... פחות מפחד מכישלון ופחות מפחד שלא יאהבו אותו, ולכן יותר מוכן להתנסות בדברים חדשים, להסתכן, ליהנות ולחיות חיים מלאים. אליעד מדגים זאת גם בשיחה על ילדים: ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית כי הוא מפחד מכישלון, יוכל להירגע אם יעבירו לו מסר שהוא טוב בדיוק כפי שהוא. המסר הזה מפחית את הפחד, ובכך משחרר את הילד לנסות דברים חדשים ללא פחד מוגזם מתוצאות שליליות. לסיכום, למה לא כדאי להדחיק ואיך לטפל ... היא האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים על הבן אדם כן או לא מה האמת? ש: במידה מסוימת כן. אליעד: באיזה מידה לא ובאיזה מידה כן? ש: זה במידה אם נגיד יש ילד חווה טראומה. אליעד: כן והוא מדחיק את זה אז הכל בסדר אין בעיה. ש: עכשיו אבל ההדחקה. ... ואז בעצם הוא הוציא מעצמו כמה מנגנונים, זה כמו דתיים שאסור להם עכשיו לדוגמה מה אסור להם הרבה דברים מה לדוגמה נגיד אסור אסור להם לדוגמה נגיד לשמוע ילדה. ש: קול של אישה. אליעד: למה שמא יקרה משהו ואסור לך לראות נעליים של אישה שמא ואסור לך ... מפחד מאוד להיכשל תסביר לו שהוא טוב איך שהוא בלי תנאים, אם הוא יבין שהוא טוב איך שהוא בלי תנאים אז ממילא. ש: הוא יפסיק. אליעד: בדיוק. ש: איך עם ילדים בהקשר של לימודים? אליעד: ילדים אין להם שום בעיה. ש: לא בהקשר של ילד שמתנגד. אליעד: למה מתנגד נגיד? ש: לעשות שיעורי בית לשבת עכשיו ולעשות שיעורים. אליעד: איך זה קשור לעניין שלנו? ש: כאילו איך אתה יכול להגיד לו בסדר אל תעשה הכל בסדר זה גם טוב כאילו תתרגם את זה לסיטואציה הזאת כאילו להגיד לילד. אליעד: אבל למה הוא לא עושה כי הוא מפחד להיכשל מה הסיבה שהוא לא עושה. ש: זה קשור לסיבה? ...

... אומר שהוא מרגיש בודד, הוא למעשה אומר שמשהו אחר לא טוב לו בחיים שלו, והבדידות היא רק סימפטום לתחושות עמוקות יותר. לדוגמה, אליעד נותן המחשה של ילד קטן. ילד שנהנה ממשחק מסוים לא יחוש בודד, גם אם הוא נמצא לבד במשך שעות. אבל ברגע שהילד משתעמם או מרגיש רעב, הוא מתחיל לחפש חברה או דברים ... שתמצא מה הדברים שרע לך בלי קשר לזה שאתה לבד ותטפל בהם ככל שיהיו לך יותר דברים כרצונך והמציאות תהיה נחמדה אליך אתה לא תרגיש בודד זה הכל, נגיד ילד קטן לדוגמה שנולד עוד פעם זאת לא בהכרח הוכחה אבל ...

... אחד שווה שלוש? היא הגיונית או לא, אליעד מציע דרך מעשית: יש לבחון אם השואל באמת מתכוון למה שהוא אומר או שהוא רק משחק עם המילים. דוגמה שהוא נותן היא של ילד קטן ששואל כמה זה אחד ועוד אחד. כאשר ילד שואל את השאלה הזאת, הוא כנראה מתכוון באמת לשאול, אך הוא כנראה לא יודע כיצד לקרוא לתוצאה. אם הילד יראה סוכרייה אחת, ולאחר מכן יראה עוד סוכרייה, הוא ידע בוודאות להבדיל בין ערימה של סוכרייה אחת לבין ערימה של שתי סוכריות או שלוש סוכריות, גם אם הוא לא ידע את השמות המדויקים שלהן. כלומר, הילד מכיר היטב את ההבדל בין הכמויות. הוא לא יטעה ויחשוב שערימה של שתיים היא ערימה של שלוש. אליעד מסביר שהבעיה במקרה הזה היא לא שהילד אינו מבין את המושגים הבסיסיים של אחד או ועוד אחד, אלא שהוא לא יודע איך קוראים לתוצאה של החיבור. כלומר, הוא מחפש את השם של המושג הזה. ולכן השאלה שלו ... את התשובה, המשמעות היא שבהכרח קיימות כמה אפשרויות לתשובה. אין דבר כזה תשובה אחת בלבד שהיא בלתי ניתנת לספק, כי אחרת לא הייתה נשאלת שאלה כלל. לדוגמה, אם ילד קטן שואל כמה זה אחד ועוד אחד, הוא כנראה שואל כי יש לו מספר תשובות אפשריות בראש (אולי שתיים, אולי שלוש, אולי מספר אחר). במצב כזה יש להבין היטב ...

