האם אתה חכם? מה זה חוכמה? איך להיות יותר חכם? מה זה היגיון? מה זה טיפשות? האם אתה טיפש? מה זה שכל? איך לפתח את השכל? להיצמד לאמת, יכולת קוגניטיבית, יכולת שכלית, איך להיות חכם?
מה זה חוכמה, ואיך אפשר להיות יותר חכם?
אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החוכמה, טיפשות, שכל והיגיון. אנשים רבים רוצים להיות חכמים יותר, אך לא תמיד ברור להם מה זה באמת אומר להיות חכם. חוכמה נתפסת בדרך כלל כיכולת לדעת דברים רבים או להבין היטב את המציאות, אבל אליעד מחדד ואומר שחכם אמיתי הוא מי שרואה את המציאות באופן מדויק ומלא ככל האפשר.
איך אנשים מגדירים חוכמה ביום - יום?
אנשים נוטים להגדיר חכם כמי שמצליח לפתור בעיות, או מי שיכול להשיג את מטרותיו. אבל אליעד מציין שההגדרה היומיומית של חוכמה איננה עקבית תמיד. לפעמים מישהו ייחשב כחכם רק בגלל שאמר משהו חדשני, או הציג זווית הסתכלות שאחרים לא ראו קודם. במקרים אחרים, מישהו ייחשב טיפש אם הוא לא ראה זווית מסוימת או התעלם ממידע חשוב.
לדוגמה, אם אדם עובר דרך דלת זכוכית כי לא שם לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שזו דלת זכוכית. ההיגיון הוא שאדם חכם היה רואה את ההיבטים השונים של הסיטואציה, ולכן לא היה נתקל בדלת.
האם להיות חכם זה בהכרח לראות את כל ההיבטים?
אליעד בוחן את הרעיון הזה לעומק ומסביר שלראות את כל ההיבטים זו הגדרה אידיאלית, אך בחיי היום - יום אנשים לא באמת בוחנים כך את החוכמה. לדוגמה, אם מישהו אומר רעיון שנראה מבריק באותו רגע, הוא ייחשב חכם בעיני השומעים, אפילו אם הרעיון לא באמת לוקח בחשבון את כל ההיבטים האפשריים. מה שמעניין הוא שהקביעה "חכם" או "טיפש" קשורה לאופן שבו הרעיון נתפס באותו הרגע, בהתאם לידע הקיים של השומע.
לדוגמה, אם אדם בבית משוגעים אומר שרודפים אחריו פילים, הוא ייחשב משוגע, אך אם הוא יציג זווית הסתכלות לא שגרתית שאף אחד אחר לא חשב עליה, יכול להיות שיהיו אנשים שיגידו: "הנה, הוא חכם כי הוא רואה זוויות חדשות". אך אליעד מדגיש שהשאלה העיקרית שמבדילה באמת חכם מטיפש היא האם מה שהאדם אומר הוא אמת או לא.
מה הופך אדם לחכם או לטיפש?
אליעד מסביר שהחוכמה והטיפשות נקבעות על פי מידת ההתאמה לאמת. דוגמה לכך היא אדם שצריך לנחש כמה חתולים יש בשכונה: אם הוא מנחש את המספר המדויק, אנשים יגידו שהוא חכם, אך אם הוא מנחש מספר לא נכון, הוא ייחשב טיפש. אבל למעשה, ההגדרה האמיתית של חכם לפי אליעד אינה מבוססת על מזל או ניחוש, אלא על ידיעה אמיתית של הדברים.
הוא מוסיף דוגמה נוספת של אדם בעל תואר אקדמי מתקופת אנטיוכוס, שהיה מומחה לתפיסת עולם לא נכונה, כמו שהארץ שטוחה. לפי הקריטריונים של היום, למרות ההשכלה הרבה שלו, הוא ייחשב טיפש משום שהידע שלו אינו נכון. אליעד מדגיש שידע הוא בעל ערך רק אם הוא תואם את המציאות.
מה הקשר בין אמת לחוכמה?
אליעד אומר באופן מפורש שחוכמה היא תמיד ביחס לאמת. אם אדם מחזיק בידיעות רבות אך כולן אינן תואמות את המציאות, הוא אינו חכם אלא דווקא טיפש יותר, כי הוא צבר ידע מוטעה. הוא מדגים זאת במישהו שלמד שתייה של חלב היא בריאה או לא...
אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החוכמה, טיפשות, שכל והיגיון. אנשים רבים רוצים להיות חכמים יותר, אך לא תמיד ברור להם מה זה באמת אומר להיות חכם. חוכמה נתפסת בדרך כלל כיכולת לדעת דברים רבים או להבין היטב את המציאות, אבל אליעד מחדד ואומר שחכם אמיתי הוא מי שרואה את המציאות באופן מדויק ומלא ככל האפשר.
איך אנשים מגדירים חוכמה ביום - יום?
אנשים נוטים להגדיר חכם כמי שמצליח לפתור בעיות, או מי שיכול להשיג את מטרותיו. אבל אליעד מציין שההגדרה היומיומית של חוכמה איננה עקבית תמיד. לפעמים מישהו ייחשב כחכם רק בגלל שאמר משהו חדשני, או הציג זווית הסתכלות שאחרים לא ראו קודם. במקרים אחרים, מישהו ייחשב טיפש אם הוא לא ראה זווית מסוימת או התעלם ממידע חשוב.
לדוגמה, אם אדם עובר דרך דלת זכוכית כי לא שם לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שזו דלת זכוכית. ההיגיון הוא שאדם חכם היה רואה את ההיבטים השונים של הסיטואציה, ולכן לא היה נתקל בדלת.
האם להיות חכם זה בהכרח לראות את כל ההיבטים?
אליעד בוחן את הרעיון הזה לעומק ומסביר שלראות את כל ההיבטים זו הגדרה אידיאלית, אך בחיי היום - יום אנשים לא באמת בוחנים כך את החוכמה. לדוגמה, אם מישהו אומר רעיון שנראה מבריק באותו רגע, הוא ייחשב חכם בעיני השומעים, אפילו אם הרעיון לא באמת לוקח בחשבון את כל ההיבטים האפשריים. מה שמעניין הוא שהקביעה "חכם" או "טיפש" קשורה לאופן שבו הרעיון נתפס באותו הרגע, בהתאם לידע הקיים של השומע.
לדוגמה, אם אדם בבית משוגעים אומר שרודפים אחריו פילים, הוא ייחשב משוגע, אך אם הוא יציג זווית הסתכלות לא שגרתית שאף אחד אחר לא חשב עליה, יכול להיות שיהיו אנשים שיגידו: "הנה, הוא חכם כי הוא רואה זוויות חדשות". אך אליעד מדגיש שהשאלה העיקרית שמבדילה באמת חכם מטיפש היא האם מה שהאדם אומר הוא אמת או לא.
מה הופך אדם לחכם או לטיפש?
אליעד מסביר שהחוכמה והטיפשות נקבעות על פי מידת ההתאמה לאמת. דוגמה לכך היא אדם שצריך לנחש כמה חתולים יש בשכונה: אם הוא מנחש את המספר המדויק, אנשים יגידו שהוא חכם, אך אם הוא מנחש מספר לא נכון, הוא ייחשב טיפש. אבל למעשה, ההגדרה האמיתית של חכם לפי אליעד אינה מבוססת על מזל או ניחוש, אלא על ידיעה אמיתית של הדברים.
הוא מוסיף דוגמה נוספת של אדם בעל תואר אקדמי מתקופת אנטיוכוס, שהיה מומחה לתפיסת עולם לא נכונה, כמו שהארץ שטוחה. לפי הקריטריונים של היום, למרות ההשכלה הרבה שלו, הוא ייחשב טיפש משום שהידע שלו אינו נכון. אליעד מדגיש שידע הוא בעל ערך רק אם הוא תואם את המציאות.
מה הקשר בין אמת לחוכמה?
אליעד אומר באופן מפורש שחוכמה היא תמיד ביחס לאמת. אם אדם מחזיק בידיעות רבות אך כולן אינן תואמות את המציאות, הוא אינו חכם אלא דווקא טיפש יותר, כי הוא צבר ידע מוטעה. הוא מדגים זאת במישהו שלמד שתייה של חלב היא בריאה או לא...
- איך להיות חכם יותר?
- מה זה שכל והיגיון?
- איך לדעת את האמת?
- איך לפתח את השכל?
- מה ההבדל בין חכם לטיפש?
- מה זה טיפשות?
- האם אני חכם או טיפש?