... לקבל את עצמך ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מי שלא מסוגל לקבל את מי ששונה ממנו, הרי שהוא בוודאות מוחלטת, לא מסוגל לקבל, גם לא את עצמו. ומי ששונא את אלו ששונים ממנו, הרי שהוא בוודאות, שונא גם את עצמו. ומי שהוא מפחד ממי ששונה ממנו, הרי שבוודאות הוא מפחד גם מעצמו. וכל מה שהאדם מרגיש כלפי אחרים, הרי שבוודאות שיש לו את הרגש הזה, גם כלפי עצמו. וגם אם האדם לא שונא את עצמו בצורה גלויה, הרי שאם הוא שונא מישהו אחר, הרי שבוודאות, הוא שונא לפחות קצת, גם את עצמו. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האחר ששונה ממנו, ואם האדם לא אוהב באמת את מי ששונה ממנו, הרי שבוודאות, האדם גם לא אוהב את עצמו בשלמות. והאדם יכול לטעון כמה שהוא רוצה, שהוא אוהב את עצמו, ושהוא מעריך ... לא אוהב אותו באמת, הרי שהאדם לא אוהב, גם לא את עצמו באמת. ומדוע מי שלא אוהב אחרים, מדוע בוודאות הוא לא אוהב גם לא את עצמו? והעניין הוא, כי כאשר האדם לא אוהב וכל שכן שונא מישהו אחר, ... לא יכול, גם לראות רק את הטוב שבדבר, וגם לחוש כלפיו שנאה. וכדי שהאדם ישנא איזה משהו, לשם כך בוודאות האדם צריך להסתכל על דבר רע ועל חיסרון כלשהו, שיש בדבר האחר, שאותו הוא לא אוהב. וכאשר האדם לא ... וחיסרון כלשהו. ומאחר שאין שום אדם ושום דבר בעולם שהוא מושלם, ממילא מי שמרגיש חוסר אהבה כלפי האחר, הרי שבוודאות שהוא מרגיש חוסר אהבה גם כלפי עצמו. כי חוסר הכבוד של האדם לחברו, נובע מכך שהוא בוחר להסתכל על החיסרון של חברו. ומי שרואה חיסרון כלשהו בחברו, בוודאות שהוא רואה חיסרון כלשהו גם בעצמו. כי כל דבר ודבר שיש בעולם, בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ומי שלא ... כן, כי מי ששונא זרים, הרי שזה ביטוי לכך, שיש בו שנאה כלפי עצמו. כי מי שמוצא רע באחרים, בוודאות שהוא מרגיש רע גם כלפי עצמו. וזה שהאדם שונא אחרים, זה עצמו העונש שלו עצמו. כי השנאה אוכלת את ...

... את הכל. הדוגמה של השולחן מובילה לטענה כי כל תפיסה חושית שלנו, כמו ראייה, שמיעה ומישוש, אינה יכולה להבטיח בוודאות מוחלטת שהמציאות החיצונית קיימת. אפילו חוויות שנתפסות כממשיות מאוד יכולות להיות חלום. אליעד מציין שהמסקנה היחידה שאדם יכול להגיע אליה בכנות היא שהוא לא יודע בוודאות האם יש משהו או אין משהו. האם אפשר לדעת בוודאות מוחלטת שאנחנו קיימים? אליעד ממשיך ומחדד את השאלה, הפעם על הקיום העצמי. הוא שואל את השאלה האם אנחנו יכולים ... גם במצב כזה, עדיין קיימת תודעה שממשיכה לחשוב ולהיות מודעת לעצמה. עם זאת, הוא טוען שגם התחושה הזאת אינה ודאית. האדם לעולם לא יכול להיות בטוח שהוא קיים באופן מוחלט כי הוא תלוי בתודעה שלו, והתודעה היא בעצמה מוטלת ... לבין השכל האנושי? בהמשך אליעד מסביר שידיעה אמיתית אפשרית רק באמצעות השכל, אך השכל עצמו מוגבל ואינו מסוגל להגיע לוודאות מוחלטת. הוא מציין שמי שמנסה ללכת עם השכל שלו עד הסוף מגיע למצב שבו הוא לא יכול לדעת כלום בוודאות, מאחר שהשכל תמיד ימצא ספק או סתירה פנימית בכל טענה ובכל אמונה. כאשר אדם מתבונן פנימה בשכל שלו, הוא ... הידיעה? לסיכום, אליעד טוען שהאדם נמצא תמיד בתוך קונפליקט פנימי בין החוויה שיש מציאות מוגדרת לבין ההבנה שאין שום וודאות לגביה. הוא מתאר זאת כמלחמה פנימית בין שני צדדים: צד אחד שמאמין שיש חשיבות ומשמעות לחיים, וצד שני שמאמין ... מבין זאת לעומק, הוא משתחרר מהמלחמה הפנימית הזאת, כיוון שהוא כבר לא נאחז באף צד. איך להתמודד עם חוסר הוודאות ביום - יום? אליעד מסביר שאין פתרון קסם לחוסר הוודאות של החיים, אלא הבנה עמוקה שהכל אפשרי. לדעתו, דווקא ההבנה שאנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שום דבר, היא זו שמשחררת את האדם מהפחד ומהסבל. מי שחי כך לא בהכרח יפסיק לפעול או לחיות חיים ... של אחדות מוחלטת. איך לדעת מה האמת? האם המציאות קיימת באמת? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לצאת מהשכל? איך להשתחרר מהספק? האם אפשר לדעת שאנחנו קיימים?

