... להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל
ילדים, בעיות ריכוז של
ילדים, ילדים מרעישים בכיתה למה
ילדים לא מקשיבים בשיעור? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום
לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו,
ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל
ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה? וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין,
הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום
לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום
לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום
לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך
שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את
הילדים, ולהשתמש בזה באופן מתון ככל האפשר. כיצד להתמודד עם ההבדלים ברצונות של
הילדים? בעיה מרכזית שאליעד מעלה היא שכל
ילד מעוניין בדברים שונים. חלק רוצים לשחק כדורגל, אחרים בבובות או בפעילויות אחרות. לכן אי אפשר לתת פתרון אחיד שיספק את כולם. כפתרון הוא מציע שני רעיונות מעשיים: למצוא את המכנה המשותף - לאתר תחומים שרוב
הילדים מעוניינים בהם ולשלב אותם בשיעור. לחלק את השיעור לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת
ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על
ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים,
וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים.
כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז
הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך. האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה? אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם
הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה (שב במקום!, אתקשר להורים!) או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת. למה
ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם? אליעד כהן מסביר
שילדים מסוגלים לעבור מריכוז מלא בדבר אחד לדבר אחר בקלות, כי הריכוז שלהם הוא רגעי ותלוי בחשיבות הרגעית שהם מייחסים לנושא. אם
ילד עסוק מאוד במשחק ופתאום מישהו בא בצורה מאוד מחייבת ואומר לו לעשות משהו אחר,
הילד יכול לשנות את תשומת הלב מיד, כיוון שהמחויבות שלו משתנה לפי מידת הוודאות והנחרצות של ההוראה. איך ליצור אצל
הילדים עניין משותף ומחויבות? מורה הציגה מצב שבו
ילדים רבים רוצים לעזור לה בכיתה, ואלו שלא מקבלים הזדמנות מרגישים מקופחים. אליעד מנתח את המצב ומסביר
שהילדים רוצים לעזור מפני שכך הם מרגישים מוערכים וחשובים. הוא מציע שני פתרונות: יצירת משימה כיתתית גדולה שכל
הילדים יכולים להשתתף בה. שימוש בשיטת תורנות - בכל שיעור