... להורים, איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לא לצעוק? לגרום לילד להתנהג בצורה בוגרת, לחנך ילד נכון, איך להעיר לילד? איך לגרום לילד לחשוב? איך לגרום לילד להירגע? בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים איך לגרום לילד לא לצעוק ולהתנהג בצורה בוגרת? אליעד כהן מסביר על התנהלות נכונה של הורים מול ילדים כדי לפתור בעיות התנהגות, כמו ילד שצועק, מתעצבן או מגיב באופן לא רגוע למצבים פשוטים. כדי להבין כיצד לגרום לילד להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב בצורה בוגרת, אליעד נותן דוגמה מפורטת על ילדה שהתלוננה כי הפסטה שלה נגעה בטיפה של קטשופ. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש איך צריך לשאול את הילד שאלות באופן שמטרתן להביא אותו להבנה עצמית ולהרגעה. מהי הדרך הנכונה להעיר לילד ולהרגיע אותו במצבי לחץ? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתלונן או מתעצבן, התגובה האוטומטית של ההורה היא לרוב לפסול את תלונתו או לבטל אותה. למשל, כשהילדה אומרת הפסטה נגעה בקטשופ וזה מגעיל אותי, התגובה המיידית של ההורה היא אז מה אם זה נגע? מה הבעיה? התגובה הזאת יוצרת התנגדות ותחושת אי - הבנה אצל הילד. במקום זאת, יש לשאול את הילד שאלות כמו: למה זה מפריע לך? בצורה אמיתית וסקרנית. מטרת השאלות היא להבין את נקודת המבט שלו ולהוביל אותו להבנה עצמית של הרגשות והתגובות שלו. למשל, במקרה של הילדה , במקום להגיד מה הבעיה? יש לשאול אותה למה זה מפריע לך? ואם היא ... להוריד את הלחץ ולהוביל אותה להבנה שאין באמת בעיה גדולה כפי שהיא מרגישה. מה החשיבות של ניתוח הנחות יסוד מול ילדים? אליעד כהן מדגיש שכאשר הילד מגיב בצעקה או בכעס, ישנן הנחות יסוד שעומדות מאחורי ההתנהגות שלו. הוא מסביר שכל פעם שהילד מגיב בהגזמה, זה סימן שיש בתוכו הנחת יסוד חזקה ולא מודעת שגורמת לו להתנהג ככה. במקרה של הילדה והפסטה, ההנחות היסוד הן אני לא רוצה שהפסטה תיגע בקטשופ, והנחת ... משהו לא מתאים לרצונותיי, עלי לצעוק כדי שישימו לב ויטפלו בבעיה שלי. המטרה של ההורה במקרה זה היא להוביל את הילד להכרה והבנה של אותן הנחות יסוד פנימיות שמפעילות אותו. כאשר הילד מבין שהוא מגיב מתוך הנחות אלו, ניתן לעבוד איתו על כך שיש דרכים נוספות וטובות יותר להתמודד עם המציאות, במקום לצעוק או להתרגז. מדוע חשוב ללמד את הילד להטיל ספק ברגשות ובמחשבות שלו? אליעד כהן מסביר שהמיומנות החשובה ביותר שניתן ללמד ילד היא היכולת להטיל ספק במה שהוא מרגיש וחושב. אם הילדה אומרת זה מגעיל אותי, ההורה יכול לעזור לה לבחון את זה - האם זה ...

... למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים ... כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר ... האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת ... דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ואז נותנים ... לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. ... ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר ... האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה איך ללמד

