... להרגיש טוב, לא רוצה להרגיש רע, רוצה להיות מאושר, לשאול למה, מאיץ ... הפנימית, שמטרתה להבין את המנגנונים של השכל ושל התחושות. הנושא המרכזי של ההרצאה הוא בירור עצמי עמוק: למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני בכלל רוצה להיות מאושר? ... לשיטה של אליעד הוא לשאול שוב ושוב למה? לגבי כל תחושה, רצון או מחשבה שיש לאדם, עד ... אחת, אלא להמשיך ולחקור עד השורש של הרצון או התחושה. המטרה של תהליך זה היא לחשוף את ... של המוח והשכל שלנו, ולהבין לעומק את המקור של תחושות ההנאה והסבל. איך לשאול למה ... ולשאול לגביהם: למה אני חושב שזה רע? למה אני מרגיש שזה לא טוב? ולמה אני בכלל מעוניין להרגיש טוב? על ידי כך אפשר לפרק תחושות של סבל או חוסר סיפוק, ... עד שהאדם מגיע לסוף הדרך מבחינה אינטלקטואלית ומרגיש שאין לאן עוד להעמיק. מהי הדוגמה עם האי ... לשאול את עצמו למה?. התשובה האפשרית היא כי שם ארגיש יותר טוב. אז עליו להמשיך ולשאול: למה בכרתים ארגיש יותר טוב מאשר בארץ? ולמה אני בכלל רוצה להרגיש יותר טוב?. באופן זה, כל תשובה שהוא ... מאליו, אליעד אומר שצריך להתייחס אל כל רצון או תחושה כנקודת מוצא לחקירה ולשאול ללא ... טוב יותר, להבין מדוע אנחנו סובלים, מה גורם לנו להרגיש טוב, ומדוע בכלל אנחנו רוצים להרגיש טוב. הבנה כזו היא שמביאה לאושר אמיתי ... החלקיק האלוהי? איך לחקור את עצמי? למה אני רוצה להרגיש טוב? מהי מודעות עצמית? ...

... המציאות, ההבדלים בין תפיסות שונות וההבנה של כל אחד את הדברים שמתרחשים סביבו. אחד הנושאים המרכזיים היה איך להסתכל על החיים באופן כללי, במיוחד על חוויות ותחושות שנכנסות לתוך תפיסתנו האישית. הוא השתמש בכמה דוגמאות כדי להמחיש את רעיונותיו. למשל, כאשר אנשים מתמודדים עם תחושות של רעב, הוא הסביר כי לעיתים אנחנו פועלים מתוך תחושת צורך למלא חוסר (כמו רעב), אך אם היינו יודעים שבכל מקרה נישאר ... שהוזמן לו. זה לא קשור רק לתפיסת הדברים, אלא גם לאופי ההתמודדות עם אותם התנגדויות. אליעד הציע כי כאשר אדם שואל שאלה מתוך עמדה של חוסר ביטחון או מתוך תחושת זלזול, הוא בעצם לא מעריך את עצמו מספיק כדי לקבל תשובה אמיתית. הוא ציין כי הדרך בה אנחנו מתייחסים לשאלות של אחרים לא בהכרח תלויה באיכות השאלה אלא במה שהשואל מצפה לקבל ממנה. בנוסף, דיבר על תחושות של זלזול מתוך חוסר תשומת לב לפרטי השאלה ולכיווני המחשבה ...

