... מסירוב, לקבל דחייה, להרגיש לא מושלם, דחייה חברתית, התמודדות עם געגוע, פרידה מהאקסית, לשכוח את האקסית מהי הסיבה שדחייה מפריעה לנו? כשאנשים שומעים את ... לא היא שהיא גורמת לאדם להרגיש שהוא לא מושלם. הרבה פעמים, כשאנחנו שואפים לקבל משהו מאדם אחר, אנחנו מצפים שהוא יגיב בחיוב, כי אם הוא לא מגיב, זה כאילו הוא ... אותנו כפי שאנחנו רוצים להרגיש. כשמישהו אומר לא, הוא בעצם אומר לנו אתה לא עושה לי טוב, מה שיכול להוביל אותנו להרגיש שאנחנו לא בסדר או שאנחנו לא מספיקים. אליעד מסביר שמצבים כאלה לא אמורים להיות מזיקים, אך עבור רוב האנשים, דחייה מהווה תזכורת ... את עצמם מתמודדים עם תחושת חוסר ערך עצמי, אם זה יהיה דחייה על ידי מישהו רומנטי או חבר, או אפילו אם הם לא מצליחים להשיג דבר שהם רוצים. האם כל אדם ... ולכן הוא גם לא שייך להרגיש חוסר ערך כשדוחים אותך. מה אפשר לעשות עם התחושות האלה? כאשר אדם פוגש דחייה, הוא עשוי לבחור אחת מתוך מספר דרכים להתמודד: להתאבל על החיסרון ולסבול מהתחושה הזו לקבל את העובדה שלכל אחד יש חסרונות, וזה בסדר להטיל ספק בעצמנו ובמחשבות שלנו על חיסרונות אליעד מציע שלפני שנכנסים למערכת הזאת של הרגשות, על האדם לשאול את עצמו את השאלות הבסיסיות: האם אני באמת לא מושלם? אם התשובה היא לא, אז האדם יכול להרגיש פחות פגיע לדחייה. איך מתמודדים עם הסבל? ישנם אנשים שמקבלים את זה שכל עוד יש להם את החסרונות, תמיד תהיה תחושת סבל מסוימת. אחרים מנסים להימנע מהם על ידי שקרים עצמיים, ולפעמים שקר כזה רק מגדיל את תחושת הסבל. אם נתבונן בזה מתוך נקודת מבט אחרת, אולי נגלה שאין באמת חסרונות או שהם לא מהווים איום של ממש. כאשר אדם ... פנימי. לסיום: מהו פתרון לתחושת חוסר השלמות? הפתרון הנכון ביותר לעבודה על קבלה עצמית, הוא להבין שיש דברים שאנחנו לא יכולים לשנות או לשפר ברגע זה, ולפעמים הדרך להרגיש שלמים יותר היא רק להפסיק לחפש שלמות מושלמת ולא מציאותית. אפשר ללמוד לחיות עם החסרונות שלנו ולמצוא את המקום שלנו בתוך התחושות האלו. מה לעשות כשהדחייה מפריעה לנו? האם אנחנו באמת מושלמים? איך להתמודד עם תחושת חוסר ערך עצמי? האם יש פתרון לדחייה? מהי קבלה עצמית? איך להפסיק לשקר לעצמנו? למה מפריע לאנשים כשאומרים להם את המילה ... את מה שתרצה אתה עדיין תרגיש חוסר שלמות. ש: אז למה שתרצה אותם? אליעד: כי אתה לא חושב על המהלך הבא. ש: בסדר אז אתה לא יכול לדעת. אליעד: אתה יכול לדעת אם ... יאהבו אותך אתה עדיין תרגיש חוסר שלמות יותר גרוע ממקודם, למה מה ההיגיון? כי עכשיו שלא כולם אוהבים אותך אתה אומר אוקי למה לא אוהבים אותי, למה רע לי? כי ... בכל מקרה אחר כך אני ארגיש סבל כמו עכשיו או משהו אחר, אם אתה באמת מבין את זה. ש: אבל אתה לא יכול למנוע מעצמך את הסבל בסופו של דבר. אליעד: לא, זה בסופו ... ש: אני נתקלת בקושי ותחושה של ממש של איזשהו. אליעד: אני מסביר לך משהו פשוט אם לא תשקרי לא תהיה לך שום בעיה, אני מסביר לך מה זה אומר לשקר. ... בכלל אף פעם אין לך תחושה שאת משקרת קצת את אומרת בסדר, בסדר? ש: לא בסיטואציה ספציפית פה. אליעד: לא פה בחיים באופן כללי אין איזה קטעים כאלה שאת ... תעשי את זה יום שלם על תחושות ועל רגשות זה לא זה יפה, לי עכשיו נראה שזה יפה תעשי את זה, תראי מה תרגישי טיק טק את מתנתקת מהתחושות של עצמך ואת יוצאת החוצה מהמשחק. ש: אני מתייחסת לעכשיו כמשהו שהוא נזיל. אליעד: לתחושה למחשבה, לרצון. זה לא הוא לא בסדר זה עכשיו נראה לי שהוא לא בסדר, לי עכשיו נראה שהוא לא בסדר. ש: כאילו אני משאירה מקום ...

