... הזה יוצר אצל האדם תחושות שונות וכל אחד מכיל את הרעיון הזה ... שלו. דהיינו, אם האדם מרגיש שלא הכל אחד, הרי שגם אם הכל אחד מצד ... שהכל אחד כאשר לא מרגישים שהכל אחד, הרי שזאת לא אמת. כי אמת ... האמת, עליו ללכת אחרי תחושת ליבו גם אם היא ההפך ממה שהוא מבין. ... שהכל אחד, אך האדם לא מרגיש את זה, הרי, שאם הוא רוצה להגיע אל האמת ... כאשר האדם לא באמת מרגיש בתוכו את רעיון האחדות, על האדם ללכת אחרי ...

... כי האדם מטבעו לא רגיל לפחד. וילד קטן לא מפחד משום דבר. ותחושת הפחד והחרדה, הן תחושות שנרכשות אצל האדם. וכאשר מרגילים את האדם לפחד (לצרכי הישרדות), ... ומבין את הדבר שממנו חרד האדם השני, ועל ידי זה הוא יוצר תחושה של הזדהות עם האדם ששומע אותו ובונה את האמון איתו, ואז ...

... פנימיות. וכל דבר ודבר שקורה לאדם במציאות שחיצונית לו, כל דבר כזה משפיע בצורה כלשהי על הפנימיות של האדם. ובסופו של דבר, תחושת השמחה והאושר של האדם, הן תחושות פנימיות שיש לאדם, ביחס למציאות שחיצונית לו. ואם נתבונן עוד בעניין, נראה שיש שני סוגים של בני אדם. יש בני אדם שמתעסקים בעיקר בחיצוניות, ויש בני אדם שמתעסקים בעיקר ... ומופשטת, על ידי זה הוא הופך להיות אדם שכל הזמן מתמקד בפרקטיקה. כי כפי שכבר ביארתי, מאחר שמה שבאמת חשוב, זה מה שהאדם מרגיש ביחס למה שקורה לו. הרי שמה שבאמת חשוב, זה מה האדם מרגיש ומבין על מה שהוא עושה, יותר מאשר מה שהוא עושה. כי אפשר לעשות פעולה חיצוניות נכונה, אבל אם היא ללא התבוננות, הרי שהתועלת ממנה קטנה. ואפשר לעשות טעות גדולה, אבל אם האדם ... הנכון. והעיקר שצריך האדם לשים אליו לב, זה אל השכל שיש מאחורי כל דבר. ומה שעושים זה חשוב, אבל חשוב יותר זה מה שהאדם מרגיש ומבין ומתבונן על מה שהוא עושה. ומי שהוא מתמקד בחיצוניות, ומי שהשכל שלו לא מסוגל לחשוב בצורה מופשטת, על ידי זה הוא כל הזמן מחפש מה לעשות. כי הוא מביא את עצמו לידי ביטוי ...

... חרדה - מהי מהות העניין? ובו יתבאר העניין של דיכאון עצבות עייפות בעבודה חוסר אנרגיה חוסר מצב רוח הפרעות חרדה ועוד. ויתבאר ממה התחושות האלו נובעות, ואיך להתמודד איתן? ועוד. ומי שיתבונן סביבו, יראה אנשים רבים ששקועים בתחושה של ריקנות קיומית. והדבר מתחיל כמובן, מתחושה של חוסר מצב רוח בסיסי, וחוסר סיפוק, שהאדם לא מצליח ליהנות ממה שהוא עושה בחיים. והדבר הזה ממשיך אחכ בתחושה של מועקות נפשיות, שהאדם מרגיש תחושה עמוקה של מועקה, מכך שהוא לא מוצא את עצמו. ואחכ העצבות מתגברת על האדם והאדם נכנס לדיכאון וכיוב. ולפעמים הדברים האלו מגיעים גם לרמה של הפרעות חרדה. שהאדם נכנס לחרדות מהמצב הרגשי שלו, ומכך שהוא לא יודע מה הפתרון למצב שלו. וכאן נסביר, גם ממה נובעות כל התחושות הלא שמחות האלו שיש לאדם, וגם נאמר, מה הפתרון האמיתי לכל הבעיות האלו. והעניין הוא, כי בתודעה של האדם, יש רמות שונות של עמקות. וישנם דברים שהאדם יודע אותם בתת ... שהוא רוצה את ההפך, של מה שהוא באמת רוצה. והנה, כל אחד בעולם רוצה להיות מאושר. והאדם רוצה את השקט הנפשי ואת הרוגע. והאדם רוצה לחיות בתחושה של הרמוניה עם המציאות, ולאהוב אותה באמת וליהנות מהטוב שיש בה. אבל למרות שכל אדם בעולם רוצה את הרצון הזה, הרי שעדיין רוב בני האדם רוב הזמן, לא זוכרים את ... האדם רוצה ברמת המודעות שלו לא להיות צמא, זה משום