שכל משכיל ומושכל, אילו ידעתיו הייתיו, ידיעה שלמה, הבנה שלמה, הבנה מלאה, השילוש הקדוש, וודאות מלאה, להיות אלוהים, למה אלוהים ברא את העולם? להבין את המציאות, אחדות הניגודים איך להגיע לידיעה מוחלטת של המציאות? ...

... - בדיקת ההבנה ההדדית. כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, לרוב הם רק מביעים את העמדות שלהם בלי לוודא האם הצד השני הבין אותם כראוי או האם הם עצמם הבינו את האחר. לדוגמה, אמא מבקשת מהילד שלה לעשות ... מתגונן ומסביר שהתשובה שלו כן קשורה, וכך נוצר ויכוח מיותר שאין לו פתרון ברור, רק מפני שאיש לא עצר לוודא מה הצד השני הבין. למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך נכון? חשוב לוודא שהצד השני אכן הבין אותך נכון, כי לעיתים קרובות קורה שהאדם ששאל את השאלה ניסח אותה בצורה לא מדויקת, ... מתגלה שמה שנראה לך בתחילה כתשובה לא קשורה הוא למעשה תשובה הגיונית לשאלה אחרת, שונה ממה שהתכוונת אליה. איך לוודא שאנחנו עצמנו הבנו את הצד השני? לא רק שחשוב לבדוק האם הצד השני הבין אותנו, אלא גם עלינו לוודא שאנו הבנו נכון את הצד השני. דרך טובה לעשות זאת היא לחזור על דברי הצד השני ולשאול אותו אם ... לשני: קודם כל בא נראה שהבנתי אותך ושאתה הבנת אותי. כל צד יכול לבקש מהשני לחזור על דבריו כדי לוודא שההבנה נכונה. הרגל זה מפחית משמעותית את כמות המריבות שנובעות מאי - הבנות. איך ליישם את שיטת הבירור כשמישהו ... נאמרו או לא הובנו נכון. איך זה נכון גם לגבי האדם מול המציאות? לא רק בתקשורת בין אנשים חשוב לוודא הבנה, אלא גם במערכת היחסים של האדם עם המציאות עצמה. אדם נוטה להניח הנחות יסוד לא בדוקות לגבי המציאות ... היסוד שלו, הוא בעצם בודק האם הדברים מתקיימים באמת, או שהם רק פרשנות אישית שלו. הבדיקה הזו חשובה כדי לוודא שאין חוסר התאמה בסיסי בהבנה עוד לפני שמתחילים לחפש פתרונות או לריב. איך לשפר תקשורת בין אישית? דרכים למניעת ... אישי ומשפחתי בחיי היומיום הבנת הנחות יסוד לפני פתרון בעיות הקשר שבין תפיסת המציאות לוויכוחים איך נוצרות מריבות כשלא מוודאים הבנה הדדית? כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, פעמים רבות הם פשוט מביעים את העמדה של כל אחד, מבלי לעצור ולוודא שני דברים בסיסיים: האם הצד השני הבין אותם כראוי, והאם הם עצמם הבינו את הצד השני. לדוגמה, אמא מבקשת ... אומרת מה הקשר?, הילד משיב לא נכון, זה כן קשור, וכך נוצר ויכוח שאין לו מוצא ברור. למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך? במצב שבו מקבלים תשובה לא קשורה, יש אינסטינקט לתקוף ולומר מה פתאום, זה לא נכון. ... של השני, אפשר לבדוק איך