... של פינוי המקום ושואל האם מי שפינתה את המקום עשתה זאת כדי שייקחו לה אותו. הוא מסביר שאם בהגדרה החברתית פינוי המקום לא נעשה כדי שהמקום יילקח, אז מי שלוקח את המקום הוא למעשה פולש זר. אך גם כאן הוא מדגיש שזה תלוי בהגדרה המדויקת של המונחים: מהו פינוי, ... מאופציה כזאתי. אליעד: אוקי בקיצור התשובה אם נטשת את המקום או לא התשובה היא שתלוי בהגדרה ועל פי החברתיות את לא נטשת את המקום או לא נטשת אותו כדי שייקחו לך אותו. ש: היא לא פינתה היא לא נטשה היא פינתה. אליעד: היא לא פינתה את המקום בכדי שייקחו אותו זהו אז אתה ...

... יהיה לה אגו עוד יותר גדול בלי שתזלזל בה ושאתה תעריך אותה. ולכן זה מתחבר למה שאמרתי קודם שהשיטות האלה עובדות בעיקר על הבחורות שאתה לא רוצה להשיג אותן כי הבחורות שבדרך כלל בן אדם רוצה להשיג אותן זה הבחורות עם ... ביחד עם מישהי בעלת ערך או לא בעלת ערך? ש: יכול להיות שהוא רוצה ערך חברתי בכלל שיראו אותו עם מישהי כזאת. אליעד: סבבה ומי בדיוק מעריכים אותו שנמצא עם מישהי אהבלה זה לא משנה זה אותו דבר, זאת אומרת בעיני החברים. ש: אולי לא בעיני כולם השיטה שלו. אליעד: כולם מכירים את השיטה נכון הרי כנראה שהחברים שלו גם כמוהו. ש: אם כולם מכירים את השיטה אז השיטה הזאת לא טובה. אליעד: לא כל הגברים והחברים שלו יש באינטרנט פורומים של הגברים שמספרים הלכתי להיא וזאתי רימיתי אותה והנה השגתי ככה השגתי תראה איזה טיפשה. ש: לא הבנתי רגע מה זה ... בגלל הרובוט זה מוריד את הערך של הבחורה. ש: זה נשמע כמו ביבי. אליעד: תתחבר לביבי כן. ש: שהוא גם בכוח האיום מחזיק אותם. אליעד: נכון הוא לא אומר אני אעשה לכם משהו טוב הוא אומר אם לא תהיו איתי יהיה יותר גרוע נכון ...

... מתאר את החשיבות של ניתוח הנחות יסוד ומביא דוגמה ממקום עבודה שבו אדם מנסה להיות אותנטי ולקבל הכרה על ידי כך שהוא לא משחק את המשחק החברתי בעבודתו. הוא מתחיל בהבנה של הנחות יסוד כמו האם להיות אמיתי או לשחק את המשחק, ובוחן את הדרך בה הנחות אלו משפיעות על הפתרונות האפשריים ...

... שעלה עליהם הדיבור היו ההתייחסות לנשים כגולד דיגריות, השפעת הכסף על מערכות יחסים, ושימוש במניפולציות חיצוניות בהקשרים חברתיים ותרבותיים. אליעד מציין את ... יש חשיפת נשים שעוסקות בגולד דיגריות ומנוצלות בתור דוגמה לכך שהן לא באמת מעוניינות באדם אלא בכסף שהוא מציע. הוא מתאר ניסוי חברתי שבו גבר בודק אם הבחורה תעדיף ... אישי, אלא מתוך רצון לבטח את עתידן הכלכלי. ההתמקדות בכסף והחיצוניות במערכות יחסים מציעה ראייה רחבה יותר על היחסים בין המינים בחברה המודרנית. מה נשים רוצות? האם נשים ...

