... כי אי אפשר לסבול, אאכ האדם מרגיש את הסבל בתוכו. וכדי שהאדם יחווה את גיהנום, לשם כך הוא צריך להרגיש סבל בתוכו. והחרדות, הן סוג של גיהנום. וגם חרדות קיומיות וכיוב, גם הן סוג של גיהנום. והאדם נולד בתוך ... כל חרדה. וכאשר מייאשים את האדם, מכך שהוא יכול לצאת מכל הפחדים והחרדות שלו, הרי שבעצם מייאשים את האדם להרגיש את גן עדן, ובעצם מנסים לגרום לו, להיות חרדתי ולהישאר בגיהנום. וכמו בכל תחום, כך גם לגבי עניין החרדות. ...

... כי האדם מתייאש, מכך שהוא ימצא את האושר. כי האדם מחפש ומחפש את האושר ואת הדבר שאיתו הוא יוכל להרגיש תמיד טוב בלי תנאים. אבל בכל פעם האדם מגלה מחדש, שהאושר, הוא חמקמק. והדבר הזה מפיל את האדם לעצבות ... ידי זה כל זה, האדם בעצם מתעסק כל הזמן בלימוד. וכאשר האדם מתעסק בלימוד, על ידי זה האדם מתחיל להרגיש סיפוק בחיים. מאחר שהוא גם מתחיל להשיג את המטרות שלו טוב יותר, כי הרי רמת המקצועיות שלו עולה. וגם ...

... אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא הוא גם ייהנה. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך הבודהיסטית, הוא אכן מתחיל להרגיש יותר טוב. משום שגם בבודהיזם יש משהו טוב. כי גם בחשיבה הבודהיסטית של התנתקות רגשית, גם בה יש משהו ...

... שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא. ולכן, כאשר רע לאדם הוא מחפש סיבות להבין למה זה קורה לו, כדי להרגיש טוב עם עצמו. ונמצא אם כן, כי כדי להיות מאושר באמת ובשלמות, לשם כך על האדם להבין את הסיבה ...

... שסביבו, כך גם אדם מאושר הוא זה שכלל לא מעניין אותו להיות יותר מאושר ממה שהוא. והאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב ולהיות מאושר. וכל זמן שהאדם לא מאושר בשלמות, האדם ימשיך לרצות להיות מאושר. דהיינו, כל זמן שהאדם יכול ...

... מה הטוב שיש גם ברע הגדול ביותר בעולם. ומשום כך הם כל הזמן בורחים מהחיים שלהם. כי הם מפחדים להרגיש רע ותחושה של כעס וכיוב. וכמובן שהאושר רחוק מהם. וכמובן שהם כל הזמן חיים בפחד מאוד גדול, שאולי יום ...

... שהם לא עקרו את שורש הפחד מתוכם. ולכן הם חיים תמיד בפחד מתמיד, שמא יקרה איזה משהו שיגרום להם להרגיש רע / סבל / חשיבה שלילית / כעס וכיוב. כי את האמת הם יודעים. והאמת היא, שכל האושר שלהם ... לא יותר מכך. כי את השורש הפנימי ואת הפוטנציאל הפנימי שלהם שעלול לגרום להם לכעוס / לחוש עצב / להרגיש רע וכיוב, עם זה הם לא הצליחו להתמודד. וזאת הסיבה שכולם מודים שהם יכולים להיות יותר מאושרים ממה שהם. כי ההבנה של האדם שהוא יכול להיות יותר מאושר ממה שהוא, היא ביטוי לכך שהאדם מבין שאת שורש האפשרות להרגיש רע, את זה הוא לא עקר מתוכו. כי גם אם האדם נראה שמח כלפי חוץ, הרי שבפועל הוא עדיין לא עקר מתוכו את האפשרות להרגיש רע. ולכן תת המודע של האדם מרמז לאדם, שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. והאנשים האלו שעוד לא הגיעו ... לא יכול למכור את מה שאין לו. ואם המנהיג לא עקר מעצמו את הפוטנציאל האנושי שלו לחוש כעס / להרגיש רע וכיוב, אכ הוא לא יכול להוביל אחריו אף אחד. כי הוא עצמו עוד לא יודע את הדרך. ומאחר שמטבע האדם הוא שהאדם יוכל לחוש גם כעס וגם להרגיש רע, אכ אין שום דרך בעולם לגרום לכך שהאדם ישנה את טבעו שמוטבע בו מעצם מהותו. ואכ יש להעמיק ...

... את סך כל הרגשות שיש בו מטבעו ושיש במציאות מטבעה. ואז ורק אז האדם יכול לחוש כעס וכיוב, ועדיין להרגיש תחושה של שלמות, בלי איזה רצון נסתר להיות יותר מאושר. וממילא אז ורק אז האדם מאושר באמת. וזה בעצם ...

... האדם מנסה למצוא את עצמו, ולא מצליח. כי המציאות שלנו משתנה כל הזמן. והאדם מחפש את היציבות בחיים כדי להרגיש רוגע נפשי. וכאשר הכל משתנה כל הזמן, על ידי זה האדם מרגיש חוסר שקט נפשי, והאדם לא מסוגל ליהנות ... רגשית לשום דבר וכיוב בדרכים שונות. ומה שהאדם לא מבין, שכל העצות האלו הן עצות של איך יכול האדם להרגיש כמו אדם מת. כי גם גופו של אדם מת לא מרגיש דבר. וכל אותן עצות של אותן אנשים שנראים ...

... יכול לחיות בשילוב של כל האפשרויות. כי האדם שהוא נשוי עם ילדים, הוא לא ממש יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא רווק ללא ילדים. והאדם המבוגר, לא יכול לאזן את עצמו ולחשוב שהוא ילד קטן וליהנות מהחיים כמו ילד קטן. ומי שאין לו כסף, גם הוא לא יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי עשיר בעולם. וכל שכן שהדבר אינו אפשרי בו זמנית. כי האדם לא יכול בו זמנית להרגיש דבר והיפוכו. ולכן לעולם האדם לא יכול להרגיש שלמות. והדבר הזה הוא סוד ההפכים, שאחראי לכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך ...