🖨מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה *לא* יכול להיות מעגלי?הסבר מדוע ציר הזמן והקשר של סיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי?
טיעון:
ציר הזמן הוא ציר בצורת מעגל ולא ציר בצורת קו ישר.
הסבר: ציר הזמן דומה לסרט שחוזר על עצמו בצורה אין סופית. כל האירועים שמתרחשים חוזרים על עצמם ומתפרשים על פני זמן X כלשהו. כך שציר הזמן הוא מעגלי וחוזר על עצמו.
אם נתקדם מספיק קדימה בזמן, נגיע לנקודה שבה נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה ושכל האירועים שכבר התרחשו בעבר מתרחשים שוב פעם בדיוק אחד לאחד. דהיינו, ציר זמן מעגלי.
היבט נוסף: הרצף של הסיבה / תוצאה גם הוא מעגלי. ז"א לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה וגם לה יש סיבה אחרת שקודמת לה וכולי.
רצף הסיבות הוא אינו אין סופי, אלא הוא סופי והוא בצורת מעגל, דהיינו, בשלב כלשהו רצף הסיבה / תוצאה בעבר מתחבר עם רצף הסיבה / תוצאה בעתיד. כי מאחר שכל האירועים חוזרים על עצמם בצורה מעגלית, הרי שגם רצף הסיבה תוצאה חוזר על עצמו.
נימוק:
בציר זמן מעגלי אנחנו בעצם מרוויחים את זה שחסכנו רצף אין סופי של סיבה / תוצאה, אלא הגענו למשהו סופי כלשהו. ובנוסף בתוך העיגול תמיד יש סיבה לכל דבר.
לעומת זאת, בציר זמן של קו ישר, הרצף הוא אין סופי ואי אפשר לראות ולהבין את כולו. מה שאין כך הדבר בציר זמן מעגלי וכולי.
סוף טיעון.
הפרכה:
ציר הזמן לעולם אינו יכול להיות מעגלי, ובנוסף הוא לא פתר את בעיית האין סוף ואין לו שום יתרון על ציר זמן בצורת קו ישר.
ונתחיל מלהסביר מדוע ציר זמן מעגלי לא חוסך לנו תהליך אין סופי למרות שהוא בצורת מעגל סופי, וזה משום שגם בתוך המעגל הסופי אנחנו נעים מרחק אין סופי ללא נקודת עצירה כלשהי.
ז"א אם ניקח את התנועה שלנו בתוך ציר זמן מעגלי סופי, הרי שהתנועה שלנו בתוכו היא אין סופית ללא נקודת התחלה כלשהי, וממילא אנחנו עדיין בתוך רצף אין סופי של סיבה ותוצאה ללא שום נקודת עצירה כלשהי.
כך שגם ציר זמן מעגלי, לא חסך לנו שום תהליך אין סופי, אלא פשוט גורם לנו להסתובב בצורה אין סופית בתוך מעגל סופי.
ועכשיו נסביר מדוע ציר הזמן לעולם לא יכול להיות מעגלי:
משום שגם אם נאמר שכל האירועים חוזרים על עצמם בדיוק אחד לאחד אחרי X זמן כלשהו, הרי שתמיד יהיה הבדל כלשהו בין האירועים שבין הסיבובים השונים, גם אם מדובר באותו האירוע בדיוק.
לדוגמה: ניקח את האירוע של זריחת השמש.
לכאורה, האירוע של זריחת השמש הוא זהה לחלוטין בכל יום תמיד. אך אין הדבר כך.
משום שביום השני כאשר השמש זורחת, מבחינה אובייקטיבית האירוע הזה כבר התרחש בעבר X פעמים. וביום שלמחרת האירוע יכול להראות זהה לחלוטין, אך מבחינה אובייקטיבית הוא לעולם לא יוכל להיות זהה לחלוטין, משום שבכל פעם התשובה לשאלה "כמה פעמים האירוע הזה כבר התרחש? " תהיה שונה.
ניקח לדוגמה סיבוב של מחוגי השעון בצורה מעגלית. האם באמת האירוע חוזר על עצמו ממש? לכאורה כן. המחוגים מסתובבים וחוזרים על עצמם בכל פעם מחדש. לכאורה זהו אותו האירוע בדיוק.
אך מצד האמת, התאריך שיש בשעון מראה לנו שלמרות שהסיבוב של מחוגי השעון חוזר על עצמו וזהה לחלוטין לסיבוב של היום הקודם, הרי שכמות הפעמים שהאירוע הזה כבר התרחש שונה. הוותק של האירוע שונה. מספר החזרות על האירוע שונה. וכולי.
כן אפשרי לומר:
שהאירועים בציר הזמן חוזרים על עצמם, אך ציר הזמן הוא תמיד יהיה קו ישר ולא מעגלי.
