... ואמת לאמיתה, שלמות אישית, להרגיש טוב בלי רע, לפני הטוב והרע, איך להיות אלוהים? הארה רוחנית, להרגיש שלמות, לא לדעת כלום, לוגיקה, חלק 2 איך אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש רע? אליעד כהן מציג רעיון בסיסי: כולנו רוצים להרגיש טוב, אבל קיים פרדוקס מובנה בתחושה זו. כדי לחוות תחושה של טוב, אנו צריכים בהכרח לחוות קודם תחושה של רע. כדי שתהיה לנו חוויית מילוי אמיתית, חייבת להיות תחושה של חיסרון לפניה. לדוגמה, אם מחר כוח המשיכה היה מפסיק לפעול וכולנו היינו מרחפים ... פועל ללא הפסקה, אף אחד לא מרגיש אושר מיוחד מזה, פשוט כי אין תחושה של חיסרון מוקדם. אליעד מוסיף דוגמה נוספת, שבה אדם עם יד בריאה לא ירגיש שמחה מיוחדת על כך שיש לו יד, אלא אם כן היו מאיימים להוריד לו את היד. רק אז, כאשר היו מוותרים על האיום, הוא היה מרגיש תחושת שמחה חזקה. דוגמאות אלה מדגישות נקודה מרכזית: השמחה והאושר תלויים בתחושת החיסרון שקדמה להם, מה שיוצר מעגל אינסופי של תחושות חיוביות ושליליות. מהי התחושה השלישית מעבר לטוב ולרע? לפי אליעד, מעבר לתחושות הטוב והרע קיימת תחושה שלישית שהיא תחושת שלמות. התחושה הזאת לא קשורה לטוב ורע ולא תלויה בהם כלל. היא נמצאת מעבר לשתי התחושות הללו. השלמות הזאת מאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע במקביל, אך מבלי באמת לסבול או להרגיש חסר. כדי להגיע לתחושה הזו , האדם צריך לשאול את עצמו שאלות בסיסיות על מהותו של הטוב והרע, ולחקור לעומק את השורש של התחושות הללו. לדוגמה, אדם ששואל את עצמו: למה זה עושה לי טוב? למה זה עושה לי רע? יגיע ... באופן דומה, אדם שמגיע לתחושה של שלמות פנימית יכול לחוות תחושות של טוב ורע, אך הוא תמיד יודע שבאמת אין הבדל ביניהן, ולכן הוא לא נפגע מהן באמת. ... שני הוא תמיד זוכר או מודע לתחושה של השלמות הפנימית שבה הוא נמצא כל הזמן. תחושת השלמות אינה נעלמת לעולם, אפילו כשהוא חווה כביכול חסרונות. מה נמצא מעבר לאני? אליעד ...

... תברח מהרע, נסה להבין את הרע, התמודדות עם תחושה רעה, התמודדות עם קושי, לצאת מדיכאון, לצאת מחרדה, לטפל בדיכאון, לטפל בחרדה, להבין את החרדה, להבין את הדיכאון למה לא כדאי לברוח מתחושה רעה, אלא לנסות להבין אותה? כאשר אדם חווה תחושה שלילית, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לנסות לברוח מהתחושה הזו ולחפש פתרון מהיר שיגרום לו להרגיש טוב יותר. אליעד כהן מדגיש, שהגישה הזו של בריחה אינה יעילה לטווח הארוך, משום שהתחושה הרעה או הקושי נוטים לחזור שוב ושוב. הוא מסביר שכאשר מישהו מרגיש רע, לדוגמה, כשהוא כועס, כואב או עצבני, התגובה הראשונה היא לחפש דרך להפסיק את הכאב או לברוח מהתחושה, אך למעשה הבריחה אינה פותרת את השורש של התחושה ולכן היא חוזרת ומציפה אותו מחדש בעתיד. אליעד מציע גישה חלופית, שבה במקום לברוח מהתחושה הלא נעימה, צריך לעצור, להתאפק ולהתבונן בה. הוא אומר שצריך לנסות להבין את מקור התחושה הזו, לחקור למה בכלל התחושה הזאת מופיעה ומה גורם לה. אליעד טוען שהחשיבות של ההבנה עצמה צריכה להיות גבוהה יותר מהחשיבות של פתרון מיידי לתחושה הרעה. הוא מוסיף דוגמה מוחשית לכך: כאשר אדם שומע רעש מוזר ... מהדיכאון במהירות. אליעד מציע במקום זאת, לעצור, לנשום עמוק ולשאול: למה אני מרגיש דיכאון? מה באמת מפריע לי? האם בכלל בטוח שהדיכאון הוא דבר שלילי עבורי? שאלות אלו, לטענתו, פותחות בפני האדם אפשרות להסתכל על התחושות שלו מזווית חדשה. אליעד מסביר שכאשר האדם מוכן להישאר בתוך התחושה הרעה לזמן מה, הוא עשוי לגלות שהתחושה הזו היא למעשה הזדמנות ייחודית להיכרות עם עצמו ולחקירה ... היתרון בכך שלא מנסים לפתור בעיות מיד? אליעד כהן מסביר כי כאשר יש לאדם בעיה או תחושה שלילית, קיימת נטייה טבעית מיד לחפש פתרונות ולסלק את התחושה הרעה. עם זאת, דווקא בכך שהוא לא פותר את הבעיה באופן ... להבנה עמוקה של עצמו ושל המקור האמיתי של הבעיה. הוא טוען כי דווקא ברגעים שבהם התחושה השלילית קיימת במלוא עוצמתה, זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להתבונן ולחקור את השורשים הפנימיים של אותה תחושה. אליעד מדגיש שהגישה שלו שונה לחלוטין מגישות פסיביות שמציעות ... ועל החיים בכלל, תובנות שיכולות לשנות את תפיסתו ולשחרר אותו מהדפוסים שגורמים לתחושה השלילית לחזור שוב ושוב. אליעד מסכם כי החשיבות של ההבנה העצמית והחקירה של מקור התחושות השליליות גבוהה יותר מאשר החשיבות של השגת פתרון ... טווח ולא רק פתרון זמני שמתפוגג במהירות. איך להתמודד עם דיכאון? מה לעשות כשמרגישים רע? איך להבין תחושות רעות? איך לצאת מחרדה? התמודדות עם תחושות שליליות למה לא לברוח מכאב נפשי? איך לטפל בדיכאון באופן ...