... את זה קל יותר לעזור לאחרים מאשר לדאוג לצרכים האישיים שלהם. ההסבר מתחיל על כך שלעתים קרובות אנחנו נוטים לעשות דברים למען אחרים כי זה נותן לנו תחושת משמעות וערך. הוא מציין דוגמאות רבות, כולל המקרים שבהם הורים מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, גם אם לא תמיד הם נהנים מההקרבה הזו. דאגה זו יוצרת תחושת מחויבות אצל ההורים, ומביאה אותם לעיתים לעשות מעשים ... לקום באמצע הלילה כדי לדאוג לילדיהם החולים, למרות שהדבר לא בהכרח נעים להם. לעיתים, השאיפה להוכיח אהבה והמחויבות למישהו אחר עוזרת להם להתגבר על תחושת הקושי. הדיון עובר לדוגמאות נוספות, כמו ההשקעה של ... בריאותיות או התמודדות עם מחלות סופניות של בני משפחה. כאן אליעד מציין את המורכבות של המניעים מאחורי הדאגה: במקרים רבים, הדאגה לאחרים נובעת מתוך תחושת מחויבות פנימית שמושפעת מהערכים האישיים של כל אחד. האם נוכל להרגיש סיפוק אמיתי גם כאשר אנחנו דואגים לעצמנו? במהלך השיחה, אליעד מבקש להבין אם אפשר להרגיש סיפוק גם כאשר אנחנו נותנים לעצמנו. הוא טוען כי לעיתים התחושות של נתינה כלפי אחרים יכולות להרגיש יותר אותנטיות ואמיתיות, מה שמעורר את השאלה האם אנחנו באמת אוהבים לתת או שהמעשה מתבצע מתוך רצון להרגיש טוב עם עצמנו. בנוסף, הוא מדבר על כך שבזוגיות, לעיתים המעשה של נתינה עשוי להיראות כמשהו המגביר את תחושת המחויבות שלנו כלפי האחר. מה הקשר בין אלטרואיזם ... אישי, גם אם הדבר לא נראה כך. זהו מאבק פנימי בין רצון אמיתי לעזור לבין הרצון לקבל תמורה כלשהי. הוא מציין את הדוגמה של עזרה בסיטואציות בהן יש תחושת חובת נתינה, כמו בעזרה לנזקקים או אנשים אחרים שמרגישים לא בסדר ולכן מסייעים, אך מנגד מציינת תחושות של חרטה או ציפייה למענה שיכול להיתפס כאגואיסטי. ... חסד של אמת? בהמשך ההרצאה, אליעד מציין את מושג חסד של אמת, בו מדובר בהקרבה אמיתית, כזו שלא מצפה לתמורה. הוא מציין את המקרים בהם אנשים מקבלים את תחושת הסיפוק האמיתית על ידי עזרה לאחרים, בלי כל ציפייה לתמורה, אלא מתוך תחושת חובה או שליחות פנימית. האם נוכל לתרום באמת רק כאשר ...

... עליו בצורה שתסייע להשגת מטרות בחיים. אליעד מסביר כי הרצון הוא תופעה טבעית שיש לכל אדם, אך לעיתים הוא יכול להיות בעייתי. הרצון יוצר אצלנו תחושות של חוסר ושל תסכול כאשר איננו מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים. הוא מציין כי רצון לא ממומש יוצר רגשות של תסכול ואי נוחות. הוא מוסיף כי על מנת להבין כיצד לשפר את הרצון, יש צורך להבין את הדרך בה הוא פועל. מהם האתגרים שמניעים את הרצון? ההרצאה מציינת את הקשר בין הרצון לתחושות של פחד וחרדה. כאשר אנו רוצים משהו, אנחנו גם מפחדים שלא נשיג אותו, מה שמוביל אותנו לפעולה מתוך פחד או דאגה. ... אך לא באמת מוכן לשלם את המחיר בכך שיעבוד קשה ויתמיד בתהליך. הפחד מחוסר הצלחה יכול להוביל אותנו להחליש את הרצון באופן לא מודע, כדי להימנע מתחושת הכישלון. אך כשהרצון מוחלש, אנחנו למעשה לא משקיעים בו, והסיכוי להשיג את המטרה פוחת. כיצד משיגים את המטרות ... על בעיית הרצון? ההרצאה מתארת את בעיית הרצון והדרך בה אנו יכולים להתמודד איתה. כאשר יש לנו רצון שלא מתממש, הדבר יכול להוביל אותנו לתסכול ולהרגשה שהרצון שלנו חסר ערך. אליעד מציין כי לא כל רצון הוא בהכרח טוב, וצריך לדעת לבחור את הרצונות שאנחנו רוצים לממש. בחירה ... וחרדה לרצון מודגש בהרצאה. אליעד מציין שברוב המקרים, פחד מלווה את הרצון. כל רצון מלווה בחשש שלא נצליח להשיג את מה שאנחנו רוצים, מה שמוביל להרגשה של חוסר אונים. כדי להתמודד עם הפחד, צריך להבין כיצד הוא משפיע על הרצון, ולהיות מודע לכך שהפחד עצמו יכול להחליש ...