... ושתייה. הצום בתשעה באב אינו רק מנהג של זיכרון היסטורי על חורבן בית המקדש, אלא פעולה רוחנית פנימית. הוא מבטא תחושות עמוקות של הזדהות עם האובדן הלאומי והאישי, ומטרתו היא ליצור חיבור פנימי לתחושת החיסרון . לפי ההסבר, הצום אינו רק ... ולחפש את הדרך לתקן אותו. אליעד כהן מסביר שהמשמעות הרוחנית העיקרית של צום תשעה באב נעוצה בעובדה שהצום מעורר באדם תחושה של חסר ושל געגוע לשלמות שאבדה. הוא ... הפנימי מסמל את השלמות הפנימית של האדם ואת החיבור הישיר שלו לאלוהים. כשבית המקדש הפנימי שבור או לא קיים, האדם מרגיש חסר ובלתי שלם. הצום בתשעה באב הוא הזדמנות ... המודעות לכך שמשהו מהותי חסר, ולהוביל אותו לפעול לתיקון פנימי. החורבן של בית המקדש הפנימי אינו רק זיכרון רחוק, אלא חוויה יומיומית של אובדן והיעדר שלמות. כאשר אדם ... רק פעולה חיצונית של הימנעות מאכילה, אלא פעולה פנימית עמוקה. הצום הוא למעשה ביטוי להזדהות פנימית עם כאב העם ועם תחושת האובדן. הוא מסמל את הניסיון להבין ... לשלמות פנימית ואמיתית. אליעד מסכם כי המהות האמיתית של הצום היא פנימית ולא חיצונית, היא חיבור עמוק לכאב העם ולתחושת הגלות, וממנה נולד הרצון לתיקון ... ישראל, במיוחד בנוגע לחורבן בית המקדש. הצום עצמו, כחלק מהמנהגים היהודיים, לא נעשה סתם אלא מתוך מטרה רוחנית להביע תחושות של אובדן ושכול על חורבן הבית ... שלו עם אלוהים. כאשר בית המקדש הפנימי נשבר או לא נמצא, האדם חווה חיסרון פנימי, וכל המטרה של הצום היא לעורר את תחושת החיסרון הזו ולהתחבר לאותו מקום ... הבית המקדש. התפיסה היא לא רק של סבל על מה שהיה אלא של רצון לשחזר את השלמות הפנימית. הצום בתשעה באב עוזר להתחבר לרגש העמוק של חיסרון ושל הציפייה לבניין מחדש ... את המאמצים להתחבר לשלמות הרוחנית והפנימית, גם אם המשמעות הפיזית של הצום לא תמיד ברורה. עצם ההזדהות עם הצום והחוויה שמביא הצום עוזרת לאדם להבין את ערך ... לעצור ולהתבונן. כל פעולה, כמו הצום, היא הזדמנות לחשוב מחדש על המשמעות העמוקה של החיים, של מהותם ושל מטרותיהם. חוויית הצום היא לא רק גופנית, אלא יש לה גם ממד רוחני חשוב שמוביל להבנה מחודשת של החיים עצמם. הצום לא נועד רק להרגיש כאב, אלא גם כדי לעורר את האדם לחשוב על מהותו ... להיות ביטוי לרצון להבין את החיים בדרך שונה, דרך של תיקון פנימי והבנה של החסרונות והכאב. אם אדם מצום מתוך רצון להרגיש את החיסרון, הוא מייצר שינוי פנימי שיכול להוביל ... את הציפייה לגאולה ולבניית בית המקדש השלישי. מתוך הצום נולד רצון להחיות מחדש את מה שהיה אבוד, ובעצם הצום מעורר את התחושה שהמשיח יכול להגיע בכל רגע. הצום לא רק ... הצום הוא למעשה ביטוי לרצון פנימי לחוות את החיסרון ולהזדהות עם כאבו של העם. זה לא רק לסבול מתוך עצם הפעולה, אלא להרגיש את הכאב והחיסרון ולהבין את המהות העמוקה יותר של הצום - חיבור פנימי לחוויות העם ולמעגלי הזמן. למעשה, הצום הופך ...