... הורים, לא בא לי, לא בא לילד לעשות משהו, הילד לא מקשיב, הילד לא שומע, הילד לא רוצה, איך לחנך ילד? איך להסביר לילד? איך לדבר עם הילד? לסדר את החדר, לעשות שיעורים, הילד עושה דווקא, חינוך ילדים מה לעשות כשהילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כאשר ילד אומר לא בא לי או לא רוצה, הוא מבטא חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. על מנת להתמודד עם מצב כזה בצורה אפקטיבית, אליעד כהן מסביר שיש להקפיד על גישה נכונה, שמתבססת על מספר שלבים ברורים ומוגדרים. המטרה היא לשמור על מערכת היחסים עם הילד חיובית, תוך כדי עידודו לשתף פעולה באופן טבעי ולא מאולץ. למה הילד מתנגד ואומר לא בא לי יותר מאדם מבוגר? אליעד כהן מסביר שילדים מתנגדים לעיתים קרובות יותר ממבוגרים בגלל שהם נאלצים לבצע הרבה ... בא להם לעשות במהלך היום. כשהם כבר מסוגלים להגיד לא בא לי, הם נאחזים בהזדמנות זו להרגיש עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון והקריטי בהתמודדות עם התנגדות הילד הוא לשדר לו אהבה ללא תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ופתוח יותר. איך לנהל שיחה עם הילד כשהוא אומר לא בא לי? לאחר ששידרתם אהבה ללא תנאים, השלב הבא הוא לנהל שיחה פתוחה ומכילה עם הילד. בשיחה זו, אליעד מציע לשאול שתי שאלות חשובות: לשאול את הילד בצורה נעימה ולא מאשימה: למה לא בא לך לעשות את זה? המטרה היא להבין את נקודת המבט של הילד ולהעניק לו תחושה שיש מקום להביע את עצמו ללא חשש מביקורת או ענישה. השאלה השנייה, אם הילד מתקשה להסביר או אומר לא יודע, תהיה: אז מה אם לא בא לך? האם אתה תמיד עושה רק מה שבא לך? כאן ניתן לעזור לו להבין כי לפעמים יש לבצע משימות גם כשלא מתחשק לנו. איך מתמודדים עם תשובות כמו אני עייף או תירוצים דומים? במידה והילד עונה לא בא לי כי אני עייף, אליעד כהן ממליץ לבדוק עם הילד בצורה הגיונית האם הוא באמת עייף או שהוא פשוט בוחר להשתמש בעייפות כתירוץ. ניתן לשאול: אם אתה עייף, איך יש לך כוח לשחק בטלוויזיה או לעשות דברים אחרים? אולי אפשר לסדר לפני שתהיה עייף?. כך מלמדים את הילד להפריד בין תחושת העייפות הכללית לבין הרצון או חוסר הרצון לבצע פעולה ספציפית. מה עושים אם הילד לא יודע להסביר למה הוא לא רוצה? אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא לא רוצה לעשות משהו, ניתן להציג לו שאלות שמבהירות את ההיגיון מאחורי הדרישה. למשל, אליעד מציע לשאול את הילד: מאיפה הגיעו הצעצועים שלך? מישהו עבד בשביל להביא לך אותם. גם אני עושה לפעמים דברים שלא בא לי כדי שיהיה לך טוב. אולי גם אתה יכול לעשות משהו שלא בא לך כדי לעזור?. שאלות אלו מאפשרות לילד להבין את הקשר בין המאמץ והתוצאה, ומעודדות אותו להתבונן בצורה הגיונית יותר ...