... שהשמחה הנובעת מהצלחה, היא למעשה תחושה שמקורה בתחושה שהאדם מתקרב להצלחה או משיג הצלחה. אדם מרגיש שמח כאשר הוא משיג יעד או מתקרב להשגת יעד, מכיוון שההישג או אפילו ההנחה שההישג בדרך, יוצרת בו תחושה של סיפוק. אליעד מסביר שהשמחה שמגיעה בעקבות הצלחה או הצלחה פוטנציאלית נובעת מתחושה פנימית שהרצון האישי מתמלא או מתקרב להתמלאות. לדוגמה, אם אדם זוכה בלוטו, הוא שמח עוד לפני שקיבל את הכסף עצמו. הוא שמח ברגע שהוא יודע בוודאות שהוא זכה. ההנחה הזו מייצרת בו תחושה של שמחה. אבל אליעד מוסיף הסבר עמוק יותר: האדם הזה עדיין לא באמת קיבל את הכסף, והוא גם לא יודע בוודאות האם הכסף הזה באמת יביא לו טוב, כי אולי ... לו את הכסף. אבל ברגע הזכייה, עצם תחושת הוודאות שהרצון שלו עומד להתמלא היא זו שיוצרת את השמחה. מה הקשר בין ודאות לשמחה אמיתית? אליעד ממשיך ומסביר שככל שאדם יותר בטוח שהרצון שלו עומד להתממש, כך הוא מרגיש יותר שמחה. כלומר, השמחה תלויה ישירות ברמת הוודאות של האדם לגבי התגשמות הרצון שלו. ככל שהוודאות עולה, השמחה גדלה. אך זו עדיין שמחה יחסית בלבד ולא שמחה ... שאינה מותנית בדבר. זו שמחה שנובעת מתחושת שלמות פנימית מוחלטת, שמגיעה כשאין שום חשש לאבד משהו, כי היא אינה מבוססת על שום רצון זמני. אליעד מסביר שהשמחה האמיתית היא בעצם מצב שבו אדם בטוח ב - ... במצב כזה הוא אפילו שוכח את עצם התחושה של הרצון, כי הכל מלא ושלם עבורו. זוהי שמחה מוחלטת, שמחה של 100% שלמות, שבה האדם אפילו לא יכול לדמיין מצב טוב יותר, כי אין דבר שחסר לו או ... מצב של שמחה מוחלטת בעולם הזה. כל התחושות שלנו מבוססות על תחושות יחסיות. אם האדם מאמין שיש סיכוי קטן, אפילו מינימלי, שמשהו טוב יכול לקרות, הוא לא יכול להיות עצוב באופן מוחלט. לכן, גם העצבות שאנחנו חווים היא חלקית וזמנית. כיצד מגיעים לשמחה מוחלטת? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשגת שמחה מוחלטת היא להגיע למצב שבו הרצון של האדם מלא באופן מוחלט וללא ספק. כדי ...

