כי כל זמן שהאדם צריך לשכנע את עצמו, שהוא אוהב את עצמו באמת וללא ... שהאדם יאהב את כל המציאות כולה, ללא שום תנאי, בלי זה האדם לעולם לא יאהב את עצמו, ללא שום תנאי. כי כאשר ילד קטן נולד, הוא עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי השכל של האדם מבדיל בין טוב לבין רע. וכאשר ילד קטן נולד, השכל שלו לא מפותח, ועל ידי זה הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא ברירת המחדל שלו והטבע שלו, היא לאהוב את עצמו, ולאהוב את כל המציאות כולה, באותה המידה. כי אצל ילד קטן, אצלו אין טובים ואין רעים, אלא אצלו הכל אחד. ואצל ילד קטן, אין טוב יותר או טוב פחות, ואין חכם יותר או חכם פחות, ואין מוצלח יותר או מוצלח פחות, כי כל היותר והפחות, זה הכל לפי קנה מידה של טוב ורע. והילד הקטן שלא יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא הוא לא יודע להבדיל, בין מי שהוא יותר טוב או פחות טוב. וכמובן שגם אצל הילד הקטן, גם אצלו יש שכל כלשהו שמבדיל בצורה כלשהי בין טוב לבין רע. אלא, שהשכל הזה הוא כמעט ולא מפותח. ולכן הילד הקטן באופן יחסי לאדם המבוגר, הוא חי חיים טובים, ללא כל דאגות. כי בעולם שאין בו טוב ורע, ממילא אין פחד, וממילא יש שלמות מלאה בכל רגע מחדש. ומי ...

... שקט נפשי הוא לשאול מדוע זה קיים ומה הגורם האמיתי שממנו הוא נובע. אליעד מדגיש שהחוסר שקט הנפשי איננו דבר שנולדים איתו, ילדים קטנים, לדוגמה, אינם סובלים מתחושת חוסר שקט נפשי, ממתח, פחד או חרדה. אלו רגשות שמתפתחים עם ... בכלל. דוגמה נוספת שהוא מביא היא של אבן שאותה מכים בפטיש - האבן כמובן לא מרגישה ולא חווה שום חוסר שקט. עוד דוגמה היא ילד קטן שנמצא מול אריה, הילד איננו חווה חרדה מכיוון שהוא אינו מודע לסכנה. גם אם היה מודע לה, הילד עדיין יכול היה לא לראות בכך משהו רע, כי אין לו עדיין תפיסות שיפוטיות של טוב ורע. לכן, השקט או החוסר שקט ... לו. כאשר אדם מתבונן ומברר לעומק, הוא מגלה שחוסר השקט הנפשי שלו אינו מחויב המציאות, אלא תוצאה של פרשנותו למצב. למה ילדים קטנים לא סובלים מחוסר שקט נפשי? אליעד נותן דוגמה ברורה לילדים קטנים שאין להם בעיה של חוסר שקט נפשי, חרדה או לחץ. כאשר ילד קטן נולד, הוא מגיע לעולם ללא דאגות או פחדים. עם הזמן, האדם גדל, מתוודע למציאות, ולומד לפחד ממה שעלול להתרחש. חוסר השקט הנפשי מתפתח מתוך הפחד שמשהו שלילי עלול לקרות. אולם במצב הטבעי והמקורי שלו, הילד אינו סובל מחוסר שקט נפשי. מדוע אסור לקבל את חוסר השקט הנפשי כמובן מאליו? אליעד מדגיש שאסור לאדם לקבל את ... שליליים ועדיין להישאר רגוע ושלו מבפנים. איך הפרשנות שלנו למציאות יוצרת חוסר שקט נפשי? אליעד נותן דוגמה נוספת: אם שמים ילד קטן מול אריה שעומד לטרוף אותו, הילד אינו מוטרד או מבוהל מכיוון שהוא כלל אינו מבין שזה דבר רע. כלומר, חוסר השקט הנפשי אינו נובע ישירות ... הבעיה שלי? מהו אותו הדבר, שלולא הוא לא הייתה בעיה. מי שיש לו חוסר שקט נפשי, ישאל את עצמו למה יש לי חוסר שקט נפשי? ילד קטן למשל אינו סובל מזה. המתח הנפשי, אין את זה לילדים קטנים. האדם לא נולד עם חוסר שקט נפשי. ואז כאשר שואל את עצמו ועונה, שפוחד מבעיה כזו או אחרת. ...