שהוא מבין שהצמא יגרום לו לסבל. והאדם יודע שאם הוא ירווה את צימאונו, על ידי זה הוא ירגיש יותר טוב, והוא יהיה קרוב יותר לתחושה של אושר. והאדם שותה מים, לא כדי לא להיות צמא, אלא כדי להתרחק מתחושת הסבל של הצמא, וכדי להתקרב לתחושת האושר , של האדם שהרווה את צימאונו. וכך גם לגבי כל הפעולות שהאדם עושה אותן במשך היום. את הכל עושה האדם אך ורק מתוך מטרה אחת, והיא להגיע אל האושר המיוחל, שאליו ... של האדם. כי תמיד יש רצון חיצוני, ורצון יותר פנימי וכן הלאה... ומאחר שהנפש של האדם משתוקקת תמיד להגיע אל האושר, על ידי זה האדם מרגיש שמחה, כאשר תת המודע שלו חושב שהוא מתקרב אל האושר. וכאשר תת המודע של האדם מרגיש, שאותה ההצלחה שהוא רוצה להשיג אותה, היא לא מובילה אותו אל האושר שאותו הוא באמת רוצה להשיג, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושה של עצבות, חוסר שמחה, מועקה, ריקנות קיומית, חרדות וכולי. ושורש התחושות האלו, הוא בכך שתת המודע של האדם, מה שמעניין אותו, זה להיות מאושר. וההצלחה היחידה שאותה רוצה תת המודע של האדם להשיג, זה את האושר. וכאשר תת המודע של האדם קולט, שהאדם לא בכיוון הנכון, על ידי זה תת המודע של האדם מראה לאדם את חוסר שביעות הרצון שלו, באמצעות תחושות של עצבות דיכאון וכיוב. והסיבה שבגללה בני אדם מרגישים תחושה של עייפות בלתי ברורה (עייפות בעבודה עייפות כללית עייפות כרונית עייפות נפשית), והסיבה שבגללה אנשים מרגישים שחיקה בעבודה, והסיבה שבגללה ישנם כאלו שאין להם חשק לקום בבוקר לעבודה וכיוב, הכל זה משום שתת המודע של האדם מחפש את האושר המיוחל. ותת המודע של האדם לא רואה כיצד הוא מגיע אל האושר הזה, באמצעות שיגרת העבודה וחיי היום יום. והשמחה, היא ממלאת את האדם ברגש חיובי. וכאשר האדם שמח, הרי שהוא נהנה מעצם הקיום שלו. והשמחה של האדם נוצרת, על ידי ההתחדשות, שהוא מתחדש בדרך אל האושר. כי בכל פעם שקורה לאדם איזה דבר חדש, שהאדם מרגיש שהדבר הזה מקרב אותו אל האושר, על ידי זה האדם חווה תחושה של שמחה והתעלות. וכן להפך, כאשר תת המודע של האדם מרגיש, שהאדם מתרחק מהאושר, על ידי זה, במקום רגשות של שמחה ושל התעלות רוחנית, האדם מרגיש תחושה של דאון, של ירידה, של עצבות ושל ריקנות קיומית. כי חוסר השמחה מרוקן את האדם מתחושת הטוב, שזו נקראת ריקנות קיומית. והאדם מטבעו, מחפש את האושר. וכאשר האדם לא מוצא את האושר, אז הוא מחפש דרכים חדשות להיות מאושר. וכאשר האדם משיג איזה דבר חדש, על ידי זה מתעוררת אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו למאושר, ואז השמחה דועכת והאדם מרגיש שוב פעם סוג של עצבות ושעמום. ואז האדם מחפש איזה משהו אחר גדול יותר. ונדמה לו שאם הוא רק ישיג איזו מטרה כלשהי, הדבר הזה יעשה אותו ליותר מאושר. ואז האדם מתאמץ ועמל וייגע כדי להשיג את המטרה. וכאשר הוא משיג אותה, אז אחרי זמן כלשהו הוא תמיד מגלה, שהוא עדיין רחוק מתחושת השלמות. והדבר הזה יוצר אצל האדם תחושה של ייאוש. כי האדם מתייאש, מכך שהוא ימצא את האושר. כי האדם מחפש ומחפש את האושר ואת הדבר שאיתו הוא יוכל להרגיש תמיד טוב בלי תנאים. אבל בכל פעם האדם מגלה מחדש, שהאושר, הוא חמקמק. והדבר הזה מפיל את האדם לעצבות ולייאוש. כי הוא קולט, שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו, בלי להתקרב אל האושר. ...

