... כבר לא מסתדר לו, והוא מרגיש שהוא לא מבין, אבל למעשה הוא כן מבין - רק שהרעיון כבר לא נתפס אצלו כהגיוני. כמו שאדם מבוגר לא מצליח להזדהות עם ילד שמתקשה לעשות משהו פשוט, מכיוון שהמבוגר שכח את התחושה הזו, כך תלמיד לא מצליח לחזור ...

בן 10 סודו של האומניטריקס 1, חיפוש הבורא, המלחמה על הטוב של הנפרדות, העקבות של אלוהים בבריאה, להשתחרר מהשכל

... כי האהבה בה אינה אינסופית, והישות האהובה היא תמיד נפרדת ומוגבלת. גם אם האדם אוהב מאוד את ילדיו או משפחתו, מדובר באהבה מוגבלת, ... לאהוב אותו, או אם הם ייעלמו מחייו, הוא ירגיש חסר ואומלל. אליעד מדגים זאת באמצעות הורים וילדים: הורה שמאוד אוהב את ילדיו חווה אהבה מוגבלת. למשל, כשהוא ישן וחולם חלומות, באותו רגע הוא מנותק מהחוויה של אהבת הילדים, דבר שמראה כי האהבה תלויה בנוכחות ובקירבה. יתר על כן, האהבה כלפי הילדים היא מוגבלת, כי היא אינה ... המציאות במידה שווה. זאת אומרת שהאהבה הזאת היא למעשה תלויה במחשבה או בהגדרה שכלית שאומרת זה הילד שלי, לכן אני אוהב אותו יותר מאשר ילד אחר. כיצד ניתן להשיג אהבה ללא ... להגיע לאהבה של אמת היא שהאדם תמיד מחפש משהו מוגדר לאהוב אותו. למשל, הורה אומר שהוא אוהב את הילד שלו בצורה טבעית. אך האהבה הזו היא תוצאה של הגדרות שכליות, כמו הילד שלי. אילו ההגדרה הייתה משתנה (למשל, אם הילד היה הופך לחיה או לחפץ), ההורה לא היה ... בין טוב לרע, ואז הוא מגיע למצב של אהבה מוחלטת למציאות עצמה. במצב כזה הוא אינו עושה הבחנה בין ילדיו לבין חפצים או יצורים אחרים, כי הוא ...

... גם תחושת הזמן הייתה נעלמת. האם תחושת הזמן והמקום היא אמיתית? אליעד שואל את השאלה העמוקה האם התחושות הללו באמת משקפות את המציאות, או שהן רק אשליה? הוא מביא כדוגמה ילד קטן שאינו יודע להבדיל בין מרחקים שונים או בין אתמול לבין שבוע שעבר. מבחינת הילד, אירועים שקרו בעבר הרחוק התרחשו אתמול, כי הוא לא מסוגל לתפוס את מושג הזמן. באופן דומה, לילד קטן אין הבדל ברור בין מרחקים שונים. ...

... תמיד במחשבה כלשהי, גם אם זו מחשבה של שבריר שנייה. לפני כל פעולה שאנחנו עושים, גם פעולות שנראות אוטומטיות לחלוטין כמו לברוח מאש, קיימת מחשבה שהפעולה הזו נכונה לנו. ילד קטן שלא מבין מה זו אש, ירצה להתקרב אליה ולגעת ...

... אעפכ דווקא כן יקרה לו דבר רע. והכוונה היא, שיש פחדים, שמצד אחד האדם מבין שהוא לא אמור לפחד מהם. ואעפכ האדם כן מפחד מהם. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת מתחת למיטה. שההורים מדליקים את האור שבחדר, ומראים לו שאין שום מפלצת מתחת למיטה. אבל אעפכ הילד מפחד. כי הוא חושב לעצמו, שאולי כאשר יכבו את האור, אולי כן תהיה מפלצת מתחת למיטה. ויותר מזה, שהילד יכול לחשוב גם, שכאשר מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת נעלמת, וכאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת חוזרת. והילד מפחד, שאולי כאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אולי תחזור לשם המפלצת, ואחכ היא תפגע בו. בפרט, כאשר מכניסים לעניין הזה, את ...

... דהיינו, עם פחדים וחרדות שיש לו, בעקבות טראומה מהעבר. כגון לדוגמה, אדם שבגדו בו ונטשו אותו כאשר הוא היה ילד . שהדבר הזה מכניס את האדם לטראומה ולחרדה, שלא ינטשו אותו גם בהווה (מה שנקרא: פחד נטישה חרדת נטישה חרדת ...

