אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי... של האדם, יותר מאשר לא כרצונו. כי בלי זה, המציאות היא תמיד כרצונו של האדם, שאז האדם לא יכול להרגיש טוב ורע. ורק כאשר האדם בוחר לומר שהאפשרי הוא מחויב, רק אז האדם יכול להיות מאושר ולדעת שהוא מאושר. ... להיות מאושר, עם סיבה כלשהי. שאז, יש אפשרות שרצונו גם לא יתמלא, ושיהיה לו רע. שרק אז, האדם יוכל להרגיש שטוב לו, כאשר המציאות היא כן כרצונו. וכיוב לגבי הרצון של האדם להרגיש טוב. שהאדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא נאחז ברצון שלו להרגיש טוב. ומצד האמת, הרצון של האדם להרגיש טוב, קיומו הוא רק אפשרי בלבד. שמצד הפוטנציאל של המציאות, האדם יכול לרצות להרגיש טוב, והאדם יכול לרצות להרגיש רע, שאז ממילא האדם לא ירגיש רע. והאדם בוחר להזדהות, רק עם הרצון שלו להרגיש טוב. דהיינו, מתייחס באופן מחויב, אל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שעל ידי זה נוצרים הטוב והרע. וכאשר האדם חוקר ומתבונן, על הסיבה שבגללה הוא רוצה להרגיש טוב, דהיינו, שהאדם שואל, למה אני רוצה להרגיש טוב?! על ידי זה הוא הופך את המחויב השקרי לאפשרי, כפי מה שהוא באמת. כי השאלה וההתבוננות של האדם, למה הוא רוצה להרגיש טוב, היא גורמת לרצון של האדם להרגיש טוב, להיות דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, כי הוא רק תוצאה של דבר אחר, והוא לא מחויב המציאות. ... אז אין שום נפרדות, ואין טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש טוב ורע. שמנקודת מבט מסוימת, זה מיותר ורע, כי אין שום רע, כאשר הכל אחד בלי טוב ורע. אבל ...