... כל היום, וגם אם החשיבה החיובית תעזור לאדם להשיג את כל המטרות שלו, גם אז האדם לא יהיה מאושר. כי לא קיים בעולם אפילו לא מצב אחד, שבו האדם ירגיש מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם ... לנסות לחשוב היטב בדעתו, האם באמת עכשיו אחרי שיש לי את כל מה שאני רוצה, האם זה כבר מביא אותי לנקודה שבה אני יכול אך ורק ליהנות מהמציאות, ללא הרגשת חיסרון כלשהו? ואם האדם יתבונן בזה היטב, האדם יראה, שלא משנה מה שהוא יעשה, תמיד הוא ימשיך להרגיש חיסרון כלשהו. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם יתנו לאדם להיות אלוהים וליצור את המציאות כרצונו, עדיין האדם לא ירגיש תחושה של שלמות. והאדם תמיד ימשיך להרגיש שחסר לו משהו. וכל מי שיעשה לעצמו דמיון מודרך ויסתכל על התכלית של ... את התרמית הגדולה שיש כאן, שלא משנה מה שהאדם יעשה, ולא משנה מה שיתנו לאדם, ולא משנה אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית או שלילית, עדיין האדם לא ירגיש מאושר. ויש כאלו שחושבים בדעתם, שלמרות שהאושר הוא חמקמק ולמרות ... לא תיתן להם אושר, הרי שעדיין טוב יותר שהאדם יצליח להשיג כמה שיותר דברים, ממה שהוא רוצה. כי ככל שיש לאדם יותר את מה שהוא רוצה, כך האדם מרגיש יותר שמחה. אך גם הדבר הזה הוא שקר. כי בפועל, כאשר האדם משיג את ... מרוצה. אבל זה רק משום שהוא כרגע נמצא במצב שבו יש לו חיסרון כלשהו, דהיינו, הרצון של האדם, שהוא חיסרון. ואחכ כאשר הרצון הזה מתמלא, אז האדם מרגיש סוג של שמחה. אבל אחרי שעובר זמן כלשהו, הרי שתחושת השמחה הזאת דועכת. ואחרי שתחושת השמחה הזאת דועכת, אם האדם יפסיק לרוץ אחרי מטרות חדשות, הרי שהאדם חוזר למצב רגשי זהה לחלוטין למצב שבו הוא היה לפני שהוא השיג את המטרה שלו. דהיינו, שכל תחושת השמחה של האדם כאשר הוא משיג איזו מטרה, היא לא בגלל שהוא השיג את הדבר שאותו הוא השיג, אלא אך ורק מעצם זה שהחיסרון והרצון של האדם התמלא. וזה בעצם אומר, שכדי שהאדם ירגיש תחושה של שמחה, לשם כך האדם מענה את עצמו, ... להשיג את רצונו. ומילא אם הרגע הזה, היה של אושר אמיתי בשלמות. אז אולי באמת היה שווה לרדוף אחריו ולהשקיע בו מאמצים. אבל מי יכול לומר שהוא חווה תחושה של שלמות ושל אושר אמיתי בשלמות, כאשר הוא משיג את ... את המטרות שלו, ותהיה המטרה אשר תהיה, מי יכול לומר שהוא אכן חווה