... או רגש, מעל השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, מציאות אובייקטיבית, הארה רוחנית, מודעות עצמית, גבולות השכל, מגבלות השכל, שכנוע שכלי, שכנוע רגשי, דרך רוחנית מהי תפיסת המציאות האמיתית ומגבלות השכל האנושי? ההרצאה עוסקת במגבלות ... היא לא לנסות לשכנע בשכל אלא דווקא להסביר מתוך חוויות אישיות, כמו כאשר הוא אומר לאדם אחר: ניסיתי את זה, הרגשתי את זה וזה לא עבד לי. מהם היתרונות והמגבלות של השכנוע השכלי? שכנוע שכלי הוא אמצעי ... מתוך הסבר שכלי בלבד, אלא נדרש להם גם תהליך רגשי או חווייתי. אליעד כהן טוען כי לא תמיד השכנוע בשכל עוזר, ולעיתים יש צורך במפגש רגשי כדי להעביר את המסר בצורה אפקטיבית. מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? כאשר מדובר בשאלות של תפיסת המציאות, יש את ההבחנה בין מה שהשכל יכול לתפוס לבין מה שהרגש יכול לתפוס. אליעד כהן מדבר על כך שלפעמים תפיסה שהיא לגמרי שכלית לא מצליחה להחזיק מים, אך כאשר אנו נוגעים ברגש, תחושותינו יכולות להאיר את הדרך ולהגיד לנו מה נכון עבורנו. הוא מביא את הדוגמה של אדם שמרגיש משהו בצורה חזקה ומאוד ברורה, ולמרות שהשכל שלו לא מצליח לתפוס את כל התמונה, הרגש שלו מצליח להראות לו את הדרך הנכונה. מהו תהליך ההבנה השכלית לעומת תהליך ההבנה הרגשית? תהליך ההבנה השכלית והרגשית הם שונים במהותם. בעוד שהשכל מבוסס על היגיון וניתוח, הרגש לעיתים מדבר בשפה של חוויות, תחושות, וזיכרונות. דוגמה שמביא אליעד כהן היא כאשר אדם מבין בשכלו דבר מה מסוים, אך בפועל, הוא לא יכול להרגיש אותו או לחוות אותו, ואז התפיסה השכלית נשארת מצומצמת. איך כל אדם רואה את המציאות דרך השכל והרגש? אליעד כהן מציין שחשוב להבין שהשכל של כל אדם מוגבל לחוקי התפיסה האישיים שלו, והרגש הוא חלק אינטגרלי בתהליך ההבנה של כל פרט ופרט. למעשה, השילוב של השכל והרגש בתפיסת המציאות הוא שמאפשר לאדם להבין ולהגיב לסיטואציות בצורה הוליסטית יותר, גם אם ... לשכנע מישהו בעובדה ששכלו אינו נכון? מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? האם ניתן לשכנע רק בעזרת השכל? מהם היתרונות והמגבלות של השכנוע השכלי? כיצד השילוב של רגש ושכל משפיע על התפיסה? מהי תפיסת המציאות האמיתית ומגבלות השכל האנושי? ההרצאה עוסקת ... היא לא לנסות לשכנע בשכל אלא דווקא להסביר מתוך חוויות אישיות, כמו כאשר הוא אומר לאדם אחר: ניסיתי את זה, הרגשתי את זה וזה לא עבד לי. מהם היתרונות והמגבלות של השכנוע השכלי? שכנוע שכלי הוא אמצעי ... מתוך הסבר שכלי בלבד, אלא נדרש להם גם תהליך רגשי או חווייתי. אליעד כהן טוען כי לא תמיד השכנוע בשכל עוזר, ולעיתים יש צורך במפגש רגשי כדי להעביר את המסר בצורה אפקטיבית. מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? כאשר מדובר בשאלות של תפיסת המציאות, יש את ההבחנה בין מה שהשכל יכול לתפוס לבין מה שהרגש יכול לתפוס. אליעד כהן מדבר על כך שלפעמים תפיסה שהיא לגמרי שכלית לא מצליחה להחזיק ...