הוא פירש את השאלה. לפעמים נגלה שהוא שמע או פירש שאלה אחרת לגמרי. איך מוודאים שאנחנו הבנו את מה שהצד השני ענה? לא רק שצריך לוודא שהוא הבין את השאלה, אלא גם לוודא שאנחנו הבנו את התשובה שהוא נתן. לדוגמה, אפשר לחזור על הדברים שלו ולומר: אני הבנתי שענית לי ככה וככה, ... סכסוך גדול על בסיס אי - הבנה. איך זה תקף גם מול המציאות עצמה? לא רק בין אנשים חשוב לוודא הבנה הדדית, אלא גם כאשר אדם מתמודד עם המציאות. לעיתים אדם בטוח שמשהו עלול לקרות, או שהוא לא רוצה ... שקורה אכן קורה), הוא עלול לעסוק בטיפול שגוי במשהו שלא באמת מפריע. בדומה לכך בוויכוח בין אנשים, אם לא מוודאים מה בדיוק שאלו, מה רצו להגיד, ומה הבינו - מתעלמים מבסיס השאלה, ויוצרים עוד סכסוכים. איך הכל מתחבר לרעיון ... או שמא מדובר בפרשנות? באמצעות שאלה כזו ניתן להבין שכדי לפתור בעיות, נחוץ לפרק אותן עד לשורש ההבנה ההדדית ולוודא שאין חוסר התאמה עוד לפני שמתחילים להיאבק בפתרון. איך לשפר תקשורת בין אישית דרכים למניעת קונפליקטים במערכות יחסים גישור ... הרבה פעמים, אם אפשר להגיד בדרך כלל הרבה פעמים מה שקורה זה שכל אחד מביע את העמדה שלו בלי לוודא שני דברים 1. הוא לא מוודא שהבן אדם השני הבין אותו 2. הוא לא מוודא שהוא הבין את הבן ... אחר מפריע לך למה אתה מתלונן על זה ואתה מתפלא למה לא פותרים לך את הבעיה. בן אדם צריך לוודא שהבינו אותו לוודא שהוא הבין את השני לפני שהוא קופץ לתת תשובות. הבנו אותו דבר גם פה הרבה פעמים כמישהו נותן תשובה ...

... יש בראש של הלקוח סיבות בעד ונגד לסגור איתך את העסקה. וכאשר הלקוח יהיו לו לפחות 51% אחוז של וודאות לסגור איתך את העסקה, הוא יסגור איתך את העסקה. עכשיו, לקוח יכול לסגור איתך ויסגור איתך עסקה, כאשר תהיה לו וודאות של 51 אחוז ומעלה לסגור איתך עסקה. וככל שהלקוח בטוח יותר שהוא רוצה את העסקה, דהיינו, ככל שרמת הוודאות של הלקוח בעסקה גבוהה יותר, ככה הלקוח יהיה יותר מרוצה מהעסקה וככה הלקוח יסגור את העסקה יותר בלב שלם ... ולכן, במהות יש רק אפשרות אחת איך אפשרי לגרום ללקוח לסגור עסקה במקום כאן ועכשיו. והיא, להעלות את רמת הוודאות של הלקוח לגבי העסקה. דהיינו, לגרום ללקוח להיות יותר בטוח שהוא רוצה את העסקה איתך. ואת זה אפשרי לעשות ... מתוך הפחדה. מה כן אני אסביר כאן? אני אסביר כאן איך לגרום ללקוח לסגור עסקה כאן ועכשיו, באמצעות הגדלת הוודאות של הלקוח בעסקה באופן ישר. שאת זה, רוב ככל אנשי המכירות לא יודעים לעשות מספיק טוב. ומה זה אומר? איך להעלות את רמת הוודאות של הלקוח לסגור עסקה? אז לשם כך אתה צריך לדעת מספר עקרונות, שאם תעשה אותם, הסיכוי שהלקוח יסגור עסקה ... טוב, הרי שתגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לכך שהלקוח יסגור עסקה על המקום כאן ועכשיו. כי הם מגדילים את הוודאות של הלקוח בעסקה. כי שוב, הלקוח לא סוגר עסקה, כי לא ברור לו מה הוא צריך או שלא ברור ... חושש מתגובה של מישהו להחלטה שלו. וברמת העיקרון, גם לכל הסיבות האלו, יש מענה. דהיינו, אם לדוגמה היינו יודעים בוודאות שהלקוח חושש לקבל החלטה, כי הלקוח חושש לצאת טיפש בעיני אשתו, או שהלקוח חושש לעשות טעות ולהפסיד כסף, או ... טוב, וככל שהלקוח יבין יותר טוב שהמוצר שלך מתאים לו, שאלו 2 הרכיבים הנוספים שלעיל, ככה זה מגדיל את הוודאות של הלקוח בעסקה וכך גם ללקוח יהיה יותר קל לסמוך על עצמו. דהיינו, אל תאשים את הטראומה של הלקוח, ... ועכשיו בתחושה טובה, באיזה מקרים טוב לך לסגור עסקה על המקום, לחתום על העסקה במקום? תשובה: כאשר יש לך וודאות מאוד גדולה לגבי העסקה. וזה במה תלוי? זה תלוי בכמה שאתה מבין את הצורך שלך כלקוח, את ההתאמה של ...

... דברים על אלוהים וכיוב... סוף טיעון. הפרכה: כל זמן שאינך יודע את הכל, הרי שאין באפשרותך לדעת שום דבר בוודאות. יתכן ואילו ידעת את מה שיש מעבר לשכל, ידעת את ההפך ממה שאתה יודע באמצעות השכל. וממילא, כל זמן שאינך חוקר את מה שיש מעבר לשכל, ממילא אינך יכול לטעון שאתה יודע משהו כלשהו בוודאות מוחלטת. בנוסף, מאחר שאינך יודע את הכל, ממילא אינך יכול גם לדעת האם קיימת דרך לדעת את הכל. זא ... האם ואיך ניתן לדעת את הכל. כל זמן שהאדם אינו יודע את הכל, הרי שהוא אינו יודע שום דבר בוודאות, וממילא הוא אינו יכול לטעון לבעלות על אמת כלשהי. אין לאדם ברירה אלא לדעת את הכל. באפשרותו של האדם לחיות בספק. אך אם ברצונו להגיע לוודאות כלשהי, על האדם לראות את התמונה המלאה כולה. כל זמן שקיים אפילו פרט אחד כלשהו, כולל לגבי מהותו של ... האדם אינו יודע, ממילא הוא אינו יכול להגיע לידיעה שלמה לגבי שום נושא, וממילא הוא ימשיך לחיות בספק ובחוסר וודאות. לסיכום: כל זמן שאינך יודע את הכל, אמור: איני יודע שום דבר בוודאות. רק מי שיודע את הכל, רק הוא יודע את האמת האמיתית. שאלה: האם המחשבה שאפשר להבין את המציאות בשלמות, ... דבר במציאות שלא יכול להגיע לשלמות, ושהוא חייב להישאר מוגבל, זה עצמו זלזול במציאות. ובנוסף יש לזכור, כי לומר בוודאות אי אפשר להבין את המציאות בשלמות, זה עצמו אמירה שמתיימרת לומר שהיא מבינה את המציאות בשלמות. כי מי שלא מבין את המציאות בשלמות, מנין לו בוודאות שאי אפשר להבין את המציאות בשלמות. וכל מי שחושב שהוא יודע משהו בוודאות על המציאות, אפילו לומר שאי אפשר להבין את המציאות בשלמות, גם זה לשם כך צריך להבין את המציאות בשלמות. ...