אושר ככ גדול, עד שכל הרצון שלו להיות מאושר נעלם, ועד שכל הרצונות שלו וכל תחושות החיסרון שלו נעלמים בבת אחת? כי את האמת, האדם יודע. והאמת היא, שגם כאשר האדם כן מצליח להשיג איזו מטרה, וגם כאשר האדם כן מרגיש שמחה מכך שהוא השיג איזו מטרה, הרי שגם אז האדם לא מרגיש סוג של שמחה שלמה. כי גם באותו הרגע יש לאדם טרדות על הראש, וגם אז ... מהאושר האמיתי, שהוא עניין אחר לגמרי כנל, הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו, ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם. כי יש בעולם ... של טעות. שהם מטעים את האדם, בכך שהם מובילים אותו בדרך לא נכונה, אל אושר שקרי שהוא כמו מי ים מלוחים. שככל שהאדם שותה מהם יותר, כך הוא מרגיש עוד יותר את תחושת הצמא. ואותם מנהיגי הטעות, אין להם מושג מימינם ומשמאלם ... כולן, בסך הכל, הן כמו סמים שהאדם לוקח אותם, כדי לשכוח את הצרות שלו. כי כאשר האדם מאושר באמת על ידי הבנת המציאות בשלמות, במקרה כזה האדם חווה תחושה של סיפוק מלא מהמציאות. אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות באמת, על ידי זה האדם כל הזמן חווה תחושה של חוסר סיפוק מתמיד. וכפי שניתן לראות בחוש, שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין ירגיש חוסר סיפוק. וחוסר הסיפוק, מבטא את זה שהאדם לא מרוצה מהמציאות, ... שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה. כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש שהוא לא מרוצה, וגם אז הוא יחפש מטרות חדשות. ונניח לדוגמה שהאדם נמצא בתחושה של דיכאון. ונניח לדוגמה שהאדם שנמצא בדיכאון מוצא איזו מטרה ומנסה להשיג אותה. וככל שהאדם מתקרב להשיג אותה, כך הוא מרגיש יותר שמחה. ואחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, אז הוא מרגיש תחושת שמחה עוד יותר גדולה. אבל רגע אחד אחרי שהאדם השיג את המטרה שלו, כבר אז תחושת השמחה דועכת. ורגע אחד אחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, הוא כבר חייב להציב לעצמו כמו עבד, איזו מטרה חדשה להשתעבד אליה. כי אם האדם לא יציב לעצמו מטרה חדשה, אז הוא מהר מאוד יחזור לתחושת דיכאון, עוד יותר גדולה ממה שהוא היה בה קודם לכן. זא שכל מה שהאדם משיג בחיים, שום דבר לא עוזר לו לצאת מתחושת הדיכאון, חוסר הסיפוק והריקנות הקיומית שלו. והאדם כל ...

