... שהוא לא יודע את האמת. כי העונש של האדם, זה הספקות שבהם הוא נמצא. לדוגמה: נניח שהאדם חולה באיזו מחלה. ונניח שהאדם היה יודע
בוודאות שבעוד שבוע, הוא בטוח בריא ב 100%. הדבר הזה היה מרגיע את האדם. ואם האדם היה יודע
בוודאות של 100%, שלא משנה מה שהוא יעשה, בכל מקרה בעוד שבוע הוא צריך למות מהמחלה שלו. גם אז, למרות שהיה קשה לאדם לקבל את המצב הזה, הרי שהאדם היה משלים איתו. כי כאשר אין ברירה, אז אין ברירה. והאדם סובל ומקטר, רק כאשר הוא חושב שבצורה כלשהי הוא יכול לשנות את העתיד שלו. אבל אם היה ברור לאדם
בוודאות את האמת, או שהוא יצליח להשיג את רצונו בעתיד, או שהוא
בוודאות מוחלטת לא ישיג את רצונו בעתיד, בכל אחד מהמקרים האלו, האדם היה מפסיק להיות מוטרד לגבי העתיד. ואותו האדם שיודע שהוא ימות
בוודאות בעוד שבוע, יתכן מאוד שבעקבות כך הוא יתחיל להיות מוטרד מדברים אחרים. כגון מה יקרה עם משפחתו אחרי מותו. אבל מהמוות שלו הוא יפסיק להיות מוטרד. כי האדם לעולם לא מוטרד ... מוכן להשלים מבחינה רגשית עם העונש שלו, אם הוא מבין שהוא על פי האמת, כך גם האדם משלים עם המצב שלו, בהנחה שהוא מבין
בוודאות שהוא לא יכול לשנות את מצבו, בלי קשר למה יהיה מצבו. כי כאשר האדם מבין את האמת ומחובר אליה, הדבר הזה מרגיע אותו. ויש כאן עוד עניין נוסף, והוא שהעבריין מוכן להשלים ...