... לילדים, איך לגרום לילד להאמין בעצמו? איך לבנות ביטחון עצמי אצל ילדים? איך לבנות ערך עצמי לילדים? איך לגרום לילד לא לפחד מכישלון? איך לנסח משפטי מוטיבציה? איך לגרום לילד לחשוב חיובי? הדרכת הורים האם משפטי מוטיבציה חיוביים תמיד מועילים לילדים? שימוש במשפטי מוטיבציה חיוביים לילדים יכול לחזק את ביטחונם העצמי ואת הערך העצמי שלהם, אך חשוב להקפיד שהמשפטים יהיו נכונים ומחוברים למציאות. משפטים שמגזימים ביכולות הילד, כמו אתה סופרמן ואתה יכול לעוף באוויר, עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה. ילד שישמע זאת עשוי להרגיש טוב לזמן קצר, אך כשינסה ויכשל, הוא יחווה נפילה כואבת בביטחון העצמי שלו. מצד שני, גם אמירות שמצמצמות את היכולת האמיתית של הילד או שמציגות אותו כמוגבל ללא צורך, עלולות להזיק לו ולמנוע ממנו להתפתח. לכן, הדרך הנכונה היא להימנע משני הקצוות: לא להפריז בשבחים מוגזמים ולא להמעיט בערכו של הילד. משפטים מאוזנים כמו תן לעצמך צאנס להצליח או בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול הם המשפטים הנכונים לשימוש, מכיוון שהם אינם יוצרים ציפייה לא מציאותית ולא מלחיצים את הילד, אלא מעודדים אותו להתנסות ולגלות את יכולותיו האמיתיות. איך לעודד ילד שחושש מכישלון במבחן? כאשר ילד חושש מכישלון במבחן, נטיית ההורים היא לומר לו משפטים כמו אתה בטוח תצליח. הבעיה עם המשפט הזה היא, שאם הילד ייכשל בסופו של דבר, הוא יאבד אמון גם במשפטים הללו וגם בעצמו. הכישלון לאחר משפט מוטיבציה כזה עלול לגרום לו לחשוב שהוא חסר יכולת לחלוטין, וההשלכות עשויות להמשך גם לפעמים שבהן באמת תהיה לו יכולת להצליח. הילד פשוט יפסיק לנסות מחשש לחוות שוב כישלון. הגישה הנכונה היא לעודד את הילד בעזרת משפטים מציאותיים וחיוביים שמעודדים מאמץ והתנסות, ללא הבטחת הצלחה ודאית. דוגמאות ... להצליח. בוא תנסה הכי טוב שאתה יכול. תמיד יש אפשרות שתצליח יותר. לא משנה מה היה עד עכשיו, תמיד אפשר להשתפר. בוא תגלה את היכולות האמיתיות שלך. כיצד לבנות ביטחון עצמי אצל ילד שמקבל ציונים נמוכים? כאשר ילד מקבל באופן עקבי ציונים נמוכים, חשוב להדגיש לו שהמצב הקיים אינו חייב להישאר לנצח. ... אתה מסוגל להגיע. המאמץ שאתה עושה חשוב ומוערך. גם אם עד היום לא הצלחת, זה לא אומר שלא תצליח בעתיד. חשוב להימנע ממשפטים שעלולים ליצור לחץ או תחושה של שיפוט שלילי על הילד, ולהדגיש שהמאמץ וההתנסות חשובים בדיוק כמו התוצאה הסופית. מדוע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים מזיקים לביטחון העצמי של ילדים? ילד ששומע משפטי מוטיבציה לא מציאותיים, כמו אתה יכול הכול, עלול לאמץ אותם לזמן קצר. אך כשהוא ייתקל במציאות המנוגדת להבטחה הזו, הביטחון שלו ייפגע משמעותית. לדוגמה, ילד ששמע אתה בטוח תצליח במבחן ובסוף נכשל, עלול להסיק שהוא לא מספיק טוב ושאין לו את היכולת להצליח בעתיד. ההשפעה המצטברת של המשפטים הלא מציאותיים על הילד היא שהוא עלול להפסיק לנסות ולהתמודד עם אתגרים חדשים, גם כאשר יהיו לו הכישורים והיכולת ... לנסות, אף על פי שהיה לו את הכוח להצליח. הכל החל ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים שהוא האמין בהם, שהובילו לכישלון ואיבוד האמון העצמי. מהי הדרך הנכונה לנסח משפטי מוטיבציה לילדים? כדי להימנע מהנזקים שעלולים להיגרם ממשפטי מוטיבציה לא מציאותיים, חשוב לנסח משפטים שמעודדים את הילד להתמודד ולהתנסות, אך אינם מבטיחים הצלחה מראש. הניסוח צריך לעודד התפתחות אישית, מאמץ וחקר ... תמיד אפשר להשתפר. המאמץ שלך הוא חלק מההצלחה. אתה תמיד יכול לנסות עוד פעם אחת. משפטים מסוג זה הם הדרך הנכונה לחיזוק הביטחון העצמי, לחשיבה חיובית ולבניית הערך העצמי של ילדים בצורה ארוכת טווח ובריאה, כי הם יוצרים תחושת אמון עצמי בלי לייצר אכזבות מיותרות. מוטיבציה לילדים ביטחון עצמי לילדים ערך עצמי ל

... חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, כל אחד, כל דבר? דהיינו, כיצד אפשר לגרום גם לילד קטן, להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ... את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר ... לפי הרמה של זה ששומע אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם בעולם, מסוגל להכיל בתוכו, את כל הרעיונות שקיימים בעולם. אלא שההבדל הוא, רק בעוצמה ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של

חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2 וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את הפוטנציאל האישי שלו. ואת כל זה הוא אמור לעשות, כדי להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא. כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים , היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה להתעסק עם השטויות שלו. שהם בעיניו חשובות, בדיוק כמו שבעיני ההורים והמורים, חשובים דברים אחרים. ועל ההורה להבין, שכאשר הוא מנסה לגרום לילד שלו להיות בוגר, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיוב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ... החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, שיזלזלו בדברים שחשובים לו. והאדם לא תמיד בנוי, לעשות שינויים מהותיים בחיים שלו. וכאשר מנסים לגרום לילד להחליף את העיסוקים שלו לעיסוקים בוגרים יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים. והילד בעצם, חווה כאן סוג של פגיעה אישית. בכך שלא מעריכים, את הדברים שחשובים בעיניו. כי כנל יש לזכור, שבעיני הילד העיסוקים שלו, חשובים בדיוק כמו שהאדם המבוגר חושב שהעיסוקים שלו חשובים. וכאשר מנסים לגרום לילד לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו. והדרך הנכונה לחנך ילד, היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות האישיות שלו, בדברים שחשובים לו, על ידי זה שמראים לו, כיצד יש לו כל מיני יכולות שעליהן הוא עדיין לא יודע, ושבאמצעותן הוא יכול להשיג טוב יותר את המטרות האישיות שלו. והדרך הנכונה לעשות זאת, היא על ידי זה שההורה והמורה מנסים לראות מהן המטרות החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה ל

... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים , אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה ... פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות ... מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת ... ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל או ... תמיד יהיו שילוב של שמחה וכאב, אושר וסבל. האם כדאי להיות אם חד הורית? האם צריך דמות אב לילדים? אימהות ובחירה חופשית איך להתמודד עם אובססיה להיות אימא? יתרונות וחסרונות בזוגיות להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? מתי נכון להביא ילד לעולם? ...