... אנשים? טכניקות אימון, מה השאלה שלך? מה הבעיה שלך? מה רע לך? למה אנשים שוכחים פתאום כעס או אכזבה לאחר עימות או כישלון? אליעד כהן מסביר תופעה נפוצה שבה אנשים חווים רגעים של כעס, עוינות או מאמצים רבים להשגת ... להשגת מטרה, מתאמץ מאוד וכשהוא לא מצליח, פתאום טוען שזה כלל לא היה חשוב לו. אליעד מדגיש שהשכחה הזו איננה בהכרח שכחה אמיתית, אלא התעלמות או הדחקה רגעית של רגש או תסכול, שיכולה לנבוע מחוסר רצון להתמודד עם הרגש הכואב או חוסר היכולת להגדיר לעצמו מה ... לבעיה נפוצה שבה אדם מצהיר יש לי שאלה, אך כשהוא מתבקש להגדיר אותה במדויק, הוא מתקשה ואינו יודע להסביר בבירור מהי השאלה. הוא נותן דוגמה לאדם שמתחיל לדבר מתוך תחושה שיש לו שאלה, אך לא מסוגל להגדיר אותה מפני שהוא טרם הצליח לחדד אותה במוחו. כאשר אדם נמצא בשלב של תחושת חוסר הבנה, הוא אינו בהכרח יודע לנסח את ... עליה לגמרי? לפי אליעד כהן, אם מנסים בכוח לקבל הגדרה מדויקת וברורה לשאלה שאדם טרם גיבש, עלולים לגרום לו לוותר לחלוטין על השאלה. הסיבה לכך היא שאותו אדם עלול להרגיש שהשאלה שלו איננה רצינית מספיק או שהוא אינו ... להגדיר בבירור את השאלה עשויה להשתיק את האדם לחלוטין, כי הוא מבין שאין לו יכולת לענות על הדרישה הזאת. כיצד ניתן לסייע לאדם להבהיר את השאלה שלו בלי לגרום לו להרגיש לא בנוח? אליעד מציע גישה עקיפה יותר, במקום ... או מהי בדיוק השאלה, אלא מאפשרות לאדם לגלות באופן הדרגתי את המחשבה הפנימית שלו. הגישה הזו מורידה את הלחץ מהאדם ומסייעת לו למצוא בעצמו את מה שמפריע לו, מבלי להרגיש שהוא חייב לדעת את התשובה מראש. כיצד להתמודד עם ... שיש לו בעיה אך מתקשה להסביר בדיוק מהי, אליעד ממליץ לא להקשות עליו עם שאלות ישירות מדי כמו מה בדיוק הבעיה?, אלא להשתמש בשאלות עקיפות יותר, כגון מה היית רוצה להרגיש?, או מה היית רוצה שיהיה טוב יותר?. שאלה כזו ... ניסוח השאלה משנה את היכולת של האדם לענות עליה? אליעד מסביר שהניסוח של השאלה משפיע מאוד על האופן שבו האדם מגיב אליה. למשל, כששואלים מה אתה לא מבין? האדם עלול להרגיש מותקף ולומר לעצמו אבל אני מבין!, ואז לא יהיה ... אם שואלים מה היית רוצה להבין יותר טוב?, האדם אינו צריך להודות שהוא לא מבין כלל, אלא רק מבטא רצון לשיפור ההבנה. זה מאפשר לו להמשיך בשיחה ולהסביר בהדרגה מה הוא מרגיש או חושב באופן נינוח. איך הטכניקות הללו יכולות להסביר את המצבים של שכחה והתעלמות שהוזכרו? אליעד קושר את ההסברים על הגדרת השאלה והבעיה אל אותם מצבים ראשוניים שתוארו, בהם אדם שוכח או מתעלם מרגש כעס או מתסכול לאחר מאמץ כושל. הוא מסביר שבאותו האופן שבו אדם מתקשה להגדיר את השאלה שלו, ייתכן שהוא מתקשה להגדיר לעצמו מה בדיוק הרגש שהפריע לו או מה בדיוק לא הצליח להשיג. לכן הוא כביכול שוכח או מתעלם מזה, לא מפני שלא היה לו אכפת, אלא מפני שקשה לו להתמודד עם הגדרה מפורשת של רגשות או תחושות כישלון. אליעד מציע להשתמש באותם כלים ושאלות עקיפות גם במקרים האלו, כדי לעזור לאדם לברר עם עצמו מה בדיוק הרגיש ולמה הוא מגיב כפי שהוא מגיב. בעזרת שאלות עקיפות כמו מה היית רוצה להרגיש? או מה היית רוצה שיהיה אחרת?, ניתן לעזור לאדם להבין לעומק את ההתנהגות והתגובות