... ולהבין טוב יותר איך הוא מתנהל בחיים, הרי שאז כן כדאי לבדוק גם למה טוב לו. במקרה כזה, מטרת הבדיקה היא הבנת המנגנון של הרצונות, של תחושות הסיפוק ושל תחושות האכזבה. הסיבה לכך היא שהטוב והרע באים מאותו מנגנון. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמגלה בכל בוקר כסף שמונח על השולחן שלו. אותו אדם אולי ירצה לבדוק מי מביא ... על עצמו. לעומת זאת, אם האדם ישאל את עצמו: למה טוב לי שזכיתי בפיס? הוא יתחיל לחשוף את התלות שלו בכסף, את הפחד שייקחו לו את הכסף, ואת התחושה השלילית שהיתה נוצרת אם לא היה זוכה בפיס. בכך הוא מגלה שהתלות והפחד עומדים מאחורי השמחה החיצונית, וכך הוא מבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמניע ... להתמקד רק בשלילי, אלא לבדוק לעומק את שני הצדדים, כי רק כך אפשר להשתחרר מהתלות בשניהם ולהבין את המנגנון האמיתי שמפעיל את הרצונות ואת התחושות שלנו. למה להטיל ספק בחשיבה חיובית? איך לבדוק למה טוב לי? האם חשיבה חיובית רעה? למה כל מחשבה חיובית היא שלילית? איך להפסיק להיות תלוי בטוב וברע? ...

... חברתית? הוא מסביר כי בהרבה טיפולים רגשיים, מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית לקשיים רגשיים היא שההורים לא נתנו מספיק אהבה. אליעד מציג ... את אהבתם, כיוון שזה נותן להורים תחושת משמעות ושליטה. הוא מביא דוגמה של אמא שמרגישה הכרח שילדיה יזדקקו לה, ולכן נוצר מצב שבו ... ואם אהבה זו לא מגיעה, הילד מרגיש פגום. כיצד נוצרת הטראומה של ההורים שלי לא ... שלהם תלוי באהבת ההורים עלולים לפתח תחושות קשות אם אינם מקבלים את אותה אהבה. למשל, אם אדם לא מרגיש שהוא מספיק טוב, ייתכן וזה קשור להוריו שאמרו לו או גרמו לו להרגיש כך. הטראומה נוצרת מהתלות שנבנתה על בסיס ... הילד יכול לדמיין סיטואציה כזו ולהרגיש שלם עם עצמו ללא הצורך באהבת ההורים, תחושת החוסר הזו נעלמת. האם כל המחשבות ... אותם לחשוב בצורה נכונה, ולכן הם מרגישים שהם לא מוצלחים. הוא נותן דוגמה לאדם שהוריו ... שלו אשמים במצבו הנוכחי. אותו אדם מרגיש שהחיים שלו נדפקו כי ההורים שלו חשבו בצורה ... השליליים. מה המשמעות של תלות רגשית בהורים? אליעד חוזר ומסביר שילד שנולד אינו ... וההתניה הזו יוצרת אצלו תלות רגשית. אם האהבה אינה מגיעה, זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי. כדי ... לשחרר אותו מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו. כיצד לשחרר את עצמך ... שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ... הפנימי אובדן אהבה מההורים ריפוי רגשי האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם? בהרבה טיפולים רגשיים יש תפיסה שהסיבה לקשיים רגשיים בחיים נובעת מהעובדה שההורים לא אהבו את ... צריך שההורים שלו יאהבו אותו כדי להרגיש טוב עם עצמו, והאם זה באמת מחויב שהילד ירצה ... מההורים, ואם לא קיבל אותה, קיימת תחושה שמשהו נדפק בו. השאלה המרכזית היא האם ... לא מקבל אהבה מההורים, זה גורם לו להרגיש שאין לו ערך. השאלה הגדולה היא האם באמת על ... שלא תמיד זה מחויב. יתכן שילד לא ירגיש צורך לקבל אהבה מההורים שלו, ויכול להיות שילד ... ההורים. מה הקשר בין ההורים לבין תחושת הערך העצמי של הילד? הורים שמרגישים צורך שהילדים שלהם ירצו את אהבתם, עשויים לפתח תחושת שליטה בכך שהם נותנים אהבה לילדיהם. ... לרצות את אהבתם, כדי לחזק את הקשר הרגשי ביניהם. הורים עשויים להרגיש חרדה אם הם חושבים שילדיהם לא צריכים את אהבתם, משום שזה מרוקן את תחושת המשמעות שלהם כהורים. כיצד ניתן ...

