... לחיות את הרגע - מהו ההווה? מהי חשיבותו של הרגע הזה? הווה. זמן הווה. הווה = הרגע הזה הנוכחי. העבר / עתיד קיימים ברגע הזה. אם לא הרגע הזה, לא היו העבר עתיד. העבר / עתיד קיימים בתוך המחשבה של האדם ברגע הזה. הרגע הזה עצמו מחזיק ומכיל בתוכו את העבר / עתיד. באותה המידה שיש לרגע הזה עבר / עתיד, היה יכול להיות הרגע הזה של ההווה בלי עבר / עתיד. ההווה הוא הרגע החשוב ביותר. הוא הרגע שבו העולם קיים. זכות הקיום של העבר / עתיד תלויה ברגע הזה, אך לא להפך. זא ההווה הוא אינו תוצאה של העבר או הקדמה של העתיד. העבר הוא תוצאה של המחשבה של האדם ברגע הזה. והעתיד הוא תוצאה של המחשבה של האדם ברגע הזה. אם לא היה הרגע הזה, לא היה עבר / עתיד. העבר / עתיד משתנים בכל רגע. אפילו אותה נקודת זמן בעבר / עתיד משתנה בכל רגע. פירוש: האדם יכול לחשוב על אירוע מסוים מהעבר בצורות שונות ברגעים שונים = העבר היה שונה ברגעים שונים. וכן לגבי העתיד. בכל מקרה, ההווה הוא הרגע היחיד שבאמת חשוב. אם טוב לאדם בהווה בשלמות, הרי שאין שום משמעות לעבר / עתיד שלו. על האדם לחפש את הטוב שיש ברגע הזה של ההווה. על האדם להבין מהי זכות הקיום של הרגע הזה כרגע בודד. על האדם להבין שיש תכלית וסיבה שבגללה הרגע הזה קיים בפני עצמו. העבר / עתיד קיימים בזכות הרגע הזה. הם נמצאים בתוך המחשבה של הרגע הזה. כך שסיבת הקיום של הרגע הזה היא החשובה ביותר. על האדם להגיע למצב שבו תחושת הטוב שלו תנבע מהרגע הזה, בלי קשר לרגע אחר בעבר / עתיד. העבר / עתיד, הם חלק מהסיפור ומהתמונה של הרגע הזה. אך הרגע הזה הוא העיקר. על האדם לחקור ולהבין את סיבת הקיום של הרגע הזה. הרגע הזה לא קיים בשביל הרגע הקודם / הבא. הם אלו שקיימים בשבילו. העבר / עתיד נוצרים בהווה, במחשבה של הרגע הזה, בשביל הרגע הזה. על האדם לחקור ולמצוא את התכלית הטובה של ... שהוא. לסיכום: חפש את מה שטוב ברגע הזה בפני עצמו, כי הוא הרגע החשוב ביותר, הרגע שבו קיימים גם העבר / עתיד. כאשר האדם מוצא את מה שטוב ברגע הזה, הוא מרגיש טוב אמיתי שאינו תלוי בדבר. טוב שקרי ...

... מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ... לבין מה שקרה לפני חודש / שנה. מבחינתם של ילדים קטנים, כל מה שכבר קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך ... נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע בהווה. זא כמו שיש תחושה של שובע / רעב ששתיהן קיימות כרגע וברגע הזה בהווה, כך יש תחושה שנקראת עבר ויש תחושה שנקראת עתיד. כאשר הילד חווה תחושה של עבר מבחינתו אין הבדל בין העבר של אתמול לבין העבר של לפני שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל ...

... קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא ... הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה לאדם דמיון, הרי שגם העבר וגם העתיד לא היו קיימים עבורו! העבר קיים רק בזיכרון / דמיון של האדם וגם העתיד קיים רק באמצעות הדמיון של האדם. זה שיש עבר / עתיד זה לא ברור מאליו. אדם ללא זיכרון, לא היה יודע שיש עבר. ואדם ללא דמיון כלל, לא היה יודע גם לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את ... אך היא מהווה אותם ונמצאת מחוצה להם. אלוהים / המציאות בוראת את העולם בכל רגע. זהו לא אירוע שהתרחש בעבר, אלא משהו שקורה בכל רגע. השאלה היא לא מי ברא את העולם בעבר, אלא מי בורא את העולם בהווה? מי גורם לתחושת ציר הזמן עצמה להיות קיימת כרגע? ומי גורם לתחושת מרחב ...