רגשות אשמה כלפי חבר, להאשים את עצמך, להתמודד עם רגשות אשם, חרטה, ייסורי מצפון, נקיפות מצפון, כעס עצמי, לכעוס על עצמך, לשנוא את עצמך, שנאה עצמית, התמודדות עם רגשות אשם איך נוצרים רגשות אשם כלפי חבר? רגשות אשם כלפי חבר נוצרים כאשר אדם מרגיש שהוא גרם למשהו רע לקרות לחברו. המונח רגשות אשם כולל שני חלקים: רגשות, שמתארים תחושות מסוימות, ואשם, שמשמעותו היא שמישהו אחראי למשהו רע שקרה. כלומר, רגשות אשם הם תחושה של אדם שהוא הסיבה לדבר רע שקרה. במקרה של רגשות אשם כלפי חבר, זה אומר שהאדם מאמין שהוא גרם לחברו להרגיש רע, ולכן הוא מאשים את עצמו על כך. מדוע אדם מרגיש רגשות אשם? רגשות אשם נובעים מהשיפוט של טוב ורע. אם אדם לא היה מגדיר דבר מסוים כרע, הוא לא היה חווה רגשות אשם לגבי אותו דבר. בנוסף, רגשות אשם נובעים גם מהקשר הרגשי שיש לאדם עם חברו. כלומר, השילוב בין תפיסת טוב ורע לבין קשר רגשי יוצר את רגשות האשם. כיצד רגשות אשם כלפי עצמך קשורים לרגשות אשם כלפי אחרים? כאשר אדם פוגע בעצמו, הוא יכול להרגיש רגשות אשם, בדיוק כמו שהוא מרגיש כלפי חבר. לדוגמה, אם אדם עבר תאונה כי לא היה זהיר מספיק, הוא עשוי להרגיש אשם ולומר למה לא הסתכלתי?. גם במקרה כזה הוא מאשים את עצמו על כך שקרה לו משהו רע. כך גם כאשר אדם מרגיש שרע לחברו בגלל משהו שהוא עשה, הוא רואה את עצמו כסיבה לכך ולכן חווה רגשות אשם. מדוע אדם שונא את עצמו בעקבות רגשות אשם? כאשר אדם חווה רגשות אשם, הוא בעצם אומר לעצמו: אני הסיבה למשהו ... חווה את המצב כרע, הוא מחפש את האשם, וברגע שהוא מזהה את עצמו כסיבה, השנאה כלפי מה שקרה מתורגמת לשנאה כלפי עצמו. כלומר, רגשות האשם מביאים את האדם לשנאה כלפי עצמו ...

... לעומק? איך להעמיק יותר? עומק המחשבות, עומק הרגשות, שורש המציאות, להבין את האין סוף, להיות אין סופי, אין הבדל בין יש לאין, להטיל ספק בספק, ... אפשר להבין או לחוות את האין סוף. איך להגיע לחוויה של אין סוף? אליעד מסביר שכדי להגיע לחוויה של האין סוף, האדם צריך להתחיל להטיל ספק במנגנונים הבסיסיים ביותר של המחשבה ... אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, עליו להטיל ספק בתחושה הבסיסית של רוצה ולא רוצה. אולי התחושות הללו הן בעצם אותה תחושה, ורק ההבדל ביניהן הוא דמיוני? לדוגמה, אם מישהו מתלבט בין שתי אופציות - כמו שני דפים ... את האין סוף, יש להטיל ספק בעצם קיומן של שתי תחושות נפרדות. למשל, כשאדם אומר יש לי ואין לי, עליו לבדוק לעומק את התחושה עצמה - אולי יש ואין הן אותה תחושה בדיוק. כאשר נעלם ההבדל בין שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות המוחלטת, שבה אין כבר שני דברים שונים. למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף? הסיבה שקשה להגיע לחוויית האין סוף היא שהמנגנון של השכל ושל החוויה האנושית מבוסס על הפרדה. האדם רגיל לחוש הבדל בין יש לאין, בין רוצה ללא רוצה, בין ... לשאול את השאלות הכי בסיסיות, על עצם ההבדל בין תחושות יסודיות כמו רוצה ולא רוצה. ככל שהאדם מעמיק בשאלות האלה, כך הוא מתקרב למקום שבו ... דרך שכל שמודע למגבלותיו ולכן מתעלה עליהן. החוויה של האין סוף היא מצב שבו אין מחשבה, אין הגדרה ואין הפרדה. האדם אינו יכול אפילו לתאר את החוויה הזו במילים, משום שהמילים עצמן מבוססות על הפרדה והבדלים. במקום זה, האדם פשוט נמצא ... וברורה לחקור את האין סוף: להטיל ספק בכל התחושות הבסיסיות ובכל המנגנונים שהשכל רגיל להישען עליהם, עד לנקודה שבה האדם מתעלה מעבר ... ההפכים? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לחוויית שלמות מוחלטת? איך להתעלות מעבר לשכל? האם השכל מוגבל באמת? ...

