קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, קושי לקבל החלטה, קשה לקבל החלטה, תהליך קבלת החלטות, איך לקבל החלטה? למה קשה להחליט? קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות, שביעות רצון למה קשה לקבל החלטות כשיש אי ודאות? קבלת החלטות בתנאי אי ודאות היא תהליך מורכב שמעורר קושי גדול אצל אנשים רבים, גם כאשר לכאורה האפשרויות נראות דומות או זהות לחלוטין. הקושי מתגלה דווקא כשאין הבדל ברור בין האפשרויות השונות, ולמרות הדמיון ביניהן, האדם חווה קונפליקט ותחושת חוסר וודאות, מה שמוביל למצוקה גדולה. מדוע אנשים חווים קונפליקט בהחלטות בין שתי אפשרויות דומות? כשאדם מתלבט בין שתי אפשרויות דומות ... מדוע המצב הזה גורם סבל, אם באמת האפשרויות נראות דומות? לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לקושי זה נובעת מרמת הוודאות שהאדם מצפה להגיע אליה לפני קבלת החלטה. האדם למעשה מצפה לתחושה של מוחלטות, כלומר, להרגיש בטוח במאה אחוזים שהחלטתו היא הטובה ביותר. וכאן טמונה המלכודת: כאשר שתי אפשרויות נראות דומות לחלוטין, לא ניתן להגיע לרמת הוודאות שהאדם הציב לעצמו מראש. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא אדם שניצב מול שני דפים דומים מאוד, ומתבקש לבחור אחד ... האפשרויות הופכת את ההחלטה לקשה עוד יותר. האדם מתחיל לחשוב שאולי הוא מפספס משהו חשוב, ולכן לא מצליח להגיע לוודאות מלאה. כך נוצר קונפליקט פנימי משמעותי, כיוון שהאדם דורש מעצמו ביטחון של 80% לפחות בהחלטה, אך לא מצליח להגיע לכך. אליעד מסביר כי אילו האדם היה מסכים לקבל החלטה מתוך וודאות נמוכה יותר, למשל ברמה של 51% בלבד, או באופן יחסי, הרי שההחלטה הייתה פשוטה. הקושי נוצר רק כשיש רצון ... הגדול ביותר. בנוסף לכך, אליעד מחדד שהבעיה אינה בעצם הדמיון בין האפשרויות, אלא בכך שהאדם מנסה להגיע לתחושה של וודאות מוחלטת שלא קיימת בסיטואציה זו. למעשה, אם האדם באמת היה מתחבר לתפיסה של המוחלט באופן מלא, היה רואה שאין ... המרכזי לקונפליקט בעת קבלת החלטה דומה? אליעד כהן מדגיש כי הגורם המרכזי לקונפליקט אינו עצם קבלת ההחלטה אלא רמת הוודאות שהאדם מציב כתנאי לקבלת החלטה. אילו האדם היה מסתפק ברמה נמוכה יותר של וודאות, היה לו קל מאוד להחליט. אך דווקא הדרישה לתחושת ביטחון ושלמות מוחלטת, היא זו שמקשה עליו ומכניסה אותו לסחרור ... ותחושת חוסר אונים. לסיכום, לפי אליעד, אם האדם היה מסוגל לקבל החלטות מתוך הסכמה פנימית לכך שלא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת, הוא היה מוצא את עצמו במצבים הרבה פחות מתסכלים, ואף בקלות רבה יותר לבחור בין אפשרויות דומות. איך לקבל החלטה בתנאי אי וודאות? למה קשה לקבל החלטה? פרדוקס החמור איך להתמודד עם ספקות בהחלטה? מה עושים כשאין ודאות בהחלטה? איך להיות שלם עם החלטה? ש: לגבי המצוקה הזאת של שני הבחירות האלה, מה הסיפור שמה למה הרגשתי ... יותר טוב אפילו בין שני הדפים האלה אתה תחווה מצוקה מה להחליט. זאת אומרת זה ביחס לרף של רמת הוודאות שרצית להגיע ביחס להחלטה, זאת אומרת אם אתה תגיד מה זה משנה תביא דף אוקי אבל תגיד לא אני ... שתיים והם נראים אותו דבר אז באופן יחסי הרבה יותר קל לבחור אבל אם אתה אומר לא אני רוצה וודאות מוחלטת אז פה, עכשיו אתה לא באמת רצית וודאות מוחלטת כי בסוף בחרת משהו. ש: הרגשתי שהייתי חייב להציל איזה. אליעד: חכה אז אם היית רוצה מוחלט גם ... שאתה שלם איתה בעוצמה x אבל מאחר שזה היה המקרה ואתה אמרת אני רוצה להחליט רק אם יש לי וודאות של 80% לא של 51%, לא אני צריך 80% אז פה אתה במצוקה כי איך אני יכול להחליט אין ... דומה מאוד ובלב שלך אתה אמרת ואולי זה באמת אותו דבר אז אולי אני מפספס משהו ואני רוצה להיות וודאי לי. הבנו? ש: רגע. אליעד: כן דברו דבר. ש: זהו ונושא נוסף. אליעד: אוקי זה הבנו את זה? ש: ...