... גם כאשר היא כאילו עובדת, הרי שהיא לא עוזרת לאדם להעלים מעצמו את כל תחושת הפחד שלו בשלמות. אבל השיטה האמיתית לטיפול בחרדות, שהיא השיטה שנובעת מהבנה אמיתית של המציאות ושל שורש כל החרדות, השיטה ... מה שהוא יודע בוודאות מוחלטת, שאין לו אפשרות לשנות אותו. כי כדי להרגיש רע, צריך לא לרצות משהו. דהיינו, לדמיין ולרצות, את ההפך שלו. וזה אפשרי, רק כאשר האדם לא יודע בוודאות, שיקרה הדבר הרע. שאם האדם היה ... שיש בעולם, יש להם שורש. היינו, כי יש דבר אחד בעולם שהוא אחראי לתחושת הספק של האדם. והדבר הזה, הוא זה שאחראי לכך שיש לאדם פחדים. כי הוא יוצר אצל האדם ספקות, והספקות יוצרות אצל האדם את כל ... מבין את החוקיות שלפיה פועלת המציאות, על ידי זה האדם לעולם לא נמצא בתחושה של ספק. כי גם אם האדם לא יודע מה בדיוק יקרה בעתיד, הרי שהאדם מבין את החוקיות של המציאות, וממילא האדם יודע בוודאות את סך ... להבין את הסיבה של המציאות, פירושו, להבין אותה ברמה כזאת שיש הזדהות רגשית בין האדם לבין כל המצבים של המציאות. כי אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה שבגללה המציאות פועלת בכל התחומים כפי מה שהיא, ועדיין האדם ... האדם כן תופש במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה, כל תחושת הפחד והחרדה של האדם נעלמת. כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו סוגים שונים של רגשות. ולרגש של האדם יש מהות אחת, שפעם אחת היא באה לידי ביטוי בתחושה של פחד וחרדה, ופעם היא באה לידי ביטוי בתחושה של חוסר פחד ושל ביטחון עצמי וודאות. וכאשר האדם יודע ומבין את המהות של המציאות כולה, על ידי זה האדם מבין בשכל שלו וממילא גם ברמה הרגשית שלו, את המהות הפנימית של הפחד ושל חוסר הפחד. והאדם מסוגל להכיל בתוכו את הפחד ואת חוסר הפחד, בדיוק באותה המידה ממש. כי כאשר הרגש של הפחד בא לידי ביטוי אצל האדם, האדם חווה אותו אחרת, מכפי שהאדם חווה את התחושה של חוסר הפחד. כי שתי התחושות האלו הן מנוגדות אחת לשנייה. אבל שתי התחושות האלו, מצד השורש שלהן, הן ביטוי של אותו הדבר בדיוק. שפעם אחת הוא בא לידי ביטוי בצורה אחת ופעם בצורה אחרת. וכאשר האדם ... מהמקרים, האדם רואה בעיני שכלו את ההתגלות של הסיבה של כל הסיבות, ברגש שלו. ומצד הסיבה של כל הסיבות, שהיא באה לידי ביטוי בכל דבר, מצידה אין הבדל בין פחד לבין חוסר פחד. כי להבין את הסיבה של כל ... המציאות, בכל דבר ודבר שקורה בעולם. וכאשר יש לאדם הבנה, על ידי זה תחושת הספק והפחד והחרדה של האדם נעלמות. כי האדם מבין היטב את המשמעות האמיתית שבגללה יש את תחושת הפחד, והאדם מתייחס אליה בדיוק כפי שהוא מתייחס לתחושת חוסר פחד. והכל, כפי כמה שהוא מבין את השכל של המציאות. וכפי שאמרנו, כל הפחדים והחרדות והחששות, כולם נובעים מחוסר וודאות. וכל ... ללא כל פחד. כי כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, על ידי זה, כל תחושת הספקות של האדם נעלמת. וכאשר אין לאדם שום ספק, על ידי זה גם אין לאדם שום פחד משום דבר בעולם. כי האדם מבין את המהות ואת ... והאדם מבין את זה ברמת וודאות מוחלטת, שממלאת את האדם בכל הרמה הרגשית ובכל הרמה השכלית שלו. וכאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, אז האדם מבין את הסיבה הטובה