הרגשיות שלו. הגדרת בעיות ושאלות בחיי היומיום איך לברר מה באמת מציק לאדם? מודעות עצמית והבנת רצונות כלים לתקשורת והקשבה בין - אישית זיהוי וניתוח תגובות רגשיות כיצד מתבטאים מצבי שכחה והתעלמות לאחר עימות ... בשיח עלתה תופעה שבה אדם עשוי להתנהג בעוינות או בכעס כלפי מישהו, אך זמן קצר אחר כך הוא מתנהל כאילו לא אירע דבר. הובאה דוגמה של אדם ששידר כעס וניתוק מתוך מטען רגשי, אך כעבור עשר דקות התנהל בשיחה רגילה בלי ... ביקורת על מצב שבו אדם אומר יש לי שאלה, אבל כשמתבקשים להסביר מה בדיוק השאלה, מתברר שהיא איננה מוגדרת בבירור אפילו בעיני השואל עצמו. ההסבר הוא שייתכן שהשואל מרגיש שיש לו חוסר הבנה או בעיה מסוימת, אך בפועל הוא ... דוגמה נוספת: אדם אומר יש לי בעיה, מתחיל לספר סיפור, וכשמבקשים להבהיר מה בדיוק הבעיה?, הוא מתקשה לתת תשובה מדויקת. במצב כזה, כדאי לשאול אותו מה היית רוצה להרגיש? או מה היית רוצה לשפר? במקום מה הבעיה?. אם הוא ... שחוו (כמו כעסים פתאומיים או רדיפה אחר מטרות). במקום להניח שהם שכחו את מה שהטריד אותם או לא באמת רצו את המטרה, אפשר לברר איתם בצורה מדורגת יותר מה בדיוק הם מרגישים או איך הם תופסים את השינוי הפתאומי בהתנהגותם. הגדרת בעיות ושאלות בחיי היומיום איך לברר מה באמת מציק לאדם מודעות עצמית והבנת רצונות כלים לתקשורת והקשבה בין - אישית זיהוי וניתוח תגובות רגשיות כן. ש: לא יודע איך להגדיר את זה שכחה וזיכרון בכל מיני הקשרים, בהקשר שנגיד אני אביא דוגמה לדוגמה של זה פונקציה נגיד דיברתי עם בן אדם אז הוא שידר אלי כעס ניתוק כאילו זה היה מהרבה מטען רגשי כלפי עוינות, אחרי עשר דקות כאילו לא קרה דבר ... מישהו אומר יש לי בעיה ואז מתחיל לספר סיפור אני אומר לו טוב אבל מה הבעיה ואז הוא לא מצליח להגיד מה הבעיה ואז אתה אומר לו אוקי בא תגיד לי נגיד מה היית רוצה להרגיש או כאילו לפעמים עדיף לקחת את זה למקום יותר ...

... ליצור אהבה? איך נוצרת אהבה? היקשרות רגשית, לגרום למישהו לאהוב אותך, זוגיות, איך נוצרת משיכה? מה גורם לאנשים להתאהב ואיך תהליך ההתאהבות מתרחש? התאהבות היא מצב בו אדם מתחיל להרגיש שהטוב שלו תלוי באדם אחר. כאשר בחורה אומרת אני מתחילה להתאהב, היא בעצם אומרת שהאדם הזה גורם לה להרגיש יותר טוב מרע, והיא מתחילה להרגיש תלויה בו. אליעד כהן מסביר שההתאהבות לא מתחילה מכך שהאדם השני גרם לה קודם להרגיש רע ואז טוב, אלא מכך שהבחורה קודם לא הרגישה שהנוכחות או ההיעדר של אותו אדם משמעותיים עבורה, ועכשיו היא מרגישה שהנוכחות שלו הפכה לחשובה לה מאוד, כך שאם הוא ייעלם מחייה, היא תחוש בחסרונו. לדוגמה, בחורה שנפגשת עם בחור נחמד, שבהתחלה לא הייתה תלויה בו רגשית והרגישה בסדר גם לאחר שנפרדה ממנו בסיום הפגישה, מתחילה להרגיש את החיסרון שלו ברגע שהיא חוזרת הביתה. תחושת החיסרון הזאת, העובדה שהיא מרגישה שטוב לה יותר איתו מאשר בלעדיו, היא בדיוק התהליך שגורם לה להתחיל להתאהב. האם התאהבות תמיד קשורה בתחושת חיסרון? אליעד כהן מבהיר שהתאהבות היא תמיד תוצאה של תחושת חיסרון. כדי להתאהב, האדם חייב לחוש שחסר לו משהו, ולזהות שהאדם השני יכול למלא את החיסרון הזה. אם אדם לא ירגיש שחסר לו דבר מה, הוא לא יצליח להתאהב. הוא