... שמשמר את עצמו, באמצעות פחד אחר. ומי שרוצה לשרוד בעולם, עליו לפחד מדברים רעים שלא יגרמו לו נזק. ועליו להפחיד את עצמו, מדברים שיכולים לגרום לו לנזק. בדיוק כמו שמפחידים ילד קטן, ומלמדים אותו לפחד ולהיות בחרדה, מדברים שעלולים לגרום לו נזק עפ תפישת ההורים של הילד. וזה כמובן לגיטימי לגמרי. אבל, ...

... חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית ... תהיה כרצונו. וכאשר האדם נולד, כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים כלל. כך שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם צומח חי מדבר. ובעיני הילד, אין הבדל, בין בובה לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין בן אדם, לבין חפץ דומם כלשהו, אלא מתייחס להכל בצורה שווה. ואחכ, כאשר הילד גדל, הוא מקבל חינוך, שמלמד אותו ושוטף את מוחו (לאו דווקא לרעה), שיש הבדל בין בני אדם לבין כל שאר הדברים שבעולם (בעלי חיים צמחים דומם וכיוב). והאדם לומד לייחס משמעות שונה, ולהתייחס בצורה שונה לבני אדם. ואחד הדברים המרכזיים, אם לא הדבר המרכזי ביותר בחינוך של הילד, הוא, שהוא לומד להתייחס בכבוד לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי ... וכללי ההתנהגות החברתיים שאותם הוא מכיר. כך שכל גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר הזה שילד הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של הילד והמורים והמחנכים של הילד, מחנכים את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם ... כלשהי, בעוצמה כלשהי. (רצון = פחד. רצון להתחשב באחרים = פחד מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה ...

... בשורש הבעיה באופן מוחלט. וכדי לטפל בחרדת בחינות באמת, לשם כך יש להבין, כיצד באמת נוצרת חרדת בחינות? וכפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כאשר ילד נולד, הדבר האחרון שהוא מפחד ממנו, זה להיכשל במבחן. כי כדי להיכשל במבחן, לשם כך צריך האדם להיות בעל תודעת הצלחה וכישלון. שהאדם יהיה מסוגל להבדיל, בין כישלון, לבין הצלחה. וכאשר הילד הקטן כמעט ולא מבדיל בכלל, בין טוב לבין רע, הרי שממילא לא שייכת אצלו חרדת בחינות ולחץ לפני מבחנים וכיוב. וכאשר מבקשים מהילד לצייר איזה ציור, הילד מצייר את הציור, כפי מה שהוא רוצה, ולא בדיוק לפי מה שביקשו ממנו. ובעיני הילד, הוא לא יותר טוב או פחות טוב מאף אחד אחר. וההורים של הילד, מחנכים (או מחנכים עם מירכאות) את הילד, שעליו לצייר את הציור, בדיוק כפי מה שביקשו ממנו. וההורים של הילד, מתחילים ללמד את הילד, להבדיל, בין הצלחה לבין כישלון. וכך הילד עובר שטיפת מוח חברתית. שראשית כל, גורמת לו להגדיר דברים מסוימים כיותר טובים מאשר דברים אחרים, ודברים אחרים, כרעים יותר מאשר דברים אחרים. ובנוסף, הילד עובר שטיפת מוח רצינית, שגורמת לו להתמכר להצלחה ולשנוא את הכישלון. כי מלמדים את הילד על כל דבר, איך להצליח בכל דבר, ושאסור לו להיכשל. ושאם הוא יכשל, אז זה יהיה פחות טוב, מאשר אם הוא יצליח וכיוב. כך שהילד גדל עם שטיפת מוח רצינית, שעליו להצליח. ושהצלחה היא יותר טובה מאשר כישלון. ושלהיכשל במבחן, זה פחות טוב ואפילו רע, ביחס להצלחה במבחן. והילד מטבעו, רוצה גם להרגיש חופשי. אך כדי להצליח במבחן, לשם כך צריך ללמוד למבחן. כי אי אפשר להצליח במבחן, בלי ללמוד למבחן. וללמוד למבחן, זה לא ממש ... ושיעורי בית. וצריך להעמיק בחומר הלימוד. וצריך לעשות חזרות לפני המבחן. ובקיצור, צריך להשקיע המון מאמצים, כדי להצליח במבחן. ומאחר שהילד רוצה חופש, ומאחר שכדי להצליח במבחן, צריך להשקיע המון מאמץ, שהוא שולל את הרצון של האדם לחופש. ממילא זה אומר, שכדי שהילד יצליח להתגבר על הרצון שלו לחופש, לשם כך הוא צריך לחזק את הרצון שלו, להצליח במבחן. וכדי להשקיע המון בלימודים, לשם כך האדם צריך לפחד מאוד, שמא הוא ...