... רגשית בהורים, חרדה רגשית, אהבת ילדים להורים, איך לשנות רגשות? פחד רגשי, שחרור רגשית, איך מתנתקים רגשית? איך להתנתק רגשית? איך להשתחרר רגשית? איך לא לפחד? חרדת נטישה, חרדת פרידה מהי תלות רגשית ואיך משתחררים ממנה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בנושא של תלות רגשית בהורים ובמערכות יחסים, תוך התמקדות באי - תלות רגשית ובאופן שבו ניתן להתנתק רגשית מאנשים או מצבים. השיחה עוסקת בהבנה של תחושות התלות והחרדה שקשורות בהן, ובדרכים לשחרור רגשי ולפיתוח עצמאות רגשית. ההרצאה נפתחת בדיון על איך אנשים רבים חווים תחושות של תלות רגשית, בעיקר כלפי הורים, ולמה הדבר קורה. השיחה ממחישה את התלות רגשית באמצעות דוגמה שבה אליעד שואל את המאזין על התחושות שלו כלפי אדם שהוא אוהב, ומסביר איך כל אדם מגיב לתחושות שגורמות לו להרגיש טוב או רע. אליעד מסביר כיצד תלות רגשית נבנית כאשר אדם מתייחס למישהו או למשהו כאל מקור עיקרי לאושר ולביטחון. תהליך זה גורם לאדם להיות מחובר כל כך לרגשות שהוא מקבל מהסובלים ממנו, עד שהסבל יכול להיווצר בעת עזיבתם. הוא מסביר איך כל אדם צריך לזהות את המקורות מהם הוא שואב את תחושת הביטחון והאהבה, ולהבין שזה לא חייב להיות תלוי באדם אחר אלא בהבנה פנימית של מהות הרגש. כדי להסביר את התהליך של שחרור רגשית, אליעד מציין כי התשובה היא לא להימנע מאנשים שגורמים לך להרגיש טוב, אלא להכיר במהות של הרגש ולא בצורתו. כלומר, במקום לאהוב את האנשים או את הצורה החיצונית שבה הם מביעים את עצמם, על האדם ללמוד לאהוב את מה שהוא משיג ... בכך, אליעד מלמד איך ניתן להשתחרר מהתלות הרגשית על ידי התמקדות במהות ובצורה של הרגש, ולא בחפצים או בבני אדם. אליעד מציע שהאדם ישאל את עצמו שאלות מעמיקות כמו למה אני אוהב את אוכל? ולא את האוכל עצמו, כדי ...

... שהתשובה היא שהאושר תלוי ברצון שלנו ובתפיסת המציאות שלנו. אליעד פותח בשאלה כללית על החיים ואושר: מדוע אנחנו חווים תחושות שונות? ... תמיד ברורה, והיכולת להבין את החיים קשורה להבנה עמוקה של עצמנו ושל הרצון שלנו. לדוגמה, הוא מציין שכאשר אדם מרגיש סבל או לא מבין את מצבו, זה לרוב ... הוא לא מוצא תשובה ברורה. התשובה האמיתית, הוא טוען, היא שתמיד יש קשר בין מה שאנחנו רוצים לבין איך אנחנו מרגישים. כחלק מהסבריו, אליעד מבצע ניתוח של כיצד אדם מבין את העולם דרך חוויותיו, הוא נותן את הדוגמה של מישהו שקורא ספר בשפה שהוא לא מבין. תחושת החוסר בהבנה נובעת מכך שאין הוא מבין את הספר. כשהוא מבין את השפה, הוא מבין גם את הספר, ומרגיש תחושת סיפוק. כך גם בחיים - כאשר אדם לא מבין את רצונותיו ואת הדרך בה הוא פועל, הוא חווה תחושת סבל. אליעד מציין שמצב זה יכול להתרחש לאורך זמן, ובסופו של דבר האדם ירגיש שהוא לא חי באופן שלם. באחת הדוגמאות המובאות בהרצאה, הוא מציין את המצב שבו אדם לא יודע כיצד להתמודד עם תחושת חוסר שביעות רצון מחיים או ממסגרת כלשהי. הוא טוען