... ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים , קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה לא מתרחש, או כאשר קורה משהו שהוא אינו רוצה, הוא יחווה כעס. זוהי הסיבה הכללית, והיא תמיד נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן עקרוני, הגישה הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ניתן לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק הרצונות שלו. חשיפה גדולה מדי לקשיים עלולה לגרום להתפרצויות נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את ה

... לא להיות ילד כאפות? למה צוחקים על חלשים? למה צוחקים עלי? למה מציקים לי? למה מתעללים בי? ילד שמרביצים לו בגן, מה לעשות כשמציקים לילד שלך? כיצד לעזור לילדים להתמודד עם בריונות? חרדה חברתית, כישורים חברתיים, חלק 2 איך לא להיות ילד כאפות? למה צוחקים על חלשים? ההרצאה מתמקדת בשאלות של בריונות, כיצד להתמודד עם מצבים שבהם אנשים מציקים לך, למה צוחקים על אנשים חלשים, ואיך לשדר ... ישיר לרווחה נפשית, התמודדות עם חרדה חברתית, כישורים חברתיים, ובעיקר כיצד אפשר לשדר חוסן כדי לא להיתפס כילד כאפות. למה צוחקים על חלשים? ההרצאה מתחילה בשאלת היסוד: למה צוחקים על אנשים חלשים? כאן מציין אליעד כהן שצחוק והצקה הם תוצאה של האופן שבו אחרים תופסים את ... לעיתים נתפסת כחוזקה, ולכן הצורך להראות שלא נפגענו הוא חלק מהדרך להימנע מלהיתפס כקורבן. מה לעשות כשמציקים לילד שלך? כהן לא פוסח על נושא חשוב מאוד להורים: מה לעשות כאשר ילדך נתקל בבריונות או במצבים של דחייה חברתית בגן או בבית הספר? הוא מציין כי הורים יכולים להיות חלק חשוב בתהליך ההכוונה והחיזוק של ילדיהם. כאשר הילד נתקל בכאב חברתי, הכוונה היא להבין מה גורם לו להרגיש כך ולספק לו כלים להתמודד. הגישה הכללית היא לא להשאיר את הילד מבודד, אלא לחזק אותו בעזרת הבנת הדינמיקות החברתיות והיכולת להגיב בצורה חכמה ומחושבת. כיצד להתמודד עם בריונות וחרדה חברתית? אליעד מציין שאחת הסיבות ... הזו. אם לא מגיבים, הצוחק או המתעלל לא מוצא את האתגר שלו, ויכול להמשיך לאזול את מטרתו. איך להפסיק להיות ילד כאפות? בשלב מאוחר יותר בהרצאה, כהן מתמקד במענה לשאלה הגדולה ביותר של ההרצאה - איך לא להיות ילד כאפות? התשובה טמונה בתפיסה העצמית שלך וביכולתך להתמודד עם דינמיקות חברתיות בצורה חכמה ומחושבת. אם אתה לא משדר חולשה, לא יתייחסו אליך כאל ילד כאפות. אתה לא חייב להילחם כל הזמן כדי להוכיח שאתה חזק, אבל אתה בהחלט יכול להראות חוסן נפשי, עמידות ויכולת להתמודד עם אתגרים בצורה יציבה ושקולה. איך ... של חזק, דינאמיקה בין אישית, מה אני חושב על עצמי? מה חושבים עלי? עמיר פרץ, תגובת שרשרת, איך להפסיק להיות ילד כאפות? מרביצים לילד שלי בגן, בעיות חברתיות, ילד דחוי חברתית, ילד בודד בכיתה, איך להיות מקובל בחברה? איך להפוך ילד למקובל חברתית? קושי חברתי, השקר של חשיבה חיובית, השקר של לראות את חצי הכוס המלאה ...