ז"א אם אכן ישנה חזרה של האירועים על עצמם, הרי שמנקודת המבט הזו אכן האירועים נראים כאילו הם בצורת מעגל. אך באמת ציר הזמן הוא תמיד יהיה ישר, משום שהמונה האובייקטיבי שסופר כמה פעמים חזרנו על האירוע גדל בכל פעם מחדש.
הדבר דומה לקו ישר אין סופי, שהמקטעים בו חוזרים על עצמם ברצף מסוים. אך הקו עצמו הוא עדיין באורך אין סופי.
הדבר דומה לקו ישר ואין סופי בצבע X אחיד. לכאורה ניתן לקחת את הקו הישר ולנסות לומר כי מאחר שכל הקו כולו הוא בצבע X אחיד, הרי שיש כאן צורת מעגל, כי כל הנקודות בקו הישר צבועות באותו הצבע בדיוק.
אך ברור שאין הדבר כך, אלא מדובר בקו ישר באורך אין סופי, שבו הצבע חוזר על עצמו בצורה מעגלית, אך הקו עצמו הוא אין סופי.
וכן כיו"ב לגבי ציר הזמן, לוגיקת הסיבה / תוצאה וכולי.
נקודת מבט נוספת:
נניח לדוגמה שאדם מסתובב בתוך עיגול סגור. נניח גם לדוגמה שבכל פעם כאשר הוא מגיע לנקודה X, הזיכרון של נמחק והתודעה שלו זהה לחלוטין לתודעה שהייתה לו לפני X זמן, כך שאותו אדם אינו מודע לכך שהוא חזר בזמן.
נשאל: כמה פעמים האדם הזה חושב שהוא מסתובב בתוך המעגל מנקודת מבט סובייקטיבית שלו?
נשיב: 1. ז"א האדם אינו מודע לכך שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו.
אך נשאל: כמה פעמים האדם הזה באמת מסתובב בתוך המעגל, מנקודת מבט חיצונית למעגל?
נשיב: אין סוף פעמים.
נשאל גם בצורה אחרת: אם נצייר נקודה אחת עבור כל פעם שבו האדם הזה מסתובב במעגל, מה נקבל?
נשיב: מנקודת מבט סובייקטיבית שלו שהוא אינו מודע לכך שהוא חוזר על עצמו, מנקודת המבט הזו תהיה מקסימום נקודה אחת.
אך מנקודת מבט אובייקטיבית, אם נצייר נקודה אחת עבור כל סיבוב של האדם במעגל, נקבל קו ישר באורך אין סופי.
ונסכם:
בסופו של דבר, המרחק והזמן שצועד האדם על הקו הישר / בתוך המעגל, הוא אין סופי וזהה לחלוטין, גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך.
כך שברמה המעשית, תמיד מדובר על אורך אין סופי של ציר זמן אין סופי.
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש ... סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי ... בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, ... התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו ... 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם. אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה כי / בגלל / למרות / משום וכיוב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות ... זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה. ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל ... [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב]. ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה. שלב 4 - איך בודקים אם ... אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות. שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנל: אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות ... האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי. וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב. דברים לשים לב / טעויות נפוצות: אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח ... ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה. טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא ... מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנל. איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4: אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. ... לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן. דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנל: אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי: האם באמת ועד כמה ... נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, כי היא לא עונה לי לטלפון. אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך ... מחקר מעמיק כנל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי. בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט. לסיכום: השאלות הנל הן הבסיס ...
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא ... אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני ... זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין ... רעיון הסיבה הראשונה לא יכול להיחשב לסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי מניעיו של האל, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שהרצון האנושי נובע מהבדל בין שני ... אך קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד מסכם ... בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ויחסי הגומלין ביניהם, וכיצד הדבר משפיע על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מדגיש כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שנראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד כהן, לא בהכרח ... סיבה אינה מחויבת באופן מוחלט ליצור תוצאה מסוימת, ולכן קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? אליעד מסביר שרק כאשר סיבה ותוצאה זהות לחלוטין הן יכולות להיות מחויבות זו לזו באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא ... או אלוהים אינם יכולים להיחשב כסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי המניעים של הסיבה הראשונה, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם על תפקוד ... קיומן אינו מחייב שתהיה צורה אחת ספציפית ולא אחרת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות לצורה, והבנת היחסים הללו היא המפתח להבנת המציאות. מה ניתן ללמוד מהסבריו ...
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה מפורטת ... הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע ... אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון ... לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם ... אפשרויות המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות ... להבנה אינסופית יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם ... אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא ... בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד, לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו ... משתנה אף פעם, ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית.
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראיסיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראיסיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין ... דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך ... משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה ... פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה ... יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין ... סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. ... נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה ... היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, ... גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ...
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאהסיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאהסיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד ... אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה ... פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?