משימות לעובדים, הבנת המשימה, האם העובד הבין את המשימה? לוודא שהעובד הבין את המשימה, איך לתת משימות? איך לנהל משימות מול עובדים? ניהול משימות לעובדים, איך נותנים משימה לעובד? איך לנהל עובדים? יעוץ למנהלים, יעוץ ארגוני כיצד לוודא שעובד מבין את המשימה שקיבל? כאשר נותנים משימה לעובדים, אחד ההיבטים החשובים ביותר שאליעד כהן מדגיש הוא לוודא שהעובד אכן הבין את המשימה לפני שממשיכים לנושאים אחרים. קיימת טעות נפוצה אצל מנהלים שממהרים הלאה אחרי מתן משימה, מבלי לוודא באופן מסודר שהעובד מבין בדיוק מה נדרש ממנו. אליעד מסביר שמנהלים כאלה מכונים קוקויים, מאחר והם לא מבצעים את ... מדגיש שחשוב לא להניח מראש מי צודק או מי טועה, אלא לגשת לתהליך בדיקה אובייקטיבי של הבנת המשימה. איך לוודא שהעובד אכן הבין את המשימה שניתנה? השיטה הפרקטית שאליעד ממליץ עליה היא לקיים שיחה פשוטה וישירה עם העובד, ולבקש ... מן ההוראה. המשפט הפשוט שניתן להשתמש בו הוא: תוכל בבקשה להגיד לי מה הבנת מהמשימה שנתתי לך? אני רוצה לוודא שהסברתי את עצמי ברור. תוכל להגיד לי בבקשה איך הבנת אותי? אליעד מדגיש שהגישה צריכה להיות כזו שבה המנהל ... שהסברתי נכון, אולי אני לא הסברתי ברור, ובכך להסיר מהעובד את תחושת האיום או חוסר הנוחות. מדוע זה קריטי לוודא שהעובד הבין את המשימה לפני שממשיכים הלאה? לדברי אליעד כהן, אין שום טעם להתקדם לשאלות הבאות כגון כמה זמן ייקח לך?, מתי המשימה תהיה מוכנה?, או מתי תוכל לעדכן אותי?, אם הבנת המשימה אינה ודאית לחלוטין. אם העובד לא מבין את המשימה באופן מדויק, שאלות ההמשך פשוט חסרות משמעות, והסיכוי לטעויות, לבזבוז זמן ולחוסר יעילות בארגון גדל משמעותית. לכן, אליעד מדגיש באופן מיוחד את הצורך לוודא הבנה ברורה של המשימה לפני כל דבר אחר. איך לתת משימות לעובדים? כיצד לנהל משימות בצורה יעילה? מה עושים ...

... כולם דמיונות בלבד. כי הפחד והחרדה בכל תחום, הם תוצאה של ספקות שיש לאדם. כי אם האדם היה יודע בוודאות מה בדיוק קורה סביבו, הוא לא היה בשום חרדה, גם אם הוא היה יודע בוודאות שהמציאות היא נגד רצונו. זא אילו היה האדם יודע לדוגמה בוודאות של 100% שיקרה לו דבר רע כלשהו נגד רצונו, והאדם היה מבין בשלמות את כל מה שיקרה לו בדיוק, ... מדבר טוב, אם יש לו ספקות לגבי אותו הדבר. כי האדם רוצה יציבות ושקט נפשי ורוגע. וכאשר אין לאדם וודאות, על ידי זה יש לו ספקות וחוסר רוגע שיוצר גם חרדות. ונניח לדוגמה שיש לאדם הרבה מאוד כסף ולא ... יכול להיכנס לחרדה מכך שהוא לא יודע האם העסק הזה יצליח או לא. והאבסורד הוא, שאילו היו אומרים לאדם בוודאות שהעסק שלו לא יצליח, אז הוא היה נרגע. וכל שכן שאם היו אומרים לו שבוודאות העסק שלו יצליח, גם אז הוא היה נרגע. אבל הספק שהאדם לא יודע מה יהיה, זה מה שמכניס אותו ... כי הספק יוצר חוסר שקט נפשי, ומערער לאדם את הביטחון העצמי שלו. והאדם מרגיש משותק ממש, בגלל שאין לו וודאות ובגלל הספקות שיש לו במחשבה שלו. והדבר הזה קורה, רק משום שהאדם לא משתמש מספיק בשכל שלו ובכוח המחשבה ... כדי לצאת מהחרדה. וכאשר האדם משתמש באמת בכוח המחשבה שלו ובכוח הרצון שלו, על ידי זה הוא יכול לצאת בוודאות מכל סוג של חרדה שיש בעולם. כי הפחד הוא לא מולד. ואף אחד לא נולד עם פחד. וכאשר האדם ... כדי לצאת מהפחד ומהחרדה. והכוחות הם כוח הנפש וכוח הרצון. כי אם האדם באמת ירצה להפסיק להיות חרדתי, הוא בוודאות יצליח לצאת מכל חרדה. והחרדה מדרבנת את האדם להכיר את הכוחות הנפשיים שיש לו ולהשתמש בהם. ואחרי שהאדם מתגבר ...