מציין שבפועל, לא כל אדם מודה שיש לו חיסרון. למשל, יש אנשים שיאמרו טוב לי לבד אך ... למלא חיסרון, אפילו קיר. אך כדי שהאדם ירגיש שהוא מתאהב, הוא צריך שתהיה לו אינטראקציה משמעותית עם מושא ההתאהבות שלו, ליצור הזדהות וקשר רגשי. איך אפשר לגרום למישהו להתאהב בך? כדי לגרום למישהו להתאהב, צריך קודם כל לגרום לו להרגיש שיש לו חסרונות ולהיות זה שממלא אותם. אם אדם יצליח להראות לאחר שיש בו משהו שחסר לו, ושהוא יכול למלא את החיסרון הזה, ההתאהבות ... כלומר, ככל שהאדם יחשוף ויעצים את תחושת החיסרון אצל הצד השני, כך יהיה קל יותר לגרום לו להתאהב. מדוע התאהבות לעיתים מסתיימת? התאהבות מסתיימת כאשר האדם כבר לא מרגיש שחסר לו דבר מה שהאדם השני יכול למלא. כאשר החיסרון מתמלא לחלוטין, האדם חש שבע, וההתאהבות דועכת. לכן זוגיות יכולה להתפרק לאחר תקופה, משום שתחושת התלות שהייתה בהתחלה, התחושה שהטוב של האדם תלוי בבן הזוג, כבר לא קיימת. איך תהליך ההתאהבות דומה להתמכרות לסדרות? ישנה הקבלה מעניינת בין תהליך ... הן לא מאוד טובות, כי הסדרה יוצרת אצלם תחושת חיסרון שמבקשת להתמלא. החיסרון הזה נוצר מתוך הזדהות עם דמויות או מצבים בסדרה. האדם מזהה באופן לא מודע שהסיפור או ... אליו או לחייו בצורה מסוימת, ולכן הוא מרגיש צורך עז לדעת מה יקרה בפרק הבא. למעשה, הוא מתחיל להרגיש רע כשהוא לא יודע מה קורה בהמשך, וכך הסדרה יוצרת אצלו תחושת תלות רגשית . אליעד מציין כי כמובן שזה לא תמיד מחויב. ישנם אנשים שיראו סדרה ויגיעו לנקודה שבה הם מרגישים שמיצו אותה, וכבר לא תהיה להם סיבה להמשיך לצפות. מה הקשר בין התאהבות בבני אדם לבין היקשרות לחיות או לעבודה? אליעד מסביר ... לחיות או לעבודה. האדם מפתח תלות רגשית באובייקט מסוים כאשר הוא מ

... שאדם הוא רובוט, עדיין יש נקודה מורכבת יותר: כאשר רובוט עושה פעולה, הוא עושה זאת מתוך התכנות שלו בלבד, ללא שום בחירה. לעומת זאת, אדם יכול להרגיש שהוא עושה פעולה בלי רצון אך עדיין לתהות מדוע הוא עושה זאת, ולכן יש מקום לשאול מה באמת מניע אותו. כיצד ניתן להבין את מה שעומד ... ומיד אחר כך חושב לעצמו למה עשיתי את זה? אך הסיבה לכך היא פשוטה - הוא לא בדק עד הסוף את הרצונות האמיתיים שלו, ולכן הפעולה מתרחשת למרות התחושה שהוא פועל נגד רצונו. האם יש מצב שבו אדם באמת לא רוצה לעשות משהו ובכל זאת עושה? אליעד מסביר שכאשר אדם עושה משהו למרות ... לא מודע לכך באופן מלא. מדוע אנשים מתעקשים להגיד עשיתי נגד רצוני? אליעד מבהיר שהסיבה לכך שאנשים מתעקשים להגיד שעשו משהו נגד רצונם היא בגלל תחושות כמו בושה, אשמה, או פחד להודות שהם רצו לעשות את הפעולה מלכתחילה. אדם שמרגיש לא בנוח עם רצון מסוים שלו יעדיף להסתיר אותו או אפילו להכחיש אותו בפני עצמו. כך, הוא יכול להגיד בדיעבד לא רציתי כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו או כדי להימנע מרגשות שליליים כמו אשמה או ביקורת חברתית. האם החלומות יכולים להשפיע על תחושת הרצון? אליעד מזכיר את האפשרות שאדם יכול לחלום שהוא עשה פעולה מסוימת, ואז לקום בבוקר בתחושה שהוא באמת עשה את זה, למרות שבמציאות הוא לא עשה כלום. זה מראה כיצד התפיסה העצמית שלנו לגבי הרצון או הפעולה שעשינו עשויה ...