... זוהי אהבה אמיתית שלא נחלשת ואינה מושפעת מהמציאות המשתנה. איך משתנה אהבה עצמית מהילדות לבגרות? אליעד מסביר שכאשר האדם נולד, הוא נמצא במצב טבעי של אהבה עצמית פשוטה, ללא שיפוטיות וללא רגשות אשמה. ילד קטן לא צריך להתאמץ לאהוב את עצמו, כי אין לו את השכל המבדיל בין טוב לרע. מבחינת ילד קטן, אין בכלל מושג של לאהוב או לא לאהוב את עצמו, מכיוון ... ולפתח שנאה עצמית או כעס עצמי, וכך הוא מתרחק מאהבה עצמית טבעית ואמיתית שהייתה קיימת בילדות. למה אי אפשר לחזור למצב הילדותי של אהבה עצמית? אליעד מבהיר שאדם בוגר לא יכול פשוט להחליט לחזור להיות כמו ילד ולהפסיק לשפוט את עצמו. זאת, כי בעולם המבוגרים יש צורך ... העצמית הטבעית שלו, וכך האהבה העצמית שלו אינה יכולה להיות אמיתית וטבעית כמו אצל ילד קטן , כי היא מתבססת על הדחקה והתעלמות מהשיפוטיות הפנימית ...

... קשב וריכוז אצל ילדים ואצל מבוגרים, פסיכולוגים, ... קיימת באמת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים? הנושא המרכזי שאליעד ... דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, לא אצל ילדים ולא אצל מבוגרים. כאשר אומרים על ילד או מבוגר שיש לו הפרעת קשב ... שמצפים ממנו להתרכז בו. לדוגמה, ילד בכיתה שנתפס כלא מרוכז, למעשה ... היא שהמערכת או האדם שמאבחן את הילד, כמו הפסיכולוג, הוא זה שלא מרוכז מספיק כדי להבין שלילד עצמו אין שום בעיית קשב וריכוז. הפסיכולוג שמכריז שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, עושה זאת ... עצמו לא מרוכז מספיק כדי לראות שהילד בסך הכל מעוניין בדברים אחרים. אם ... למשחק או למשהו מעניין באמת עבור הילד, באותו הרגע הוא יהפוך להיות מרוכז ... ההפרעה היא יחסית לחלוטין - הילד פשוט לא מוצא עניין בשיעור כפי שהוא ... או נאמן לאי - התחייבות עצמה. האם ילד חסר ריכוז, או שהמורה מפריע לו ... בכיתה היא לא חוסר הריכוז של הילד, אלא שהמורה מפריע לילד ליהנות. הילד הקטן שהחיים שלו טובים ונעימים נלקח ... באומרו שהמורה למעשה מאמלל את הילד, ואז מתפלאים מדוע הילד אינו מרוכז. מנקודת מבט זו, הילד לא סובל מהפרעה כלשהי, אלא פשוט רוצה ... אינם מרוכזים, ולכן הם מתייגים ילדים ככאלה שיש להם בעיית ריכוז. ... מחוסר הריכוז שלו עצמו, קובע שלילד יש בעיית קשב וריכוז, כי הוא אינו מסוגל להבין שלילד פשוט יש תחומי עניין שונים. אליעד מוסיף בבדיחות כי הילדים האלה, כשהם גדלים, עלולים ... את עצמי באמת? בעיות ריכוז אצל ילדים למה הילד לא מרוכז בשיעור? האם כדאי ללכת ... את הנושא הפרעות קשב וריכוז של ילדים, יש לו הפרעת קשב וריכוז. ש: לימדתי בבית ספר של כאלה ילדים. אליעד: כן עכשיו למי יש הפרעת ... וריכוז אמיתית? לפסיכולוג שאמר שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, הפסיכולוג לא מרוכז אז אמר טוב הילד הזה יש לו הפרעת קשב וריכוז, לא לילד יש הפרעת קשב וריכוז לך אתה לא מרוכז ... הזה יהפוך למשחק תראה בשנייה אחת הילד הזה נהיה מרוכז, כל אחד מרוכז במשהו. ...