... ושיתוף, כמה לשתף בזוגיות? האם לשתף בזוגיות? קרבה בזוגיות, ריחוק בזוגיות, להרגיש בנוח בזוגיות, זוגיות אידיאלית, זוגיות מוצלחת, פתיחות בזוגיות, תקשורת זוגית, תקשורת בין אישית האם צריך לשתף הכל בזוגיות, או שעדיף לשמור על ריחוק מסוים? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג בהרצאה היא: האם בזוגיות עדיף להיות פתוחים וכנים לחלוטין אחד עם השני, או שאולי כדאי לשמור חלק מהתחושות והמחשבות לעצמנו? מצד אחד, יש גישה שטוענת שלא חייבים להיות פתוחים במאה אחוז. מצד שני, גישה אחרת טוענת שבעולם אידיאלי, היה ... גלוי, כך שהקרבה בין בני הזוג תהיה מרבית ואמיתית. האם קרבה מלאה בזוגיות היא התפשרות או אידיאל? אליעד כהן מציג את הטענה, שבזוגיות האדם בעצם מנסה להרגיש קרבה עם מישהו אחר, כלומר, לחוש שאני והוא זה אותו אחד. אם אדם מרגיש בנוח עם עצמו, הרי שבמצב אידיאלי הוא גם אמור להרגיש בנוח לחלוטין עם בן הזוג ולשתף הכל. כל פעם שלא משתפים משהו זה סימן לריחוק מסוים, ולכן במצב מושלם, היינו רוצים לשתף כל מחשבה וכל רגש ללא פחד. אך בפועל, לא תמיד זה קורה, כי אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי. אליעד מדגיש שיש אנשים שמרגישים שאם יספרו הכל, זה עלול להוריד מהמתח ומההתעניינות בזוגיות. הם מרגישים שדווקא ריחוק או הסתרה מסוימת יוצרת עניין, בעוד אחרים חווים את הריחוק הזה כבדידות וחוסר קרבה אמיתית. האם פתיחות מלאה הורסת את המתח והעניין בזוגיות? אליעד כהן מתייחס לטענה שהסתרה מסוימת בזוגיות יוצרת מתח חיובי. יש הטוענים שאם הכל גלוי, אין יותר עניין בזוגיות, כי זה מרגיש כמו אותו אדם כפול שתיים, ואין שם דבר חדש או מעניין. אך אליעד מסביר מנגד, שכשיש משהו שאנחנו לא מספרים, נוצר ריחוק ותחושת בדידות. בכל פעם שבן הזוג לא משתף אותנו במה שעובר עליו, אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת יחד, אלא נפרדים. מכאן, עולה השאלה האם ריחוק הוא באמת אידיאלי או שהוא רק פתרון זמני, תוכנית ב, שנובעת מכך שלא השגנו קרבה מלאה ומושלמת. מה המשמעות של אהבה ללא תנאים בזוגיות? לפי אליעד כהן, אהבה ללא תנאים היא מצב שבו אדם מרגיש בנוח לחלוטין עם עצמו ולכן גם יכול להרגיש בנוח לחלוטין לשתף את בן הזוג בכל דבר, בלי לחשוש משיפוט או דחייה. זהו המצב האידיאלי, שבו לא צריך להסתיר שום מחשבה או רגש. בפועל, רק מעט מאוד אנשים מצליחים להגיע לכך, מפני שיש מחסומים כגון פחד מדחייה או הרגלים של הסתרה עצמית. האם אפשר בכלל להגיע לשיתוף ... אליעד כהן מדבר על כך שלמרות שמבחינה אידיאלית אפשר לחשוב על מצב שבו אדם משתף הכל ללא חשש, בפועל יש הרבה מכשולים. לדוגמה, אנשים רבים מדחיקים מעצמם רגשות או מחשבות, ולכן אין סיכוי שיספרו אותם למישהו אחר. הוא מדגיש שהשלב הראשון בזוגיות מוצלחת ואמיתית הוא קודם כל להיות כנים עם עצמנו ... מול עצמך חשובה לזוגיות מוצלחת? הנקודה החשובה שאליעד כהן חוזר עליה היא שקודם כל אדם צריך להיות כנה עם עצמו לחלוטין, ולספר לעצמו את כל המחשבות והרגשות שיש לו, גם אם הן כואבות או לא נעימות. אם אדם לא מוכן להודות במשהו בפני עצמו, הוא ודאי לא יוכל לשתף אותו עם בן הזוג. הכנות העצמית ... וכנים על הכל? שאלה: האם