שכאשר אדם מבין את הרצון שלו, הוא יוכל להרגיש טוב יותר. בהמשך, אליעד עובר לדבר ... הוא טוען שהרצון הוא הגורם העיקרי שמניע אותנו, ושאם אדם לא יודע כיצד לפתח את הרצון בצורה בריאה, הוא לא יוכל להרגיש אושר. הוא מבצע ניתוח של התהליכים הפנימיים שמובילים אותנו לרצות דבר מסוים, ומסביר שזה לא רק עניין של לרצות דברים חיצוניים, אלא גם של תחושת חיבור פנימי עם הרצון שלנו. ... את הרעיון של הכל תלוי ברצון ומשתף בדוגמאות שמסבירות את הכוונה הזו. הוא מציין את הדילמות שמתרחשות כאשר אנשים חווים קונפליקטים פנימיים, כלומר, כאשר ... הוא גם תוצאה של הרצון הפנימי שלנו. כשאדם מבין את הרצון הפנימי ואת הדרך בה הוא מגיב למציאות, הוא יכול לשלוט בתחושותיו ובמציאותו בצורה טובה יותר. מה קורה כשאדם לא מבין את הרצון שלו? כאשר אדם לא מבין את רצונו האמיתי, הוא עשוי לחוות תחושות של תסכול וסבל. כל דאגה, פחד או תחושה של חוסר שביעות רצון ... את הרצון שלו, הוא יכול להתחיל לעבוד על שינוי פנימי, ולהגיע למקום שבו הוא יוכל ליהנות מהמציאות כפי שהיא. האם תחושת האושר תלויה בכמה אני מבין את הרצון שלי? לפי אליעד, תחושת האושר תלויה במידה רבה ... והשלכות עבור החיים האישיים שלנו ההרצאה מציעה לכל אחד לבחון את הרצונות הפנימיים שלו ולהבין איך הם משפיעים על תחושת האושר. אליעד מראה שהתפיסה שלנו את העולם - היא זו שקובעת את האושר שלנו. על ידי הבנה של הרצון הפנימי והחיבור אליו, נוכל לשנות את תחושתנו כלפי המציאות ולהשיג אושר אמיתי. מה גורם לאושר? כיצד הרצון משפיע על תחושת האושר? האם אושר תלוי ...

... לפני שבירה רגשית, מינוף רגשי, געגועים לאקסית המיתולוגית, לחץ נפשי, להפעיל על עצמך לחץ, לאתגר את עצמך, לסגף את עצמך, שבירה נפשית, עומד להישבר, עומס נפשי מהן הדרכים להתמודד עם תחושת שבירה רגשית ומינוף רגשי? המשתמש תיאר תחושה של עומס נפשי ושבירה רגשית בעקבות תקופה בה לא היה בקשר עם האקסית שלו. הוא מציין תחושת חוסר וסבל שנובעת מהבדידות ומהפסקת הקשר. תחושה זו מדומה לתהליך של הפסקת עישון - עם הזמן הוא מרגיש שהוא חייב לקבל את הסיגריה כדי להקל על החוסר, כלומר, הוא מרגיש שהצורך בקשר עם האקסית הולך ומתגבר עד שמרגיש לקראת שבירה. אליעד כהן מציע לנצל את תחושת השבירה לטובת תהליך אישי של מינוף רגשי. הוא מציין שעדיף להימנע מלקשר שוב עם האקסית, במקום זאת, יש למנף את התחושות של דאגה ולחץ למקום של חיזוק עצמי. במקום להפעיל לחץ על עצמו במובן של חיפוש אחרי האקסית, אליעד ממליץ להעביר את האנרגיה הזאת למקום שבו הוא יתחיל להבין את עצמו בצורה יותר עצמאית. המשתמש מתאר את תחושת השבירה כפצצה מתקתקת - עם כל יום שעובר הוא חש שהסיכויים שהאקסית תהיה עם מישהו אחר הולכים ומתרקמים. אליעד כהן מציע לו לקחת את תחושות החרדה והפחד מכך שהיא תימצא מישהו אחר ולהפנות את כל האנרגיה והעצב הפנימיים לתהליך של התפתחות אישית. במקום להילחם ברגשות הקשים והכואבים, אליעד