... חוסר מספקות מהצד השני. אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות כמו: האם זה נכון שהיא חושבת שאני פחות טוב? ו - האם זו רק תחושת ערך עצמי שמבוססת על הציפיות החברתיות?. במילים אחרות, האם הבגידה אכן נובעת מחוסר טובך או שהיא נובעת מהקשרים חברתיים ומהציפיות של שני הצדדים? מהן ההנחות שמובילות לכאב בעקבות בגידה? ההנחה הראשונה שהובאה כאן היא שלתחושת השפלה יש קשר ישיר עם העניין של טוב ורע. כלומר, אם בן הזוג ... שהוא צריך להיות הטוב ביותר ולספק את כל הצרכים של בת הזוג. כאשר זה לא קורה, זה גורם לו להרגיש פחות טוב. כאן אליעד מציע לקחת צעד אחורה ולהבין את ההיבט החברתי של המחשבות הללו. אולי במציאות, הדבר שקרה פשוט נבע ממצב מסוים שבו הצד השני חיפש פתרון לנחיצות מסוימת, ולאו דווקא בגלל חוסר הערכה כלפיך. מה קורה כאשר נשארים ... אליעד: תתחיל משפט תסיים אותו. ש: חכה רגע נסדר אני חשבתי על איך להחיות עם המחשבה שתמיד יש חיסרון זה מזכיר לי זה קפץ לי. אליעד: בא נדבר על זה עוד מעט נחבר את זה. ש: כי זה יש לי לזה חיבור. אליעד: יש חיבור אוקי הלאה, עכשיו בואו נתקדם אז ככה מה עושים בגדול כשרוצים לא להרגיש רע ממשהו לוקחים את הדבר שואלים למה זה רע לך ומטילים ... אין הבדל בין טוב לרע אין הבדל בין שום דבר לשום דבר וזהו אבל במובן שיש הבדל בין טוב ורע אחת מהדרכים לדעת אם בן אדם יודע אם הוא טוב או רע זה גם ביחס חברתי ביחס לסביבה אז אם היא חושבת שאני פחות טוב ונפרדתי והוא אהב את הבחורה לצורך העניין אז אם הוא אהב אותה דעתה הייתה חשובה כי אם הוא אהב אותה אז הוא בעצם מזדהה עם ... ש: זה סוג של בגידה. אליעד: נכון ואם אשתך רואה טלוויזיה ויש תוכנית שמעניינת אותה יותר מאשר לדבר איתך עכשיו זה גם סוג של בגידה ואם היא נהנית מלדבר עם חברה שלה בערב סיפור זה גם סוג של בגידה למה היא לא נהנית לדבר איתך ואם אתה גולש בפייסבוק איך אתה נהנה מלגלוש בפייסבוק אתה אמור ליהנות רק ממנה, איך אתה נהנה מלאכול צהריים אתה ... תאהב יותר, היא אף פעם לא אהבה רק אותך היא אף פעם לא חשבה שאתה הכי טוב ואתה אף פעם לא חשבת שהיא הכי טובה ואין לזה סוף אין לזה גבול אלא מה שיש התניה חברתית שההתניה החברתית אומרת זה מותר וזה אסור זה הכל, לדוגמה אם הבחורה תגיד לך ההוא מוצא חן בעיני הוא נראה טוב זה בסדר אבל אם היא כבר קיימה איתו יחסי מין זה לא בסדר אבל זאת התניה חברתית זה לא מעבר להתניה חברתית זהו. עכשיו בן אדם יכול להגיד איפה הוא רוצה לשים את הגבול אתה רוצה לשים את הגבול ביחסי מין סבבה אבל אתה שמת שם את הגבול זה לא שרק משם הבגידה מתחילה בגידה מתחילה ... סוף לרעיון של הבגידה אז גם עכשיו אם בן אדם מבין את זה אז הוא מבין שהסיפור של בגידה שהיא קיימה יחסי מין עם מישהו או קיים יחסי מין עם מישהי זה רק התניה חברתית זה לא מעבר לזה, עכשיו אז יש את הזווית הזאת ואז לצורך העניין אתה יכול להתייחס לזה שהיא בגדה בך בדיוק כמו לזה שהיא אוהבת יותר תוכנית טלוויזיה מאשר לדבר איתך נגיד ... שלך לא צריך להיות תלוי במה שהיא חושבת עליך וגם זה לא אומר שהיא חושבת עליך שאתה כל כך רע זה רק ביחס לאותה סיטואציה ביחס לרצון שלה וכו. ש: זה התניה חברתית גם תלוי באיזה חברה. אליעד: אני מסכים איתך יש לנו פה נגיד מישהו שיש לו התניות חברתיות אחרות. ש: נכון אבל אני אומר אבל יש בגידה במובן של לעבור על הסכם נגיד בעסקים כן יש בגידה שזה כן בגידה זה לא התניה חברתית. אליעד: נכון קודם כל אנחנו דיברנו מההיבט של ההשפלה אמרנו מההיבט של ההשפלה אבל למה מפריע לי לדוגמה נגיד שיופר ההסכם אוקי ואם היא הייתה מפרה הסכם אחר גם היה מפריע ... זה לא הסכם קדוש זה לא כאילו תורה למשה בסיני. ש: מה זה תורה אבל יכול להיות שיש הסכם שהוא מקובל יש דברים שלא כל דבר חותמים עליהם יש דברים שהם ידועים בחברה. אליעד: אין לי בעיה רק אני אומר שאם הוא היה מבין איך זה עובד הוא מבין שמצד האמת תמיד יש לו חסרונות ושגם הוא בוגד בה בהיבטים מסוימים והיא בוגדת בו בהיבטים מסוימים וגם ...

