... או חושב נרשם בזיכרון ומשפיע עליו גם בעתיד. כלומר, המחשבה אני מפסידן או לוזר יכולה להיות תוצאה של רשימו מעבר, והיא משפיעה על איך שהאדם מתייחס לעצמו ולמציאות. איך להשתמש בשאלה מי אמר כדי לשחרר חסימות רגשיות? אליעד ממליץ ... כן ידעתי שאם הוא יגיד מסתמך הוא צריך לגלגל את זה עלי, כן ש...? ש: ששיפוט מסוים שהיה לו בעבר ספציפית בנקודה הזאת שהוא יותר חזק נגיד מדברים אחרים. אליעד: זה גם יכול להיות אבל זה חצי אקראי, תגיד ...

... שהוא לא באמת יודע מה כן הוא רוצה. כיצד אליעד הגיע להבנה שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון? אליעד סיפר שבעבר הוא שאל את עצמו מה באמת הוא רוצה, והבין: המטרה היא להרגיש טוב בלי תלות בשום דבר חיצוני הבעיה ...

... השורש. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון זה לא אמת. אבל אני אומר שתמיד יש חיסרון, כי אם אסביר לו מעבר לזה הוא לא יבין בכלל. אז כשאומרים לו שתמיד יש חיסרון, ותסתכל על היתרון, זה מרגיע אותו, ואז הוא ... שאפילו אלוהים לא יוכל לשחד אותך. אבל גם להגיד שאין שום חיסרון גם זה מדרגה נמוכה, כי יש הרבה מעבר לזה. רק שמעבר לזה אי אפשר להסביר. אם זה כבר כלום, איך יכול להיות יותר מכלום? בשכל תמיד יש חיסרון, וזאת האמת ... שחושב שלא מיותר. יש אנשים למשל שיש להם נכות רגשית שהם לא יכולים לריב על שטויות, לא יכולים להתקע בעבר, לא יכולים להילחם על שטויות, אבל אם אתה מבין שהכל אחד במוחלט, אז כמו שאתה מוטרד ממה שיש עכשיו ...

... קיימות עבורו להגדיל את ההכנסה שלו. לדוגמה, בשיחה מובאת דוגמה של מישהי שחושבת שהיא יכולה להרוויח יותר כסף מכיוון שבעבר כבר הצליחה לעשות זאת. אליעד שואל אותה אם עצם העובדה שבעבר הרוויחה יותר כסף אומר שגם היום היא יכולה להרוויח יותר, והיא משיבה בתשובה מעורבת: מצד אחד כן, מצד שני ...

... מסביר כיצד הצורך הזה מקושר לחרדות שלנו ולתחושת חסך פנימית שכולנו חווים לעיתים. זהו חסך שנובע בין היתר מחוויות מהעבר, שהיו קשורות ביחסים עם הדמויות ההוריות, במיוחד אם מדובר בחסך אימהי או חסך הורי כללי. אליעד מציין שהרגשה זו, ...

... נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד. מה הקשר בין חוויות למציאות? על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון ... מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות ומוכן להכיר בכך שהוא לא יודע דבר. אליעד כהן נותן את הדוגמה של אבן שנזרקת לעבר האדם. במקום לראות את האבן כמציאות מוחלטת, על האדם להבין שזוהי רק צורת כלום המופיעה כאבן. בהבנה הזאת, האדם ... לפי אליעד כהן, כל תהליך זה נוגע גם ליכולת לפתח ספק לגבי כל דבר. אם אדם רואה אבן נזרקת לעברו, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה ... כאשר אדם רואה שולחן - עליו לראות את המניפולציה של התודעה שמפרידה בין שולחן לכיסא. כאשר אדם זוכר אירוע מהעבר - עליו לזהות את המניפולציה שהזיכרון עושה עליו. כאשר אדם חושב על העתיד - עליו להבין כיצד תפיסת הזמן ... דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות בצורה עמוקה, בסופו של דבר הוא מגיע לנקודת לא יודע. לדוגמה: כאשר אבן נזרקת לעברו, הוא יכול לראות זאת כאבן נזרקה אלי, אך ברמה עמוקה יותר הוא יכול להבין שכלום זורם בצורת אבן. כאשר אדם חווה כאב - החוויה עצמה מורכבת מתפיסות עבר, הווה, ועתיד. אם הוא יפרק את החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן. מי שמעמיק ... החוויה שלו את הכוס. אם הוא חווה פחד - עליו לבדוק מהיכן הפחד מגיע: האם הוא מבוסס על חוויות עבר? על חששות לעתיד? על הכאב בהווה? באופן כללי, כל חוויה בנויה משילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה. זיכרונות העבר. חששות העתיד. אם האדם יפרק כל חוויה למרכיביה, הוא יוכל לראות כיצד היא בנויה, ואז - כשהוא יגיע לשורשה ... פרמטרים, יש כאן עומקים של חוויות. למשל שורפים אותך באש, החוויה תלויה במה שאתה מרגיש עכשיו, במחשבות שהיו לך מהעבר לגבי שריפה, וכן המחשבות לעתיד. חלק זה בגלל מה שאתה יודע על המשמעות של האש - זה העבר, חלק זה בגלל שאתה מפחד יקרה לך בעתיד, וחלק ממה שקורה לך כרגע. זוהי סתם דוגמה, כמו שכואב לך ממשהו, שגנבו לך וכו. הדוגמה לכאב פיזי היא טובה כי אפשר לראות שהחוויה מבוססת על הווה, עבר ועתיד. וצריך לקחת את החוויה הכללית ולפרק אותה, מה תלוי בעבר, הווה והעתיד, ואז להכנס פנימה. האם העבר והעתיד מחויבים? לא יודע. אז אני חי את הרגע הזה, גם את הרגע הזה אני לא רוצה. אתה צריך ...