... הם לא יותר מאשר תחושה. כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם עתיד. ויש תחושה אחרת שלה קורא ... המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. ... אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש תחושה כלשהי שהאדם קורא לה עבר, ויש תחושה אחרת של הווה, ותחושה אחרת של עתיד. ומצד האמת יכול להיות שהאדם ירגיש תחושה של הווה, על משהו אחר שכבר קרה בעבר או שעוד לא קרה בעתיד וכיוב. וכאשר האדם חושב על איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ואחכ בטעות האדם חושב שהדבר הזה כבר קרה בעבר וכיוב. ובכל מקרה בכל רגע ורגע האדם חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום ...

... עד שהוא יגיע לסוף הדרך. אליעד מדגיש שוב ושוב, כי רק לאחר שהגיע לתוצאה הסופית, הוא הבין איזו דרך עבר, והבין שהיא הדרך הנכונה. לדוגמה, הוא מביא את דרכו של רבי נחמן, ואומר שבהתחלה הוא לא ידע אם הדרך ... הולך בדרך מסוימת ומרגיש בטוח שזו הדרך הנכונה, כנראה לא מספיק מתבונן בעצמו ובמציאות. אליעד מודה כי גם הוא עבר בדרך הבודהיזם, אבל לדבריו זו לא הייתה דרך מודעת או מסומנת מראש אלא חלק מניסיונות רבים שעשה. מדוע הדרך ... או החלטה מודעת, אלא תחושה פנימית של שלמות. רק אחרי זה הוא התחיל להתבונן אחורה ולבחון איזו דרך הוא עבר, ומתוך זה הוא יצר את ההסברים שהוא מציע היום. האם הדרך להארה היא תהליך סיבתי או אקראי? אליעד מבהיר ...

... נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד. מה הקשר בין חוויות למציאות? על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון ... מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות ומוכן להכיר בכך שהוא לא יודע דבר. אליעד כהן נותן את הדוגמה של אבן שנזרקת לעבר האדם. במקום לראות את האבן כמציאות מוחלטת, על האדם להבין שזוהי רק צורת כלום המופיעה כאבן. בהבנה הזאת, האדם ... לפי אליעד כהן, כל תהליך זה נוגע גם ליכולת לפתח ספק לגבי כל דבר. אם אדם רואה אבן נזרקת לעברו, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה ... כאשר אדם רואה שולחן - עליו לראות את המניפולציה של התודעה שמפרידה בין שולחן לכיסא. כאשר אדם זוכר אירוע מהעבר - עליו לזהות את המניפולציה שהזיכרון עושה עליו. כאשר אדם חושב על העתיד - עליו להבין כיצד תפיסת הזמן ... דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות בצורה עמוקה, בסופו של דבר הוא מגיע לנקודת לא יודע. לדוגמה: כאשר אבן נזרקת לעברו, הוא יכול לראות זאת כאבן נזרקה אלי, אך ברמה עמוקה יותר הוא יכול להבין שכלום זורם בצורת אבן. כאשר אדם חווה כאב - החוויה עצמה מורכבת מתפיסות עבר, הווה, ועתיד. אם הוא יפרק את החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן. מי שמעמיק ... החוויה שלו את הכוס. אם הוא חווה פחד - עליו לבדוק מהיכן הפחד מגיע: האם הוא מבוסס על חוויות עבר? על חששות לעתיד? על הכאב בהווה? באופן כללי, כל חוויה בנויה משילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה. זיכרונות העבר. חששות העתיד. אם האדם יפרק כל חוויה למרכיביה, הוא יוכל לראות כיצד היא בנויה, ואז - כשהוא יגיע לשורשה ... פרמטרים, יש כאן עומקים של חוויות. למשל שורפים אותך באש, החוויה תלויה במה שאתה מרגיש עכשיו, במחשבות שהיו לך מהעבר לגבי שריפה, וכן המחשבות לעתיד. חלק זה בגלל מה שאתה יודע על המשמעות של האש - זה העבר, חלק זה בגלל שאתה מפחד יקרה לך בעתיד, וחלק ממה שקורה לך כרגע. זוהי סתם דוגמה, כמו שכואב לך ממשהו, שגנבו לך וכו. הדוגמה לכאב פיזי היא טובה כי אפשר לראות שהחוויה מבוססת על הווה, עבר ועתיד. וצריך לקחת את החוויה הכללית ולפרק אותה, מה תלוי בעבר, הווה והעתיד, ואז להכנס פנימה. האם העבר והעתיד מחויבים? לא יודע. אז אני חי את הרגע הזה, גם את הרגע הזה אני לא רוצה. אתה צריך ...