... בתלונת שווא, בדרך כלל האישה לא נעצרת, בניגוד לגבר, שיכול למצוא עצמו במעצר לשלושה ימים. האם לנשים יש הגנה מוגברת בחברה? אליעד כהן מסביר כי נשים זוכות להגנה רבה יותר בחברה מכיוון שהן נתפסות כאוכלוסייה חלשה יותר, הן פיזית והן אבולוציונית. הוא מדגים זאת באמצעות האנלוגיה של הסכסוך הישראלי - פלסטיני: החברה תומכת באופן טבעי בחלשים יותר, במקרה זה הפלסטינים, כמו גם בנשים, ילדים ואוכלוסיות נוספות הנתפסות כחלשות. אליעד מזהיר ... דוגמה לאישה שטוענת שנאנסה, אך מתברר לאחר מכן בווידאו שלא היה אונס. הוא מציין שיש נשים שמנצלות את האמפתיה וההגנה החברתית ומגישות תלונות שווא, אך אינן נענשות. הוא מוסיף שאם נשים היו נענשות בפומבי ובאופן גלוי, זה היה מהווה אזהרה ... כהן מתאר את המצב שבו גברים נפגעים מתלונות שווא, כולל הרס שמם הטוב, פגיעה בקריירה ובחיי המשפחה. הוא מדגיש שהחוק והחברה אינם מספקים להם מספיק הגנה מפני נזקים אלה, ובכך נוצרת סביבה שבה גברים חשופים לפגיעות חברתיות ומשפטיות חמורות. הוא נותן כדוגמה את פרשת ינון מגל, שיצא זכאי אך שמות המתלוננות לא נחשפו. לדבריו, ראוי לפרסם שמות של מי שמתלונן תלונת שווא, בדיוק כפי שמפרסמים את שמו של הגבר המואשם. למה קשה לחברה להתמודד עם סוגיית תלונות השווא? אליעד מסביר שיש נטייה חברתית להאמין באופן אוטומטי לצד הנתפס כחלש או פגיע יותר. הוא נותן דוגמה על ילד שזורק אבן על מבוגר, לעומת מבוגר שזורק אבן על ילד. בחברה מקובל להבין ולהכיל את התנהגות הילד, בשל חולשתו היחסית. הוא טוען כי באופן דומה, החברה מכילה נשים שמגישות תלונות שווא ומתקשה להתמודד עם העובדה שגם הצד החלש מסוגל לנצל לרעה את כוחו. כיצד הדת השפיעה על ... שנתפסת בדת כמי שגרמה למוות לבוא לעולם לאחר שפיתתה את אדם הראשון. לדעתו, תפיסה דתית זו משפיעה עד היום על היחס החברתי לנשים וגורמת לכך שנשים נתפסות כגורם לפיתוי ולחטא, מה שעלול להוביל להטיות שליליות ביחס לנשים גם בחברה המודרנית. מה הגישה של אליעד כלפי נשים, והאם הוא טוען שכל הנשים מנצלות את מעמדן? אליעד כהן מבהיר שהוא אינו אומר שכל ... שיש מקרים ספציפיים שבהם נשים מנצלות את האמפתיה כלפיהן. הוא מדגיש שזה אינו מייצג את כלל הנשים, אך מציין שמבחינה חברתית ומשפטית, הנשים מקבלות יתרון שלפעמים מנוצל לרעה, ולכן חשוב לעסוק בנושא זה באופן פתוח וגלוי. האם יש לגברים ...