... באותו הרגע אתה תפסיק לסבול. למה? כי לא תוכל לדמיין אפשרות אחרת שבה אינך סובל. זה קורה כאשר מגיעים לוודאות מוחלטת שאין לך ברירה אלא לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא. לדוגמה, אם פספסת את הרכבת ואתה בטוח לחלוטין ... ההבדל בין להישאר בספק לבין חשיבה מוחלטת? להישאר בספק זה גם חיסרון, כי הספק עצמו גורם לתחושת אי - ודאות. אתה צריך להגיע למצב שאין ספק בכלל. תגיע לזה רק אם תטיל ספק בשורש של הכל: האם באמת יש ... ייעלם. לדוגמה, האם שער הדולר יעלה, ירד או יישאר יציב? גם אם אתה בספק לגבי זה, אתה עדיין סובל מאי - הוודאות. אבל אם תטיל ספק בעצם ההבדל בין עלייה, ירידה וקביעות - לא תהיה יותר בעיה כלל. כי אז, כל ...

... זמנית מקטינה את הסבל? אליעד מסביר שלא תמיד הידיעה שמשהו זמני מפחיתה את הכאב. הוא נותן דוגמה שאם יודעים בוודאות שיתנו לך מכה חזקה אבל אומרים לך שהיא תימשך רק שתי שניות, לא בהכרח יהיה קל לך יותר לקבל ...

... אחר כך, מה יותר חשוב מה שאתה נהנה עכשיו או מה שתסבול אחר כך, יש לך עכשיו מאה אחוז וודאות שאתה נהנה אחר כך תחתום לי שתהיה עבד, זה אחר כך נכון? עכשיו אני אהנה מה אכפת לי מאחר ...

... אלא אתה עושה את זה בדרך מניפולטיבית. שבה, אתה לוקח מושגים מעולם המושגים שלו, מושגים שלגביהם יש לו רמת וודאות גדולה יותר, לגבי זה שהם טובים או רעים. וכאשר אתה משכנע את האדם ומסביר לו כמה זה טוב לחסוך כסף, אתה משתמש שם בהקבלה ובאנלוגיה למושגים מעולם המושגים של השומע, שאתה יודע שהוא מתייחס אליהם בצורה חיובית בוודאות. וכאשר אתה מסביר לו כמה זה גרוע לבזבז כסף, אתה משתמש במושגים שאתה יודע שבוודאות שהשומע יתייחס אליהם בצורה שלילית. לדוגמה: נניח שאתה יודע שבסולם הערכים של השומע, הערך של כבוד עצמי, הוא ערך ... המציאות שהוא ירצה שיהיה לו כבוד עצמי. ואתה יודע גם, שמבחינתו של האדם השומע, הערך של חוסר כבוד עצמי, בוודאות שהאדם השומע לא ירצה להזדהות איתו. במקרה כזה לדוגמה, לפני שאתה מנסה לשכנע את האדם לחסוך את הכסף או ... יותר, והוא שאם רוצים שהשכנוע יצליח, לשם כך יש להשתמש בשכנוע של האדם, בדברים שלגביהם יש לאדם את רמת הוודאות הגדולה ביותר לטוב ולרע. שזה אומר, שלפני שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, שלב ראשון עליך לזהות את סולם הערכים ... ואחרי שאתה יודע מהו סולם הערכים של האדם השני, עכשיו עליך למיין את סולם הערכים של האדם, לפי רמת הוודאות שיש לאדם השומע, לגבי כל אחד מהערכים שלו. שזה אומר, שבפועל נניח שהאדם חושב על 3 דברים שהם דברים ... ועליך לנסות להבין, מתוך 3 הערכים האלו, מהו הדבר שבעיני האדם השומע, הוא הדבר שלגביו יש לו את רמת הוודאות הגדולה ביותר, שהוא באמת טוב. או ברמה המופשטת יותר, תאתר את המחויב החיובי ביותר עבור האדם, בתוך סולם הערכים שלו, ואת המחויב השלילי ביותר עבור האדם השומע, בתוך סולם הערכים שלו. מחויב = דבר שהאדם בטוח בו ברמת וודאות גדולה ביותר. אפשרי = דבר שהאדם לא בטוח בו ברמת וודאות גדולה ושיש לו ספקות לגביו. מחויב חיובי = דבר שהאדם בטוח ברמת וודאות גדולה ביותר, שהוא אכן חיובי וטוב. ומחויב שלילי = דבר שבעיני האדם נתפש כדבר רע, ברמת וודאות גדולה ביותר ללא ספק. כי אם ניקח את סולם הערכים של האדם, ונבקש מהאדם לרשום 10 דברים שנראים לו כדברים טובים / רעים. ואחכ נבקש ממנו לדרג כמה טובים / רעים הערכים האלו, בוודאי שהאדם לפחות בתת המודע שלו, יראה שלמרות שהוא חושב על הרבה דברים שהם טובים, עדיין יש דברים שהוא יותר ...