... אל האושר, הדרך היחידה אל האושר, דרך רוחנית, מסע רוחני, מסע אישי, מורה רוחני מהי הדרך הרוחנית שאליעד כהן עבר בדרך אל האושר? אליעד כהן מתאר בהרצאה את המסע הרוחני האישי שלו, שמטרתו הייתה למצוא את הדרך אל האושר ואת האמת המוחלטת. הוא מתחיל ואומר שהסיפורים ששמענו ממנו הם רק חלק קטן מתוך המסע המורכב והקשה שעבר. הוא מבהיר שבניגוד אליו, לנו אין צורך לעבור את אותו מסע מפרך שהוא עבר, אך מנגד הוא מציין שרבי נחמן מברסלב אמר שצריך להיות מוכנים נפשית למסע מפרך וקשה במיוחד. כלומר, לא חייבים לעבור את הדרך עצמה, אך חייבים להיות מוכנים לעבור אותה. למה אליעד כהן עבר מסע קשה כל כך בחיפושיו? אליעד מסביר שבעבר, בניגוד למי שלומד היום אצלו, לא הייתה לו שום הדרכה, שום הכוונה ואף לא רמז לגבי מה שהוא מחפש. ... ברורה להגיע אליהם לבד. האם חובה לסבול במסע הרוחני כדי להגיע לתובנות רוחניות? למרות שאליעד מתאר את הקשיים הרבים שעבר, הוא מבהיר כי אין חובה לעבור סבל, קושי או מסלול מפרך בשביל להגיע לאמת או לאושר. הוא מציין שרבי ... המסר הוא שרבי נחמן בעצם חסך את המסלול הזה מתלמידיו, בדיוק כמו שאליעד היום חוסך מתלמידיו את המסלול הקשה שעבר. מה המשמעות של אין לא יכול, יש לא רוצה לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש כי המשפט אין לא יכול, ...

... סתם אז מה הבעיה? אני אומר לך, אגלה לך סוד בום זה לא סכנה. ש: כן ברור שזה משהו מעבר למרות שהייתי רוצה לחשוב שזה סתם אז הייתי יכולה לפתור את זה. אליעד: יפה כי אם זה היה סתם ... אדם יכול לעשות ברגע שהוא שומע בום, נגיד אחד שיש לו הלם קרב ההלם קרב יש אנשים שסובלים מזה שעברו מלחמה וכל פעם שהם שומעים בום אפילו דלת נטרקת הוא לא נרדם בלילות מדלת שנטרקת, את מכירה את הסיפורים האלה? אחד עבר מלחמה והוא אומר אני שומע את היריות ואת החברים שלי מתים לידי כל שאר הסיפורים והאגדות, מה לעשות איך ... שנה שמגיע פורים את סובלת מסקנה כל שנה כשעובר פורים את שמחה נכון? שאר האנשים כשעובר פורים אומרים בסדר עבר פורים לא קרה כלום ואת איזה כייף עבר פורים, יש לך בונוס אומנם את מקבלת עונש בפורים אבל את מקבלת בונוס אחרי פורים זה פתרון אחד. פתרון ...

... ולכן בלתי אפשרי לומר שדבר אחד נוצר קודם לשני. הכל קשור זה בזה באופן מהותי. מדוע אנחנו מתבלבלים בין עבר, הווה ועתיד? אליעד מתייחס לכך שהמוח שלנו לא באמת מסוגל להבחין בצורה מוחלטת בין עבר, הווה ועתיד. כל ההבדל בין זמנים אלו הוא תחושה סובייקטיבית. למשל, הוא מציין כי אירועים שקרו בעבר יכולים להרגיש כאילו הם מתרחשים עכשיו, או שדברים שעדיין לא התרחשו עשויים להרגיש כמציאות נוכחית. הוא מסביר זאת בכך שהמוח מחבר לכל תמונה או זיכרון תגית (property) המסמנת את האירוע כעבר, הווה או עתיד, אך לעיתים מתרחשות טעויות. המוח לפעמים מתבלבל, ומערבב זיכרונות ואירועים. הוא נותן כדוגמה זוג שרבים בגלל משהו שקרה בעבר, אף על פי שהאירוע כבר אינו רלוונטי כרגע, המוח ממשיך לחוות את האירוע הזה כאילו הוא מתקיים בהווה, ולכן ... לא כי הוא יודע בוודאות שזה יקרה, אלא כי הוא מאמין שזה מה שיתרחש. האם אפשר לתפוס את עצמך מעבר לזמן ולמקום? אליעד מתאר שישנו שלב נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, ... מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

... תנאי. כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה? שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול? תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש ... בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר. מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, הכל בסדר. לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר ... את עצמם ואחרים עוד יותר. עוד דוגמה היא הנושא של פגע וברח: הגברת הענישה על פגע וברח יכולה להרתיע עבריינים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם ... מעולם המבוגרים שאלה: איך קשורה השאלה על ענישת ילד לנושא של עבירות תנועה? תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה מורכבות קיימת גם ...