בזוגיות בה האדם מנסה לבסס קרבה אמיתית, כדאי לנו להיות פתוחים וכנים לחלוטין אחד עם השני? האם כדאי לספר את כל הסיפורים, התחושות והמחשבות שיש לנו, או שאולי לא חייבים לשתף הכל? תשובה: יש דעה האומרת שלא חייבים להיות פתוחים לחלוטין, ויש דעה אחרת האומרת ... בלי לפחד שלא יאהבו אותנו? האם רצון בקרבה מלאה מעיד על התפשרות או על שאיפה גבוהה? שאלה: כאשר אדם מנסה להגיע למצב של אני ואתה זה אותו אחד, ומבקש להרגיש שכל מחשבה ורגש שלו גלויים לבן הזוג, האם זו התפשרות - או שאולי זו שאיפה לרמת קרבה גבוהה יותר? תשובה: כדי להרגיש קרבה עמוקה, באופן תיאורטי, אדם יכול לשאוף להיות כל כך פתוח, שכל דבר שיש לו בתוך עצמו - הוא לא יתבייש או יפחד לשתף. אם אני מרגיש בנוח עם עצמי, למה שלא ארגיש בנוח עם בן הזוג? אם יש משהו שאני לא מספר - זה סוג של ריחוק. בעולם אידיאלי, ככל שנהיה יותר קרובים, נוכל לדבר על הכל ולהרגיש שאהבה בלי תנאים מאפשרת לנו לספר בדיוק מה שאנחנו חושבים ומרגישים. האם פתיחות מלאה הורסת את המתח הזוגי? שאלה: יש טענה שאם נהיה פתוחים לגמרי, זה עלול להרוס או להפחית את המתח הזוגי, ואף לגרום לתחושה שאין שום דבר מסתורי. האם נכון לטעון שדווקא הסתרה מסוימת שומרת על התעניינות ועל מתח בזוגיות? תשובה: יש אנשים הסבורים שאם הכל יהיה גלוי, לא יישאר עניין או מתח חיובי. הם מדמים זאת למצב בו אם אני מכפיל את עצמי במישהו אחר, אז זה כבר לא מרגש ולא מסקרן. מנגד, יש כאלה שטוענים שההיפך הוא הנכון: להסתיר משהו עלול ליצור ריחוק, תחושת בדידות, והרגשה ששני הצדדים לא באמת ביחד. האם ריחוק נדרש כי אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי? שאלה: לעתים אומרים שלא חייבים לספר הכל כי אנחנו לא בעולם ... מהי אהבה בלי תנאים בעולם אידיאלי? שאלה: מה המשמעות של אהבה בלי תנאים, המאפשרת לשתף כל פרט וכל סיפור בלי חשש מדחייה? תשובה: באהבה בלי תנאים, האדם מרגיש בנוח לגמרי עם עצמו, ולכן יכול גם לשתף הכל עם בן הזוג. בעולם כזה, לא צריך להסתיר שום מחשבה או

... מחלה של בן משפחה? כאשר בן משפחה חולה, בין אם זה הורה, ילד או קרוב אחר, זה יוצר תחושות חזקות של סבל, חוסר אונים ותחושת אובדן. השאלה המתעוררת היא איך להתמודד עם סבלו של אדם קרוב, וכיצד ניתן להקל על הסבל שמרגיש מי שבצד השני של המערכת, זה שעובר את החוויה הזאת כצופה וכמטפל. אליעד כהן מציין שמי שמרגיש רע בעקבות סבל של קרוב משפחה לא בהכרח סובל את אותו סבל באופן אובייקטיבי, אלא סבלו הוא סובייקטיבי, תלוי בהשקפת עולמו ובתחושותיו האישיות כלפי האדם הסובל. אם לדוגמה, אדם רואה את אמא שלו חולה, תחושת הסבל שלו היא מורכבת - מצד אחד, הוא מרגיש רע על כך שהיא סובלת, ומצד שני, הוא מרגיש רע על כך שהוא לא נמצא שם בשבילה, דבר שמסב לו תחושת אשם. לפי אליעד כהן, הסבל שנגרם כאשר אנו רואים אדם קרוב סובל הוא בעצם תוצאה של שני גורמים עיקריים במוח שלנו. הראשון הוא הצמדה רגשית: ככל שאנחנו יותר מחוברים לאדם, כך אנחנו יותר סובלים מכאבו. השני הוא הדרך שבה אנחנו תופסים את הסבל - אם אנחנו חושבים שהסבל של האדם הוא חמור מאוד, אנחנו נרגיש יותר רע. על מנת להתמודד עם תחושת הסבל, הציע אליעד כמה אפשרויות: 1. הבנה מקיפה של אהבה - כשאתה אוהב מישהו, סבלו של אותו אדם יפגע בך ... אתה באמת אוהב אותו או שמא אתה רק חושב שאתה אוהב אותו כי הוא ממלא חסרונות שאתה מרגיש? 