... לו לשנוא אותה למה כי יש פה משהו מעניין האוהב של האוהב שלי, החבר של החבר שלי הוא חבר שלי האויב של החבר שלי הוא אויב שלי נכון זה עובד ככה אם אתה אוהב מישהו יש לך ילד ואתה אוהב אותו ומישהו שונא אותו מישהו מתנכל לילד שלך אתה תאהב את ההוא שמתנכל לילד שלך או תשנא אותו, אם יש לך ילד והילד שלך יש לו חבר הכי טוב שממש עושה אותו הילד שלך מת עליו זה יגרום לך לאהוב ... החבר הדמיוני שלה מה יקרה תגיד מה זאת אומרת יש לי חבר הכי טוב מה את מנסה להפריד בינינו אני מוותר עליך בשבילו. ולכן אתה לא חייב עכשיו להעריץ את החבר הזה אם יש לך ילד שהילד השתגע התחיל להאמין נגיד באלוהים ...

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר לו שזמן לצפייה בטלוויזיה וזמן להכנת שיעורים הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ההורה צריך לייצר לו תחושה של אי - נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד . גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר לו תחושה שלילית במקור, וזה בלתי נמנע. הוא מסביר שאם הילד אומר להורה תודה שהצלת אותי, זה לא אומר שההורה לא יצר רע. ההורה כן יצר רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי להציל את חייו. הוא ... אילוף בעל חיים: גם חיה לומדת מהתניה של שכר ועונש. אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו האדם ... לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות ...

... צרכים בסיסיים כמו אוכל. כשההורים או המטפלים מעניקים לו מזון, הם מבטאים זאת באמצעות משפטים כמו: אני אוהב אותך, אל תבכה, וכך הילד מתחיל לקשר בין מילוי הרצונות שלו לבין אהבה. כשההורה אומר לילד אני לא אוהב את מה שעשית, או מעניש אותו על פעולה מסוימת, הילד לומד לקשר בין מילוי הרצון והצרכים שלו לבין ... שהוא רוצה. אליעד כהן מדגיש שכך נוצרת ההתניה הפסיכולוגית שבה אהבה קשורה ישירות להרגשה טובה, נוחות וביטחון. דוגמה נוספת היא כאשר ילד גדל בסביבה של הורים מתעללים, למרות ההתעללות, ההורים עדיין ממלאים לו רצונות בסיסיים, ולכן ייתכן שאותו ילד יחפש בבגרותו מערכת יחסים דומה, שבה מצד ... אבל מצד שני ממלאים את רצונותיו. למה אנשים רוצים לעשות סקס? לגבי השאלה למה אנשים רוצים לעשות סקס, אליעד כהן מסביר כי במקור, לילד שנולד אין שום דעה לגבי סקס, וגם אין לו מושג ... מונוגמי רגשי? למה סקס ויחסי מין גורמים לאנשים להתאהב? איך סקס גורם למישהו להרגיש נאהב? האם סקס מבטא אהבה? איך הורים גורמים לילד להרגיש שהם אוהבים אותו? למה ומתי ילד מתחיל לרצות שיאהבו אותו? למה אנשים ...