... סמים על בני אדם יכולה להיות מגוונת מאוד, ואין כלל ברור וחד משמעי לגבי האופן שבו הם משפיעים על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של מי שמשתמש בהם. לפי אליעד כהן, השימוש בסמים יכול לגרום לשלל תופעות כמו חרדות, פחדים, מחשבות שווא, הזיות, תחושות מוזרות והתנהגות בלתי שגרתית. יחד עם זאת, ההשפעה אינה אחידה אצל כולם. חלק מהאנשים חווים שיפור במצב רוחם וביכולת התפקוד שלהם כתוצאה מהשימוש, בעוד ... מתדרדרים למצב קשה של התמכרות וסבל נפשי. לדוגמה, אדם שמשתמש בחשיש או סמים קלים עשוי לפתח חרדות ומחשבות שווא, כמו הרגשה שרודפים אחריו או שמישהו מדבר עליו כל הזמן. אדם זה יכול ... משפטים מקריים ששמע ברחוב, או אפילו שיחות אקראיות בין אנשים, ולחשוב שכל אלו מיועדים לו באופן אישי. אליעד מסביר שתחושות אלו לא בהכרח משקפות מצב של מחלת נפש קשה או טירוף, אלא שלפעמים הן פשוט צורה מסוימת של ביטוי לתחושה עמוקה של חוסר סיפוק או מצוקה פנימית. ההזיות והמחשבות המוזרות הן רק צורת ביטוי לסבל פנימי עמוק, כמו תחושת בדידות, חוסר אהבה או חוסר הבנה מהסביבה. מתי אדם ... פשוט מפני שהם אינם מבינים אותו. אולם, אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית היא בדרך שבה האדם מתמודד עם מה שהוא חווה ולא בחוויה עצמה. אם הסביבה ממהרת להגדיר אותו כמשוגע, זה יכול ... גם בטיפול באדם שמשתמש בסמים וסובל ממחשבות שווא או הזיות, יש להיכנס לעולמו, לקבל אותו, ולהוביל אותו בהדרגה להכרה שהתחושות או הרעיונות שמפריעים לו יכולים לקבל פרשנות אחרת, ... ולא מתוך ניסיון להוכיח לו שהוא טועה. לנסות להבין מה עומד מאחורי המחשבות שלו. לדוגמה, אדם שחושב שמדברים עליו כנראה מרגיש דחוי או לא אהוב, וזו הדרך שלו לבטא זאת. לעזור לאדם להעניק ...

... שמטרידים אנשים רבים הוא האיחור של אחרים לפגישות. יש אנשים שמרגישים מתח, כעס או תסכול כאשר מישהו לא מגיע בזמן שנקבע. אליעד כהן מסביר את התופעה הזו לעומק באמצעות מספר דוגמאות, ומציע ... לכן, מי שמתקשה עם לוח זמנים מתקשה בעצם עם עצם ההגבלה, הצמצום, ותחושת הכפייה שהוא חווה. למה אנשים מתעצבנים כשאחרים מאחרים לפגישה איתם? אליעד מסביר שההתעצבנות מגיעה מתחושת פגיעה בכבוד העצמי. כאשר אדם אחר קובע איתך שעה מסוימת ולא עומד בה, זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד אותך, או מזלזל בך ובזמנך. האדם שממתין חש כאילו הצד השני אומר לו: הזמן שלך פחות חשוב. ולכן האיחור מעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, פגיעה בדימוי העצמי ותחושת זלזול. כיצד קשור האגו לאיחורים של אחרים? כאשר מישהו קובע פגישה ואחרים מאחרים, באופן סמוי הוא רוצה להרגיש סוג של שליטה או חשיבות. הוא בעצם מצמצם את האחרים על ידי כך שהוא קובע זמן, ומצפה שהצד השני יכבד אותו ויעמוד בזה. כשהם לא עומדים בזה, הוא מרגיש פגיעה באגו ובכבודו העצמי, כי הוא חש כאילו הם מסרבים להצטמצם עבורו. למה לפעמים אנשים מרגישים טוב כשמישהו אחר מאחר? אליעד מציין מצב הפוך: לפעמים האדם עצמו לא אוהב לעמוד בלוח זמנים. כשהוא בעצמו מתאמץ ומגיע בזמן, הוא מרגיש סבל מסוים. לכן, כשאחרים מאחרים זה נותן לו תחושת הקלה מסוימת, כאילו הסבל שלו לגיטימי, כי הוא מרגיש שהלחץ והמאמץ להגיע בזמן הם נחלת הכלל. הוא משתמש בכך כהגנה עצמית נגד תחושת האילוץ שהופעלה עליו. מה עושים עם הכעס שמתעורר מאיחורים? אליעד נותן פתרונות שונים להתמודדות עם הכעס שמתעורר ... שמישהו מאחר - ולשאול שאלות פנימיות כמו: למה אני כועס?, למה אני מרגיש פגיעה בכבוד העצמי?, האם באמת חייבים לכבד אותי?, וכדומה. אליעד מציע לזהות שהכעס הוא גם ביטוי של דברים אחרים. לפעמים ... משפיע על הכבוד שלי?, ולמה אני זקוק לאישור חיצוני של אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמי? איך להתנתק מהצורך שאנשים יתחשבו בך ויגיעו בזמן? אליעד מסביר שהדרך הכי טובה להשתחרר מהתלות באנשים אחרים, שיגיעו בזמן, היא לייצר את תחושת הכבוד העצמי והערך מתוך עצמך, ולא להסתמך על אישורים מבחוץ. אם אדם יצליח להשיג את תחושת החשיבות והערך מתוך עצמו, לא יזדקק שאנשים אחרים יעמדו בציפיות שלו. כך גם אם לא יגיעו בזמן, הוא לא ירגיש פגיעה אישית. הוא מציע דרך תודעתית נוספת: מצד אחד ליהנות כשאחרים כן עושים כרצונך ומגיעים בזמן, אך מצד שני לא להיות תלוי בכך רגשית. אם הדברים לא קורים לפי הרצון שלך, אפשר להזכיר לעצמך שהעולם לא חייב להתנהל לפי הרצונות שלך, וכך להפחית את התלות בכבוד מאחרים. מדוע חשוב להפריד בין תחושת הכבוד העצמי לפעולות של אחרים? ההפרדה בין תחושת הערך העצמי והכבוד לפעולות של אחרים חשובה מאוד לפי אליעד, כי היא מאפשרת לאדם להיות עצמאי רגשית. כך הוא יוכל להרגיש טוב עם עצמו ללא תלות בהתנהגות האחר. זוהי אהבה עצמית אמיתית: מצב בו האדם מרגיש מוערך, בעל ערך וחשוב, בלי להזדקק לחיזוקים מבחוץ. למה אנשים מאחרים לפגישות? כיצד להתמודד עם איחורים? למה חשוב לי להגיע בזמן? איך להתגבר על תחושת זלזול? כיצד לא להיפגע כשמאחרים לי? ...