שבגללה יש לאדם גם את האפשרות להרגיש תחושה של פחד וחרדה. וכאשר האדם מבין את המציאות, אז אצלו הוא חווה את תחושת הפחד, בדיוק כפי שהוא חווה את תחושת חוסר הפחד. כי שתיהן הן צורות שונות של התגלות אותה הסיבה הראשונה, שמבחינתה הכל זה אותו הדבר בדיוק. ונמצא אם כן, כי כל החרדות והפחדים שיש לאדם בעולם מכל סוג שהוא, כולם שורשם בתחושה של ספק. כי הספק יוצר אצל האדם את החרדה ואת הפחד. וכל הספקות שיש לאדם בחיים, כולם שורשם בכך שבתוך האדם יש את הספק הגדול ... ובשביל מה הוא חי ומתאמץ וכולי, הרי שהאדם תמיד ממשיך לחיות עם תחושת ספק כלשהי. כי יש וודאות. והוודאות, היא האמת. ויש את שורש האמת. ושורש האמת, הוא להבין את המציאות בשלמות. ומי שמגיע להבנת המציאות, הוא חווה תחושה של וודאות מוחלטת בשלמות. כי האמת היא מוחלטת וודאית בשלמות. ובכל מקרה, כל זמן שיש לאדם ספקות לגבי תכלית המציאות בכלל ולגבי תכלית חייו בפרט, הרי שתמיד תחושת הספק תמשיך ללוות את האדם. ואיתה גם

... ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של ... שמולי? מה הוא מרגיש? מה הוא רוצה? מה הוא באמת רוצה? מה גורם לו לרצות את מה שהוא רוצה? מה גורם לו להרגיש את מה שהוא מרגיש? למה הוא מרגיש דווקא כך ולא אחרת? מה המחשבות שיש לאדם שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ... מה שכלפיו האדם לא מרגיש אני. ועל האדם להסתכל על הדברים סביבו, החל מבני אדם, דרך בעלי חיים וצמחים, ועד אפילו דברים דומים וכיוב, ... שכלפיה האדם לא מרגיש אני. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. ולכל אדם ולכל ישות יש שני אני. והאני הראשון של ... שחווה את כל החוויות של החלום. כי כאשר האדם ישן ונכנס למצב של חלום, האני של האדם מתפצל לכמה חלקים. ויש את ... תוך כדי שינה הוא ירגיש אש וכיוב או שמישהו יקרא בשמו של האדם תוך כדי חלום, הרי שהאני שנמצא מחוץ לחלום הוא יתעורר מהחלום. ויש ... תוך חלום. והאדם מרגיש שהוא התעורר, וכל זה קורה בתוך החלום עצמו. שבמצב כזה בעצם האני של האדם מתפצל לרמות עומק שונות. ובכל פעם ... הוא לא יותר מאשר תחושה. והאדם יכול להרגיש אני לגבי הרבה דברים שונים בעוצמות שונות. כי יש כאלו שמרגישים שהרכוש שלהם הוא חלק מהאני שלהם. כגון לדוגמה שאם פוגעים לאדם באיזה דבר שאהוב עליו, האדם מרגיש כאילו פגעו בו עצמו ממש. ואפילו כאשר פוגעים לאדם באיבר מגופו, הרי שמצד האמת לא באמת פגעו באדם עצמו. כי ... איבר. אבל האדם מרגיש אני כלפי אותה יד או רגל. למרות שמצד האמת האני של האדם הוא לא היד וגם לא הרגל. כי האדם יכול להמשיך ... גם הם לא יותר מאשר תחושה . כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם עתיד. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם כאן ושם ולמעלה ולמטה וכולי. והכל זה רק תחושות בלבד. ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמה לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה אחת שהאדם ... רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו ... שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש

... טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל הרגשות של האדם, וגם כל מה שהאדם רואה, וכל מה שישנו, אלו הכל התהוויות שונות ...

