... ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב
ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 6 וכאשר המורה רוצה
ללמד את התלמיד איזה דבר, שלב ראשון על המורה לנסות להבין, מה בעצם הוא
מלמד את התלמיד, מלבד את הידע עצמו. כי הידע עצמו כידע, הוא ברובו, לא מעניין בעולם הממשי. ובפרט, לא את התלמיד בחייו האישיים כרגע. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולנסות להבין מול עצמו, מה בעצם הוא
מלמד את התלמידים, מעבר לידע ולמידע הטכני עצמו. ואחרי שהמורה מבין את מה שהוא
מלמד, דהיינו, אחרי שהמורה מבין, שהוא לא מעביר כאן ידע יבש ומשעמם, אלא הוא עושה כאן משהו אחר לגמרי. שהוא, להקנות לילדים שכל כלשהו, שבאמצעותו הם יהיו יכולים לחיות טוב יותר, עכשיו, יותר קל למורה, גם להתעניין באופן אישי במה שהוא
מלמד, וגם לגרום לתלמידים, להתעניין בחומר
הנלמד. והעיקר המרכזי הוא, שהמורה צריך להפסיק להסתכל על מה שהוא
מלמד, כעל מידע יבש שלא מעניין אף אחד, או שהוא מעניין רק יחידי סגולה, אלא הוא בעצם
מלמד כאן משהו אחר, משהו מעבר, משהו שנותן לאדם תועלת ממשית בחייו. ואחרי שהמורה מבין את כל זה, והמורה באמת מתייחס למה שהוא
מלמד, לא כאל דרך לעשות שטיפת מוח במידע מיותר, למוחם של התלמידים שלא יכולים להתנגד לו, אלא כדרך של לעזור לתלמידים, לרכוש כישורים אמיתיים כדי לחיות טוב יותר, עכשיו מגיע השלב הבא. והוא, שעל המורה לנסות לראות ולהבין, כיצד המידע שאותו הוא
מלמד, כיצד הוא שימושי בחיי היום יום של התלמידים. ואם נחזור לדוגמה, לעניין של הכלל במתמטיקה, שאומר, שכל פעולה שמבצעים על צד ... יותר, את הסיבה שבגללה הכלל המתמטי הזה, הוא כפי מה שהוא, כיצד זה ישפר את צורת המחשבה שלהם, ואת החיים האישיים שלהם. וכיוב לדוגמה, לגבי
לימודי ההיסטוריה. שעל המורה, בשלב הראשון לנסות להבין, את המוסר השכל שאפשר
ללמוד מהאירוע ההיסטורי. ולאחר מכן, על המורה לנסות להבין, מהי בעצם מהות התהליך החברתי, שהתרחש באותו אירוע ההיסטורי. ועל המורה, לנסות למצוא דוגמה, לאירוע בחיי התלמידים, שהתלמידים יכולים
ללמוד מהאירוע ההיסטורי, לחיים האישיים שלהם. וכיוב, בכל שאר התחומים. שהדגש המרכזי הוא, שעל המורה לנסות להבין, כיצד
הלימוד של התלמידים, את החומר שהוא רוצה
ללמד אותם, כיצד זה יכול בצורה כלשהי, לעזור להם בחיים האישיים שלהם, בשלב הזה של החיים שלהם, לפי הרצונות שיש לתלמידים, בשלב הזה של החיים שלהם. ואחרי שהמורה מתחיל להתייחס לעצמו, לא כאל מישהו שמעביר מידע, אלא כאל מישהו
שמלמד משהו, בעל משמעות אמיתית לחיים. ואחרי שהמורה מבין, כיצד גם התלמידים יכולים בחיים האישיים שלהם, להיתרם מכך שהם
לומדים את המקצוע שאותו הוא
מלמד . מכאן, הדרך לגרום לתלמיד לאהוב את
הלימודים, היא די קצרה. כי עכשיו, על המורה לנסות
ללמד את התלמידים, כיצד לשפר את החיים שלהם, באמצעות חומר
הלימודים, שאותו הוא
ילמד אותם. ואם התלמיד יבין בצורה פשוטה, כיצד באמת הדבר שאותו הוא
לומד, כיצד זה מביא לו תועלת מעשית בחיים שלו, הרי שממילא, הילד שהוא מאוד אוהב
ללמוד מטבעו, ממילא, הוא יתעניין
בלימודים. ונוסיף: ידוע הדבר, שכל הנל, זה לא קל לביצוע. כי השינוי המרכזי, הוא בצד של המורים, ולא בצד של התלמידים. כי התלמידים, הם בסדר גמור. וכאשר יש לילד הפרעות קשב וריכוז בעיות התנהגות
בלימודים וכיוב, ואומרים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, הרי שמה שזה באמת אומר, זה: שהמורה סובל, מכך שהוא עצמו כמורה, משועמם ממה שהוא עצמו
מלמד. והוא מקרין את זה כלפי חוץ, גם אם זה באופן בלתי מודע. וממילא, גם הילד, לא מתעניין בחומר
הנלמד. והפתרון לבעיית חינוך הילדים, היא בכך, שהמורים עצמם יעברו שינוי פנימי. ושהמורה, לא יסתכל על עצמו, כעל מי שמעביר מידע טכני יבש חסר תועלת. אלא, כעל מישהו
שמלמד את התלמיד שכל כלשהו. שבאמצעותו, הוא יכול לחיות טוב יותר. והדבר הזה, דורש מהמורה עצמו, להיות יותר בעל מודעות עצמית אישית. ...