מציע להנחות את הרגשות לכיוון של חקר פנימי, תוך כדי צמצום התלות ברגש החיצוני (האקסית) ובמקביל לבחון את הדרך להתמודד עם אותם רגשות בצורה של התפתחות אישית. בהמשך השיחה, המשתמש שואל אם הוא יכול להתחיל לפגוש את האקסית שוב, אפילו אם הוא מרגיש שבירה רגשית. אליעד מציין שלמרות שמפגש כזה עשוי להרגיש כמו פתרון מיידי, בסופו של דבר הוא יוביל לעוד סבל, ושלא יהיה פתרון אמיתי. התשובה של אליעד היא שעליו ללמוד את עצמו ולהתמודד עם הרגשות מבלי לחזור לאותו מצב שיגרום לו סבל נוסף. אליעד מדגיש שחשוב להבין שבסופו של תהליך, יש ללמוד את העצמיות, את הצרכים הפנימיים ואת הדרך להתמודד עם תחושות של שבר וגעגועים. במילים אחרות, הוא מציע למנף את התחושות הלא נוחות למקום של צמיחה אישית, ולא להישאר תקוע במעגל רגשי של חיפוש אחרי פתרונות חיצוניים. איך להתמודד עם תחושת שבירה רגשית? מהו מינוף

... חברתית, הרגשת שייכות, תחושת שייכות, מרגיש חוסר שייכות, רוצה להרגיש שייך, תחושת חוסר שייכות, תחושת בדידות, רגשות שייכות, להרגיש אהבה עצמית, לאהוב את עצמך מה עומד מאחורי הרצון להרגיש שייכות? הרצון להרגיש שייכות חברתית נובע מהצורך הפנימי העמוק של האדם להרגיש טוב עם עצמו. כאשר האדם אומר שהוא רוצה להרגיש שייך, למעשה הוא מחפש להרגיש אהבה עצמית ולחוות תחושות חיוביות כלפי עצמו. אליעד כהן מסביר כי שייכות היא רק ביטוי חיצוני של הצורך הפנימי באהבה עצמית, וכי האדם מנסה להרגיש טוב דרך זה שהוא שייך לקבוצה, לחברה או למשהו גדול יותר ממנו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להרגיש שייך, הוא למעשה רוצה לחשוב על עצמו דברים טובים, רוצה להרגיש שהוא טוב וראוי, וליהנות מהחוויה של להעריך ולאהוב את עצמו דרך ההשתייכות. מנגד, חוסר שייכות גורם לאדם להרגיש שלילי ביחס לעצמו, מכיוון שזה מעלה אצלו תחושות של נחיתות, חוסר ערך, או פגם כלשהו שקיים בו, מה שגורם לו לסבל. מדוע הרצון לשייכות הוא לעיתים סותר? אליעד מסביר שיש סתירה פנימית ברצון לשייכות. מצד אחד האדם רוצה להרגיש שייך כי הוא מאמין שזה ימלא אותו באושר ושלווה, ומצד שני הוא חושש שברגע שישיג את השייכות, הוא ירגיש תקוע במצב חדש. אליעד מביא דוגמה לכך שאדם יכול להרגיש שהוא רוצה להשתייך לקבוצה חברתית כמו משפחה, חברים או חברה כלשהי, אבל כשהוא משיג זאת, הוא עלול לחוות לחץ להישאר שייך ולהימנע מהרגשה של אובדן השייכות. הרצון לשייכות עשוי ליצור גם מצב של פחד להפסיד משהו אחר, או רצון להרגיש ייחודי, אינדיבידואלי וחופשי, מה שיכול להוביל לתחושה של כליאה בתוך השייכות עצמה. האם השייכות החיצונית באמת תפתור את התחושה הפנימית? אליעד מדגיש כי השייכות החיצונית אף פעם לא פותרת באופן מלא את התחושה הפנימית של חוסר השייכות, כיוון שהשורש האמיתי לתחושת שייכות הוא פנימי ונובע מהיכולת של האדם לאהוב את עצמו ללא תנאים. גם אם אדם יצטרף לקבוצה חברתית כלשהי וירגיש שייך יחסית אליה, עדיין הוא עשוי לה