... הורים, מניעת מריבות עם הילדים, איך לראות את הנולד בחינוך ילדים? איך לא להיכנס לדרך ללא מוצא בחינוך ילדים? איך לגדל ילדים בחוכמה? איך לחסוך מריבות עם הילדים? איך למנוע מריבות עם ילדים? כמה לפנק ילדים? יעוץ להורים, ילד תלותי איך לראות מראש את התוצאות בחינוך ילדים? אליעד כהן מסביר שכשנכנסים לתהליך מסוים בחינוך הילדים, חשוב לחשוב על היציאה ממנו מראש. הוא נותן דוגמה של אדם ... הוא שתמיד צריך לתכנן מראש כיצד תתנהל הפרידה או היציאה מהמצב שבו אתה נמצא, כדי להימנע ממצבים לא נעימים או קונפליקטים גדולים. למה חשוב לחשוב על העתיד כשמחנכים ילדים? אליעד כהן מסביר שהמשמעות של חכם רואה את הנולד בחינוך ילדים, היא שכאשר מחנכים ילד להרגל מסוים, חייבים לשאול מראש האם מדובר בהרגל שהוא יוכל להמשיך אותו לאורך כל חייו, או שזהו הרגל שייאלץ לשנות בהמשך. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו הורים מחנכים ילד לסדר את החדר שלו. הרגל כזה הוא הרגל טוב, כי אין סיבה שבעתיד מישהו יגיד לו להפסיק לסדר את החדר. מצד שני, אם ההורים מחנכים את הילד לא לסדר את החדר כי ההורים או עוזרת הבית עושים זאת עבורו, הם מלמדים אותו הרגל שלא יכול להימשך לעולם. כשיגדל ויצטרך לסדר את חדרו בעצמו, הוא עלול להתנגד לכך ולהיכנס איתם לעימותים. מה הסכנה בפינוק יתר של ילדים? אליעד כהן מדגיש שפינוק יתר או נתינת יתר לילדים עלולה להוביל להרגלים רעים ולקושי משמעותי לשנותם בעתיד. לדוגמה, אם הילד מתרגל לכך שההורים נותנים לו יותר ממה שהוא נותן להם בחזרה, או שהוא מקבל שירותים כמו ניקיון וסידור ללא מאמץ מצידו, הדבר יוביל לכך שהוא יהפוך לתלותי, עצלן או אף לנצלן. הילד יתרגל לקבל בלי לתת, וכשיגדל הוא יתקשה מאוד לשנות את ההרגל הזה. כאשר יצטרכו לחנך אותו אחרת, ההורים יצטרכו להתמודד עם מריבות רבות וקשות, משום שילד שהתרגל לקבל ללא תנאי יתקשה לשנות זאת מרצונו. למה קשה לשנות הרגלים רעים שהילדים רכשו? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לקושי בשינוי הרגלים רעים אצל ילדים היא שההורים לא תכננו מראש כיצד יעשו את השינוי הזה ... כמו עישון או תלות רגשית, ואחר כך מנסה להיגמל. קשה מאוד להפסיק משהו שהפך להרגל ממכר, ולכן יש לחשוב על כך מראש ולתכנן איך אפשר להיגמל או להפסיק בעתיד. כך גם בחינוך ילדים - ההורים חייבים לשאול את עצמם מראש כיצד בדיוק יצליחו לשנות את ההרגל שהילד התרגל אליו, וכמה מריבות או בעיות הם יצטרכו לעבור בדרך. אליעד מזהיר שאם לא חושבים על כך מראש, נכנסים לתוך בור שקשה מאוד לצאת ממנו. איך מתמודדים עם שינוי הרגלים אצל ילדים? אליעד כהן ממליץ להורים שבכל פעם שהם מחנכים את ילדיהם להרגל כלשהו, שיחשבו מראש כיצד בדיוק ישנו אותו בעתיד, במקרה שיצטרכו לשנותו. לדוגמה, אם ההורה מחליט לפנק את הילד, הוא צריך לתכנן מראש כיצד יוכל להפסיק את הפינוק כשהילד יגדל. אליעד מדגיש שחשוב לדעת מראש שתהליך השינוי ילווה בקשיים, ושהילדים לא ישתנו מעצמם בקלות. הוא מוסיף שילדים לא יקומו יום אחד ויחליטו מיוזמתם להשקיע או להתאמץ, ...

ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים , בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה, חלק 1 ...