... כפי מה שהיא, הרי שהאדם חווה שלמות וטוב לו. ואם האדם לא רוצה את המציאות ואת מה שיש, הרי שרע לאדם. והאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא לא ירצה את מה שיש. כי מיד ברגע שהאדם לא ... אצל האדם רצון לרצות את מה שיש. כי האדם מבין שאם הוא רק יצליח לרצות את מה שיש, הרי שממילא הוא כבר לעולם לא יוכל להרגיש רע. אלא הוא ירגיש שלמות אמיתית. וכאשר מתעורר אצל האדם הרצון לרצות את מה ... הרצון שלו מהמציאות. כי המציאות היא שהאדם לא רוצה את מה שיש. והשלמות היא כאשר האדם ירצה את מה שיש, דהיינו, שהאדם ירגיש טוב עם זה שהוא לא רוצה את מה שיש. וכאשר האדם מנסה ... האדם מפסיק לרצות להיות מאושר. וכאשר האדם מנסה להיות מאושר, בכך הוא מחזק את חוסר האושר שלו. וברגע שהאדם מנסה להרגיש טוב, בזה בעצמו הוא גורם לעצמו להרגיש רע. כי האדם מרגיש רע רק משום שהוא רוצה להרגיש טוב. כי אי אפשר להרגיש רע, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. וכאשר האדם רוצה להרגיש טוב, הרי שבעצם הוא צריך להפסיק לרצות להרגיש טוב. אבל גם אם האדם ינסה להפסיק לרצות להרגיש טוב, גם זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובקיצור, האדם לא יכול לשקר את עצמו. כי אושר אמיתי הוא תחושה אמיתית שנובעת מעצמה. ואו שהאדם באמת רוצה את ... חייב לבוא ממקום אמיתי, שבו האדם מאושר בלי להתאמץ. כך שבעצם האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר וכדי להרגיש טוב. כי כל פעולה שאותה יעשה האדם כדי להיות מאושר, בזה ... רוצה את מה שיש. והשלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את כל הכוחות השונים. דהיינו, שהאדם יכול לא לרצות את מה שיש ולהרגיש רע. וגם לרצות את מה שיש ולהרגיש טוב. ואעפכ בו זמנית תוך כדי זה שהאדם רוצה או לא רוצה ... את עצמו. והעניין הוא, כי במציאות שלנו יש כל הזמן התהוויות שונות. וגם האני של האדם וגם הרצון העצמי של האדם, וגם הרגשות תחושות מחשבות ידיעות זיכרונות וכיוב של האדם, הכל אלו התהוויות של המציאות. וכאשר האדם מרגיש שהוא רוצה או לא רוצה איזה דבר, אז אם שכלו של האדם קטן, ... גם כאשר האדם כן רוצה את המציאות, גם אז האדם סובל. כי ברגע שהאדם רוצה את המציאות, ממילא הוא יוצר עבור עצמו תלות רגשית בכך שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ועצם זה שיש לאדם ... שממילא הרצון של האדם גורם לכך שהאדם לא ירצה שהמציאות תשתנה. כי גם כאשר יש לאדם את מה שהוא רוצה, עדיין הוא תמיד ירגיש שהוא רוצה שהמציאות תמשיך להיות כפי מה שהיא. וגם זה ... עצמו, האם אני בכלל בוחר לרצות? האם אני יכול לבחור לא לרצות? ואם כן, אז האם לא יותר פשוט לבחור לא לרצות, וממילא להרגיש מאושר? כי אי אפשר לסבול כאשר אין רצון. ועל האדם לשאול את עצמו, אם באמת אני יכול להפסיק את הרצון של עצמי, אז איך זה שאני עדיין מרגיש לפעמים רע? ורק טיפש גמור יגרום לעצמו להרגיש רע. ועל האדם לשאול את עצמו, איך זה שלפעמים אני מרגיש רע? ואם אני יכול לשלוט ברצון של עצמי, אז ממילא אני ... את זכות הבחירה החופשית? איך בעצם נוצרת הבחירה החופשית שלי? האם ישנם מצבים שבהם יש לי בחירה חופשית, אך אני לא מרגיש שיש לי בחירה חופשית? האם ישנם מצבים שבהם אין לי בחירה חופשית, ובהם אני כן מרגיש שיש לי בחירה חופשית? והאם אני בוחר בבחירה חופשית את ... בדברים האלו, על ידי זה תפישת האני של האדם משתנה. כי האדם מתחיל לחוש את האחדות שלו עם המציאות. והאדם מתחיל להרגיש אני לא רק כלפי עצמו, אלא גם כלפי כל מה שקיים. כי שני האני שניהם קיימים בו זמנית. וכאשר האדם חולם חלום, הוא נמצא גם בתוך החלום וגם מחוץ לחלום. ואחרי שהאדם מרגיש אני ביחס למציאות, עכשיו על האדם לגלות את שורש הרצון של ...