... היה קורה אם היו נותנים לו הזדמנות לקבל אינסוף תחושות טובות, ללא אף טיפת רע. תחילה האדם אומר שהוא בוודאי ירצה את המצב הזה, אך כאשר אליעד מעמת אותו עם ההשלכות, האדם מתחיל לפקפק ולתהות האם באמת הוא היה ...

... רגש במקום עובדות: העובדה שקרה שינוי לא אומרת שהקמפיין גרם לו, אך הוא מציג זאת כך כדי ליצור תחושת ודאות. עשרת הדיברות מבוססות על שלילה: התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם ... חכם ומוכשר, וכו. ואז הוא אומר האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן ואז הוא אומר בוודאי שכן. אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל בהאם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן. ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים האם אתה יכול? בוודאי שכן כי אם בוודאי שכן למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד אני אסביר לך איך אתה יכול מה זה האם אתה יכול. ... בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר האם אתם יכולים או לא ואז אתה אומר בוודאי אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המניפולציה אומרת איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול ... אתה יכולים להיות מוכשרים כמוני ואז אתה אומר רגע רגע, אולי אני לא יכול?, מה מזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן. עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך, אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר ... האפשרות שאין אפשרות. כשהוא אומר לך האם אתה יכול במוח רק לך אולי אני לא יכול. ואז כשהוא אומר בוודאי זה כבר יותר חלש מאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך. ש: אבל איך אתה ... אליעד: רגע תן לי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד איך אתה יכול אז איך אתה יכול פרושו בוודאי אתה יכול, עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמה, או כמה מהר אתה יכול, לא משנה. המילה אתה ... שאומר אני לא יכול הוא אומר לו רגע למה אתה אומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול, כי במקום להגיד למישהו שאתה לא, מישהו אומר אני לא יכול במקום להגיד לו לא נכון אתה ... או שזה לא יכול. יש אתה יכול ועוד כמה באוויר. אליעד: יפה, כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפט די מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמה, האם אני קיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמת יש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם האם משהו נכון אתה אומר לו ברור שזה נכון אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמת יש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומר בוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבל תסתכלו, כמה שיהיה חזק הבוודאי, למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול. אבל כמה שלא יהיה חזק הבוודאי שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לא היה שואל מלכתחילה האם אתה יכול. הוא ... את אומרת? ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את הבוודאי, שהאם אתה יכול. אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. אם אני יכול? כן אתה ... האם אתה יכול כדי להכיל את ההתנגדות של ההוא לא יכול וגם אז אתה לא צריך לדחוף לו את הבוודאי שכן. למה בוודאי שכן? תגיד לו האם אתה יכול? בוא אני אראה לך איך אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלת האם אני יכול? ש: נכון, זה מוציא אותך שקרן בנוסף. אליעד: הבוודאי הוא ההפך של האם. אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה. כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך ... יותר גרוע, מה יש ספק. ש: להוביל. אם אני נותנת את תשומת הלב. אלעד: מה להוביל? אבל את רוצה לוודא שהוא לא יעשה את הפעולה הזאת. תגידי לו אל תכניס את היד לחשמל. את אומרת לילד אל תכניס את ... כי עכשיו נכנס פה, עוד רמת תחכום. אז אתה אומר אוקי, אם כרגע הוא הולך בדרך הנכונה אני רוצה לוודא שגם בעוד עשר שנים שהוא לא רק יעשה את זה מתוך אמונה שהוא יעשה את זה מתוך הבנה. שהוא ... זה לא פיל, שולחן. זאת אומרת זה גם כן קטע במה יותר מחויב משחק של מחויב אפשרי, להשאיר ספר וודאות. ש: אז מה ההבדלים שעשית? למה להגזים כשלא ברור משהו. אליעד: מה עניין אותך? למה אני עשיתי או למה ...

... ומסביר למישהו, למה לעשות כך או אחרת, המטרה האמיתית של זה שאתה אומר לו את הסיבות, היא רק כדי לוודא שהוא באמת ישתכנע לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ואם היית יכול לדעת בוודאות של מאה אחוז, שהוא יעשה את מה שתגיד לו (גם לאורך זמן, אם זה חשוב לך), גם בלי שאתה צריך להתחיל להסביר לו למה הוא צריך לעשות כך או אחרת, בוודאי שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש ...

... דבר כלשהו, לפני כן עליך לשאול אותו רצף של שאלות, שאתה יודע מראש שהוא יסכים איתך ועם דעתך, ושהוא בוודאות יחשוב כמו מה שאתה חושב. ואתן כאן דוגמה כללית, שכמובן צריך לעשות אותה בהתאמה לאדם שאתה מדבר איתו. אבל ... מוכן להסכים איתך, אבל לא רוצה ובעל אינטרס להסכים איתך. או לדוגמה אתה שואל את האדם שאלה, שאתה יודע בוודאות שהוא ישיב עליה בחיוב. אבל זאת שאלה אינפורמטיבית טכנית, שאין לה השפעה על מצב רוחו של האדם השני. זא ...

... עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ורואה את המציאות בצורה שגויה ומוטעית. וזאת בין השאר ...