... להגיד לילד לא? הדרכת הורים לילדים עקשנים ולילדים מרדניים, איך אומרים לילד לא? איך אומרים לא לילד? איך לחנך ילד עקשן? איך לסרב לילד? איך לגרום לילד להקשיב לך? מה עושים אם הילד לא מקשיב? איך לחנך ילד מרדן? איך להגיד לילד לא בצורה נכונה? הורים רבים נתקלים בקושי משמעותי כאשר הם נאלצים להגיד לילד שלהם לא. השאלה שעולה היא איך ניתן לעשות זאת בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר שאין למעשה שיטה אחת שעובדת בכל המקרים. קיימות שיטות רבות כמו ענישה, הסבר מפורט לילד, שכנוע דרך תגמול, והצבת גבולות נוקשים, אך כל השיטות הללו אינן יעילות תמיד. לעיתים הן יכולות לעבוד, אך תמיד יגרמו לנזק מסוים או ... הרבה יותר בסיסי ועמוק - הדרך היחידה האמיתית להגיד לילד לא בצורה נכונה היא בראש ובראשונה שההורה ילמד להגיד לעצמו לא. אם ההורה עצמו לא יודע להתמודד עם סירוב עצמי, עם דחיית סיפוקים ועם הגבלת הרצונות שלו, הוא לעולם לא יצליח ללמד זאת את הילד. ההורה חייב לשאול את עצמו האם הוא מסוגל להגיד לעצמו לא, האם הוא יודע להגביל את עצמו בלי להרגיש רע, והאם הוא מסוגל להתאפק בלי להרגיש שהוא סובל. מדוע הורים מתקשים להגיד לילד לא? הסיבה המרכזית לקושי של הורים להגיד לילד לא היא התחושה שאהבה פירושה מילוי רצונו של הילד. הורים רבים חווים בילדותם את הכאב של לא מההורים שלהם, וכעת הם מחליטים שאצל הילד שלהם יהיה אחרת. הם מאמינים בטעות שאם הם לא נותנים לילד משהו שהוא רוצה, זה אומר שהם לא אוהבים אותו באמת. מתוך אמונה מוטעית זו הם נוטים לספק לילד את כל מה שהוא מבקש. אבל בפועל, כאשר הילד מקבל תמיד את מה שהוא רוצה, נוצרת אצלו תחושה שהוא מרכז העולם, שאין גבולות, שהוא חייב תמיד לקבל מה שהוא רוצה, ובטווח הארוך הילד נעשה מתוסכל, מרדן ולא מחונך. אליעד מסביר שבמצב כזה, ההורה למעשה משדר לילד מסר כפול: מצד אחד, אני אוהב אותך ולכן נותן לך הכל, ומצד שני, אם לא תקבל הכל, אתה צריך להרגיש רע. התוצאה היא שהילד לומד להיות אומלל בכל פעם שהוא לא מקבל את רצונו, וזה יוצר סכסוך מתמיד בין הילד לבין ההורים ובין הילד לבין עצמו. למה שיטות הצבת גבולות לא עובדות? אליעד מדגיש שכל השיטות שנלמדות בקורסים ובהדרכות להורים, כמו ענישה, תגמול או שיטות ... יוצרות תופעות לוואי שליליות. לדוגמה, אם הורה יגיד לילד לא וילחץ עליו עד שייכנע, הילד אמנם יקשיב, אבל זה ייצור אצלו כעס, פחד או תחושה של תסכול, שייצאו בצורה שלילית בהמשך. השיטות אינן פותרות את הבעיה מן השורש, אלא ...

... הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב איך שוכחים ילד ברכב ומה המשמעות של זה? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד יכולות להתרחש טעויות קשות כמו שכחת ילד ברכב, טביעת ילדים בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, התשובה הייתה כנראה שלילית. אולם, בשל המעגלים הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא ... דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה נמצא במצב של עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ... לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה יכול להימנע, שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים פחות חשובים או יותר נוחים לו באותו רגע. ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או ...

... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים , כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את ... מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה ... שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה

... בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג שמציג אמא ... סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר ... חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן ... בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם ... חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים משלימים עם זה כי הם מבינים ... מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש ... לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר התפקוד של ה

חינוך ילדים, לקיחת אחריות אצל ילדים, ללמד ילד לקחת אחריות, הורים וילדים, ילד לוקח אחריות, לקנות פלאפון לילדים, אהבה לילדים, אהבה ללא תנאים, איך לחנך ילדים? איך לגדל ילדים? איך ללמד ילד לקחת אחריות באופן מעשי? ההרצאה עוסקת בנושא המורכב של חינוך ילדים לאחריות ומביאה דוגמה מפורטת של ילד שאיבד את הפלאפון שלו. אליעד כהן מדגיש לאורך ההרצאה את החשיבות של הבנת המושג לקיחת אחריות לא רק כהצהרה מילולית אלא כפעולה ממשית עם השלכות מעשיות. דרך הסיפור על הילד שאיבד את הפלאפון, אליעד מסביר לעומק מדוע האופן שבו ההורה מגיב לאירוע ישפיע ישירות על יכולת הילד לקחת אחריות בעתיד. מהי המשמעות האמיתית של לקיחת אחריות אצל ילדים? אליעד מסביר שלקיחת אחריות אמיתית מתרחשת כאשר הילד מבין שלכל פעולה שלו יש תוצאות ושלכל תוצאה יש מחיר ברור. הוא מדגיש שאין משמעות אמיתית להצהרות ריקות כמו אני אחראי, אם הן לא מלוות במעשים. אם הילד איבד פלאפון, למשל, הוא צריך להרגיש את המחיר של האובדן בדרך כזו או אחרת, ולא רק לומר אני אחראי. איך הסיפור על הפלאפון ממחיש את לקיחת האחריות? בסיפור שתואר בהרצאה, הילד איבד את הפלאפון כאשר היה בדרך למשחק ספורט עם חברים. הנסיבות היו מורכבות: הילד החליף בגדים במהירות, הפלאפון היה איתו אך הוא לא שם לב מספיק כדי לזכור איפה בדיוק הניח אותו. בסיטואציה הזו, אליעד מפרק את מושג האחריות לכמה שאלות מרכזיות: האם הילד אחראי כי הפלאפון היה שלו? האם המאמן אחראי כי לחץ על הילדים להחליף בגדים מהר? האם ההורה אחראי כי לא לימד מספיק את הילד לשמור על חפציו? האם בכלל האחריות היא של הסביבה, של החברים, או אולי של אלוהים - נסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן? אליעד מדגיש שהפרשנות לאירוע משתנה בהתאם לזווית שממנה מסתכלים, וכדי לחנך ילד לאחריות, ההורה חייב להחליט איזה מסר הוא רוצה להעביר. האם כדאי להורה לקנות פלאפון חדש לילד שאיבד אותו? אליעד מנתח כמה גישות אפשריות: גישה ראשונה, אהבה ללא תנאים: ההורה קונה מיד פלאפון חדש, מבלי להאשים את הילד, מתוך רצון להראות לילד אהבה וחוסר תנאים. אליעד מסביר שלגישה זו יש יתרונות, כי הילד עשוי להרגיש שהוא אהוב בכל מצב, אך מצד שני, הילד עלול לא ללמוד מזה לקחת אחריות כי אין השלכות שליליות לאובדן. גישה שנייה, אהבה עם תנאים: ההורה לא קונה פלאפון מיד, או שהוא דורש השתתפות חלקית של הילד בקניית פלאפון חדש. בצורה כזו, הילד לומד שיש מחיר למעשים שלו, וזו הדרך האמיתית לקחת אחריות. אליעד ממליץ על הדרך הזו בתור החינוך היעיל ביותר לאחריות, כיוון שהיא מדמה בצורה טובה ...

... חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל החוויות מהטיול באמת הוסיפו לחיים שלו? דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. יש גם מקום לבחון אם ניתן לשפר את המצב עבור הילד - לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה ... עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד באופן מיידי. זה מצריך זמן וכך גם תגובות גמישות שיכולות לכלול עידוד לסבלנות. איך להימנע מהשפעות רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול לאהוב את שניהם במידה שווה, וזה בסדר. האם יש מקום לנסות לתקן את הרגשות של הילד? בדיוק באותו הקשר, אם