... נוספת לפני שהוא עונה לך, ואם אתה רוצה מראש לענות לכל תגובה אפשרית שלו, אז באפשרות להעלות את רמת הוודאות של השאלה, לרמה כזאת ששום תשובה לא תהיה אפשרית על השאלה שלך. לדוגמה, נניח שאתה רוצה לשאול מישהו למה ... באמת בטוח / בטוח במאה אחוז, שאתה לא רוצה לקנות את המוצר. ומה בעצם עשינו כאן, מראש הוספנו רמת וודאות לשאלה, על ידי שימוש במילים של וודאות. כגון: באמת / באמת אחוז / בטוח / וודאות, וכיוב מילים שמעלות את הרף של השאלה, וממילא מנטרלות תשובות יחסיות אפשריות, שאינן נכונות באופן מוחלט אלא רק באופן ... שאתה באמת בלב שלם אוהב חתולים. התשובה בדכ תהיה, שיותר קל לענות לשאלה הראשונה, מאשר לשנייה. כי כאשר רמת הוודאות של התשובה הנדרשת עולה, כך רמת הביטחון של העונה, יורדת במקביל. כי עקרונית, למוח, יותר קל לחשוב ש X ... ללמוד גם את ההפך, שאם אתה שואל שאלה ורוצה לקבל תשובה חיובית, אז במקרה כזה תוריד מהשאלה את רכיבי הוודאות שלה, ותאפשר לשומע להרגיש בנוח לתת תשובה, שהיא נכונה גם באופן יחסי. לדוגמה, אם אתה רוצה לקבל תשובה חיובית, ... X נכון מהיבט כלשהו. כאשר כמובן לא באמת צריך לנסח בדיוק את הניסוח הזה, אבל כן צריך להוריד רכיבי וודאות מהשאלה ולהוסיף לשאלה רכיבי יחסיות, שמאפשרים לתשובה יחסית גם להיות נכונה. ושהשומע ירגיש בנוח לענות תשובה חיובית, גם אם ... בראש של השומע, כדי שהוא לדוגמה ייתן לך / לעצמו תשובה שלילית לשאלה כלשהי, אז פשוט תעלה את רמת הוודאות של השאלה. ובכך אתה מעביר את נטל ההוכחה אליו, ומעלה לו את רף נטל ההוכחה, כדי שהוא לא יוכל ... כדי להשפיע עליו... וזה כבר עוד יותר מתוחכם וכולי... ויש עוד מקרה לדוגמה שבו עליך לא להעלות את רף הוודאות בשאלה שלך, כגון במקרה שבו אתה לא רוצה שתשובה יחסית, תהיה לגיטימית. אלא ברצונך לשלול לגמרי רעיון כלשהו. לדוגמה, ...

... ורע? אז החיים הם משחק. למה החיים הם משחק ולא באמת? תשובה: כי טכנית המוח האנושי לא מסוגל לדעת בוודאות שהם באמת. ומשום כך הם סוג של משחק. דהיינו, לא ניתן טכנית לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. כי כל וודאות, מבוססת על הנחת יסוד קודמת וכולי. ולכן כל מה שנחשוב, זה סוג של משחק. ובגלל שגם לא ניתן לדעת בוודאות שלא ניתן לדעת בוודאות, לכן עדיין המוח מסוגל להתייחס לדברים ברצינות, כאילו הם וודאיים. למרות שהוא לא יודע בוודאות שהם נכונים. משום שגם לא ניתן לדעת בוודאות שהם לא נכונים. והרי שקיבלנו סוג של משחק. מהי מטרת המשחק? תשובה: מטרת המשחק היא להרגיש טוב. כמה שיותר ... כמה שיותר. וכמובן שאפשר לכתוב על זה עוד המון, על האם באמת ניתן לנצח את המשחק. ואולי בכלל להבין בוודאות שאי אפשר לנצח את המשחק, זה בכלל הניצחון של המשחק. אבל הכל בסוף תלוי בכך שתבין את מנגנון הרצון ...