חינוך ילדים , איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים במושגים של צריך ... היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ... ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו את המציאות ... מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת היא ... הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: ... לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את הילד לנפרדות באופן יזום, כי הילד כבר נמצא במצב שהוא חווה את העולם בחלקים מסוימים כנפרד, ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש ...

... לראוי לאהבה הזו. כלומר, אתה צריך למצוא אדם שעומד במספיק קריטריונים בסיסיים שיאפשרו לך להעניק לו אהבה ללא תנאים בשאר הדברים. מדוע אנשים מביאים ילדים לעולם לפי אליעד? אליעד נותן דוגמה נוספת, ומסביר שאחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים מביאים ילדים לעולם היא הצורך לאהוב ללא תנאים. לדבריו, במודע או בתת - מודע, אנשים מחפשים מישהו שיוכלו לאהוב אותו גם כשהוא יפגע בהם או יאכזב אותם. ילד הוא דוגמה מושלמת לכך, כי ניתן להמשיך לאהוב ... אני מסביר כי בן אדם רוצה לחוש אהבה, לחוש אהבה זה בשתיים לחוש שאתה אוהב ולחוש שאוהבים אותך, עכשיו אם אתה רוצה להרגיש אתה האוהב, עכשיו למה מביאים ילדים אחת מהסיבות זה כדי שיהיה את מי לאהוב בלי תנאים, את כולם אוהבים עם תנאים צריך למצוא מישהו לאהוב אותו בלי תנאים גם כשהוא יהיה רע את מי אפשר לאהוב בלי תנאים ילד בוא נביא ילד ואז יהיה את מי לאהוב. ש: זה מודעות? אליעד: בתת מודע זה מה שאתה רוצה, בתת מודע אתה מביא ילד כדי שתוכל לאהוב מישהו גם כשהוא יעשה לך רע. ש: או במודעות גם אפשר. אליעד: לא משנה בסדר זה כבר הבנו, עכשיו מה שאני בא להגיד אותו דבר גם בזוגיות אין ילדים את מחפשת מישהו שיהיה לך מישהו לאהוב אותו גם ...

... לכך שהאחרים יאהבו אותו יותר, ירצו בקרבתו, וכתוצאה מכך יהיה לו יותר טוב. האדם האנוכי צריך לראות את הקשר הישיר בין ההתחשבות באחר לבין האינטרס שלו. איך לשכנע ילד שלא מתחשב בזולת? אליעד מביא דוגמה של ילד שמתנהג בצורה לא מתחשבת, למשל ילד שמפריע או מקלל ילדים אחרים. אם אומרים לילד: אל תפריע, כי גם אתה לא תרצה שיפריעו לך, הילד יכול לענות שהוא דווקא לא מתנגד שיפריעו לו. אליעד מסביר שכאן צריך להסביר לו זאת בדרך אחרת: נכון שאתה לא רוצה שיעשו לך דברים שאתה לא רוצה? כלומר, הילד אולי יאמר לא אכפת לי שיפריעו לי, אבל הוא לעולם לא יאמר אני רוצה שיעשו לי ... בצורה ברורה, הוא יבין שהתחשבות היא לא רק חובה חברתית אלא גם כלי הכרחי להשגת המטרות שלו. איך לגרום לאדם לחשוב על אחרים? למה חשוב להתחשב בזולת? מה לעשות עם ילד אנוכי? כיצד לשפר מיומנויות חברתיות? איך לגרום לאנשים לחשוב על ...