... אליעד מסביר שבתוך החלום עצמו, המציאות נתפסת כאמיתית לגמרי. האדם בחלום חווה סביבה מלאה, בדיוק כמו במציאות היומיומית, עם דומם, צומח, בעלי חיים ואנשים. כל האירועים, התחושות והרגשות בחלום הם מוחשיים ואמיתיים עבור החולם. אך למעשה, כל האירועים האלו הם רק ביטוי של התודעה של האדם שמחוץ ... כאשר מישהו מתווכח איתך בחלום? כאשר האדם חולם שהוא מתווכח עם דמות אחרת, מצד האמת הוא מתווכח עם עצמו. למרות שבתוך החלום הדמות האחרת נתפסת כבעלת רצון עצמאי, תודעה נפרדת ותחושות ייחודיות, בפועל כל הדמויות בחלום הן השלכה של האני של החולם עצמו. אם האדם שמתבונן בחלום מבחוץ היה ... מודע מה יקרה בהמשך החלום, והכל נקבע על ידי התודעה החיצונית. כלומר, הישויות בחלום אינן בעלות רצון חופשי אמיתי, אלא הן מתנהגות לפי התסריט שהתודעה העליונה יוצרת. האם תחושות של כאב ואירועים שליליים בחלום אמיתיים? כאשר אדם חווה כאב בחלום, כמו במקרה שמישהו זורק עליו ... הכאב הוא אמיתי עבור החולם, אך למעשה הכאב הזה הוא גם כן ביטוי של התודעה העליונה. אם האדם שמחוץ לחלום יפסיק לדמיין את הכאב, גם הכאב עצמו יפסיק להתקיים. במילים אחרות, כל תחושה של כאב או אירוע שלילי בחלום היא יצירה של התודעה החיצונית של האדם החולם, ואין לה קיום עצמאי. כיצד דמיון מודרך דומה לחלום? אליעד משווה בין חלום לבין דמיון מודרך, ומסביר שאין ביניהם הבדל משמעותי. בשני המקרים האדם יוצר בתודעתו עולם שלם של אירועים, אנשים ורגשות. כשאדם מדמיין שהוא מדבר עם מישהו, הוא מדבר למעשה עם עצמו, כיוון שכל הרצונות של הדמות המדומיינת הם ... עצמו, דרך דמויות שנדמות לו כנפרדות ממנו. האם אפשר להתייחס למציאות היומיומית כמו לחלום? אליעד מסביר שהמציאות היומיומית שבה האדם חי מתפקדת בדיוק כמו חלום. למרות שהאדם מרגיש תחושה חזקה של אני נפרד, הוא בעצם חלק מתודעה אחת גדולה. כמו בחלום, שבו כל פרט הוא בעצם האדם ... שהוא חווה את עצמו בתוך חלום. כיצד האדם יכול להגיע לתובנה שהכל זה אני? אליעד כהן ממליץ לשאול את השאלה מי אני? שוב ושוב, עד שהאדם יגיע לתובנה שכל מה שהוא חווה, חושב ומרגיש הוא בעצם ביטוי של האני העליון שלו, שהוא המציאות עצמה. כאשר האדם יבין שכל מה שקורה לו הוא למעשה דיאלוג פנימי שלו עם עצמו, כל חוויית החיים שלו תשתנה והוא יחווה שלווה ואחדות. האדם יתחיל לראות כל קונפליקט וכל פחד כדבר זמני וחסר ... בעולם, הוא בעצם רואה את עצמו. וביארתי איך התודעה של האדם מתפצלת בשעת החלום? וביארתי מהי מהותו של האני של האדם שנמצא בתוך החלום של האדם? איך בן אדם בשעת חלום, יודע להרגיש את מה שקורה מחוץ לחלום בעולם האמיתי, כגון לדוגמה לברוח בשעת שריפה וכיוב? וביארתי כיצד חלק מהאני של האדם ... כל האירועים שקורים בשעת החלום? האם לאדם בתוך החלום, יש בחירה חופשית ורצון עצמי? כיצד אדם יכול לחוות שכל המציאות היא האני שלו? וביארתי שהאני של האדם, הוא רק סוג של תחושה . למה המציאות שלנו היא כמו חלום? למה האני של האדם, הוא המציאות כולה ממש? כיצד כל התהליכים שבעולם ...