... אשר לעיתים קרובות נתון לפרשנויות שונות, ואליעד כהן מציע במהלך השיחה לעסוק במהות המילה אהבה ולבחון את משמעותה האמיתית מעבר להוראות מקובלות. השיחה מתחילה עם השאלה מה זאת אהבה?, ומיד אליעד מאתגר את הדוברים להפעיל את המחשבה ולבחון את ... אחרת. המילה אהבה איננה נושאת עמה תשובה חד - משמעית, אלא משתנה מאדם לאדם בהתאם להבנתו האישית והחוויות שהוא עבר. כל אחד מייחס לאהבה את המשמעות שהוא מוצא בה, ולכן אין תשובה נכונה אחת. האם אהבה קשורה לרצון? במהלך ... של לא להתייחס רק למילה, אלא להבין את הכוונה שעומדת מאחוריה. במהלך השיחה, אחד מהמשתתפים מציין דעות על אהבה שמועברות לו על ידי אנשים אחרים. דוגמה לכך היא שמישהי מסבירה שמה שמאפיין אהבה הוא השעבוד של האדם השני - ... עניתי לך. ש: זה כמו כאילו שיעבוד מסוים. אנשים כאילו של מילה, ככה בתחום שהוא עוד שלי בדיעבד שנראו מהעבר. אליעד: תגיד לי מה אכפת לך מה זה אהבה, מה זה מציק לך? יש פה בית משוגעים, הבית משוגעים ...

... אישי בזמן המכירה ובתוך תהליך השכנוע, אלא ההסכמה של הלקוח למה שאתה אומר לו, ההסכמה הזאת כבר הייתה קיימת בעבר, עוד לפני שהוא פגש אותך. כי בעצם אמרת ללקוח, דברים שהוא כבר ידע אותם בעבר. והוא לא הסכים איתך על שום דבר, אלא בינתיים הוא בעיקר הסכים עם מה שהוא כבר ידע בעבר. וכדי ליצור הסכמה חזקה יותר בינך לבין הלקוח, עליך לנסות ליצור חוויית הסכמה בינך לבין הלקוח, חוויית הסכמה שתיווצר ...

... ואם נדייק יותר, אז במקום לומר לפי מה שאתה מספר יש לומר לפי מה שסיפרת. כאשר סיפרת זה בלשון עבר, ואתה מספר זה בלשון הווה וזה חזק יותר מאשר בלשון עבר. ואם נרצה לדייק עוד יותר, אז יש לומר לפי הסיפור שסיפרת, קרה X. דהיינו, סיפרת לנו סיפור שקרה כך ...

... וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע התת מודע של האדם השומע, באמצעות משחק בתיאור הזמן של הרעיון. דהיינו, שימוש בזמן עבר / הווה / עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר הזמן, משפיע על חוזק / חולשת ... שהאדם יודע עכשיו שיש לו יד ושהשמש זורחת עכשיו. ויש דברים שהאדם יודע אותם מהזיכרון שלו של מה שקרה בעבר. כגון לדוגמה שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן עבר אך לא זמן הווה. ויש גם את זמן העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה בעתיד. ... ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה בעתיד. וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמה הבנו בלשון עבר, אנחנו מבינים בלשון הווה, ונבין בלשון עתיד. כאשר הדבר הכי ממשי, הוא בלשון הווה, שאנחנו כרגע מבינים את הדבר, ולא רק הבנו אותו בעבר או נבין אותו בעתיד. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג אותו כאילו הוא רעיון ... הגיוני, שממנו אפשר להסיק רעיון כלשהו. אם ברצונך להחליש את הרעיון הזה, עליך לומר הבנו שכך או אחרת בלשון עבר, ולהיזהר לא לומר אנחנו מבינים שכך או אחרת בלשון הווה. ונניח לדוגמה שהלקוח אומר לך שאין לו כסף כדי ... לומר ללקוח אתה אומר שאין לך כרגע כסף שזה בלשון הווה, יש לומר אמרת שאין לך כרגע כסף בלשון עבר. או לדוגמה הילד שלא רוצה להכין שיעורים, ואתה רוצה שהוא יכין שיעורים. אז במקום לומר לילד , למרות שאתה ... להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים , יש לומר למרות שלא רצית להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים בלשון עבר. או לדוגמה הילד שאומר קשה לי לעשות כך או אחרת, אז אפשר להחליש את הרעיון שלו על ידי שהופכים את המשפט להיה לך קשה לעשות כך או אחרת בלשון עבר ולא בלשון הווה. וכיוב גם לכיוון של העתיד, שאפשר להחליש רעיון על ידי זה שהופכים אותו לרעיון מהעתיד, שהוא ... האמירה ולומר לומר אני מבין שאתה אמרת לי ש / אתה ביקשת ממני ש / אתה רצית ש בלשון עבר ולא בלשון הווה. וכמובן שאת אותו הדבר בדיוק צריך לעשות בדיוק להפך, אם ברצונך לחזק רעיונות מסוימים. שאז אסור לך להתייחס אליהם כאל משהו מהעבר או מהעתיד, אלא אתה חייב לדבר עליהם כעל עובדות שקורות בזמן הווה. לדוגמה: במקום לומר ראית שכך או אחרת יש לומר אתה רואה שכך או אחרת בלשון הווה ולא בלשון עבר. ובכל פעם שאתה מציג את הדברים, תמיד תציג אותם בלשון הווה אם אתה רוצה לחזק אותם, ותמיד תציג אותם בלשון עבר ורצוי אפילו עבר רחוק, או שתציג אותם בלשון עתיד ורצוי עתיד רחוק, אך תרחיק אותם מהרגע הזה של ההווה.