2. הערכת מצבו של האדם החולה - אליעד טוען שתחושת הסבל שלנו נגזרת גם מההבנה של כמה אנחנו חושבים שהחולה סובל באמת. אם אנו חושבים שהוא סובל הרבה יותר ... של האדם שאני אוהב הוא סבל אובייקטיבי? האם הוא סובל באמת, או שמא מדובר בהגזמה של תחושות סובייקטיביות? לפי אליעד, כל התהליך הזה כולל גם חקירה עצמית. ככל שנבחן את אהבתנו לאדם, את המניעים שלנו ... היא: האם כל סבל של אדם קרוב באמת חייב להשפיע עלינו כך? האם אנחנו חייבים להרגיש רע כשהוא סובל? הוא מציין שזו שאלה של תפיסה - אם אנחנו משאירים את הרגש בידיים של האדם שסובל, לא נוכל להקל על עצמנו. לאחר מכן, אליעד מציע פתרונות נוספים: 1. הבנת הסבל של האחר - אם ... עשוי להקל עליך. אם היית חולה סרטן, היית סובל בצורה קשה מאוד. אך אתה לא חייב להרגיש את אותו סבל. 2. הפחתת החמלה המיותרת - אם אדם שבאמת סובל מצהיר על כך שהוא סובל, אך אתה עדיין תופס את הסבל ... לסיכום, אליעד מסביר שמצד אחד, אם אתה אוהב מישהו ואתה רואה אותו סובל, זה טבעי שתרגיש רע. מצד שני, חשוב להכיר בכך שלסבל יש ממד סובייקטיבי, ולעיתים אנו סובלים על פי תפיסותינו האישיות את מצבו של ... בתפיסות של סבל שמחויבות, ולפנות לעשיית הבחנות ברורות בין אהבה לבין הצורך להרגיש רע מהסבל של האחר. התמודדות עם מחלה במשפחה הבנת הסבל של קרוב משפחה אהבה ומחויבות סבל סובייקטיבי ואובייקטיבי ...

... וכיצד אדם יכול למצוא את הסיבות לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך. מהו ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות הוא תהליך שעוזר לבדוק האם ... אחרת. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש רע כי פיטרו אותי, אפשר לבדוק אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות: האם באמת התרחשה הסיבה? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? האם התוצאה ... סיבה אחרת. איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא יודעים את מקורו? כשאדם חש רגש ואינו יודע מדוע הוא מתעורר, הדרך להבין זאת לפי אליעד היא להשתמש בהיפוך והקצנה. לדוגמה, אדם נכנס לביתו ופתאום הוא עצוב. הוא לא יודע מדוע הוא עצוב. במקום לשער ... אליעד מציע לאדם להקצין את ההיפך של התחושה. עליו לומר לעצמו: אני בכלל לא עצוב, אני הכי שמח בעולם. ברגע שהוא אומר זאת, המוח יתחיל להתנגד ולהעלות טענות כמו: לא, אני עצוב כי היום היה יום קשה, או כי ... כאשר האדם יפסיק לעשן, הוא ייתקל בתחושות אי - נוחות או רצונות חזקים לעשן. התחושות האלה יעלו בפניו את הסיבות האמיתיות לכך שהוא מעשן, שכן הן יצופו ויהיו ברורות לו מאוד ברגע שיסרב לספק את הרצון לעשן. איך לחשוף את שורש הבעיה? אליעד ... להפעיל כוח רב יותר. אותו דבר לגבי תחושות ומחשבות: על האדם להפעיל לחץ נפשי לכיוון ההפוך. לדוגמה, אם אדם כועס, עליו לומר לעצמו שהוא רגוע, וככל שהוא ינסה להאמין בהיפך מהתחושה שלו, כך הוא יגלה מדוע באמת הוא כועס. דוגמה נוספת: מדוע חשוב לבדוק את ההיפך? עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמפחד להתחיל עם בחורה. עליו לומר לעצמו: ... שככל שהאדם יתעקש יותר על ההיפך מהתחושה או מהרצון, כך הוא יצליח לחשוף את הסיבה האמיתית. מהי הקצנה של ההיפך ואיך משתמשים בה? אליעד מדגיש שההקצנה של ההפך היא מפתח משמעותי לגילוי סיבות. אם אדם מרגיש דיכאון, עליו להצהיר שהוא מאושר מאוד, וככל שההצהרה הזאת תיצור התנגדות בתוכו, הסיבות האמיתיות לדיכאון ייחשפו. שיטה זו מתאימה לא רק לרגשות, אלא גם למחשבות ולרצונות בכל תחום בחיים. למה חשוב לבדוק את ההפך? אליעד מדגיש שבלי לבדוק את ההפך, האדם לא יכול באמת להבין מה קורה בתוכו. רק כשהוא מקצין את ... שאליעד כהן מציע כדי להבין סיבות של רגשות, מחשבות ורצונות היא הקצנה והיפוך של המצב. דרך הטלת ספק אקטיבית, אדם מגלה את האמיתות הפנימיות שלו בצורה הברורה ביותר. מה זה ניתוח סיבתיות? איך לגלות את ... כשלא יודעים מה הסיבה? למה אני מרגיש עצוב בלי סיבה? איך להטיל ספק במחשבות שלי? האם הסיבה מחויבת? איך להתמודד עם תחושות לא ברורות? ...

... בווצאפ? לשאול מה שלומך איך משפיעים סימני פיסוק על התחושות בתקשורת בין אישית בווטסאפ? כאשר מתקשרים בווטסאפ או בסמס, הצורה בה אנחנו מנסחים את ההודעות והסימנים שאנו בוחרים להשתמש בהם, משפיעה על התחושה והחוויה של האדם שמקבל את ההודעה. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד שימוש בסימני שאלה, שלוש נקודות או היעדר סימנים בכלל, משפיעים באופן שונה על ההרגשה ועל מידת המחויבות של הצד השני לענות. מה ההבדל בין מה שלומך, מה שלומך... ומה שלומך ללא סימנים? אליעד כהן מדגים את ... - שימוש בסימן שאלה ברור, יוצר אצל מקבל ההודעה תחושת מחויבות גבוהה יותר לענות. הצד השני מרגיש שהכותב מתעניין בו באופן אמיתי, אך במקביל הוא עשוי להרגיש לחץ מסוים לענות. מה שלומך... - שימוש בשלוש נקודות משדר תחושה פחות מחייבת. ההודעה נתפסת כאילו הכותב לא באמת מצפה לתשובה, והוא שולח את ההודעה מתוך נימוס או בשביל לצאת ידי חובה. הצד השני ירגיש פחות לחוץ לענות, אך עשוי להרגיש שההתעניינות אינה אמיתית. מה שלומך ללא סימן שאלה או שלוש נקודות - נוסח זה הוא הנייטרלי ביותר, ולא מעורר תחושת מחויבות לענות. המקבל יכול להחליט אם לענות או לא, מבלי להרגיש לחץ. מתי כדאי להימנע מסימן שאלה בהודעה? אם המטרה היא לשמור על תקשורת נעימה ונטולת לחץ, במיוחד כאשר אנו חוששים שהצד השני לא ירצה לענות או ירגיש מחויב מדי, עדיף לא להשתמש בסימן שאלה. לדוגמה, אם אתם רוצים לשאול לשלומו של אדם מסוים, אך לא רוצים להלחיץ אותו או לגרום לו להרגיש שהוא חייב לענות, עדיף לכתוב את ההודעה ללא סימן שאלה. באופן זה הצד השני מבין שהמענה הוא אופציונלי בלבד. איך משפיע ... כתיבת אני מקווה שהלך לך טוב בטסט, איך הלך? תיצור תחושת מחויבות גבוהה יותר מצד המקבל, כיוון שההודעה מסתיימת בשאלה. לעומת זאת, אם המטרה היא להפחית את תחושת הלחץ על הצד השני, אפשר להתחיל בשאלה ולסיים באמירה, כמו איך היה בטסט? מקווה שהלך לך טוב. כך הצד השני מרגיש שהתשובה פחות מחייבת, כיוון שההודעה מסתיימת באמירה ולא בשאלה. איך ניסוח התשובה בתוך השאלה משפיע על תחושת המחויבות? כאשר שואלים שאלה ובהמשך ההודעה נותנים כבר תשובה אפשרית, למשל