האם סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש סוגים של דברים מופשטים? האם באמת דברים מוחשיים הם מוחשיים, או שאולי הם מופשטים?האם סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש סוגים של דברים מופשטים? האם באמת דברים ... מה זה משהו מופשט? מה זה משהו מוחשי? המילה מוחשי יש לה 2 פירושים אפשריים, פירוש 1 - ממשי וודאי. פירוש 2 - שניתן לחוש דרך החושים. כמו כן במובן מסויים, כל דבר מוחשי בחושים, הוא גם רק מחשבה מופשטת. כמו כן יש דברים מופשטים שהם יותר או פחות וודאים מדברים מוחשיים. האם קל יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים מאשר במוחשיים? אליעד כהן דן בשאלה האם יותר קשה לחשוב ... מתחיל בדיון על משמעות המושגים מופשט ומוחשי. אליעד מגדיר שני פירושים למונח מוחשי: פירוש ראשון: מוחשי זה משהו ממשי וודאי. פירוש שני: מוחשי הוא משהו שניתן לתפוס דרך החושים (ראייה, שמיעה וכו). אליעד מדגיש שבמובן מסוים, כל דבר שנחשב ... בטוח בהם בצורה מוחלטת, למרות שאינם נתפסים בחושים. למשל, ההבנה הלוגית שאו שיש או שאין דבר מסוים, היא יותר ודאית מאשר התפיסה החושית עצמה, כיוון שהאדם יכול לפקפק בחושיו אך לא בהיגיון עצמו. דברים מופשטים שהם פחות ודאיים מדברים ... אינו בטוח באמיתותם באותה מידה. כלומר, ההבדל בין שני הסוגים אינו תלוי רק במוחשיות או בהפשטה עצמה, אלא ברמת הוודאות שיש לאדם לגביהם. האם מופשט יכול להיות יותר ודאי ממוחשי? אליעד טוען שישנם דברים מופשטים שהם יותר ודאיים מדברים ... שאנשים נוטים יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים אינה קשורה ישירות למידת המוחשיות במובן של הבנה דרך החושים, אלא לרמת הוודאות. ככל שדבר נתפס כפחות ברור ופחות ודאי, כך אנשים יכולים יותר בקלות לקבל אפשרות לקיום סתירה. לדוגמה, אליעד מציין ... התחושה רע לי היא מופשטת (לא נתפסת בחושים הפיזיים), אך האדם בטוח לחלוטין שהוא לא רוצה משהו מסוים. לכן ודאות התחושה המופשטת הזו חזקה יותר מהראייה או השמיעה, שהן כביכול מוחשיות. מים במדבר הדוגמה של מים במדבר שאליעד כהן הציג היא דוגמה למשהו שנתפס בצורה חושית אבל ברמת ודאות נמוכה מאוד. אליעד מתאר מצב שבו אדם נמצא במדבר ורואה מרחוק משהו שנראה לו כמו מים. האדם תוהה: האם ... או שאולי אני מדמיין? בדוגמה הזו, למרות שהאדם תופס משהו באמצעות חוש הראייה (מוחשי במובן של תפיסת החושים), רמת הוודאות שלו נמוכה, כיוון שהוא יודע שאולי הוא טועה. האדם מבין שהחושים שלו עלולים להטעות אותו, ולכן הדבר שהוא רואה ... בחושים אינה בהכרח הופכת אותו ליותר ודאי מדברים מופשטים. דווקא ההיגיון הפשוט (או שיש מים או שאין מים) נתפס בוודאות גבוהה יותר מהתפיסה החושית (אני רואה מים). האם דברים פחות ברורים מאפשרים לקבל סתירות בקלות? אליעד מאשר כי ככל שרמת הוודאות נמוכה יותר, קל יותר לאדם לקבל סתירות. הוא נותן דוגמה של אדם המתבונן מרחוק בבית: אחד יגיד כן יש ... למופשט, הוא מסביר, ואז הסתירה נבדקת לא דרך החושים אלא דרך ההפשטה. הוא מסכם את הנקודה: חוסר הבהירות וחוסר הוודאות הם אלה שמאפשרים לאנשים לחשוב שיכולות להתקיים סתירות, ולא המופשטות או המוחשיות עצמן. איך מתמודדים עם סתירות בפועל? אליעד ... חיצונית של סתירות. הוא מסביר שאין באמת תחומים או סוגים שונים של סתירות. מה שמשנה הוא רק רמת ההבנה והוודאות של האדם ביחס למה שהוא תופס. לכן, לדבריו, הסתירה לא קיימת במובן מוחלט בשום תחום, אלא נוצרת רק מתוך ... ולכן כל המידע, מוחשי ככל שיהיה, הוא מופשט במובן מסוים. לכן, הקלות או הקושי לקבל סתירה תלויים תמיד ברמת הוודאות וההבנה של האדם, ולא בהגדרה המוחלטת של מופשט או מוחשי. מה ההבדל בין מוחשי למופשט? איך אנשים מקבלים סתירות? האם דברים מופשטים פחות ודאיים? איך וודאות משפיעה על תפיסת סתירות? האם חוש הראייה תמיד ודאי? מהי ודאות פנימית? האם קיימת סתירה מוחלטת?