... הורה, התמודדות עם פטירה, התמודדות עם פרידה מבן זוג, התמודדות עם פטירת בעל, התמודדות עם פטירת אשה, התמודדות עם אובדן ילד, חלק 1 איך להתמודד עם אובדן של בן משפחה? הרצאה זו עוסקת בתהליכי ההתמודדות עם אובדן של בן משפחה, בין אם מדובר בפטירה של הורה, פרידה מבן זוג, או אובדן של ילד . אליעד מציע כלים להתמודד עם התחושות המורכבות של עצב, בידוד, ושאלות על המשמעות לאחר אובדן. לאורך ההרצאה, ... סבל ולהתמקד בכך שכולנו מסוגלים לבחור להתמודד עם הכאב בדרך שיכולה להוביל אותנו לצמיחה אישית. כיצד להתמודד עם אובדן ילד? באופן כללי, ההתמודדות עם אובדן ילד נתפסת כאובדן הקשה ביותר, ובמהלך ההרצאה אליעד מדגיש את הצורך להתמודד עם העצב בצורה ברורה. הוא מציין שצריך להבין ... אלא גם איך לחשוב על המצב. איך להתמודד עם אובדן? מהו תהליך ההתמודדות עם מוות של בן זוג? מהי הדרך להתמודד עם אובדן ילד? איך לשנות את המחשבות על אובדן? כיצד להתמודד עם מוות של הורה? ...

... עם פטירה, התמודדות עם פרידה מבן זוג, התמודדות עם פטירת בעל, התמודדות עם פטירת אשה, התמודדות עם אובדן ילד, חלק 2 איך להתמודד עם אובדן של בן משפחה? ההרצאה עוסקת בהתמודדות עם אובדן של בני משפחה, לרבות התמודדות עם מוות של הורה, פטירה של בעל או אשה, וכן אובדן של ילד. הנושא המרכזי של ההרצאה הוא כיצד להתמודד עם אובדן קשה ובמיוחד, כיצד למנוע את הפגיעה הרגשית הנמשכת ולהתמודד עם הצער והבדידות. ... שום דבר רע. מה שחשוב הוא להמשיך הלאה ולמצוא את הדרכים להתמודד עם הכאב. מהי ההתמודדות הרגשית עם אובדן ילד? ההרצאה גם מתמקדת בהתמודדות עם אובדן של ילד, שהיא אחת ההתמודדויות הקשות ביותר. אליעד הדגיש את הצורך בהבנה שכולנו חווים חוויות קשות בחיים, אבל יש צורך להפיק מהם גם כוח לשינוי ולהתפתחות. ההתמודדות עם אובדן הילד היא אישית מאוד, אך כל אדם יכול לבחור כיצד להסתכל על העתיד ולא להיתקע רק במציאות הנוכחית. התמודדות עם אובדן איך להתמודד עם אובדן ילד? איך להתחיל חיים חדשים אחרי אובדן? האם אפשר להתגבר על געגועים? התמודדות עם מוות של בן זוג תהליך ההתמודדות עם מוות ...

... התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים , לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה לאיים בהתאבדות, חשוב להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות במצב כזה הוא למנוע פיזית את האפשרות לפגיעה, ... את החלון או להרחיק אותו מאזור הסכנה. אבל זה לא מספיק - אחרי שמונעים את האפשרות הפיזית, חייבים להבין מה גרם לילד להגיע למצב כזה. איך נכון לדבר עם ילד שרוצה להתאבד? גישה אחת שאינה מומלצת היא להתחיל לשאול את הילד למה הוא רוצה להתאבד, מה ייצא לו מזה, או מה היתרונות בהתאבדות מבחינתו. הסיבה לכך היא ששאלות כאלו עלולות דווקא לחזק את הסיבה שהילד חושב עליה, וליצור אצלו תהליך חשיבה חיובי לגבי התאבדות. הגישה הנכונה על פי אליעד כהן היא קודם כל לנטרל את הסכנה המיידית, ואז להתמקד במה שגרם לו לרצות להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול גדול מאוד. התסכול הופך לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. יש שתי גישות להתמודדות עם מצב בו הילד אינו רוצה לעשות דבר כלשהו, כמו להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר ה