איך היה בטסט? מקווה שהלך לך טוב, ... אין חובה לענות. דרך ניסוח זו מורידה מהצד השני את תחושת הלחץ או החובה להגיב, ומשאירה לו את האופציה לענות רק אם הוא רוצה. מדוע חשוב להיות ער לניואנסים בניסוח ... פיסוק שונים והסדר של השאלה והאמירה משפיעה לא רק על תחושת המחויבות של הצד השני לענות, אלא גם על התחושה הרגשית הכללית שלו. אליעד מציין דוגמה שבה מישהו מקבל הודעה עם שלושה סימני שאלה (מה שלומך?) וחש שהכותב צועק עליו או מלחיץ ... זאת כדחיפות או כמצב חירום. לכן, חשוב להיות מודעים לתחושות שהסימנים הללו יכולים לעורר, במיוחד בשיחות רגישות או אישיות, כמו בין בני זוג, שבהן אפילו שלוש נקודות יכולות להיתפס כמשהו מכביד. לסיכום, הניסוח, הסימנים והסדר בהודעות ווטסאפ או סמס, משפיעים ישירות על תחושת המחויבות, הלחץ או הנינוחות של האדם המקבל את ההודעה. היכולת להשתמש בסימנים אלה בצורה נכונה ומודעת מאפשרת לנהל תקשורת בין אישית טובה ורגישה יותר. מיומנויות תקשורת איך לשלוח הודעה בוואטסאפ NLP בתקשורת סימני פיסוק בהודעות פיתוח שיחה איך משפיע סימן השאלה על ... אליעד מסביר שדרך הניסוח של הודעה יכולה לשדר תחושות שונות לגבי המחויבות של האדם השני לענות, ועלינו להכיר את ההבדלים האלו כדי לנהל תקשורת אפקטיבית. כשאתה כותב מה שלומך?, סימן השאלה מבטא התעניינות אמיתית ויוצר תחושת חובת תשובה אצל הצד השני. מצד שני, אם אתה כותב מה שלומך... עם שלוש נקודות, זה יכול להיתפס כמשהו יותר יבש או ככזה ... זה יכול לשדר הודעה יותר נייטרלית, מבלי ליצור תחושת מחויבות מצד מקבל ההודעה. אליעד מציין כי אם אתה לא רוצה להחיל תחושת מחויבות על האדם השני, עדיף לא להוסיף סימן שאלה. למשל, אם אתה רוצה לשאול מישהו מה שלומו מבלי להלחיץ אותו, מה ...

... רבות, שבשביל להיעלם לגמרי לא מספיק פשוט להפסיק את התחושות או המחשבות, אלא צריך להעלים גם את עצם האפשרות שיהיה אי פעם קיום לאני הזה. כלומר, המצב שבו האדם היה קיים חייב להימחק באופן מוחלט, לא רק ... הם אותו הדבר. כל עוד קיים רצון, קיים האני. האני הוא תחושת הרצון, תחושת החיסרון, תחושת הצורך במשהו נוסף מעבר למה שקיים. לכן, אדם שרוצה להעלים את האני, בעצם צריך להעלים את כל הרצונות, כולל הרצון להרגיש טוב או להימנע מרע. מה צריך לעשות בפועל כדי להעלים את האני? אליעד מציע פתרון פרקטי וברור: האדם צריך לשבת עם עצמו ולשאול את עצמו בכנות מוחלטת - ... להיווצר. במצב כזה, אין בכלל הגדרות של יש או אין, אין תחושות ואין מחשבות. זה המצב של ההיעלמות האמיתית של האני, שבו האדם כבר לא קיים בשום צורה או דרך. למה קשה לאנשים להעלים את האני שלהם למרות שהם ... רוצים להעלים את האני שלהם, הם לא באמת רוצים לוותר על החוויות הטובות, ולכן הם לא מצליחים להיעלם. אם האדם באמת היה מוכן לוותר על כל החוויות הטובות ועל כל הזיכרונות שלו, ולא רק על הרעים, הוא כבר היה נעלם באותו הרגע. אם הוא לא נעלם, זה כי הוא עדיין מחזיק בדברים שהוא רוצה ... דבר - לא טוב ולא רע, לא זיכרונות טובים ולא רעים, לא תחושות, לא מחשבות ולא אפשרויות. רק כשהרצון שלך מתבטל לחלוטין ולא נשאר שום זכר לאני שלך, אז אתה נעלם באופן מוחלט וסופי. איך להעלים את האני? מה ...

... בהרחבה את הקשר בין שימוש בסמים כגון מריחואנה, חשיש וסמים אחרים לבין הופעת התקפי חרדה, פסיכוזות, סכיזופרניה, ומחלות נפש נוספות. השימוש בסמים יכול להוביל בתחילה לתחושת שחרור, שמחה או הקלה מהטרדות היומיומיות. אולם לאחר מכן, אנשים רבים חווים תופעות של חרדות, התקפי פאניקה ופסיכוזות, אפילו לאחר שהשפעת הסם פגה. אליעד נותן דוגמה של אדם שלקח סמים, הרגיש מאוד טוב לרגע, אבל מהר מאוד התחילו להופיע אצלו חרדות והתקפים פסיכוטיים שנמשכו גם אחרי שהסם הפסיק להשפיע עליו. מצב זה מעורר שאלות ... אחרי שההשפעה חולפת ומה גורם להן להופיע? מה בדיוק קורה במוח בעקבות שימוש בסמים שגורם לחרדות? אליעד מסביר שהסמים משנים את תפיסת המציאות של האדם. הם יכולים לגרום לו להרגיש משוחרר יותר, חופשי יותר, ופחות מוטרד. אולם אצל אנשים מסוימים, הסמים גורמים לתחושות קיצוניות יותר כמו ריחוף, ניתוק מהעצמי ומהסביבה, שינוי בתפיסת הזמן והמקום, ואפילו תחושת ניתוק מוחלטת של האדם מעצמו ומתחושת הגוף שלו. דווקא התחושות האלה, שלכאורה מרגישות חיוביות בהתחלה, הן אלה שמעוררות בסופו של דבר חרדות עמוקות. החרדות מופיעות כי האדם מתחיל לשאול שאלות קיומיות ופילוסופיות ... שימוש בסמים, כגון מריחואנה, חשיש או סמים אחרים, לבין התפתחות חרדות, התקפים פסיכוטיים ומחלות נפש שונות כמו סכיזופרניה ופסיכוזה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שלקח סמים, הרגיש טוב לזמן קצר, אבל מהר מאוד חווה התקפי חרדה שנשארו איתו גם לאחר שהשפעת הסם פגה. אנשים רבים מתמודדים עם חרדות או התקפים פסיכוטיים ... שימוש בסמים, ונשאלת השאלה למה זה קורה ומה אפשר לעשות במצב כזה? מה בדיוק קורה לאדם אחרי שימוש בסמים שגורם לו לפתח חרדה? אליעד מסביר שהסיבה המרכזית שגורמת לאנשים להרגיש טוב אחרי שימוש בסמים היא שהסמים משנים את תפיסת המציאות שלהם. הסמים יוצרים תחושות כמו שחרור, חופש או ניתוק מטרדות יומיומיות. אך לעיתים השינוי הזה קיצוני מאוד: האדם חווה ריחוף או תחושת ניתוק עמוקה, מרגיש פחות מחובר לעצמו, לתחושת הזמן, למקום או לגוף שלו. דווקא החוויה של הניתוק הזה, שכביכול מועילה לאדם באותו רגע, יכולה לעורר פחדים ושאלות שהודחקו שנים רבות בתת המודע. איך סמים ... סמים, איזה סמים? ש: קשים. אליעד: קשים כמה קשים מסוימים לא משנה זה לא הביטוי של הסמים, מפה לשם משם לפה עשה סמים לקח סמים עישן מריחואנה עשה משהו ומה קרה בעקבות זה הרגיש מאוד טוב אבל מפה לשם משם לפה כשהוא עשה סמים באו לו חרדות ויש הרבה אנשים שכשהם עושים סמים הם נכנסים לחרדות כאלה ואחרות ואז השפעת הסם ירדה אבל החרדות נשארו השאלה היא זה מה לעשות מה זה הסיפור הזה ומה לעשות איתו? ש: הסם העלה מהתת מודע כל מיני דברים כאילו הוא סילק את המודע שינה אתה החוויה של התודעה ואז הוא. אליעד: כן מה לדוגמה איך מה שינה? ש: זה כמו רעידת אדמה כזאת שעשתה פריצה. אליעד: כן אבל סמים ... יוצרים חרדות אוקי סמים מה טוב בהם שהם משנים לך את תפיסת המציאות שלך כי אם הם לא ישנו לך את תפיסת המציאות הם לא יעזרו לך בשום דבר נכון, עכשיו נגיד שסמים גורמים לך להרגיש נגיד יותר משוחרר יותר חופשי פחות מוטרד כל מיני דברים כאלה עכשיו מפה לשם משם לפה יש אנשים שסמים משנים אצלם את תחושת הזמן תחושת המקום תחושת האני פתאום אתה מרגיש שאתה פחות מחובר עם עצמך נגיד אז הצרות שלך אתה פחות מוטרד נגיד שקורים לך דברים רעים ואתה עושה סמים ואז אתה מרגיש אתה אומר וואלה זה לא אכפת לי לא מעניין אותי עכשיו יש אנשים שאצלם זה מוקצן שהם מרגישים פתאום סוג של ריחוף סוג של ניתוק כל מיני תחושות כאלה ואחרות כשהם לוקחים סמים ואז משהו משתנה אצלם בתפיסה של האני בתפיסה של הגוף בתפיסה של הזיכרון בכל מיני תפיסות. ואז מה ...