... אהבה זוגיות אהבה זוגית אהבה חד צדדית אהבה חולה אהבה חולנית אהבה חזקה אהבה חיצונית אהבה חסרה אהבה טוב או רע אהבה טובה אהבה יוצרת שנאה אהבה יחסית אהבה ילדותית אהבה ישנה אהבה כואבת אהבה כללית אהבה כלפי אהבה כלפי המציאות אהבה לא אפשרית אהבה לא בריאה אהבה לא הגיונית אהבה לא הדדית אהבה לא מוגדרת אהבה לא ממומשת אהבה לא רציונאלית אהבה לאורך שנים אהבה לאחרים אהבה לבן זוג אהבה לבעלי חיים אהבה לבת זוג אהבה לזולת אהבה לילדים אהבה ללא אהבה ללא גבולות אהבה ללא מגבלות אהבה ללא משיכה אהבה ללא משיכה מינית אהבה ללא סיבה אהבה ללא שום תנאי אהבה ללא שום תנאים אהבה ללא תנאי אהבה ללא תנאים אהבה ... לאהוב בלי שום תנאים לאהוב בלי תנאי לאהוב בלי תנאים לאהוב בצורה מוחלטת לאהוב בשלמות לאהוב גם את הרע לאהוב ולהיות נאהב לאהוב זו חולשה לאהוב יותר לאהוב ילד לאהוב ילד בלי תנאים לאהוב כבוד לאהוב כדורגל לאהוב כל דבר לאהוב כמו ילד לאהוב כסף לאהוב לכעוס לאהוב ללא שום תנאי לאהוב ללא שום תנאים לאהוב ללא תנאי לאהוב ללא תנאים לאהוב ללמוד לאהוב למכור לאהוב לנצח לאהוב לשנוא לאהוב מחדש לאהוב מישהו ...

... בהצגת הערכה לפי הישגים? למשל, כשאומרים לילד כל הכבוד, קיבלת 100, תת - המודע של הילד מקבל את המסר: אם אני לא אקבל 100, אני לא טוב. הציון הופך למדד לכבוד ולהערכה, ... החינוכית בבית יכולה להשפיע על התפיסה של הילד כלפי עצמו, בהנחה שצריכים להיות הישגים כדי לזכות בכבוד. כיצד כבוד יכול לגרום ... אבל בכל זאת אפשר לציין את מה שטוב. דוגמת הילד והציון במבחן: למה כל הכבוד שקיבלת 100 בעייתי? שאלה: מה הבעיה בלהגיד כל הכבוד על הציון 100 לילד? תשובה: כשאומרים לילד כל הכבוד, איזה ילד טוב, קיבלת 100 במבחן, זה עלול לשתול אצלו את המחשבה שאם לא אקבל 100, אני ... לא נתפס כהישג. אבל ציונים כן נתפסים כהישג, והילד לומד לערוך לעצמו דירוג של כמה הוא שווה לפי התוצאה במבחן. כיצד כבוד גורם לתלות? ... תתערערי אם יום אחד לא תהיי יפה). דוגמה נוספת: ילד שחוזר מבית הספר ומקבל אהבה שאלה: מה רע בזה שאמא אומרת לילד שלה אני אוהבת אותך אחרי יום קשה? תשובה: מצד אחד, זה נפלא לחזק אותו, אבל מצד שני, ... למה אני לא רוצה לקבל מחמאות? איך לאהוב את הילד שלך? איך לחנך ילד נכון? איך לאהוב ילדים? אהבת הורים לילדים, ליקוטי מוהרן חא קלא, איך לתת מחמאות? איך להחמיא? ...

... מודע או חסר מודעות? אליעד כהן מעביר את הדגש להשוואה בין אנשים בוגרים לילדים. ילדים, שאין להם עדיין מודעות עמוקה לחיים, אינם עסוקים בשאלות של משמעות ותכלית. אליעד שואל האם יש יתרון בבורות הזו. האם ... שאלות קיומיות עשויים להיות חיים טובים יותר? ישנם אלו שמתארים את חיי הילדות כמתוקים, חופשיים מדאגות ומחשבות. אך מצד שני, כאשר אדם מתבגר ומבין את העולם בצורה מעמיקה יותר, הוא יכול ליהנות ... לחלוטין כמו בעל חיים? ברוב המקרים, התשובה תהיה שלילית. האם עדיף להיות ילד חסר מודעות? נמשיך עם השוואה נוספת: האם עדיף להיות ילד קטן שאינו מבין דבר מהחיים, או להיות אדם בוגר ומודע? ילדים אינם שואלים שאלות קיומיות משום שהמודעות שלהם עדיין לא התפתחה. אך האם הבורות הזו היא באמת יתרון? יש אנשים שיגידו שכן - כי ילד אינו מוטרד מבעיות המטרידות מבוגרים. אך מצד שני, בוגר שמבין את החיים בצורה עמוקה, יכול ליהנות בצורה משמעותית יותר ...