... שאליעד כהן דן בו הוא ההתמודדות עם המציאות והיחס אליה, ובפרט הוא בוחן האם נכון לקבל את המציאות כפי שהיא או להתנגד לה. הוא מסביר כי אנשים רבים חושבים שכדי להרגיש טוב, צריך לקבל את המציאות, לאהוב את מה שיש, ולחיות בשלום עם המצב הקיים. לכאורה, התפיסה הפשוטה ... שיש בכלל הבדל בין לקבל את המציאות ללא לקבל אותה? מי אמר שיש הבדל בין יש לבין אין? הוא טוען שההנחה שקיים הבדל בין שני המצבים הללו היא הבסיס שעליו נשענת כל תחושת החיסרון , חוסר הסיפוק והקונפליקטים הפנימיים. הדרך האמיתית לפתרון, לפי אליעד, אינה ... וכיום הוא מתייחס אחרת לכאב - פחות בפאניקה, ומקבל את הכאב יותר בשלווה. אולם אליעד מסביר שזה עדיין לא פתרון מושלם, כיוון שהאדם עדיין מניח שיש הבדל בין להרגיש טוב ללהרגיש רע. הוא עדיין חושב שעדיף להרגיש טוב מאשר רע, וזה מה שיוצר את החיסרון והסבל. הוא נותן דוגמה נוספת, של אדם שמתלבט אם להישאר עוד ... מציע דרך מעמיקה להטיל ספק באופן מלא בכל הבדל שקיים. הוא ממליץ לא לקחת שום הבדל כמובן מאליו, אפילו לא את ההבדלים הבסיסיים ביותר כמו הבדל בין צבעים, בין תחושות, או אפילו בין להיות קיים ללא להיות קיים. הוא אומר שאפילו התפיסה של אני חושב, משמע אני ... הוא מתחיל להבין שהשכל עצמו, הלוגיקה שעליה הוא נשען כל חייו, בנויה על ההבדלים האלו. אם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר, אפילו לא בין יש לאין, אז כל תחושת החיסרון , הרצון, הפחד והסבל נעלמת. מה המשמעות של חוסר הבדל מוחלט? אליעד מציג גם את ... יהיו כלל הבדלים. זה מצב שבו כל המושגים שהאדם מכיר, כל הזהויות והאמיתות, מתבטלים לגמרי. הוא מתאר את המקום הזה כמשהו שאין לו שום הגדרה, שאין בו שום זמן, שום תחושה ושום מושג מוכר. מבחינה זו, זהו מצב של מוות מוחלט של כל זהות וכל קיום מוכר. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא במצב הזה נמצא החופש המוחלט, מכיוון שאין יותר שום תלות בשום הבדל או בשום תנאי כדי להרגיש שלם ומאושר. מהו פתרון מוחלט לסבל לפי אליעד? הפתרון המוחלט לסבל, לפי אליעד, הוא להבין באופן אמיתי שאין שום הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר אחר. לא מדובר בהכרה אינטלקטואלית שטחית, אלא בחוויה ישירה ועמוקה שהופכת את התפיסה הזו למציאות פנימית בלתי ניתנת לערעור. רק כשאדם מבין באופן מוחלט שאין שום הבדל בין לקבל את המציאות לבין להתנגד לה, בין להרגיש טוב ללהרגיש רע, ובין להיות לחדול להיות - הוא יוצא מהלופ ונפטר לחלוטין מכל חיסרון. לקבל את המציאות או לא ...