... התמודדות עם שכול, מרגיש לבד, להתמודד עם בדידות רגשית, הרגשת בדידות חברתית, בדידות בזקנה, מרגיש ממש בודד, דיכאון, עצבות מהי ...

... וקבלה, לקבל על מנת לתת, לעזור לחברים, תקשורת בין אישית, אכפתיות מאחרים, עזרה לאחרים, תחושת קרבה, תחושת ריחוק, ליצור חברות מהם החוקים של מערכות יחסים ומה המשמעות של נתינה וקבלה? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן מציין את החשיבות הרבה של חוקים של מערכות יחסים, במיוחד ... השונות שיכולות להיווצר בין חברים, את תחושת הבדידות שנוצרת כאשר איננו תורמים מספיק לחברינו, ואת הצורך בנתינה ואכפתיות כדי להרגיש קרוב לאנשים. ההרצאה מתחילה בשיחה על סיטואציה יומיומית בה אדם נמצא עם חבר ורוצה לאכול, אך מרגיש לא בנוח לא להציע לו. אליעד מציין שלפי מהות הדברים, אדם מרגיש שהוא חייב להציע את האוכל לחברו, כי אם לא, הוא עלול להרגיש שהצד השני יחשוב שהוא לא אכפת לו. אליעד מנתח את השאלה מדוע אדם מרגיש כך ומגיע למסקנה שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, ולכן אנו מאמינים שלהציע לחבר זה דבר טוב. הוא מבצע ניתוח של המחשבות שמניעות את האדם לעזור לאחרים - כל זאת מתוך רצון להרגיש טוב עם עצמנו. בהמשך, אליעד מציין את הרגשות השונים ... אליעד נותן דוגמה נוספת - כאשר חבר הולך לבדוק משהו, ולא הזמין אותנו. השיחה מתחילה להיות על כך שכאשר אדם לא מציע לנו משהו, זה עלול לגרום לנו להרגיש מנותקים או לא חשובים. אליעד טוען ... לאחרים, וזה עשוי להוביל לבידוד חברתי. הוא מדבר על איך נתינה עוזרת לאדם להבין את קשריו עם אחרים, ומציין כי מי שלא נותן, לא ישיג תחושת שייכות אמיתית. בסיום ההרצאה, אליעד שואל כיצד ... וקבלה במערכות יחסים הבדל בין חברים קרובים לזר הקשרים בין קרבה לתקשורת בין אישית הקשר בין אכפתיות לעזרה לאחרים ...

... מהתפרצות חרדה, חרדה גנטית, האם חרדה זה גנטי? חרדה מחרדה, חרדה חברתית , חרדה קיצונית, למה יש חרדה? הפרעת חרדה, ... פוחד ממה שיקרה, אלא גם מהתחושה של חרדה עצמה. לדוגמה, אדם עשוי לחשוש ממצב חברתי שבו עלולה להיווצר חרדה מתוך מחשבה שהאנשים ... חוסר שליטה על החרדה. חרדה מהתפרצות חרדה חרדה גנטית האם חרדה זה גנטי? חרדה חברתית לופ חרדה חרדה אקראית מול חרדה סיבתית ...

... הופכות לדפוסים של אנשים הנמצאים במערכת יחסים קרובה. האם זה הגיוני להתאהב במישהו רק בגלל שאתה רוצה להיות דומה לו? במהלך השיחה, נוגע אליעד בתופעה בה אנשים מתחילים להעריך דברים חדשים בעקבות קרבה או השפעה מהחברה שמסביבם. כאשר אנו נמצאים בקרבה לאנשים מסוימים, כמו בני זוג או חברים , אנחנו יכולים להתחיל לאהוב דברים שלא אהבנו קודם. למשל, אם חבר קרוב אוהב סגנון מוזיקה מסוים, ייתכן שנתחיל גם אנחנו לאהוב אותו, ... דוגמת השיחה בין שני דוברים מציינת כי האוהב יותר עשוי להיות זה שמושפע יותר מבן הזוג, ומתחיל לראות את העולם דרך עיניו. כך לדוגמה, אם אחד אוהב מוזיקה מסוימת, השני עשוי להתחיל לאהוב אותה גם כדי להרגיש קרוב ולהתחבר יותר. מה גורם לנו לשנות את עמדותינו כדי ליצור קרבה? נראה שהחיפוש ...